בתי החולים בצרות - חברות הביטוח ייאלצו להתחיל לשלם

דו"ח שמפרסם משרד הבריאות חושף את הצרות של בתי החולים הממשלתיים ■ הגירעון גדל והולך, התמיכה הממשלתית יורדת ■ הציוד מתיישן והתלות בתרומות עולה ■ היקף החובות של הלקוחות תפח ל-1.4 מיליארד שקל ■ ומשרד הבריאות מבטיח: נילחם בבעלי החוב

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

<<היקף החובות הלא-משולמים לבתי החולים הממשלתיים הגיע ב-2007 לסכום של 1.4 מיליארד שקל - יותר מפי שלושה מסך הגירעון של בתי החולים באותה שנה. נתונים אלה עולים מהדו"ח הפיננסי השנתי על בתי החולים הממשלתיים, שמפרסם היום חשב משרד הבריאות. הגופים המרכזיים שחייבים כסף לבתי החולים הם קופות החולים וחברות ביטוח, לצד חייבים פרטיים.

הבעיה הקשה ביותר שאתה נאלצים להתמודד בתי החולים היא מוסר התשלומים המפוקפק של חברות הביטוח. ב-2007 היו חברות הביטוח חייבות לבתי החולים 123 מיליון שקל בגין שירות לנפגעי תאונות דרכים, ומספר ימי האשראי שלהן היה 446 יום בממוצע. במלים אחרות, לחברות הביטוח לקח יותר משנה לשלם לבתי החולים את חובם, לעומת 81 ימי אשראי בממוצע ללקוחות האחרים. "מוסר התשלומים של חברות הביטוח הוא הגרוע ביותר מבין הלקוחות המוסדיים", נכתב בדו"ח, שנערך על ידי רו"ח אלי ביתן והכלכלן הראשי יריב גבאי מחשבות משרד הבריאות.

"יש הרעה מתמדת על פני זמן במוסר התשלומים של חברות הביטוח", אומר חשב משרד הבריאות, דוד גרשונוביץ'. "לאורך השנים אנו עדים לגידול נומינלי בחוב, לצד עלייה במספר ימי האשראי, שהם התקופה שחולפת עד שמצליחים לגבות את החוב. כל שנה שחולפת היא רווח נקי לחברות הביטוח, שכן החובות מתיישנים ונהפכים לבלתי ניתנים לגבייה.

"המצב הזה נובע מכמה סיבות", מסביר גרשונוביץ', "מריבוי חברות הביטוח, מהתחכום שלהן ומהקושי של בתי החולים להתמודד עם הגבייה. זו עבודה סיזיפית שדורשת משאבים, זמן וכוח אדם. חברות הביטוח יודעות שזה המצב ומנצלות זאת".

פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה, מכיר היטב את הבעיה. "חברות הביטוח מפעילות מחלקה משפטית, נלחמות נגדנו בכל הכוח ומתנהגות באופן שרלטני. עד שהן לא מקבלות איום מבית המשפט, הן לא משלמות את החוב. החשבות של רמב"ם עובדת באופן נמרץ מאוד ומצליחה לגבות חלק מהחובות, אך זו מלחמה יומיומית קשה".

במשרד הבריאות החליטו לשים קץ לביזיון. לדברי גרשונוביץ', ב-2009 תיהפך גביית החובות ליעד המרכזי של אגף החשב. "נפעל להגשת תביעות נגד חברות הביטוח באמצעות עורכי דין", הוא אומר. "בנוסף אנו מתכוונים להוציא מכרז להקמה של מרכז גבייה ארצי פרטי, שיטפל בגביית החובות בעבור כל בתי החולים ויתומרץ בהתאם להצלחתו".

מאגף המפקח על הביטוח במשרד האוצר נמסר בתגובה: "לכל גוף עסקי, כמו גם לבתי החולים, שמורה הזכות לפנות לבתי המשפט בתביעה אם חברת ביטוח לא משלמת לו את חובה".

תגובת איגוד חברות הביטוח לא נמסרה עד לסגירת הגיליון.

הגירעון התפעולי עולה

מהדו"ח הפיננסי עולה כי מחזור הפעילות של בתי החולים הממשלתיים ב-2007 הסתכם ב-6.7 מיליארד שקל - עלייה של 5% לעומת 2006. עם זאת, הם נאלצו להתמודד עם מציאות כלכלית לא פשוטה, שרק הולכת ומסתבכת: הגירעון התפעולי שלהם גדל, התמיכה הממשלתית בהם יורדת והתלות שלהם בתרומות פרטיות מתחזקת משנה לשנה. עוד עולה מהדו"ח כי ב-2007 היתה עלייה בהוצאות של בתי החולים על פיצוי בגין רשלנות רפואית, ושחיקה גוברת של הציוד רפואי.

בתי החולים הממשלתיים, למעט שיבא ואיכילוב, סיימו את 2007 בהפסד תפעולי. שיעור ההפסד התפעולי הגבוה ביותר מסך ההכנסות (31%) היה במרכז הרפואי זיו בצפת; אחריו מדורגים פוריה (21%) ובני ציון (14.8%).

הגירעון התפעולי של כל בתי החולים הסתכם ב-404 מיליון שקל - שהם כ-6.4% מההכנסות. זאת לעומת גירעון של 368 מיליון שקל ב-2006. למרות העלייה בגירעון, התמיכה הממשלתית בבתי החולים דווקא ירדה ב-2007 - מ-214 מיליון שקל (3.5% מהכנסותיהם) ל-194 מיליון שקל (3% מההכנסות).

מגמה נוספת העולה מן הדו"ח היא ירידה עקבית, לאורך שנים, בהיקף הפעילות שמספקת שירותי בריאות כללית לבתי החולים הממשלתיים. הכללית, המבטחת יותר ממחצית מתושבי המדינה, היא הלקוחה הגדולה והחשובה ביותר של בתי החולים הממשלתיים. ירידה בהיקף פעילותה מול בתי החולים שוחקת את רווחיותם.

במשרד הבריאות מסבירים כי ירידה זו נובעת מכך שהכללית מעבירה יותר ויותר שירותים מבתי החולים למרפאות שהיא מפתחת בקהילה, וכן בכך שהקופה נותנת עדיפות לבתי החולים השייכים לה, כמו בילינסון, כרמל ומאיר. "הכללית שולחת לבתי החולים שלנו את המקרים הקשים יותר והלא-רווחיים - ומשאירה אצלה בבית את הפרוצדורות הזולות והרווחיות", אומר בכיר במשרד הבריאות. "עם זאת, קשה להאשים אותם, גם הם צריכים לשרוד ולשמור על איזון כלכלי".

התרומות מוקפאות

התשובה של בתי החולים לגידול בגירעון היא פנייה לתורמים. ב-2007 נרשמה עלייה חדה בסעיף ההכנסות מתרומות - מ-150 מיליון שקל ב-2006, ל-226 מיליון שקל. ואולם נתון זה אינו משקף את התמונה כולה: התרומות הגדולות והמשמעותיות מגיעות באמצעות עמותות הידידים של בתי החולים, שאינן מחויבות בדיווח לחשב של משרד הבריאות. לפיכך, הדו"ח כולל רק חלק קטן מהתרומות.

ההסתמכות הגוברת והולכת של בתי חולים על תרומות, מדאיגה במיוחד נוכח הירידה הצפויה בהיקף התרומות בשנה הקרובה, בשל המשבר הכלכלי שפגע בתורמים הגדולים.

"המשבר פגע מאוד במערך התרומות", אומר ד"ר יעקב פרבשטיין, מנהל המרכז הרפואי הממשלתי פוריה שבטבריה. "התורמים הקבועים שלנו הודיעו אמנם שיעמדו בהתחייבויותיהם הקודמות כלפינו, אך הקפיאו תרומות חדשות עד שהמצב יתבהר". לדבריו, יותר מ-90% מהציוד הקבוע של בית החולים תלוי בתרומות, ואין דרך אחרת לחדשו, מלבד באמצעות תרומות. "בבית חולים קטן כמו שלנו, כל תקלה או התיישנות שמשביתות מכשיר עלולות להשאיר אותנו ללא מענה לחולים", הוא מוסיף.

ביאר מוסיף: "עוד לפני שפרץ המשבר כמעט שלא קיבלנו מהממשלה תקציבים לפיתוח תשתיות, וציפו מאתנו שנפעל רק באמצעות גיוס תרומות. זה יצר חוסר שוויון בולט בין בתי החולים, כי מי שהתקשה בגיוס תרומות לא התפתח בקצב מספק. כעת, בימים של משבר כלכלי עולמי, המצב קשה עוד יותר. קשה לנו מאוד למצוא תורמים חדשים והתרומות נמוכות יותר. לא מעט תורמים מחכים שהמשבר יחלוף, וחלקם פשוט נבלעו בהונאת מיידוף".

ברמב"ם החליטו לבקש עזרה מהממשלה. "פנינו לממשלה בבקשה שתסייע לנו להשלים את בניית בית החולים התת-קרקעי הממוגן, המוקם בעזרת תרומה של סמי עופר. לאור המלחמה המתנהלת בימים אלה בדרום ומלחמת לבנון השנייה שבה תיפקד רמב"ם תחת אש, ברור שמדובר בדבר חיוני, הנמצא בעדיפות לאומית גבוהה. אי אפשר להשאיר את העניין ליד הגורל, או לטוב לבו של תורם כזה או אחר. זו חובה של הממשלה, בדיוק כפי שהיא קונה ציוד לחיילי צה"ל".

