מה ההבדל בין המועצה לצרכנות לרשות להגנת הצרכן?

מה תפקידה של הרשות להגנת הצרכן, איזה מעמד מיוחד יש למועצה לצרכנות בחוק התובענות הייצוגיות? ואיך הן שונות מארגונים אחרים הפועלים למען הצרכנים? ■ TheMarker עושה סדר

רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

בישראל פועלים שני גופים ממשלתיים מרכזיים שעוסקים בטיפול בנושא הגנת הצרכן - האחד, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, והשני - המועצה הישראלית לצרכנות. שני הגופים האלה עוסקים בלא מעט משימות דומות ואזרחים רבים לא מבדילים ביניהם. שניהם מבצעים פעולות הסברה, מפקדים על עריכת מחקרים צרכניים ומקבלים תלונות צרכנים. בנוסף, לשניהם מעמד מיוחד בחוק החוזים האחידים – המאפשר להם להגיש בקשות לבטל תנאים המקפחים, בעיניהם, את ציבור הצרכנים.

אך שני הגופים גם נבדלים זה מזה באופן מהות ולמעשה במדינה מתוקנת קשה להאמין שמישהו יתבלבל ביניהם: הרשות היא זרוע האכיפה של הוראות החקיקה הצרכנית ויש לה סמכויות מנהליות ופליליות לשם כך. היא יכולה לשלוח התראות לעוסקים, להטיל עליהם קנסות ולהגיש נגדם כתבי אישום בעקבות תלונות שמתקבלות אצלה. יש לה היתר לעשות ביקורות בקרב עסקים, לדרוש מהם מסמכים ולבצע חקירות כשיש חשד להפרה של הוראות חוק צרכניות.

אגב, אף שהרשות פועלת כבר עשור, עד לפני כמה חודשים היא עדיין לא אוישה כראוי ולכן פעילותה אינה יוצרת אכיפה משמעותית של החוק, בלשון המעטה. הרשות אינה עוסקת ביישוב מחלוקות בין הצרכן לעסק ולכן הטיפול שלה בתלונות מתמצה בבירור האם התלונה מהווה עילה לפעולה אכיפתית נגד העסק.

המועצה לצרכנות היא ארגון הצרכנים הגדול בישראל וליבת עבודתה היא ייצוג האינטרס של ציבור הצרכנים מול גופים פרטיים וציבוריים כאחד, לרבות מול גורמי הממשלה ובכללם הרשות להגנת הצרכן. בין היתר, עליה לייצג את הצרכנים בהליכי חקיקה ורגולציה, לבקר את מדיניות הממשלה והרגולטורים מנקודת מבטו של הצרכן ובמקרים בהם המדינה אינה מתקנת ליקויים מהותיים אף לעתור נגדה לבג"צ.

בנוסף, בשונה מהרשות, למועצה יכולת לפעול מטעם הצרכן מול עסק כדי שיפצה את הצרכן עצמו. כיוון שמנותבות אליה תלונות רבות – כ-40 אלף – היא מסוגלת, בהנחה שהיא עובדת ביעילות, לאתר פגיעות חוזרות של עוסקים בצרכנים ולזהות כשלי שוק.

המועצה נותנת לצרכנים ייעוץ, אם בעזרת פניה לבית העסק, או סיוע באכיפה אזרחית באמצעות ניסוח תביעה קטנה. כמו כן, היא אמורה ליזום תביעות ייצוגיות בשם הצרכנים – ויש לה מעמד מיוחד בחוק כשל תובע ייצוגי, שמבדיל אותה מארגונים אחרים (אחרים רשאים לתבוע בהליך זה רק כאשר יש קושי להגיש את הבקשה בידי אדם שיש לו עילה לתביעה).

ארגונים כמו אמון הציבור, ישראל יקרה לנו וצרכנות נבונה – הם ארגוני מגזר שלישי הפועלים למען הצרכנים, אך מגדירים לבד את פעילותם ואינם ממומנים מקופת המדינה. בין התפקידים שהוגדרו למועצה בחוק גם סיוע לארגוני צרכנים אחרים, אך לא ידוע שהמועצה משתפת אתם פעולה, קל וחומר מסייעת להם.

כתבות מומלצות

האחים אמיר (מימין) ואיציק דיין

תעלומת עורך הדין – והעד המרכזי שמת לפני שהספיק להעיד בפרשת האחים דיין

תל אביב

"אנשים רואים בורסות אדומות ומחירי דירות משוגעים – והם עוצרים"

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה - ותבחר צבע": כך נקבע מחיר הרכב שלכם

 יובל רפיח

2,300 שקל, כולל חשבונות: השכונה שהצעירים עוד לא גילו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

"הן ביקשו: 'תגרום לתרופה לעבוד על קופים, גם אם תקלקל מעט לבני אדם"

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה