רופאי בתיה"ח נגד ההסכם: "הושפלנו, דרכו עלינו"

בית הדין לעבודה קבע אתמול כי התפטרותם הקולקטיבית של 1,000 המתמחים במחאה על ההסכם אינה חוקית ומכתבי ההתפטרות שהגישו אינם תקפים ■ בתגובה, מתמחים רבים הגישו מכתבי התפטרות חדשים, שייכנסו לתוקף בעוד 30 יום ■ רופאים משמונה בתי חולים הודיעו על פילוג מההסתדרות הרפואית ועל הקמת ארגון חדש

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

<<מערכת הבריאות עברה אתמול את אחד הימים הדרמטיים בתולדותיה, כשמחאת רופאי בתי החולים במרכז הארץ נגד הסכם השכר הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות הרפואית לאוצר הגיעה לשיאים חדשים.

הבוקר נפתח עם פסיקתו התקדימית של בית הדין לעבודה, שקבע כי התפטרותם הקולקטיבית של 1,000 המתמחים במחאה על ההסכם אינה חוקית ומכתבי ההתפטרות שהגישו אינם תקפים. "התפטרות קולקטיבית של קבוצת עובדים אינה אלא מסווה לפעולה קיבוצית מתואמת", קבעה השופטת נילי ארד בפסק הדין (ראו מסגרת), וקבעה כי על כלל הרופאים להתייצב לעבודתם. עוד היא קבעה כי אי התייצבות מהווה "נטישה בלתי מאושרת של העובדים את מקום עבודתם".

הפסיקה יצרה תסיסה גדולה בקרב המתמחים, שרובם כיבדו את הצו והופיעו לעבודה, אך רבים מהם החלו להגיש מכתבי התפטרות אישיים שייכנסו שוב לתוקף בתוך 30 יום. "המצב אליו הגענו הוא פשיטת רגל מוסרית", הגיבו המתמחים. "ראש הממשלה, המקבל טיפול פרטי מטובי הרופאים, אינו רואה ממטר את האזרחים שיגיעו לחדר המיון ויפגשו רופאים ממורמרים, מותשים, שנהפכו בעל כורחם לעובדי כפייה בפעם הראשונה בתולדות המדינה", הוסיפו.

עובדים בכפייה

בהמשך היום, לאחר שהרופאים עיכלו את פסק הדין וקיימו אסיפות בחלק מבתי החולים, חלה הסלמה בהתנגדות ויציאה גלויה, גם של רופאים בכירים, נגד ההסתדרות הרפואית (הר"י). רופאים משמונה בתי חולים הודיעו על פילוג מההסתדרות הרפואית והקמת ארגון חדש בשם ארב"ה - ארגון רופאי בתי החולים. הארגון יאגד את רופאי בתי החולים של המדינה ושל שירותי בריאות כללית, ויפעל לפתיחת ההסכם שנחתם רק בשבוע שעבר בין ההסתדרות הרפואית לאוצר.

ד"ר ירון בר-לביא, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי ברמב"ם ואחד ממייסדי הארגון החדש, אמר: "אנחנו מקימים איגוד חדש שייצג אותנו במקום ההסתדרות הרפואית ויש כבר פנייה של שמונה בתי חולים להצטרף לארגון הזה. שבהמשך אנחנו מצפים שיצטרפו אליו רופאים מכל המדינה".

בר-לביא סיפר כי כנס ההקמה התקיים כבר אתמול, "וממחר אנחנו מתחילים את תהליך ההחתמה של אנשים על פרישה מהר"י, הפסקת תשלום דמי החבר ויצירת המנגנון להקמת האיגוד החדש. כדי שנוכר כארגון יציג יש צורך ש-50% מרופאי בתי החולים יעברו אלינו. אני מעריך שבתוך חודש-חודשיים כל העסק הזה יהיה גמור".

לדבריו, "הר"י איבדה את הלגיטימציה בכך שנלחמה בבית הדין נגד חבריה (בדיון שהתקיים בבית הדין לעבודה ביום חמישי על התפטרות המתמחים; רל"ג) במקום לייצג את הרופאים היא פנתה נגדם. זו היתה ההזדמנות האחרונה של אנשי הר"י לחבק את המתמחים, להבין ולהקשיב להם ולנסות יחד איתם להכניס תיקונים בהסכם בצורת נספחים".

