המס המעודכן על המשקאות הקלים הוא בפועל מס קוקה קולה

לאף אחד אין מושג מהי צריכת הסוכר ממשקאות ממותקים בישראל, ואיש אינו יודע אם מס של שקל לליטר יביא לירידה חדה בצריכתם ■ ליתר ביטחון הקטינו באוצר את פער המס בינם למשקאות דיאט — כדי לא לחזק עוד יותר את השליטה של קוקה קולה ישראל בשוק הדיאט

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
בקבוקי קולה
קוקה קולה ישראל שולטת במשקאות הדיאטצילום: עדי דברת מזריץ
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בניגוד לרושם המקובל, הון־שלטון לא ממש מצליח בישראל. בטח שהוא לא הצליח במאבקים בחוק ההסדרים האחרון — ראו את התבוסה שנחלו היבואנים הבלעדיים בעצירת הרפורמה ביבוא, ואת הכישלון של הבנקים במניעת רפורמת הבנקאות הפתוחה. ובכל זאת, יש מאבק הון־שלטון אחד שממשיך להתנהל, ושסיכויי הצלחת ההון בו נראים לא נמוכים — משום שבינתיים ההון די עושה צחוק מהשלטון.

זהו המאבק על מיסוי משקאות ממותקים ומשקאות דיאט, ובינתיים ההון — במקרה זה המונופול הדורסני של קוקה קולה ישראל (החברה המרכזית למשקאות) — תפס את השלטון עם המכנסיים למטה.

זה התחיל עם המכתב הנשכני של התאחדות יצרני המזון למשרד האוצר לפני חודשיים, ובו הם לעגו לנתוני צריכת הסוכר שהציג משרד הבריאות. מתברר שהנתון שהציג המשרד במסגרת הצעת המיסוי של משקאות ממותקים — צריכה של 170–192 גרם סוכר לנפש ליום, אחד מהגבוהים בעולם — שונה מאוד מנתון שהציג אגף אחר של משרד הבריאות (77 גרם סוכר, 41 מתוכם ממשקאות ממותקים).

הנתון שהציג משרד הבריאות שונה מאוד גם מהנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (85 גרם סוכר); מנתון של מחקר שערך מכון גרטנר עבור משרד הבריאות (58 גרם סוכר); ואינו תואם גם דיווחים של OECD כי צריכת הסוכר בישראל נמוכה ב–40% מהממוצע במדינות המפותחות.

מה משרד הבריאות מנסה להשיג

הלעג, מתברר, מוצדק רק חלקית. מרכז המחקר של הכנסת ניסה לעשות סדר בנתונים, וגילה שפשוט לא ברור מהי צריכת הסוכר בישראל — מאחר שמחקרים שונים מגיעים לנתונים שונים. אפילו OECD מפרסם נתונים סותרים לגבי צריכת הסוכר בישראל, בלי שניתן ליישב את הסתירה.

בקיצור, מכל שלל הנתונים הללו לא ניתן להבין מהי צריכת הסוכר הממוצעת בישראל — ועד כמה צריכת הסוכר ממשקאות ממותקים היא חמורה במיוחד.

איגוד יצרני המזון מנצל זאת כדי לטעון שאין בסיס למדיניות של מיסוי משקאות ממותקים דווקא, כי כלל לא ברור שהם מקור בעיית הסוכרת וההשמנה בישראל. הם צודקים, רק שכמו במקרה של משבר האקלים — נזק ההשמנה הוא כל כך כבד, שכל צעד לצמצום נזקי הסוכר חייב להיות מוצדק, גם אם התרומה שלו תהיה חלקית בלבד.

זה המשיך עם מחלוקת מקצועית ומדעית בדבר הנזק שנגרם ממשקאות דיאט. מתברר שבנקודה הזו אין הסכמה מדעית חד־משמעית בעולם. ברור לכל שעדיף לשתות מים מאשר משקאות דיאט — אבל בברירת המחדל בין משקאות דיאט למשקאות ממותקים, קיימת מחלוקת לא פתורה.

ולבסוף, זה הגיע לניתוח הכשלים הלוגיים במדיניות המס החדש, ולשאלת היסוד שנותרה ללא מענה: מה משרד הבריאות מנסה להשיג: להסיט צריכת משקאות ממותקים למשקאות דיאט — או להפחית את צריכת שני אלו ולעבור לצריכת מים.

הנזק של משקאות הדיאט שנוי במחלוקתצילום: בלומברג

כמה עולה לשנות התנהגות של צרכנים

השאלה של מה אנחנו מנסים להשיג במיסוי משקאות ממותקים לא מקבלת מענה בהצעת המס. במקור הציעו משרדי הבריאות והאוצר להטיל מס של 1.3 שקלים על כל ליטר משקה ממותק, ושל 0.7 שקל על כל ליטר של משקה דיאט. רק שבעקבות שימוע ציבורי, שבו הטיחו בשני המשרדים כי שיעור המס שהם עומדים להטיל הוא מהגבוהים בעולם — שונתה ההצעה.

כעת, ההצעה היא להטיל מס של שקל על כל ליטר משקה ממותק, והמס על משקאות הדיאט נשאר כשהיה — 0.7 שקל לליטר. בפועל, השינוי הקטין את נטל המס על המשקאות הממותקים, כלומר הקטין את התמריץ להפסיק לצרוך אותם, וצימצם את פער המיסוי בינם לבין משקאות הדיאט — כלומר צימצם גם את התמריץ להסטה בין הממותקים לבין משקאות הדיאט.

ניסיון להבין עם קובעי המדיניות מדוע נבחרו סכומי המס הללו דווקא, מדוע הם שונו, ומה ניתן להסיק מפער המס בין המשקאות הממותקים לבין הדיאט, נועד לכישלון. בפועל, אף אחד לא יודע מהו סכום המס הנכון שיביא לשינוי בצריכת משקאות ממותקים או משקאות דיאט, וכל המספרים הם בבחינת ניסוי וטעייה.

המירב שהמדינה מתבססת עליו הוא ניסיון מהעולם, עם לא מעט מדינות שכבר הטילו מיסוי על משקאות ממותקים, חלקן גם על משקאות דיאט. הניסיון העולמי מלמד כי כדי שהמס יצליח, כלומר יביא לירידה בצריכת המשקאות הממותקים, הוא חייב להעלות את המחיר ב–20% לפחות.

מחיר ממוצע של בקבוק 1.5 ליטרים קוקה קולה, רגילה או דיאט, הוא 6.5 שקלים. מס של שקל על כל ליטר (1.5 שקלים על הבקבוק של 1.5 ליטרים) מעלה את המחיר ב–23%, כלומר מדובר במס שהוא המינימלי כדי להצליח לחולל שינוי התנהגות. בנוגע למס על משקה הדיאט, 0.7 שקלים לליטר, המס הזה מייקר את הבקבוק ב-16% — לכאורה מתחת לסף ההשפעה האפקטיבית.

מבריאות לריכוזיות

במשרדי האוצר והבריאות לא יודעים לחזות אם שקל מס על ליטר שתייה — ייקור הבקבוק ב–1.5 שקלים — יביא לשינוי ההתנהגות המצופה של הקטנת צריכת המשקאות הממותקים. לפי הערכות, צריכת המשקאות האלה גבוהה במיוחד בקרב חרדים וערבים, אוכלוסיות שרגישות יחסית למחיר המוצרים.

במשרד הבריאות מקווים שהעלאה כזו במחיר המשקה הממותק, וגם במחיר הדיאט, תגרום לאוכלוסיות הללו לצרוך פחות משקאות ממותקים ויותר מים. אבל כמובן שקיים הסיכון של המשך צריכת המשקאות הממותקים — תוך הקטנת הצריכה של מוצרי מזון אחרים, מזינים יותר, במקום.

במשרדי האוצר והבריאות יודעים לחזות עוד פחות מה צמצום פער המס ל–30 אגורות בלבד לליטר, בין המשקה הממותק לדיאט, יעשה לצריכת הדיאט. גם כך, בשנים האחרונות יש דעיכה בצריכת משקאות ממותקים ומעבר לדיאט, ככל שהמודעות לנזקי הסוכר גוברת. אם פער המיסוי היה נשאר 80 אגורות, כפי שהיה במקור, אפשר להניח כי ההסטה ממשקאות ממותקים לדיאט היתה רק גוברת. אף שאיש לא יודה בכך, צמצום פער המיסוי נועד כנראה להאט מעט את ההסטה הזו.

למה? לא בגלל שיקולי בריאות. הנזק של משקאות הדיאט שנוי במחלוקת, בעוד הנזק של המשקאות המסוכרים מבוסס היטב. נראה שצמצום פער המיסוי נובע משיקולי ריכוזיות. קוקה קולה ישראל היא מונופול דורסני שמחזיק ב–60% משוק המשקאות הממותקים — אבל במשקאות הדיאט הוא שולט כמעט בכל השוק. נראה כי החשש באוצר היה שהטלת שתי מדרגות מס, בפער גבוה ביניהן, היה מחזק את הנהירה למשקאות הדיאט — ובכך מחזק את המונופול של קוקה קולה. באוצר החליטו להימנע מהנזק הזה, משיקול של ריכוזיות משקית.

אפשר היה כמובן לפשט את החיים לכולם ולהטיל מס אחיד על משקאות מסוכרים ומשקאות דיאט, כפי שנעשה בארה"ב. אבל מאחר שטענת הנזק של משקאות הדיאט עדיין אינה מבוססת, במשרדי האוצר והבריאות חששו לעשות זאת. חשש נוסף נבע כנראה מההשפעה האפשרית של הברחת משקאות מהרשות הפלסטינית — פערי מיסוי גדולים מדי בין שני המשקים היו מעודדים כמובן הברחות כאלו.

התוצאה: מיסוי נמוך

התוצאה היא מיסוי נמוך יחסית על משקאות ממותקים, מיסוי נמוך עוד יותר על משקאות הדיאט, ופער נמוך במיוחד בין שניהם. מה כל התערובת הזו תעשה לצריכת המשקאות המסוכרים ומשקאות הדיאט בישראל? אין לאיש מושג.

לפחות אפשר לקוות לחלק מהתוצאות החיוביות שהיו להטלת מס משקאות ממותקים בחו"ל: הטמעת ההבנה בקרב הציבור כי מדובר במוצר מזיק, וגם מאמץ של יצרני המשקאות להתחמק מהטלת המס עליהם באמצעות הקטנת שיעור הסוכר במשקה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הפער בנתונים נובע משיטת האיסוף. בנושא הסוכר, הנתונים שהיו בידי משרד הבריאות שנשלחו על ידי ה-OECD ב-2015 ולאורך השנים, כללו את הרשות הפלסטינית וכך גם בשימושים נוספים (לתעשיית הקוסמטיקה תרופות ועוד). כאשר מפחיתים את השימושים הללו, לפי נתוני הלמ"ס, ההפחתה היא של כ-25%, ועדיין לאחר ההפחתה ישראל בין המדינות המובילות בצריכת סוכר (מקום 4 במקום 1).

"מחקרים מהעולם מראים שהצרכנים שצורכים כמות גבוהה ביותר, הם משכבות חלשות ושהם אלו שמפחיתים הכי הרבה את השימושים בעת הטלת מס. מאחר שאוכלוסייה זאת סובלת גם ממחלות תלויות תזונה כגון השמנה, סוכרת ומחלות לב באחוזים ניכרים, כך שהרווח הבריאותי מצמצום הצריכה הוא ברור".

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר