ועדה של משרד הבריאות תחליט: האם קופת חולים תחזיק בבית חולים פרטי - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדה של משרד הבריאות תחליט: האם קופת חולים תחזיק בבית חולים פרטי

הוועדה הוקמה על רקע דו"ח דרמטי של מבקר המדינה שצפוי להתפרסם בקרוב, ויעסוק בריסון הרפואה הפרטית ■ בין הצעות המבקר: ביטול הרפואה הפרטית והכנסת שר"פ לבתי החולים

2תגובות

>> ועדה חדשה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, תדון ותחליט בתוך שלושה חודשים אם קופות החולים יוכלו להמשיך ולהחזיק בבתי חולים פרטיים, או שיש להוציא את אותם מידיהן ולהעבירם לידיים פרטיות. כיום שולטת מכבי שירותי בריאות באסותא באופן מלא, הכללית מחזיקה ב-40% מבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, ומאוחדת מחזיקה בבית החולים משגב לדך בירושלים.

בראש הוועדה, המורכבת מאנשי משרד הבריאות, יעמוד ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד. עוד חברים בה עו"ד יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים; עו"ד נתן סמוך וטליה אגמון מהלשכה המשפטית; יאיר אסרף, סגן חשב המשרד; שלומית קרפיבקה-לוין, מנהלת תחום תכנון במשרד; ועמית בן-צור, יועצו הבכיר של גמזו.

לדברי גמזו, "הפעלת בית חולים פרטי על ידי קופת חולים יכולה להיעשות עם שמירה על מסגרת פעילות שתורמת לפעילות פרטית מידתית, אך הבעיה היא שהאינטרסים הצולבים יכולים דווקא להביא לפריחה ולהעצמה של הרפואה הפרטית. המשרד מתכוון לגבש עמדה מקצועית בנושא, כחלק ממטרה ארוכת טווח של חיזוק הרפואה הציבורית". במשרד הבריאות מבהירים כי המנדט של הוועדה מוגבל לשאלת הבעלות בלבד, והיא לא תעסוק בנושאים הנפיצים יותר כמו שאלת השר"פ (שירותי רפואה פרטית) בבתי החולים הציבוריים, או הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

החלטת גמזו למנות את הוועדה מגיעה על רקע דו"ח דרמטי של מבקר המדינה, שצפוי להתפרסם בקרוב. הדו"ח עוסק בהתעצמות הרפואה הפרטית בישראל על חשבון מערכת הבריאות הציבורית, מנסה לבחון מה היחס הראוי בין רפואה פרטית לציבורית, ומציע להטיל מגבלות על הרפואה הפרטית בישראל.

הדו"ח צפוי להתמקד בעובדה שהכסף הגדול שמתרכז בביטוחים המשלימים, מזין בעיקר את מערכת הרפואה הפרטית (לפי החוק, אסור לבצע טיפולים פרטיים בבתי חולים ציבוריים) - בעיקר בתחום הניתוחים הפרטיים, שמגלגל כ-850 מיליון שקל בשנה. למגמה זו יש השפעות שליליות, כמו הסטת כוח אדם מהמערכת הציבורית לפרטית, חשש לביצוע פעולות רפואיות מיותרות והעלאת ההוצאה הפרטית והלאומית לבריאות תוך פגיעה בשוויון.

לפי דו"ח שפירסם באחרונה משרד הבריאות, הגיע ב-2010 מספר המבוטחים בביטוחים המשלימים ל-5.578 מיליון איש, שהם כ-73% מכלל מבוטחי קופות החולים. הכנסות הביטוחים המשלימים בשנה זו הגיעו לסכום שיא של כ-2.9 מיליארד שקל - גידול של 11% לעומת 2009. סכום זה מהווה נתח של 11% מתקציב הקופות כולו, וב-2011 הוא עשוי לעבור את רף ה-3 מיליארד השקל. הכיסוי המרכזי בביטוחים המשלימים הוא בחירת המנתח, כלומר ניתוח פרטי בבתי חולים פרטיים. ב-2010 הגיע היקף הכיסוי לניתוחים פרטיים ל-865 מיליון שקל, שהם 38% מסך ההוצאות של תוכניות הביטוח המשלים של הקופות.

הצעה: לייקר הפרמיות לביטוחים פרטיים

המבקר צפוי להעלות כמה רעיונות להגבלת הרפואה הפרטית, מבלי לחוות את דעתו לגבי החלופה המועדפת. בין השאר, כוללים רעיונות אלה הצעות קיצוניות כמו ביטול מוחלט של הרפואה הפרטית בישראל - הצעה שבעיני רבים במערכת אינה ריאלית בשלב זה.

כמו כן, המבקר מעלה את הנושא שנחשב מעורר הפולמוס הגדול ביותר במערכת הבריאות: הכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים, כדי שגם הם יוכלו להנות מכספי הביטוחים המשלימים. גם בנושא זה לא צפוי המבקר להביע עמדה. הצעות נוספות שהמבקר צפוי להעלות הן: ייקור הפרמיות של הביטוחים המשלימים כך שפחות אנשים יחזיקו וישתמשו בהם, ייקור ההשתתפויות העצמיות בניתוחים פרטיים כדי ליצור חסם בפני חולים שרוצים לעבור ניתוח בבית חולים פרטי, והגבלת רישיונות למיטות אשפוז ומרפאות פרטיות.

המבקר צפוי גם למתוח ביקורת בנושא הגידול בתיירות המרפא בבתי החולים הציבוריים והפרטיים, שבאה לעתים על חשבון החולים הישראלים, ועל העיכוב בפרסום כללים מחייבים בנושא. נושא נוסף שנבדק על ידי המבקר וצפוי לעורר סערה הוא תהליך קבלת ההחלטות, שקדם להחלטה להקים את בית החולים החדש באשדוד על ידי אסותא ולא על ידי המדינה.

"האבחנה של מבקר המדינה נכונה", אומר מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין. לדבריו, "מדובר בתחרות לא שווה שהמערכת הציבורית לא יכולה להתמודד איתה באילוצים הקיימים כיום. תקנות התאגידים, למשל, מגבילות מאוד את התשלום הנוסף שאנו יכולים לשלם לרופאים עבור עבודה נוספת, ומאפשרות לשלם להם רק עד כפול משכרם במערכת הציבורית.

"אם לוקחים בחשבון שבאזור המרכז ההשתכרות של מנהלי מחלקות מאוד לא גבוהה - 20-25 אלף שקל לחודש - הרי שברור שאותו רופא יכול להגיע לשכר גבוה בהרבה במערכת הפרטית. בנוסף, ברגע שמשלמים לו יותר הוא עלול למצוא עצמו מככב בדו"ח של הממונה על השכר. לעומת זאת, באסותא שכרו לעולם לא יפורסם. צריך להיות רופא מטומטם כדי להישאר במערכת הציבורית ועוד לחטוף בסוף השנה מאילן לוין את פרסום שמו".

"האיום הגדול: ביטוחים משלימים"

לטענת רוטשטיין, "האיום הגדול על הרפואה הציבורית הוא הביטוחים המשלימים. לקופות יש תמריץ אדיר להפנות את החולים שלהן לעבור ניתוחים פרטיים במימון הביטוחים המשלימים, כי זה לא יורד מהתקציב של הקופה אלא מכספי הביטוח המשלים. המערכת הזו מעוותת: זה מעלה את ההוצאה הלאומית לבריאות, כי הרופא שמגיע מבילינסון לא עושה זאת בחינם; החולה משלם השתתפות עצמית ועבור אביזרים - דברים שהוא לא נדרש לממן במערכת הציבורית; והרופא נוטה לשלוח אותו לפרטי כי זה מקור פרנסתו העיקרי.

"מכיוון שזה ביטוח זול יחסית ורוב התשלום לניתוח לא בא מכיסו של החולה, דבר לא מונע הסטת חולים למערכת הפרטית. האסון הגדול יהיה בעוד שלוש שנים, כשייפתח בית החולים של אסותא באשדוד שהוא ציבורי אבל יש בו אישור לשר"פ (בהיקף של 25% מהפעילות - רל"ג)".

לדברי רוטשטיין, יש למצוא דרך להעביר לפחות חלק מכספי השב"ן (שירותי ביטוח נוספים - ביטוח משלים, רל"ג), שמופנים כיום רק למערכת הפרטית, אל בתי החולים הציבוריים: "הכסף הזה ממש חסר בבתי החולים הציבוריים והוא גורם לכך שהרופאים ייצאו מהם".

מבית החולים אסותא נמסר בתגובה: "אסותא נמנעת מלהגיב על התבטאויות לא מבוססות על רקע הדלפות מטיוטת הדו"ח של מבקר המדינה. הדלפות אלה מהוות עבירה פלילית".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם