תחקיר ראשוני בשיבא: "לא היה כשל בטיפול באלי הורביץ" - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחקיר ראשוני בשיבא: "לא היה כשל בטיפול באלי הורביץ"

בתו של יו"ר טבע לשעבר האשימה את בית החולים ביחס אטום לאביה: "בשעות עירותך האחרונות ראית את פניה המכוערות של המדינה" ■ מנהל בית החולים: נותרנו המומים למשמע הטענות

146תגובות

דברי ההספד החריפים של בתו של אלי הורוביץ אתמול על קברו מעוררים סערה גדולה במרכז הרפואי שיבא-תל השומר.

ורד-שליו הורביץ האשימה את בית החולים ביחס אטום לאביה ואמרה כי "בשעות עירותך האחרונות ראית את פניה המכוערות של המדינה. במשך שעות ארוכות המתנת שיגיע רופא למחלקה בה שהית ומצבך הלך והידרדר. ספגת עלבונות מאח אטום לב, שיירה ארוכה של רופאים הגיעה בסוף, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. האטימות הזו חייבת להיפסק".

באיגרת ששיגר הבוקר מנהל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, ל-7,000 עובדי המוסד והגיעה לידי TheMarker, הוא פורס בפניהם את תחקיר האירוע וכותב כי "נותרנו המומים וכואבים למשמע הטענות".

להלן הנוסח המלא של האיגרת שנשלחה הבוקר:

ידידי השיבאים,

כולנו, למעלה מ-7,000 אנשי צוות שיבא, נותרנו אמש המומים וכואבים למשמע טענותיה הקשות של ורד לב-הורביץ, בתו הבכורה של אלי הורביץ ז"ל, בדברי הספד שנשאה על קברו של אביה שהובא למנוחות ברוב עם.

וכך אמרה: "בשעות עירותך האחרונות ראית את פניה המכוערות של המדינה. במשך שעות ארוכות המתנת שיגיע רופא למחלקה בה שהית ומצבך הלך והידרדר. ספגת עלבונות מאח אטום לב, שיירה ארוכה של רופאים הגיעה בסוף, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. האטימות הזו חייבת להיפסק".

הדברים הקשים חייבו אותי לערוך הליך מהיר של בדיקה עצמית. מי כמוכם יודעים שבשיבא לא מטאטאים ולא מטייחים. אנחנו תמיד נוהגים בפתיחות ובשקיפות מלאה, ואם טעינו איננו מתביישים להודות בטעות, להתנצל עליה ולתקן את הטעון תיקון כחלק מתהליך שיפור מתחייב.

אני משוכנע שרבים מכם שאלו את עצמם מה קרה כאשר שמעו באמצעי התקשורת השונים את אשר מיוחס לנו. חשוב לי שקודם כל אתם, השיבאים, תדעו את העובדות לאשורן ולכן אני מבקש להביא לידיעתכם את עיקרי התחקיר החלקי והמהיר שערכנו.
אלי הורביץ המנוח אושפז במחלקה פנימית ו' בשיבא במוצאי השבת שעברה בשעה 2 בלילה. ברקע היתה מחלה שמטיבה פוגעת במערכת החיסון של הגוף ומותירה אותו חשוף לזיהומים. עם קליטתו של הורביץ בבית החולים האבחנה היתה של
זיהום והוא טופל על-ידי התורנים עוד בשעות הקטנות של הלילה על-ידי לקיחת תרביות, מתן אנטיביוטיקה וטיפול תומך.

בשעות הבוקר נבדק אלי על-ידי מנהל המחלקה בביקור הקבוע שהוא עורך אצל חולי המחלקה מדי בוקר. מצבו נראה טוב יותר, הוא היה בהכרה מלאה, שיתף פעולה עם הצוות, והערתו היחידה היתה: "אנא, טפלו בי כמו בכל חולה אחר. אני איש רגיל". למרות זאת נערך הצוות לטיפול מיוחד באלי, ידיד קרוב שלנו, אדם מיוחד וערכי שכולנו הערכנו ואהבנו.

בשעות אחר הצהריים המוקדמות הוא הוכנס לחדר בודד ולמחלקה צורף אח נוסף על-ידי הנהלת הסיעוד כדי שתתאפשר השגחה מוגברת יותר באלי. בביקור הרופאים בשעה 3 אחר הצהריים מצבו המשיך להיות שפיר ובהוראת הרופאים המשיכו הצוותים במתן אותו טיפול.

לפנות ערב חלה הרעה פתאומית במצבו של הורביץ. האח ששמר עליו איבחן שחומו עולה והחל בטיפול ראשוני. הוא התבקש על-ידי בני משפחתו של אלי לקרוא לרופאים. באותה העת היו הן מנהל המחלקה והן הרופאה התורנית עסוקים בטיפול חירום בחולה אחר ששהה במחלקה בחדר טיפול מוגבר. האח הסביר זאת לבתו של אלי אך דבריו לא נפלו על אוזניים קשובות ויצרו מורת רוח.

עדיין לא היה סיפק בידינו לתחקר בפרוטרוט את פרטי השיחה שהתקיימה בין האח לבין הבת. נעשה זאת בימים הקרובים. בינתיים, הגיעו מנהל המחלקה והרופאה התורנית לחדרו של אלי, בדקו אותו במהירות ואיבחנו שמצבו מחמיר. הוחל בטיפול אינטנסיבי כמתבקש. לצוות חברה בשלב הזה מנהלת היחידה לטיפול נמרץ, שהחליטה להעביר את הורביץ לטיפול מוגבר, שם הוא טופל על-ידה ועל-ידי מנהל המחלקה, ובהמשך הערב הוא הועבר למחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מונשם ומאובחן בו כשל רב-מערכתי על רקע של אלח דם.

במהלך הטיפול במחלקה לטיפול נמרץ חלה הטבה במצבו של אלי, אך גל נוסף של התפרצות זיהומית דירדר קיצונית את מצבו, ולמרות שורה של טיפולים מיוחדים ונמרצים של הצוותים הרפואיים לא ניתן היה להציל אותו.

מן התחקיר המהיר והחלקי שביצענו לא עולה כשל בשרשרת הטיפול במר אלי הורביץ.

וכמה מלים ברמה האישית. לדאבוני, כמנהל המרכז הרפואי נבצר ממני ללוות את אלי במהלך אשפוזו כפי שאני נוהג תמיד לעשות במקרים דומים, וזאת עקב היותי מאושפז במחלקה הנוירוכירורגית לביצוע ניתוח גב. ואולם, עוד קודם שנותחתי הבטחתי לחתנו של אלי שסגן מנהל בית החולים הכללי, פרופ' ארנון אפק, ילווה באופן אישי את הטיפול באלי ואת בני משפחתו שלצידו. וכך היה.

אני כותב לכם את הדברים הללו ולבי נחמץ מכאב. אלי הורביץ היה ידיד אמת של המרכז הרפואי שיבא, וכאשר חלה הוא בחר להיות מטופל כאן, ואכן טופל בהצלחה לאורך תקופה ארוכה על-ידי קבוצה גדולה של רופאים. הוא היה אסיר תודה לכל הרופאים ולכל הצוותים שטיפלו בו והוא אמר וחזר ואמר זאת כמה וכמה פעמים. הורביץ היה אדם אופטימי שתמיד, גם ברגעים קשים, הקפיד לחייך ולשדר לצוותים הרפואיים שהוא סומך עליהם ויודע שהוא מופקד בידיים נאמנות.

אני מבין את יגונה של ורד הורביץ ולמרות שאינני מסכים עם דבריה הקשים, אני מחבק אותה ואת שאר בני המשפחה בחברות ובחום. לא נשכח את אלי הורביץ, אדם ענק באישיותו ובמעשיו, שעזר לנו ונעזר בנו. עשינו למענו כל מה שאנחנו יכולים והענקנו לו את כל היכולות המקצועיות והאנושיות שניתן היה לתת.

דניאל בר און


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#