תור הזהב של שוק המזון ללא גלוטן: המחירים ירדו - וההיצע גדל

עד לפני כמה שנים, מוצרים ללא גלוטן נמכרו כמעט רק בפסח, או לחולי צליאק ■ לאחרונה, בעקבות השיפור באבחון המחלה ומגמת הבריאות - המכירות מטפסות ■ בשוק המזון מזהים הזדמנות: "המכירות צומחות ב–30% בשנה, והחברות רוצות להשתתף בחגיגה"

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מקררי מוצרים ללא גלוטן
מקררי מוצרים ללא גלוטן
הדר קנה
הדר קנה

עד לפני כמה שנים, פסח היה חגם של חולי הצליאק. הרגישים לגלוטן התקשו למצוא מוצרים שלא כולל אותו, ורק לקראת פסח התמלאו המדפים במוצרים עם תחליפים שהתאימו לצורכיהם, והם מיהרו להצטייד במוצרי פסח בכמויות שיספיקו לכל השנה.

אבל בשנים האחרונות שוק המוצרים ללא גלוטן התרחב משמעותית. משוק קטן, עד לא קיים, לפני עשור - הוא נהפך לשוק כה משמעותי וצומח, עד שגם חברות המזון הגדולות, כמו שטראוס, אסם, תלמה ואחרות, נכנסות אליו ומציעות מוצרים ממותגים בגרסה ללא גלוטן. גם חברות הנישה המתמחות, כמו גרין לייט, בראל ונטורל קייקס, מרחיבות את מגוון מוצריהן ומורידות מחירים.

אחת מרשתות המזון ששמה דגש על מכירת מוצרים ללא גלוטן היא שופרסל, שרכשה באוגוסט 2011 את אורגניק מרקט - רשת קמעונית למוצרי מזון אורגניים וטבעיים. על פי נתוני שופרסל, המכירות בשוק המוצרים ללא גלוטן מסתכמות בכ–150 מיליון שקל בשנה וצומחות בקצב מהיר.

על פי נתוני הרשת, מאז שנכנסה לקטגוריה ב–2012 גדל נתח השוק של המוצרים ללא גלוטן בעקביות בכ–30% בכל שנה. הקטר המרכזי שמניע את הקטגוריה הוא החטיפים, קטגוריה שצומחת בכ–35% בשנה, על פי נתוני הרשת. שאר הקטגוריות נשארות יחסית יציבות, ולכן נישה שגדלה בקצב משמעותי שכזה נחשבת לאטרקטיבית מאוד — בעיקר על רקע המגמה שבה מחיר המוצרים ללא גלוטן ירד בממוצע ב–25% בארבע השנים האחרונות, וכך נהפך אטרקטיבי יותר לצרכנים.

את הנתונים של שופרסל מחזק דו"ח של חברת המידע הקמעוני סטורנקסט על חברות המתמחות במוצרים ללא גלוטן, שהתפרסם בינואר 2016, ומצא כי שוק זה גדל ב–2015 בכ–27% לעומת 2014.

70 אלף משקי בית

לכן, לא מפתיע שגם שטראוס החליטה להיכנס לשוק המוצרים ללא גלוטן. החל מסוף מארס תציע חטיבת הממתקים של החברה 40 מוצרים נטולי גלוטן, שיצטרפו ל–120 המוצרים ללא גלוטן שמייצרת שטראוס. על פי נתוני שטראוס כ–70 אלף ממשקי הבית בישראל צורכים תזונה ללא גלוטן. גם בעולם הטרנד נמצא בעלייה: כ–22% מהצרכנים בארה"ב דיווחו השנה כי הם צורכים מזון ללא גלוטן, לעומת 15% ב–2013.

מסקר שערכה שטראוס כדי לבדוק את ההיענות לקניית מוצרי מאפה ללא גלוטן בקטגוריות של עוגות מוכנות, ופלים וחטיפי דגנים, היא גילתה כי בעשירית ממשקי הבית בישראל אחד מבני המשפחה רגיש לגלוטן. רובם הם הם בני נוער וילדים — מה שמוביל לכך שבמשק הבית כולו נמנעים מלהחזיק מוצרים עם גלוטן בבית.

בהמשך לנתון זה, הבינו בשטראוס כי יש מגמה גדלה והולכת של צרכנים המעדיפים להימנע מאכילת גלוטן אף שאינם חולים בצליאק. ממצאים אלה תרמו להחלטתה להרחיב את מגוון המוצרים ללא גלוטן ששטראוס מציעה ללקוחותיה, כשהיא מצהירה כי בכוונתה להוסיף לקטגוריה זו מוצרים נוספים.

לצד מגמות אלה הצרכנים החלו לגלות כי טעמם של המוצרים ללא גלוטן משתפר והולך, וכי ברוב המקרים הם גם נחשבים לבריאים יותר. כך התחיל בשנים האחרונות תור הזהב בשוק המוצרים ללא הגלוטן.

לא רק לחולי צליאק

"כשהבן שלי אובחן כחולה צליאק ביוני 1997 תלינו פתקים בבתי חולים כדי להכיר משפחות נוספות שיש להן בן משפחה עם צליאק. בכל פעם שמישהו היה נוסע לחו"ל היינו מבקשים שיביא לנו מוצרים ללא גלוטן, כי היה קשה מאוד למצוא מוצרים כאלה בישראל. פעם עצרו חבר שלנו בשדה התעופה עם קמח ללא גלוטן כי חשבו שזה משהו אחר", אומרת רקפת שפר, מייסדת עמותת צליאק בישראל.

הפגנות חולי צליאק נגד חברת שטראוסצילום: עופר וקנין

"כל השנה חיכינו לפסח כדי לאכול פיצה ללא גלוטן בפיצה האט הכשר. כיום בכל מקום יודעים על צליאק, והטרנד הזה עושה לנו שירות טוב מאוד — חברות המזון והיבואנים גילו את הפוטנציאל העסקי של השוק, וכיום אפשר למצוא מוצרים רבים. כמעט לכל מסעדה יש תפריט ללא גלוטן. יש היצע אדיר", היא מוסיפה.

על פי הערכות עמותת הצליאק, ישנם כ–35 אלף חולים מאובחנים בישראל, אבל הביקוש חולש על קבוצה גדולה הרבה יותר: "צריך להתייחס לא רק למספר המאובחנים, אלא גם למשקי בית", מסבירה שפר, "מאחר שיש משפחות רבות שרוכשות מוצרים ללא גלוטן עבור כל המשפחה". לדבריה, חל גידול אדיר ב–20 השנה האחרונות בכמות המאובחנים במחלת הצליאק: "כשהבן שלי אובחן לפני 18 שנה חשבו שמדובר במחלה נדירה ודיברו על אחד מ–1,000 איש. לפני כמה שנים עשו סקר וגילו כי הנתונים גבוהים יותר".

פרופ' מיכאל וילשנסקי, מנהל יחידת גסטרו ילדים בבית החולים הדסה, אומר דברים דומים: "אין ספק שכיום אנחנו מאבחנים הרבה יותר חולים מלפני 10–15 שנה. כיום אחד מתוך 100 איש בעולם המערבי מאובחן עם רגישות לגלוטן. במדינות צפון אירופה, כמו פינלנד, אירלנד ובריטניה, הנתונים אף גבוהים יותר. שם מדברים על 1.5% מהאוכלוסייה כשבשאר העולם מדובר בשיעור של 1%. גם המודעות עלתה. שנים רבות חשבו שצליאק היא מחלת ילדים וכיום יודעים שיש אותה גם למבוגרים. יש עלייה מתמדת באבחון — לא עובר שבוע בהדסה ללא שלוש־ארבע אבחנות חדשות ובמקביל יש עלייה בשכיחות של התופעה".

אייל דרור, מנכ"ל חטיבת שטראוס מתוקים אומר כי "בעיות הצליאק קיימת כבר הרבה זמן, אבל זה לא הגורם היחיד לעלייה בדרישה למוצרים ללא גלוטן. קרו כמה דברים במקביל: גילוי המחלה בגילים מוקדמים יותר ובהיקף נרחב הרבה יותר בשנים האחרונות ומגמה בריאותית.

"ברגע שיש לך בן משפחה שלא צורך גלוטן, או אפילו חבר קרוב שמתארח אצלך לעתים קרובות, הופכים את המטבח לכזה שיש בו פחות גלוטן. לצד זה יש מגמה בריאותית — יש דיאטות שלמות המבוססות על תפריט נטול גלוטן. זה נובע ממחקרים בריאותיים שלא משבחים את הקמח הלבן. קמח מחומוס, תירס או תפוחי אדמה נחשב בריאותי יותר".

עופר אליאב, מנהל שיווק של חברת גרין לייט, חברת נישה המתמחה בתחום המוצרים ללא גלוטן, מחזק את דבריו: "הדרישה למוצרים ללא גלוטן עולה כי בעקבות הבנה של המגזר הרפואי שהרגישות לגלוטן רחבה מכפי שחשבנו. סימפטומים כמו פריחות, עיכובי גדילה וכאבי בטן, נמצאו כקשורים בגלוטן, גם אם לא מדובר בחולי צליאק, והימנעות פותרת את הבעיה. סיבה נוספת היא דיאטות ואורח חיים בריא — חיים ללא גלוטן משפרים את איכות החיים ואת העיכול. מכיוון שגם איכות הפתרונות קרובה למקור, גם שאר בני המשפחה שאינם רגישים לגלוטן משתתפים וצורכים בעצמם את המוצרים".

