מנכ"ל משרד הבריאות מאיים: הרפורמה בבריאות הנפש תבוטל - בריאות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

מנכ"ל משרד הבריאות מאיים: הרפורמה בבריאות הנפש תבוטל

הרפורמה להעברת שירותי בריאות הנפש בקהילה מהממשלה לקופות החולים נמצאת בדיונים כבר 17 שנה ■ הפער בין דרישת קופות החולים להצעת האוצר ליישום הרפורמה הוא כ-100 מיליון שקל ■ רוני גמזו: "המרפאות בקריסה. אנשים מחכים שמונה חודשים לפסיכיאטר ילדים"

10תגובות

>> הרפורמה בבריאות הנפש, שמתעכבת כבר 17 שנה, צפויה להגיע להכרעה היסטורית בימים הקרובים.

ל-TheMarker נודע כי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הציב אולטימטום בפני מנכ"לי ארבע קופות החולים שלפיו אם לא יגיעו לסיכום סופי מול משרד האוצר על עלות הרפורמה ואופיה עד 20 באפריל - היא תבוטל. עיקרה של הרפורמה הוא העברת האחריות להפעלת שירותי בריאות הנפש בקהילה מהממשלה לקופות החולים.

אוליבייה פיטוסי

לדברי גמזו, במקרה של ביטול הרפורמה יושקעו הסכומים שיועדו לה בפיתוח שירותי בריאות הנפש הממשלתיים, שפיתוחם מתעכב ומוזנח בשנים האחרונות.

בחודשים האחרונים נעשים מאמצים גדולים מצד משרד הבריאות לקדם את הרפורמה התקועה. הניסיון האחרון מתרכז בקידומה באמצעות צו ממשלתי שיעקוף את הליך החקיקה שמתעכב בכנסת ונתקע שוב ושוב בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הדחיפות נובעת בין היתר מהוראת בג"ץ למדינה להשיב עד ראשית מאי כיצד היא מתכוונת לקדם את הרפורמה, לאחר שמספר ארגונים עתרו בדרישה לבצע אותה. עם זאת, במשרד הבריאות מבינים היטב כי גם אם ייצא צו ממשלתי, לא ניתן יהיה להעביר את המהלך ללא הסכמה ושיתוף פעולה מצד קופות החולים - שאמורות להיות אלה שמפעילות את השירותים. קופות החולים, מצדן, מתנגדות להעברת הרפורמה בצו אך תומכות ברפורמה עצמה, עם הסתייגויות שונות.

הפערים בין הדרישות הכספיות של שני הצדדים, להערכת משרד הבריאות, הם כ-100 מיליון שקל: האוצר מוכן לשלם 350 מיליון שקל, ואילו הקופות דורשות 450 מיליון שקל למימוש הרפורמה.

לדברי גמזו, "הדיון האחרון עם הקופות ומשרד האוצר היה מאוד מתסכל כי התברר שהכל עלול ליפול בגלל פערים קטנים שניתנים לסגירה. הגענו לנקודה שבה צריך "לחתוך", כי אנחנו נמצאים ממש ברגע האחרון מבחינות רבות: הן מבחינת בג"ץ שממתין לתשובה, הן מבחינת המוכנות של השטח לרפורמה - בתי החולים הפסיכיאטריים כבר נמצאים ממש על סף התמרדות נגד המצב הקיים, ובעיקר המרפאות שנמצאות בקריסה, והתורים לטיפול שוברים שיאים.

"אין לנו יכולת להמתין יותר. הבטחתי שהרפורמה תוכרע לכאן או לכאן במהלך הכהונה שלי - וכך יהיה".

ומה יקרה אם הרפורמה תבוטל?

"נפתח את המרפאות הקיימות ונפתח מרפאות חדשות. נסיט תקציבים ומשאבים לתחום הזה, נשנה את סדרי העדיפויות במשרד. במקרה של בריאות הנפש אני הרגולטור של עצמי - ואני חושב שהמשרד צריך להיענש, אם אנשים מחכים לפסיכיאטר של הילד שמונה חודשים ולא מקבלים טיפול".

האם המרפאות החדשות שיוקמו יהיו במיקור חוץ, כלומר הפרטת השירות?

"לא. אנחנו מתכוונים לפתח את השירות בעצמנו. אנחנו מאמינים שהשירות הנכון והטוב צריך להיות בקופות החולים תוך חיבור של רפואת הגוף והנפש, אבל אם זה לא יקרה נדרוש מהמדינה תקציבים ותקני כוח אדם, בדיוק כמו שהוספנו רופאים ואחיות עובדי מדינה לבתי החולים".

"דרוש יישום הדרגתי"

גם פרופ' מרדכי שני, האחראי על הרפורמה מטעם משרד הבריאות ומנסה לקדם אותה מ-1995, מסכים כי "זה תהליך שנמשך יותר מדי זמן ואי אפשר לפגוע בציבור. הקופות חייבות להחליט. יש פה סיכון מסוים, אבל הוא הרבה יותר קטן מהפחדים שלהן. אי אפשר להשאיר את המצב הנוכחי כפי שהוא. אני גאה במערכת הבריאות, אבל מצב בריאות הנפש בישראל הוא אומלל בהשוואה למרבית העולם".

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, מדגיש כי הקופה, שמבטחת 70% מפגועי הנפש בישראל, תומכת מאוד ברפורמה, אך אומר כי התקציב צריך להיות ראוי והמעבר הדרגתי, כי "תקציב חסר ומספר גדול של אנשים שיתחילו לצרוך את השירות, עלולים למוטט קופה ולבוא על חשבון שירותים חיוניים אחרים".

לדבריו, הדיונים ברפורמה חייבים להתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת ולא בצו שהוא "הנחתה של הקואליציה". לטענתו הרפורמה צריכה להיות מיושמת בהדרגה במשך חמש שנים לפחות. עם זאת, גם הוא מרגיש כי מדובר בשעת כושר: "זו פעם ראשונה שכל המשולש - משרד האוצר, קופות החולים ומשרד הבריאות - מעוניין ברפורמה ויכול לקדם אותה".

באוצר משדרים אופטימיות זהירה: לדברי בכיר במשרד, "יש נכונות של כל השחקנים לקדם את הרפורמה, אך עוד לא הוכרעו סופית כל המחלוקות. הוויכוח הוא בעיקר על נושאים כמו איך יספקו את השירות ופרישת השירותים. ברגע שנסכים על הנחות היסוד, ואם כולם יתעלו על עצמם ויתאמצו מספיק - המחלוקת הכספית תיפתר".

בעקבות האולטימטום שהציג גמזו, יפנו היום ארגונים שונים ובהם האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם בפנייה דחופה לשר האוצר, יובל שטייניץ, וסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בקריאה לגשר על המחלוקות התקציביות: "העברת אחריות הטיפול בתחום בריאות הנפש לקופות החולים, תוך שילוב הכרחי בין שירותי בריאות הנפש לכלל שירותי הבריאות, הבטחת תקציב ראוי ומנגנון לעדכונו, שמירה על רשת המרפאות לבריאות הנפש הקיימות, ושמירה על המנגנונים והמוסדות להכשרת מטפלים, הם הדרך היחידה לשים קץ להדרה ולהזנחה ארוכת השנים שמהן סובלת מערכת בריאות הנפש".

לדברי עידית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש בארגון בזכות, "אסור להשאיר את התחום מעבר לגדר. הוא חייב להיות חלק משירותי הבריאות בקופות החולים, תוך תקצוב ראוי והפסקת ההזנחה רבת השנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#