לדברי בר-לביא, "יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, פיספס את ההזדמנות הזו ובכך שהוא נקט עמדה יחד עם המדינה נגד המתמחים במקום לייצג אותם, איבד את הלגיטימציה שלו להיות הארגון היציג. אנחנו לא מוכנים יותר שהוא ייצג אותנו במשא ומתן וינהל את העניינים שקשורים למקצוע שלנו. נקים איגוד חדש שיטפל בכל נושאים הקשורים לפרופסיה ואת העניינים המקצועיים. המועצה המדעית מורכבת מרופאי בתי חולים - ולכן אין שום בעיה שהמועצה תעבור לארגון רופאי בתי חולים".

בר-לביא וחבריו מתכוונים להשתמש בארגון החדש כפלטפורמה לשינוי ההסכם הנוכחי: "בעזרת עורכי הדין נציג את ההסכם הזה כהסכם שהר"י הגיעה אליו מבלי לייצג בצורה הוגנת את הרופאים. נפעל לביטול התקפות המשפטית שלו כהסכם. מבחינתנו זה ייצוג לא הולם שניתן לנו. אנחנו כבר שנים לא מרוצים מהר"י, שנכשלה בכל מאבק, והגיע הזמן שהרופאים ייוצגו כראוי. לא רצינו להגיע לזה כי חשבנו שהר"י מייצגת אותנו נאמנה. נתנו בהם אמון, ובמהלך המו"מ, כשהבנו שההסכם לא טוב, התרענו וביקשנו שיציגו לנו אותו - אך הם סירבו, שמרו על סודיות וחתמו על ההסכם בניגוד לדעתם של רוב הרופאים. שלא יבואו בטענות שעכשיו עוזבים אותם".

עוד אמר בר-לביא כי "התברר לנו שבאותה ישיבה של מזכירות הר"י שבה אושר ההסכם, הוא כלל לא הוצג בצורה מלאה בפני חברי המזכירות. הם לא קיבלו את ההסכם עצמו כדי שיוכלו לקרוא ולאשר אותו, אלא רק מצגת. זה עוד יותר פוגע בלגיטימציה מאותה הסכמה".

נילי ארד

"ההסכם נולד בחטא"

במקביל, שיגרו ועדי הרופאים של בתי החולים איכילוב, מאיר, רמב"ם ואברבנאל מכתב ליו"ר ההסתדרות הרפואית בדרישה כי יודיע על ביטול החתימה על ההסכם הקיבוצי ויחדש את המשא ומתן. "עד שיושג הסכם שיהיה סביר ומקובל על ציבור הרופאים ושייתן מענה אמיתי למצוקות החמורות של הרפואה הציבורית בישראל".

במכתב, שנשלח באמצעות עוה"ד סיגל פעיל ואשר סלע ממשרד אריאל שמר, נטען כי ייצוג הרופאים על ידי ההסתדרות הרפואית היה בלתי ראוי ובלתי הולם, ובוצע תוך פגיעה ממשית בזכויותיהם ותוך התעלמות מההתחייבויות ומההבטחות שניתנו במהלך הדרך. עוד נטען כי במסגרת ההסכם מתחייבים הרופאים לתקופה ארוכה של תשע שנים "ובכך נגזלת מהם התקווה לשינוי במצבם".

"אנחנו חושבים שההסכם נולד בחטא", אומר ד"ר יוסי פז, רופא בכיר במחלקת ניתוחי חזה ולב מאיכילוב. "יש כעס גדול. בשביתה הקודמת אנשים לא היו מרוצים, אבל לא בדרגה הזו. אני לא רואה שום בשורה מיוחדת בהסכם. כשמתמחה אומר שהוא רוצה להרוויח 50 שקל לשעה וכשמומחה רוצה להרוויח 100 שקל לשעה - אלה לא מלים גסות. אני בן 58 ומשכורתי למשרה מלאה, בלי תורנוית וכוננוית, היא 12 אלף שקל לחודש. אם מישהו חושב שזה מספיק - אז אנחנו כנראה חלוקים בדעותינו. נכון שכוננויות מעלות את המשכורת, אבל בשביל זה אני קם בלילה ולא יכול לעזוב את האזור. במחלקה שלי יש תקנים פנויים, ואנשים לא מוכנים להתמחות כי בתחום הזה אין עבודה בקופות החולים ואי אפשר להשלים הכנסה". בנוסף, הופצה אתמול ברשת עצומה הפתוחה לרופאים בלבד בדרישה לקיים בחירות חדשות למזכירות ההסתדרות הרפואית.

גמזו: "לא ניתן ששוב ישבשו את המערכת"

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אמר כי הוא חש "מתיחות רבה" גם לאחר פסק הדין. "בעצם, ייצבנו את המערכת כרגע ואיפשרנו פעילות סדירה, אבל ברור שיש מחאה מתמשכת וברור שהמצב הזה מחייב הידברות ושיחה. אם מישהו חושב שפסק דין כזה פתר את הבעיה - הוא טועה. יש הרבה רופאים שמוחים - בין אם על ההסכם ובין אם על תנאי העבודה בכלל ברפואה הציבורית - והם הגיעו למצב שחלקם שוקלים באמת בצורה אמיתית להפסיק לעסוק במקצוע. מצב זה מחייב אותי כראש המערכת, וכמי שהמערכת יקרה לו, להידרש לדיאלוג אמיתי ולא לנהל את הנושא דרך בית הדין הזה, הבגץ הבא ואמצעי המניעה הבא".

ההסכם כבר נחתם. איזה כלים יש לך כדי לפתור את המשבר?

"קודם כל הדיאלוג. היה מורכב וקשה לבצע אותו עד כה, כי היינו במסגרת של משא ומתן. כעת אנחנו אחרי חתימת ההסכם, והרופאים שלנו מלאי טענות וקשיים והם משנים גם חלק מהאמירות - זה כבר לאו דווקא אמירות שקשורות בהסכם, אלא אמירות על מצב הרפואה הציבורית, העומסים, הדחיסות במחלקות - והם פרטנרים לשיחה כי אלה גם הדברים שמדאיגים את משרד הבריאות ואותי".

אתה רואה תסריט שבו ההסכם נפתח כמו שדורשים המתמחים?

"אני לא רואה תסריט כזה. יש שמלינים על ההסכם ויש שצוהלים עליו. בפריפריה ובמקצועות במצוקה יש שביעות רצון. זה הסכם דיפרנציאלי שיוצר את השונות בין הרופאים המתוגמלים. ובכל מקרה, זה הסכם שהאיגוד חתם עליו והוא גמור. כמשרד בריאות לא ניתן שאחרי חצי שנה של שיבושים ישבשו שוב את המערכת בדרך שהיא לא באמת התפטרות. יש לנו חובה מורכבת לרופאים, לסדרי מינהל תקין וממשל תקין. זה ברור שהמחאה של ההתפטרות ההמונית היתה לא לגיטימית, ולכן היתה חייבת להיעצר. קיווינו שלא נצטרך להגיע לכך.

מתמחים מגישים מכתבי התפטרות.צילום: מילרוד מוטי

ההסכם שהמתמחים מוחים עליו טוב בעיניך?

"ההסכם טוב לרפואה הציבורית, אבל בוודאי אינו פותר את כל הציפיות שגולמו בסיסמה 'להציל את הרפואה הציבורית'. לאורך המשא ומתן הציפיות של הרופאים עלו והרקיעו שחקים, וודאי קשה כיום להתמודד עם סיפוקן המלא. לאורך ההסכם הבנתי שבסופו צפוי תסכול רב עקב הדיסוננס בין הציפיות לבין מה שהמדינה יכולה לתת".

מנהל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' שלמה מור-יוסף, הביע גם הוא דאגה מהמתרחש: "אין ספק שהמתמחים הם כוח העבודה המרכזי ביום ובלילה, והם גם העתיד של בית החולים. לכן, כולנו רוצים שהם יהיו גם מרוצים. היינו רוצים שיעבדו מתוך שכנוע ולא מתוך כפייה. אני חושב שההסכם הזה הוא מורכב, יש בו אלמנטים רבים והוא פרוס לאורך זמן. יש בו הרבה מקום לגמישות של הפעלת ההסכם. זה הזמן לשבת עם הר"י, ללמוד את ההסכם, ולראות איפה ההערות יכולות לבוא לידי ביטוי. נכון שזה לא היה החלום הגדול של שינוי דרמטי, אבל הידברות כזו ומעורבות של המתמחים בהסכם בהחלט עשויה לשפר את ההרגשה של כולם".

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, שנפגש במוצאי שבת עם שישה מתמחים מתפטרים מבתי החולים של הכללית, מגן גם הוא על ההסכם: "מצער שסוגייה כזו של יחסי עבודה מגיעה להכרעה של בית דין, ומצער עוד יותר שיש כאן התלהמות קולקטיבית שנועלת בעצם כל אחד בפני עצמו לחשוב אם זה טוב לו או רע לו. יש פה איזה סחף לא ברור, לא מוצדק, שהולך לכיוון לא מתאים לאור הכרת ההסכם. ההסכם מיוחד ותקדימי מאוד, שונה במהותו מההסכם הרע הקודם (שנתן 24% תוספת רוחבית לכולם;רל"ג). ההסכם נותן אופק - מתמחה הופך למומחה ויכול להתקדם בדרגות, בשלבים, יכול לעבור לפריפריה, לבחור את דרך החיים שמתאימה לו. אף אחד לא מקבל בהסכם מהיום הראשון את כל שאיפותיו. הוא יוצר הבדלה משמעותית ואמיתית בין פריפריה למרכז, בין מקצועות במצוקה למקצועות אחרים , שבעבר היתה קיימת - אבל באחוזים לא משמעותיים".

דפס מתייחס לטענות הרופאים על ההסכם: "טוענים לגבי הפחתת התורנויות לשש, שאמרנו שנעשה זאת בעבר ולא עשינו כלום - אני מתחייב לבצע את זה. אני מתכוון לא להגיע למצב שמתמחה עושה מעל שש תורנויות בחודש. את התקנים שמחויבים לפתוח נפתח, בעבר מכל מיני סיבות תקנים עוכבו, לא פורסמו, ואף שצפויה לנו תקופה קשה - אני לא מתכוון לחסום פתיחת תקנים היכן שנדרש, כולל במרכז. למרות שההסכם אומר שקודם כל נותנים תקנים לפריפריה, אין לי כוונה להמתין עם מחלקות שמצבן קשה במרכז".

עוד מבהיר דפס כי "יהיו שעות נוספות בכללית. אני בונה כך את התקציב. רופאים עובדים יותר כיום ולא מקבלים שכר - מעתה הם יקבלו". דפס מבקש להרגיע גם את התסיסה בנוגע לביצוע תורנויות מומחים (ההסכם מאפשר למנהלי מחלקות לחייב מומחים לבצע שתי תורנויות מלאות ושני חצאי תורנויות בחודש): "מתוך היכרות עם צורכי המערכת, לא צפויה אכיפה דרמטית של ביצוע תורנויות יותר מהנהוג כיום, אבל בהבדל אחד: על כל תורנות כזו יקבלו יותר שכר. הצורך הזה יפחת וילך ככל שמתמחים חדשים ייכנסו. יצרנו למומחים שיבצעו תורנות מערכת תגמול גבוהה יותר".

ד"ר גיא ויטרב, 34, מתמחה ברפואה פנימית שהתפטר והוחזר אתמול לעבודה, אומר כי "אעשה הכל כדי לנסות לשנות את ההסכם ואם לא אצליח - לא אשאר כאן. מעבר לזלזול בכך שחתמו הסכם מאחורי גבי ושבית הדין מתייחס אלי כמו לעבריין ומודיע לי שאין לי אפילו זכות להתפטר, הבעיה הבסיסית היא שממשיכים לקבל כמובן מאליו שרופא מומחה חייב לעבוד בשתי משרות או להסתפק בשכר נמוך מאוד - כי שכר היסוד נשאר מבזה. כדי להביא הביתה משכורת סבירה מתמחה חייב לעבוד 320 שעות בחודש ומומחה חייב להמשיך כל יום מבית החולים למשרתו השנייה. הדור שלי לא מוכן לכך יותר. אומרים לנו תעבדו יותר ותרוויחו יותר - זה לא מה שאני רוצה. מגיע לנו שמומחה בישראל ירוויח משכורת הולמת לגילו, להשקעתו, להשכלתו ולאחריות שלו עבור משרה מלאה.

"ההסכם הזה מגדיל רק את השכר על עבודה נוספת, וגם לא באמת פותר את העומס והמצוקה - אין בו מנגנון אחד של אכיפה", אומר ד"ר עופר צימרמן, מתמחה ביחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, שגם הוא היה בין המתפטרים. "המדינה מחזיקה במקל משני קצותיו - רוצה להמשיך לתת לנו שכר עלוב שאי אפשר להתפרנס ממנו - 12 אלף שקל ברוטו כבסיס - מה שמכריח אותך לרוץ לעבוד גם בחוץ. ומצד שני מאשימה את הרופאים שהם רצים לרפואה הפרטית. אנחנו בסיטואציה שבה אנחנו יודעים שבית החולים הוא תחביב לא כלכלי ושתמיד נצטרך לעבוד בעוד שתיים וחצי עבודות במקביל".

לדבריו, "ציבור הרופאים מסתובב בתחושת עלבון קשה. התחלנו ממקום גרוע מאוד והתוספת הזו פשוט מעליבה. רוב הכסף בכלל הולך לקהילה, לרופאים שלא עושים תורנויות. סכום הכסף שמגיע כתוצאה מההסכם לבתי החולים הוא עלוב ולכן אין בכך שיפור אמיתי לרופאים בבתי החולים ובוודאי לא למאושפזים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker