החלום הישראלי: בדרך לנתב"ג

כנראה שהבית הלאומי קטן עלינו - כולנו עסוקים בלצאת ממנו: טיול לחו"ל לאחר השירות הצבאי, שליחות לחו"ל מטעם מקום העבודה - הקומבינה הישראלית המושלמת, לימודים מעבר לים או רק דרכון זר -ורצוי שיהיה ממדינה נחשבת במערב אירופה

אליחי וידל
אליחי וידל
אליחי וידל
אליחי וידל

מאת אליחי וידל, תהל פרוש ורוני לינדר-גנץ

"כאן יואב טוקר...פארי"

יואב טוקר עשה את זה. הוא הצליח להגשים חלום ישראלי. בכל פעם שדמותו מופיעה על מרקע הטלוויזיה, רבבות ישראלים ממתינים בקנאה לשורת המחץ שלו, שרק ממחישה להם עד כמה היו רוצים להיות בנעליו (או בכובע הפרווה שלו): "כאן יואב טוקר... פארי". אח, איזה ג'וב תפס הטוקר הזה, כשליח הטלוויזיה הישראלית בבירת צרפת. לא לחינם המערכון של החמישייה הקאמרית על שליחותו הבלתי נגמרת של טוקר מצא את מקומו בפנתיאון ההומור הישראלי.

שליחות לחו"ל מטעם מקום העבודה היא הקומבינה הישראלית המושלמת: מצד אחד אזרח ישראלי לכל דבר, מצד שני - הרחק-הרחק מכאן. מצד אחד נסיעה ארוכה לחו"ל, ומצד שני הפראיירים מהעבודה משלמים בעבור זה. במקרים לא מעטים, נוסף על מימון מלא של השהות בחו"ל, גם המשכורת בארץ ממשיכה להיכנס לחשבון הבנק (והס מלהזכיר שבינתיים דיירי משנה מכסים את המשכנתא על הדירה); והבונוס הגדול מכולם - מכולה מלאה במוצרים בניחוח בינלאומי שמחכה בקצה השני של השליחות. מקרר ענק וסלון עור מושלם (בגרושים ממש), שלא לדבר על מכשירי החשמל (הדגם הזה עדיין לא הגיע לארץ).

איש גם לא יכול לבוא בטענות כלפי ה"שליח", שהרי הוא גזר על עצמו מעשה שליחות - שהות בניכר למען המולדת. שם, בגולה, הוא מייצג את מדינת ישראל - מטלה כבדה בפני עצמה - גם אם הוא לא בתפקיד ממלכתי. תמיד יש צורך במישהו שידברר את הנעשה בציון, מישהו שיגן על המולדת בגופו ובנפשו - אבל בחזית הרחוקה ביותר, בחוצלארץ. ואם על הדרך אפשר לטוות כמה קשרים עסקיים, להרוויח כמה דולרים - מה רע בכך? ובכלל, לילדים זה ממש טוב שהם נחשפים במשך שנתיים-שלוש לתרבות אחרת ורוכשים שפה נוספת.

שליחי הסוכנות היהודית וארגוני העלייה היו דור המייסדים - השליחות שלהם היתה קדושה. אחריהם הצליחו להגשים את החלום מרצים שיצאו לשנת שבתון (או קצת יותר). בשנות ה-70 וה-80 עלתה לצמרת הרשימה שליחות חדשה, חלומו של כל צעיר ישראלי - חברות במשלחת הרכש בניו יורק, שם קוד לחופשה פרועה בתפוח הגדול על חשבון משלם המסים הישראלי. בשנות ה-90 החלה תחרות פרועה על מקום בקורסי הצוערים של המדינה ועל תפקידי הנספחים. מיטב בחורינו הקריבו את נפשם כטירוני משרד החוץ במדינות מסוכנות ושכוחות אל, למען שליחות "איכותית" בעתיד.

ואז פרץ ההיי-טק לתודעה הקולקטיווית שלנו. עולם שלם של אפשרויות חדשות ואקזוטיות נגלה בפניהם של הישראלים הנודדים: עמק הסיליקון, הונג-קונג, טוקיו, סינגפור, סין. כיום המלה שליחות פינתה את מקומה למונח נייטרלי יותר, נקי יותר, פוליטיקלי-קורקטי: "רה-לוקיישן". מצד אחד, כבר לא מדובר בשליחות "למען המדינה"; מצד שני, לא נעים לסנוור יותר מדי את עיניהם של החברים לספסל הלימודים, שנאלצים לסבול את החום באוגוסט ולצאת ל-21 ימי המילואים.

גם מי שלא זכה להגשים את חלום השליחות הישראלי, לא יוצא נפסד מהתשוקה היוקדת לרה-לוקיישן. בפנקס הכתובות של כל ישראלי רשומות לפחות שתיים-שלוש כתובות של חברים או קרובי משפחה שכן זכו להגשים את החלום. והרי מתישהו בטוח נגיע לטורונטו, להונג-קונג, לברלין או לניו יורק - וטוב שיהיה אצל מי לישון על הספה בסלון.

לחזור לפרובינציה עטורי הילה

בין טקס החניכה המתרחש לאחר הצבא, הכולל את הטיול לחו"ל, לבין התרחיש האפשרי להישלח לחו"ל על ידי מקום העבודה, משתרעות לעתים שנים רבות. בתקופה זו נראה סביר, לאלה המשתוקקים לחיות בחו"ל, להשיג יעד זה באמצעות לימודים מעבר לים.

חלום הלימודים בחו"ל קורא לפרקו לגורמים. הרי מעיקרו הוא מורכב משתי מלים המייצרות שתי כמיהות שונות: חו"ל - המרחב הרחוק שבתוכו ובו ניתן להגשים את כל מה שאינו כאן, ולימודים - סוג אחר של הגשמה, מודרנית יותר, אפילו תועלתנית.

מוסד הלימודים - מושג מופשט המבטא את חלומה הסטריאוטיפי של האם הפולנייה או שמא מוטב לומר, את החלום הזעיר-בורגני "להסתדר טוב" - פשט את הרגל; אין די כיום, במציאות האולטרה-קפיטליסטית, בתואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף, ככל שמגמת הגלובליזציה מתפשטת והגבולות בין מדינות מתמסמסים - כך חשים יותר ישראלים שהזירה המקומית היא פרובינציה. וכמו כל הפרובינציאלים, התשוקה להגיע למרכז העניינים פועמת בנו ומאיימת עלינו בו בזמן.

מאחר שכאמור חלומם של הפרובינציאלים הוא להגיע למרכז - חלום חוץ לארץ, עם או בלי לימודים, מתייחס בעיקרו למדינות מערביות, הנחשבות גם למרכזים תרבותיים. בראשן ניצבות ארצות הברית ואירופה המערבית.

בקרן לחינוך ארה"ב-ישראל פולברייט, אומרים כי מספר הישראלים המתעניינים בלימודים בחו"ל עולה בהתמדה בשנים האחרונות, ועל רקע האמור אין בכך להפתיע. הלימודים בחו"ל יוקרתיים ונחשקים יותר משום שהם מסמלים את התכונות המבוקשות בתרבות שלנו: תנודתיות, קוסמופוליטיות, שאפתנות וחוסר פחד (או התגברות עליו). לא פחות חשוב, הלימודים, שמייצגים מטרה ממשית שבעבורה "צריך" לנסוע לשם, משמשים מתווך רך וקל יחסית במעבר בין תרבויות ומאפשרים פעמים רבות את המעבר הפיזי החוקי ביניהן לאורך זמן.

לבסוף, ללימודים יש תקופה מוגדרת, כך שניתן לחזור לפרובינציה עטורי הילה של מי שהיה שם ועשה את זה - גם אם לא עד הסוף.

דרך ארץ - זרה

כפליטי שואה נצחיים שאף פעם לא באמת השתחררו מתחושת הסכנה הקיומית המרחפת מעל ראשם, כולנו עסוקים במידה כזו או אחרת בחיפוש אחר דרכי מילוט, אמיתיות או פוטנציאליות, מהלבנט אל העולם הגדול. לא בהרבה מדינות, למשל, יעדיפו הורים צעירים להעניק לילדם הרך שם קוסמופוליטי שיסייע לו להתערות ביתר קלות בהמון המערבי, באופן שלא יאפשר ל"מנוולים" להבדיל בין דיוויד ממנצ'סטר לדוד מפתח תקוה.

כחלק מהחיפוש הבלתי פוסק אחר דרכי המילוט הללו, אין ספק שאחד היעדים הנחשקים ביותר בקרב הישראלים הוא הדרכון זר. מאז ימי הסרטיפיקטים ועד עידן הגרין-קארד והדרכון הפולני לא חל פיחות במעמדו של המסמך שעשוי להציל אותנו מידי חורשי רעתנו. הפספורט נותר פופולרי.

בעבור הישראלי הממוצע הדרכון הזר (למעשה האזרחות הזרה) - ורצוי שיהיה ממדינה נחשבת במערב אירופה - הוא פוליסת הביטוח האולטימטיווית. המסמך הכל יכול שמסוגל להכניס אותנו בקלילות לאינדונזיה, ולאפשר לנו לנוע בחופשיות, לעבוד ואפילו להתגורר מעבר לים. במדינות רבות מקנה הדרכון הזר לבעליו גם את הזכות ללמוד במוסדות אקדמיים מקומיים וליהנות מהנחות השמורות לאזרחי המדינה, כלומר לשלם בעבור השכלה אירופית סכומים מגוחכים של עשירית ופחות מהתעריף הנגבה מזרים. בכמה מהמדינות, כמו הולנד וגרמניה, אף משלמים לתלמידים דמי מחיה.

מאז כינונו של האיחוד האירופי והצטרפותן של מדינות מזרח היבשת לארגון נהפך החלום הישראלי הזה למוחשי יותר - בישראל מסתובבים מאות אלפי צאצאים של יוצאי פולין, צ'כיה, הונגריה, ליטא ועוד שגילו יום אחד כי סבתא וסבא שלהם, אפילו אם נפטרו כבר מזמן, סידרו להם כרטיס כניסה לקהילה האירופית. במרבית המדינות הללו התנאי הראשוני והמרכזי לקבלת הדרכון הוא להיות צאצא של אזרח אותה מדינה. קבלת דרכון למדינה אחת, אגב, משמעותה במרבית המקרים גם זכויות נרחבות או מלאות בשאר מדינות האיחוד. עסקה לא רעה בכלל.

אז מה בעצם צריך לעשות כדי להניע את גלגלי האזרחות הזרה? ראשית, לנשום עמוק ולדעת שמדובר בהליך לא פשוט, לא זול ולפעמים די ממושך. על אף שבאופן כללי האזרחות עוברת בירושה מאזרח המדינה לצאצאיו, התנאים, המגבלות והסייגים לקבלת אזרחות משתנים ממדינה למדינה. יש מדינות (כמו גרמניה) בהן ההליך פשוט וברור, ואילו באחרות (כמו פולין) הוא סבוך ומפותל.

הצעד האופרטיווי הראשון, אם כן, הוא לברר בשגרירות של אותה מדינה או באתר האינטרנט שלה מהם הקריטריונים לקבלת האזרחות, ולתחקר את ההורים אם המשפחה שלכם עומדת בהם. אם כן, ההחלטה הבאה שלכם תהיה כיצד להתקדם: באמצעות עורך דין שיגבה מכם 800 עד 1,500 דולר אך יעשה בעבורכם את כל העבודה (כמעט), או בכוחות עצמכם - באמצעות תרגום מסמכים, אישורים נוטריוניים, עמידה ממושכת בתורים בשגרירויות והרבה-הרבה סבלנות.

בכל מקרה, כדאי לזכור שבעוד שברבות מהמדינות ניתן לדעת מראש ובוודאות שאתם עומדים בקריטריונים ותקבלו את האזרחות - במדינות אחרות אתם עלולים למצוא עצמכם בסוף התהליך המפרך בלא הדרכון המיוחל.

אז נכון שהשגת דרכון זר כרוכה בלא מעט כסף, אנרגיה וטרטור ושזה לא תמיד מצליח. נכון שלא כל המדינות הן שוות זכויות ואין דין אזרחות פולנית כדין אזרחות בריטית. נכון גם שיש לא מעט ישראלים שיש להם בעיה עקרונית ורגשית עם קבלת אזרחות פולנית או ליטאית - אך אין ספק שבעבור הישראלי הממוצע עדיין מדובר בממתק נחשק במיוחד, שיגן על משפחתו ביום סגריר ויאפשר לו להיות איש העולם הגדול.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?