קטגוריה שאינה מפסיקה לצמוח

הגידול בהיצע הגיע יחד עם כניסת שופרסל לתחום. "הכניסה לאורגניק מרקט איפשרה לשופרסל ללמוד על קשת של מוצרים - ללא סוכר, ללא גלוטן או ללא גלוקוז - ולהתקשר עם ספקים קטנים שלא עבדו עד אותה עת עם שופרסל", אומר אושרי מאיוסט, מנהל תחום הבריאות בשופרסל. "שוק המוצרים ללא גלוטן צומח כבר עשור, אבל הבום הגדול היה אחרי 2011. לפני ששופרסל רכשה את אורגניק מרקט היא מכרה 55 מוצרים ללא גלוטן. ב–2012 כבר מכרנו 600 מוצרים שונים בשנה".

כיום מוכרת שופרסל עד 650 מוצרים ללא גלוטן, חלקם כל השנה ואחרים רק בפסח. החשיבות של קטגוריה צומחת מבחינת חברות המזון עצומה. "חברות המזון בעצם הגיעו לרוויה והן צריכות להמציא את עצמן מחדש בנישות מתפחתות כדי להגדיל את המחזור", אומר מאיוסט. "אין שינויים משמעותיים בשוק המזון — השוק יכול לרדת או לעלות ב–1%–2% בהתאם לקצב גידול האוכולוסייה. עולם המוצרים ללא גלוטן ברשתות המזון צומח ב–30%, והחברות רוצות לקחת חלק בחגיגה".

המחירים עדיין גבוהים

למרות הירידה במחיר המוצרים ללא גלוטן בשנים האחרונות, הם עדיין יקרים יחסית. דו"ח שהפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב–2010 קבע כי העלות הנוספת המושתת על משפחה שבה יש חולי צליאק, בגין רכישת מוצרים ללא גלוטן, היא 200–700 שקל בחודש — בהתאם למספר החולים במשפחה. בדיקות שערך TheMarker ב–2011, 2014, והשנה מעלות כי המחירים במגמה של ירידה משמעותית ומתמשכת.

מחיר שניצל תירס של טבעול, לדוגמה, הוזל בשיעור של 42% מ–2014. קורנפלקס תלמה ללא גלוטן ירד ב–47% מ–2014. עם זאת, המחירים גבוהים יותר ממוצרים זהים עם גלוטן. ההפרשים בין מוצר רגיל לבין מוצר ללא גלוטן הם לעתים עשרות שקלים.

מדוע המחירים עדיין גבוהים יחסית? דרור משטראוס מסביר כי "יש מוצרים שאינם מכילים גלוטן, או שמדובר במרכיב זניח במוצר, אך עדיין צריך לבצע ניקיון יסודי של קו הייצור - גלוטן עובר באוויר כמו אבק וצריך לבנות אזור סטרילי במפעל כדי שהוא לא ייכנס. בטבלאות השוקולד, שבהן הפעולה פשוטה יחסית, פשוט החלטנו להעביר את הקו ללא גלוטן לפעולה כל השנה. סוג שני של מוצרים ללא גלוטן הוא כשהקמח הוא המרכיב המרכזי, ואז בדרך כלל החומרים האלטרנטיביים יקרים יותר".

מדף בסופרמרקט של מוצרים ללא גלוטןצילום: רותי לוי

אליאב מגרין לייט מוסיף סיבות נוספות לכך שהשוק יקר: "חומרי גלם בסיסיים כמו טפיוקה, תירס, תפוח אדמה הם יקרים לעומת קמח, מים וסוכר שהם מוצרים זולים ומסובסדים. מעבר לכך, אנחנו מייצרים כמות שהיא 1% מרמת הצריכה. מכיוון שמדובר בכמות קטנה, אי־אפשר לעבוד עם מיכון אוטומטי, ולכן יש יותר מעורבות של כוח אדם. סיבה נוספת שמייקרת את המוצרים קשורה לשיווק בהקפאה ומכירה בהקפאה — אבל ככל שנייצר כמויות גדולות, העלויות יירדו".

כך בדקנו

בדיקות TheMarker לשוק המוצרים ללא גלוטן נערכו ב–2011, 2014 ו–2016, בצורה שונה. בשנת 2011 נעשתה בדיקה של המוצרים הזולים שנמצאו בכל קטגוריה. הבדיקה התבצעה בחנויות טבע קסטל ובאתרים שופרסל ומגה באינטרנט. הבדיקה נעשתה כך שהמוצר ללא גלוטן זהה למוצר המכיל גלוטן. המחיר נלקח מאותה רשת.

ב–2014, המחירים נלקחו מאתר שופרסל. כשהיו כמה חלופות למחיר המוצרים ללא גלוטן נלקחה האופציה הזולה ביותר.

ב–2016 נערכה בדיקה של מוצרים התואמים את אלה שנבדקו בשנים הקודמות. מחיר המוצרים נבדק באפליקציות פריסס, מייסופרמרקט וזאפמרקט. במקרה של פערי מחיר בין האתרים נלקחה האופציה הנמוכה ביותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות