עגונים |

בובליל סימס לח"כים ואתם תשלמו 5,000 ש' כדי להשתחרר מקלאב הוטל

החוק שנועד לאפשר לצרכנים להשתחרר מהסכמים כובלים עם חברות המחזיקות יחידות נופש עבר שינויים בוועדת הכלכלה, שלא בהכרח מיטיבים עם הצרכנים ■ ההחלטה התקבלה לאחר שבובליל נפגש עם ח"כים ואף שכר את משרד הלובינג פוליסי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

החוק הצרכני, המכונה "חוק קלאב הוטל", שאושר בתחילת השבוע בוועדת הכלכלה למרות התנגדותו של היו"ר כרמל שאמה-הכהן לגובה דמי הביטול, נועד לשחרר את בעלי יחידות הנופש מעסקות כובלות ומהתקשרויות ארוכות טווח עם החברות המפעילות את יחידות הנופש.

ואולם, הנוסח שאושר להצעת החוק גורם לכך שמי שירצה להשתחרר יצטרך לשלם דמי ביטול. כך, בסופו של דבר ההצעה שאושרה בוועדה מיטיבה עם הבעלים של יחידות הנופש.

משה בובליל

האם זו היתה כוונת המחוקק מלכתחילה? מתברר שמשה בובליל, הבעלים של קלאב הוטל, עשה עבודת שטח רצינית ונפגש עם חברי כנסת מהוועדה, ובהם היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), יואל חסון (קדימה), ויוליה שמאלוב ברקוביץ (קדימה), והציג את עמדותיו. חברי הכנסת אישרו אתמול כי נפגשו כל אחד בנפרד עם בובליל.

בובליל לא הסתפק בפניות ישירות לח"כים, ושלח לחלק מהם מסרונים באמצעות הסלולר. בנוסף, הוא שכר את משרד הלובינג פוליסי, שתפקידו היה להסביר לחברי הכנסת את עמדת קלאב הוטל. התוצאה שהתקבלה משפרת את מצבו של בובליל, ותגרום לכך שהוא וחברות דומות יזכו להכנסות מביטולי הלקוחות. במהלך הדיונים בוועדה ח"כ חסון אף ציטט מסמך של קלאב הוטל.

השבוע פנתה רותי חסקין, מנכ"לית ארגון בעלי יחידות הנופש, במכתב לח"כ שאמה-הכהן וועדת הכלכלה במכתב שבו היא מעלה חשש לניגוד עניינים בפעילותו של חבר ועדת הכלכלה ח"כ עמיר פרץ במסגרת הדיונים, לאור זאת שאחיו של בובליל, עו"ד רמי בובליל, ייצג את פרץ בפני ועדת וינוגרד וכן במסגרת מערכת הבחירות.

"עובדות אלה מעלות חשש לניגוד עניינים, כשלמיטב ידיעתנו פרץ לא נתן גילוי נאות לקשריו ולא הודיע על כך לוועדת האתיקה של הכנסת וליו"ר הוועדה, כמתחייב מתקנון הכנסת", נכתב.

ח"כ עמיר פרץ מסר: "פעלתי ביושר וללא משוא פנים לטובת ציבור העובדים בחברות הנופש ולטובת בעלי יחידות הנופש שהיו כבולים עשרות שנים. אני תומך במתווה שהוגש ע"י ח"כ חסון וזכה פה אחד לתמיכת חברי וועדת הכלכלה בניגוד לעמדת חברות הנופש. עו"ד רמי בובליל שימש כחלק מצוות משפטי שליווה אותי לפני כשש שנים ובניגוד לטענות מעולם לא ייצג אותי בשום מערכת בחירות. אין ספק שהטענות השקריות מונעות מאינטרסים פוליטיים זרים כפי שקורה מעת לעת במערכות בחירות. ציבור העובדים שפרנסתם נשמרה ובעלי יחידות ששוחררו מההסדר הקודם, יודעים היטב שח"כ פרץ וחברי הוועדה פעלו למענם והביאו לפיתרון הבעיה".

החוק אושר לקריאה השנייה והשלישית על ידי הוועדה, אך לא ברור מתי יעלה להצבעה במליאה. היו"ר שאמה-הכהן הגיש הסתייגות לגבי גובה דמי הביטול, ושר התמ"ת, שלום שמחון, הגיש אף הוא הסתייגויות .

הוועדה החליטה שלבעלי היחידות תינתן זכות ביטול החל ב-1 בינואר 2013 ועד 1 ביוני 2013. הביטול ייכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 2013, ובמהלך 2013 הצרכנים יוכלו להשתמש ביחידת הנופש בתמורה לדמי אחזקה. צרכנים שלא ישלמו את דמי האחזקה ב-2013 יידרשו לשלם 5,000 שקל. כלומר, הם יחוייבו בתשלום של דמי האחזקה ל-2013, שיצטרפו לדמי הביטול, ולא יקבלו בחזרה את הסכום ששילמו עבור הזכות ליחידת הנופש. אחרי 2014 תינתן הזכות לצרכן לקצר את תקופת החוזה בכל שלוש-ארבע שנים ולהשתחרר מההתקשרות. למשל, בסוף 2014 צרכנים יוכלו לבקש לבטל את החוזה, אך בפועל הוא יבוטל ב-2017.

אפילו המתים לא יכולים להשתחרר מההסכם

תמר פינקוס, ראש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שלקחה חלק בדיוני ועדת הכלכלה, קוראת להחלטה שהתקבלה "שערורייתית", וטוענת כי "החוזים האלה, משנות ה-80 וה-90, נחתמו ל-99 שנה. חלק מהאנשים שחתמו עליהם האלה כיום כבר זקנים וחולים. הם רוצים להחזיר את יחידת הנופש ללא כל תמורה, אין להם כסף לשלם דמי אחזקה שנתיים ועכשיו רוצים שהם ישלמו 5,000 שקל קנס כדי לסיים את העסקה. זו כבילה של צרכנים כי אין להם כסף והם לא יוכלו להשתחרר. אנשים מתחננים כבר שנים להשתחרר מהחוזים, אפילו המתים לא יכולים להשתחרר - והיחידות עוברות בירושה".

בהנחה שיש 35 אלף בעלי יחידות נופש המשלמים כל אחד כ-2,500 שקל דמי אחזקה שנתיים - הרי שקלאב הוטל נהנית מהכנסות של כ-88 מיליון שקל מבעלי היחידות. בנוסף נהנית קלאב הוטל מהכנסות מאורחים שאינם בעלי יחידות הנופש.

ביתיה גוטל, כלכלנית ראשית ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, טוענת כי בובליל כבר מימן את בנייתו של מלון קלאב הוטל אילת באמצעות מכירת יחידות הנופש ואף הרוויח ממנה עם מכירת הזכויות על היחידות. "היחידות נמכרו במחירים שונים, ולא ראינו את כל החוזים, אך ממה שאנחנו יודעים הממוצע הוא 10,000 דולר ליחידה".

לדברי גוטל, "עם שחרור היחידה, קלאב הוטל רשאית להשכירה לאחר. יוצא שבמקרה של ביטול, הבעלים ירוויחו שלוש פעמים מהיחידה - בעבור רכישת הזכות הראשונה על היחידה, בזכות דמי הביטול המשתווים לערך דמי אחזקה של שנתיים, ומהשכרה מחדש של היחידה".

בקלאב הוטל טוענים כי חישוב זה מבוסס על נתונים עובדתיים שגויים וחלקיים, שכן הממוצע לעלות יחידת נופש נמוך מ-10,000 דולר. בנוסף, חישוב העלויות לא הביא בחשבון את עלויות קלאב הוטל להחייאת מותג הטיים שרינג, שפשט רגל עם פירוקה של קלרין, וגם לא מתייחס להוצאות קלאב הוטל של 24 מיליון שקל של בגין התחייבויות לבניית 100 סוויטות באילת ותשלום למפרק קלרין.

"שהעסק לא יקרוס"

לגבי ביטול התקשרויות חדשות של עסקות שייחתמו לאחר כניסתו של החוק לתוקף, הוועדה החליטה שניתן יהיה לבטל בכל עת, ותהיה תקופת הודעה מוקדמת של שנתיים. כלומר הביטול ייכנס לתוקף לאחר שנתיים מהמועד שנמסרה הודעת הביטול. עם זאת, לצרכן לא תושב כל תמורה לה זכאי בגין ביטול העסקה.

הנוסח של החוק שהתקבל בסופו של דבר גרם לשאמה-הכהן להגיש הסתייגות. שאמה-הכהן הציע שדמי הביטול יסתכמו ב-2,500 שקל ולא 5,000 שקלים, כפי שהחליטה הוועדה. בהצבעה בסעיף זה שנערכה בוועדה הצביעו חסון, פרץ, ושמאלוב ברקוביץ בעד הנוסח שהתקבל, בעוד שאמה-הכהן הצביע נגד.

השר שמחון הגיש הסתייגות להחלטה שהתקבלה בוועדה, והציע שלצרכן תינתן אפשרות לבטל את החוזה בכל עת, ולא אחת לכמה שנים כפי שהחליטה הוועדה. לפי הצעת שמחון, לצרכן לא תושב התמורה ששילם בעבור יחידת הנופש ויראו אותה כדמי ביטול. העסקה תתבטל ששה חודשים מיום הביטול, בניגוד להחלטת הוועדה שלפיה הביטול יהיה רק מ-2014, ולאחר מכן כמה שנים מראש. כמו כן, צרכן שהפסיק לשלם דמי אחזקה בתקופה העולה על שנה שקדמה ליום תחילת החוק יראו באי התשלום כמסירת הודעת ביטול והחוזה יהיה בטל באותו הרגע.

שמחון הציע שלגבי עסקות שייחתמו לאחר כניסתו של החוק לתוקף, כי בעת ביטול העסקה על ידי הצרכן ישיב העוסק לצרכן את החלק מהתמורה ששילם עבור יחידת הנופש ושטרם השתמש בו, וכן יבטל את חיובו זולת חיוב בדמי ביטול (שנקבעו לגובה של דמי אחזקה לשנתיים).

ח"כ חסון אמר אתמול בתגובה כי "בובליל פנה אלי בתחילת הדרך ונפגשתי עמו. עורכי הדין העבירו אלי את ניירות העמדה שלהם. אני תמיד פוגש אנשים שרוצים להיפגש עמי. ההחלטה שהתקבלה היא החלטה מאוזנת". חסון דחה את הביקורת לנוכח השינויים שהוכנסו בהצעת החוק וקביעת "דמי ביטול" בגובה של 5,000 שקלים (למי שלא שילם דמי אחזקה בשנת 2013).

חסון אמר כי "יכולתי להיות פופוליסט ולקבוע שניתן יהיה לבטל את ההתקשרות מיד. דבר כזה היה מביא לקריסת קלאב הוטל. בעניין ההשתחררות בגין סיבות סוציאליות אמר חסון: "רצינו לטפל בנושא, אבל הבנו שאי אפשר להסדיר זאת בחקיקה כי לא ניתן למחוק חובות של אנשים פרטיים. הוצע להקים ועדה ציבורית שתדון בבקשות ותתחשב בקריטריונים של הביטוח הלאומי. כל אלה שזכאים לפי הביטוח הלאומי יקבלו פטור".

חסון הוסיף כי "מדובר במהפכה. עשרות שנים אף אחד לא הצליח להשתחרר מיחידת נופש. יש לנו אחריות לכך שהעסק לא יקרוס".

לדבריו, "הפתרון שהושג בהסכמת חברי הועדה הוא הפתרון המאזן ביותר שכולל החלטה חסרת תקדים שמשחררת את הצרכנים שהיו כלואים שנים רבות, חלקם אפילו יותר משני עשורים, דבר שאף אחד לא הצליח בעשרות השנים האחרונות. במקום עוד שנים של סחבת משפטית שאין בה בחובה פתרון באופק החלטתי כי רק חקיקה היא הפתרון היעיל ביותר, זאת בד בבד לשמירה על זכויותיהם של אלה שכן נהנים מיחידות הנופש, במטרה שלא לכרות את ענף יחידות הנופש לחלוטין".

ח"כ שמאלוב-ברקוביץ אמרה כי "50 שנה איש לא הצליח לשנות דבר. אם כולם ישתחררו בבת אחת זה יגרום למכה".

"מבנה של עושק צרכנים"

לא רק בתמ"ת מתנגדים לדמי היציאה שנקבעו, אלא גם במשרד המשפטים. בחוות דעת שהוגשה על ידי עו"ד רוני נויבואר כחומר רקע לדיון, קבע המשרד כי מבנה העסקה מקפח, שכן הוא בנוי כך שהחיובים המהותיים המוטלים על בעלי זכויות הנופש נקבעים באופן חד צדדי על ידי בעלי המלון, והם מצויים בשליטתם הבלעדית.

"החוזה כובל את בעלי זכויות הנופש לתקופה בלתי סבירה, שבחלק מהמקרים הינה ארוכה מאורך חייו של אדם. כבילתו של צרכן להתחייבות מראש לצרוך שירותי אירוח למשך עשרות שנים, כשאין להם כל אפשרות להשפיע על תנאי החוזה ועל החיובים המהותיים שבו ולהשתחרר ממנו במידה שירצה, הינה מקפחת ובלתי סבירה", נכתב בחוות הדעת.

עוד נכתב כי "העסקה מעניקה יתרון בלתי הוגן לספק, תוך שלילת זכות הצרכן להשתחרר מהעסקה, נוגדת את תקנת הציבור, כשהמבנה העסקי שבבסיסה, כפי שנוצר, ובפרט כפי שיושם, הינו בגדר עושק של צרכנים. על כן החוזים הללו הם בגדר בטלים או בגדר ניתנים לביטול ואף נפסדים, ואינם ביטוי לחופש ההתקשרות".

במהלך הדיונים טענו נציגי משרד המשפטים ונציגי המועצה לצרכנות כי אי אפשר להגביל אדם מלצאת מחוזה, וכי הם לא מוכנים לקבל את העמדה שאם לקוח רוצה להשתחרר מהחוזה הוא צריך לשלם דמי יציאה. "היינו מוכנים להגיע לפשרה - לכאורה, מכיוון שבעל יחידת הנופש רכש את הזכות ל-99 שנה והוא מחזיר את היחידה, אז הוא גם אמור לקבל החזר על הסכום ששילם עבור הזכות הזו, אבל אנחנו אמרנו שאפשר לוותר על הסכום הזה, ובלבד שהצרכנים יוכלו להשתחרר מהסיפור הזה", אומר גורם בכיר במשרד המשפטים.

הצעת החוק אמורה לעלות במליאה לקריאה שניה ושלישית אף שבמשרד המשפטים מתנגדים לתשלום דמי היציאה. "ראיתי הרבה דברים בכנסת, אבל יצאתי מזועזע מהסיפור הזה. נדיר שמשרד המשפטים מיליטנטי יותר מהכנסת בנושאים הצרכנים. בדרך כלל הכנסת היא פרו-צרכנית, והפעם הח"כים הלכו בצורה חזקה מאוד לכיוון השני", אמר אחד המשתתפים בדיוני הוועדה.

בנוסף, הוועדה נענתה לבקשת נציגי קלאב הוטל ולא עיגנה בחקיקה כי בנסיבות חריגות - מצב כלכלי ומצב בריאותי שאינו מאפשר לצרכן לממש את זכותו לשימוש ביחידת הנופש, למשל במקרה של פטירת הצרכן או בת זוגו - לא יוכלו הצרכנים לבטל את החוזה ללא תשלום של דמי ביטול. קלאב הוטל התחייבה, לבקשת ח"כ עמיר פרץ, שתוקם ועדה חיצונית שתמומן על ידי קלאב הוטל, בראשות שופט בדימוס ונציג החברה, שתדון במקרים כאלה ותדווח לוועדה על מספר המקרים שאושרו.

עו"ד אלכס הרטמן, נציג קלאב הוטל, התערב בדיון ואיים כי "אם יתנו לשר התמ"ת סמכות בחוק לקבוע בתקנות שחרור מתשלום דמי ביטול בגין נימוקים סוציאלים - נלך לבג"ץ".

קלאב הוטל: "פגיעה במודל הכלכלי"

אף שבעלי יחידות הנופש יצטרכו לשלם לקלאב הוטל כדי להשתחרר מהזכות על היחידה, בהנהלת החברה מתייחסים להצעת החוק כ"חוק פופוליסטי ונטול כל בסיס או הצדקה, שאין לו אח ורע בכל העולם באשר להתערבות בתוכנן של עסקות יחידות נופש, ואף להחיל את החוק המוצע באופן רטרואקטיבי גם על עסקות טיים שרינג שנכרתו לפני זמן רב".

לטענת קלאב הוטל, "מתן אפשרות לביטול עסקות באופן רטרואקטיווי יפגע פגיעה מהותית במודל הכלכלי ארוך הטווח שעליו מבוסס רעיון הטיים שרינג, תוך גרימת הפסדים לחברה, כמו גם פגיעה בעשרות אלפי בעלי זכויות נופש, שמבקשים ויבקשו לשמר את הזכות שרכשו, עד כי קיימת סבירות לא מבוטלת כי מתן האפשרות אף עשוי למוטט לחלוטין ענף זה".

נציגי קלאב הוטל העלו בוועדה חשש שזכויות הנופש שיוחזרו יהיו ליחידות בעלות זכויות לעונת השפל, והזכויות בעונות השיא לא יושבו. להערכתם, כך לא יוכלו להגדיל את כמות האורחים בעונות השפל, וכי מעבר לפגיעה ברווחי קלאב הוטל, קבלתו של החוק תביא גם לפיטורים מסיביים של עובדים במלונות. לטענתם, הליך החקיקה היה "חסר תקדים, שעה שנושא עסקות הטיים שרינג לא נדון כלל, אלא לאחר שהצעת החוק עברה כבר קריאה ראשונה בכנסת תוך שפוצלו ממנו עניינים שנדונו והוצעו במסגרתו עת החלו הליכי החקיקה. הליכי החקיקה בוועדה הושפעו באופן לא סביר מעמדותיו הקיצוניות של מיעוט קולני מקרב בעלי יחידות הנופש במלון קלאב הוטל טבריה".

מקורבים לבובליל סירבו להתייחס לעניין הפגישות עם חברי הכנסת.

"הכנסת מתערבת בעבודת בית המשפט"

החקיקה בנושא שחרור בעלי יחידות הנופש התבצעה במקביל לתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי בעלי זכויות הנופש בקלאב הוטל, ונמצאת בשלב הגשת הסיכומים בבית המשפט. לטענת קלאב הוטל, "התערבות המחוקק בעניין שתלוי ועומד בבית משפט היא פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ושמירת עצמאותה של הרשות השופטת, והכל תוך שגורמים מעוניינים מתבססים על עמדות וטענות משפטיות שלא עברו כלל את מבחן הביקורת השיפוטית במסגרת הליכים אלה".

ד"ר שחר ולר מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, הגיש ב-2009 תביעה ייצוגית בעניין ויתור על זכות הנופש. בתביעה מתבקש בית המשפט להצהיר שכל אדם שרכש זכות נופש מקלאב הוטל זכאי לוותר על זכויות הנופש שלו ולחדול מלשלם תשלומים לקלאב הוטל". לדבריו, אמורה להיות הוראה בחקיקה שאין בה כדי לגרוע מזכותם של בעלי היחידות במידה שבית המשפט יפסוק לטובתם בתביעה. "ספק גדול אם כדאי לשלם את דמי היציאה, על סך אלפי שקלים, לקלאב הוטל כי לעמדת המועצה לצרכנות והיועץ המשפטי יש סיכוי גבוה שאפשר יהיה להפסיק את החוזה לקלאב הוטל בכל עת. ההחלטה של הוועדה פסולה בעיני, ואני לא הייתי מסכים לפשרה כזו.".

הנהלת קלאב הוטל טוענת כי לאורך השנים ביטלה הסכמי נופש בהיקפים משמעותיים וכי כשפנתה לגופים ציבוריים וביקשה לקבל את הפניות שלטענתם מצויות בידיהם, כדי שתוכל לטפל בהן, קלאב הוטל לא זכתה למענה חיובי. "קלאב הוטל מצויה בימים אלה במגעים מתקדמים מול ח"כ חסון, שפועל לקבלת הטבות נוספות לבעלי זכויות הנופש הרלוונטיים כדי לסיים הסדר כולל שבמסגרתו יוצע פתרון מיידי ליותר מ-1,000 בעלי זכויות נופש מסיבות סוציאליות, שני שלישים מתוכם, מקלאב הוטל טבריה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"