יטבתה בעיר: הקוליפורמים על חשבון הבית

הפעם נבדקה איכות המנות במסעדת יטבתה בעיר שבקניון M הדרך; המכון למיקרוביולוגיה: "אין ספק שדרוש בדק בית יסודי במסעדה"; ביטבתה אומרים בתגובה: "אנו מעסיקים במשך כל השנה מעבדה חיצונית שלוקחת באופן שיטתי דוגמאות מזון מהמסעדה על מנת שהרשת תוכל לבדוק את עצמה באופן קבוע"

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

יטבתה בעיר היא אחת מרשתות המזון המוכרות בארץ, המצליחה לשרוד שנים ארוכות בשוק האכזרי של תעשיית המזון. החלטנו לבדוק מה מצב ההיגיינה במסעדה ולשם כך דגמנו חמש מנות ושני רטבים המוגשים במסעדת הרשת בקניון M הדרך, סמוך למחלף בית ינאי שבכביש החוף, והעברנו אותם למכון למיקרוביולוגיה של המזון בהנהלת ד"ר עירית וייזר.

התוצאות שקיבלנו היו מדאיגות למדי: בכל המנות התגלו ערכים חריגים של קוליפורמים (עד פי 290 מהמותר) וספירת חיידקים כללית גבוהה ביותר (עד פי שמונה מהמותר) וכן ערכים חריגים של עובשים ושמרים. שני הרטבים שנבדקו נמצאו תקינים וראויים למאכל. הממצא המדאיג ביותר: בשתיים מהמנות (סלט ירקות וכריך טונה) אף נמצאו חיידקי ליסטריה (אם כי לא מהזן המסוכן יותר של החיידק, שהוא הליסטריה מונוציטוג'נס), תוצאה בעייתית מאוד.

ד"ר וייזר מעידה כי מדובר ב"איכות מזון ירודה שלא נתקלתי בה זמן רב". לדבריה, התוצאות מעידות על בעיית היגיינה חמורה למדי במסעדה: "אולי לא רוחצים מספיק טוב את הירקות, אולי העובדים לא רוחצים ידיים - בכל מקרה, אין ספק שדרוש בדק בית יסודי במסעדה".

יצוין כי פרט לליסטריה, לא נמצאו במנות רמות לא תקינות של חיידקים העלולים לגרום להרעלת מזון - כמו סלמונלה, ליסטריה מונוציטוג'נס ואי קולי. אגב, באתר האינטרנט של הרשת מופיעה ההצהרה כי "הרשת מוסמכת לתקן איכות ISO 9002 על ידי מכון התקנים הישראלי" וכי הרשת מתאפיינת ב"הקפדה על נקיון מוחלט, אסתטיקה, היגיינה ובטיחות".

ביקורת הביקורת

מיטבתה בעיר נמסר בתגובה כי הרשת מעסיקה במשך כל השנה מעבדה חיצונית (מעבדות שאלתיאל) שלוקחת באופן שיטתי דוגמאות מזון מהמסעדה, על מנת שהרשת תוכל לבדוק את עצמה באופן קבוע. "כל הבדיקות השגרתיות מעלות תוצאה חיובית", נמסר. עוד נמסר כי הרשת פועלת על פי הנחיות של המעבדה בטיפול בחומרי גלם ובירקות.

רשת יטבתה בעיר ומעבדות שאלתיאל העלו השגות שונות לגבי הבדיקה.

לטענת יטבתה הבדיקה נעשתה לפי תקן המתייחס לסלטים (ת"י 1254) ולא על פי תקן המתייחס לירקות מקוררים ארוזים (2202 חלק 2), שלדעתם מתאים יותר ושלטענתם בדרישותיו עומדות כל הדגימות באופן תקין. ד"ר וייזר טוענת בתגובה כי רק מוצרים הנרכשים ברשתות מתאימים לתקן זה וכי סלטי יטבתה - שאינם נמכרים בשקית סגורה אלא מוגשים ממיכל הנמצא במסעדה - צריכים להבדק בתקן המתאים לסלטים. בנוסף, גם בהתייחס לתקן המוצע מתקבלות חריגות מאחר ודרישת תקן זה לקוליפורמים היא לא יותר מ-100,000 ל-1 גרם מוצר - בעוד שבסלט הירקות נמצאו 290,000 קוליפורמים לגרם.

טענה נוספת של יטבתה נוגעת לאופן קירור המנה החמה שנבדקה:"לא ניתן לקרר מנה מ-70 מעלות צלזיוס ל-3 מעלות בעזרת קרחומים בזמן כל כך קצר והטמפרטורה שמתקבלת מקירור זה היא אופטימלית להתרבות חיידקים. לפיכך, החיידקים שנמצאו במנה זו הם "תרומה" של המעבדה הבודקת, בשל טיפול לא נכון בדוגמאות המזון". השגות נוספות מעלים ביטבתה לגבי האופן בו נערכה הבדיקה כולל תיעודה וביצועה יום למחרת הדיגום, דברים שלטענת יטבתה מעידים על מהימנות נמוכה של התוצאות. ד"ר וייזר מבהירה כי הבדיקה נעשתה בדיוק לפי המותר בתקן לביצוע בדיקות מיקרוביאליות של מזון ומוסיפה עוד ש"גם אם המנה לא קוררה מיידית, פעולה שהתבצעה בדיוק לפי הנוהל, אין זה מסביר את הספירות הגבוהות במנה - מיליון חיידקים בספירה כללית ו-5,100 קוליפורמים לגרם".

ביטבתה טוענים עוד כי בדיקות עובשים אינן מהימנות בשל התלות בחיתוך הקורים ופיזור הנבגים, שיכול לגרום להבדל גדול מאוד בתוצאות. וייזר משיבה כי "הבדיקות של נוכחות וספירת עובשים התבצעו על פי התקן והן מהימנות".

עוד אומרים ביטבתה כי לפי תוצאות הבדיקה, לא נמצאה ליסטריה מונוציטוג'נס (הסוג המסוכן), אלא ליסטריות אחרות.

"נוכחות הליסטריה הנ"ל אינה מעידה על רמה תברואית ירודה, אלא להיפך, על רמה גבוהה: חיידק הליסטריה הוא חיידק רגיש וצמיחתו מעוכבת בנוכחות חיידקים אחרים כמו קוליפורמים". עוד נמסר כי בדיקות כאלה נעשות רק במקרה של חשד ולא בבדיקה שגרתית. ד"ר וייזר: "גם נוכחותם של חיידקי ליסטריה בלבד מעניינת מאד את התעשייה וכל המפעלים המתקדמים בארץ ובעולם בודקים היום נוכחות ליסטריה בלבד ולא מחכים למציאתם של חיידקי ליסטריה מונוציטוג'נס הקטלניים. מחקרים מוכיחים כי מציאותה של ליסטריה בלבד מעידה על איכות ירודה של המוצר ותנאי יצורו".

טענה נוספת של יטבתה היא כי הסלטים מכילים נבטים, "שכידוע לא ניתן לשטוף ורמות החיידקים בהם גבוהות". "אי יכולתה של המסעדה לרחוץ ולחטא כנדרש אינה מתירה למכור מנה מזוהמת", אומרת ד"ר וייזר בתגובה.

עוד טענה של הרשת היא כי לא ברור כיצד בשני סלטים שירקותיהם נלקחו מאותו מיכל, נמצאו ממצאים שונים והבדלים גדולים. ד"ר וייזר: "ירקות אינם מוצר הומוגני וייתכן שחלק מהם נרחץ טוב יותר ואחר פחות".

למרות כל ההשגות, מסרו מיטבתה כי "אנו לוקחים לתשומת לבנו את הממצאים שלכם ועל מנת לשפר ולדאוג שכל הממצאים ימשיכו להיות טובים בהמשך ובייעוץ עם המעבדה החיצונית, חידדנו את שרשרת הטיפול במוצרים הגולמיים ובירקות".

הממצאים נכונים ליום הבדיקה בלבד - ה-14 במארס 2006.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"