תחום נוסף שאליו פנו בתי החולים, בעיקר הגדולים שבהם, כדי להגדיל את הכנסותיהם ולפצות עצמם על הירידה במספר הלקוחות מבית, היה התיירות הרפואית - טיפול בחולים מחו"ל, המשלמים על האשפוז וההליכים הרפואיים באופן פרטי. התיירות הרפואית אחראית לעלייה של כ-90 מיליון שקל בהכנסות של המרכזים הרפואיים ב-2007, ולכן בתי החולים הממשלתיים משקיעים בפיתוחה.

רשלנות עולה ביוקר

עלייה נרשמה גם בהוצאות של בתי החולים הממשלתיים על רשלנות רפואית: ב-2007 שילמו בתי החולים 144 מיליון שקל בגין רשלנות, לעומת 136 מיליון שקל ב-2006. עם זאת, בתי החולים משלמים רק 35 מיליון שקל מתוך הסכום, ואת היתר משלמת הממשלה באמצעות חברת הביטוח ענבל.

לדברי גבאי, ההערכה במשרד הבריאות היא שהגידול נובע מעלייה במודעות הציבור לזכויותיו, ולאו דווקא מגידול במספר מקרי הרשלנות. "משרד הבריאות מתכוון להתמודד עם העניין באמצעות מודל חיוב חדש, שיתמרץ בתי חולים להקים ולנהל מחלקות לניהול סיכונים", מספר גבאי. "בתי חולים שיעשו זאת באופן מוצלח יקבלו תמריץ כספי. המטרה היא שבתוך שנים ספורות יפחת הסיכון, וכתוצאה מכך יקטן גם הנזק לחולים".

ממצא מדאיג נוסף העולה מהדו"ח נוגע לבלאי של הציוד בבתי החולים. הפחת של הציוד הוא 68%, או כפי שמוסבר בדו"ח: "הנכסים הקיימים במרכזים הרפואיים סיימו קרוב לשני שלישים ממשך החיים השימושיים שלהם". עניין זה מדאיג במיוחד נוכח הירידה בהיקף התרומות, שכן בתי חולים רבים תלויים בתרומות פרטיות לחידוש הציוד שלהם.

התחזית ל-2009: ירידה בתרומות ועלייה בתיירות המרפא

>> מי שחושב שהדו"ח של 2007 מדאיג, צפוי להתגעגע אליו כשיפורסמו תוצאות הדו"ח העתידי, שיתייחס ל-2009. אם לא יקרה אירוע בלתי צפוי, לא יהיה זה מוגזם להניח כי 2009 תהיה שנת שפל בעבור בתי החולים. זרם התרומות, שהוא צינור החמצן שלהם, ייחלש, ובמקרים מסוימים אף ייפסק.

בתי החולים תלויים באופן משמעותי בתרומות לצורך פיתוח, בינוי וחידוש הציוד. לא תמיד מדובר בעוד ספה מפוארת למחלקה או בהקמת בניין חדיש - במקרים רבים התרומה מממנת צרכים חיוניים, כמו מיגון, החלפת ציוד רפואי שהתקלקל ואפילו תפעול שוטף.

הצמצום בהיקף התרומות לא יהיה בעיה של בתי החולים בלבד. בהיעדר תרומות חיוניות, צפוי הלחץ לעבור לממשלה, שעד היום נהנתה מכך שתורמים תופסים את מקומה במימון שירותים חיוניים. כשהתורמים ייעלמו מהשטח, יגבר הלחץ על הממשלה להגדיל את המימון לבתי החולים, והיא תידרש לפתוח את הארנק.

המצב הכלכלי הרעוע של בתי החולים ישלח אותם לחפש בחוץ לא רק תורמים, אלא גם לקוחות. כבר ב-2007 ניכר היה כי התיירות הרפואית נהפכת למקור הכנסה משמעותי בעבור בתי החולים.

ב-2009 צפוי סעיף זה לתפוח. בתי החולים, המתמודדים עם ירידה במספר הלקוחות מישראל, בגלל מגמה של מעבר למרכזי טיפול בקהילה ולבתי חולים פרטיים, זיהו את הפוטנציאל בתיירות הרפואית. אותם תיירים מגיעים לישראל כדי לבצע פרוצדורות פשוטות ורווחיות יחסית, ומשלמים במזומן. בשנים הבאות צפויים בתי החולים להשקיע בענף זה יותר ויותר משאבים ומאמצי שיווק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"