קורונה? משבר היסטורי? הישראלים נהרו לקנות באשראי ב-2020 - הנתונים נחשפים

לפי נתוני מקס, ישראכרט ושב"א, הישראלים לא מנצלים את המשבר כדי לחסוך, אלא מפצים על הוצאות שנחסכו בהוצאות חדשות ■ "אחרי המשבר תגיע שנה של צריכה חזקה ואחריה נראה האטה ואף קיטון בצל האבטלה"

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק לוינסקי בתל אביב
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

הציבור הישראלי שרוי בחודשים האחרונים באי־ודאות מבחינה כלכלית ומבחינה בריאותית. ואולם בעוד הצפי היה כי הדבר יביא לקיטון בהוצאות החודשיות של משקי הבית, עיון בנתוני מקס, ישראכרט ושב"א מלמד כי בתחומים שונים ההוצאות פחתו ובתחומים אחרים הן עלו, ובסך הכל ההוצאות החודשיות לא קטנו בצורה משמעותית בתקופה זו. מאז מארס עלו ההוצאות המבוססות על חששות (כמו הוצאות על ביטוחים ומזון) או כאלה שביטאו את הצורך לפצות על דברים שנמנעו בשל המגבלות.

נתוני מקס מצביעים על כך שההוצאות על טיסות ותיירות הצטמצמו מ–5.6% מסך ההוצאה החודשית לפני הקורונה ל–1.1% בלבד בממוצע בחודשי הקורונה. אמנם חלה מגמת שיפור ניכרת מאוגוסט, בשל פתיחה מצומצמת של השמים למדינות ירוקות ותיירות פנים, אך עדיין המספרים רחוקים משמעותית מאלה שלפני המשבר.

גם ההוצאה על מוצרי הלבשה והנעלה קטנה בממוצע, למרות קפיצות נקודתיות בתקופות שבהן המסחר נפתח לאחר שהיה סגור תקופות ממושכות. בחודשים שלפני הקורונה שיעור ההוצאה הממוצעת על מוצרי הלבשה והנעלה היה 5.9% מההוצאה החודשית, ומאז מארס הוא היה בממוצע 4.8% בלבד.

עלייה בהוצאות על מוצרי חשמל וריהוט

את הכסף שיכול היה להיחסך הפנו הישראלים לאפיקים אחרים: למשל לרכישת מוצרי חשמל, כמו טלוויזיות, מזגנים, תנורים ומקררים. תקופות הסגר והמעבר לעבודה וללמידה מהבית כנראה תרמו לגידול בהוצאה בקטגוריה הזו. ההוצאה על מוצרי חשמל, שהיתה בממוצע 3.4% מההוצאה החודשית לפני הקורונה, עלתה ל–4.3%. הגידול בהוצאה על מוצרי חשמל ניכר בכל החודשים מאז פרוץ המשבר, והיא לא קטנה מאז. זאת בניגוד להוצאה על דלק ותשלומי חשמל וגז, שמושפעת באופן ישיר מהסגרים ומהיציאה מהם באופן שאינו יכול ללמד על שינוי בהרגלי הצריכה.

מגמה דומה לזו שנראתה במוצרי חשמל ניכרת גם בתחום הריהוט, שנתחו גדל בהוצאה החודשית. בנוסף, גדל גם שיעור ההוצאה בחנויות "עשה זאת בעצמך", חנויות הכלבו וחנויות הסטוק, שנשארו פתוחות לאורך כל התקופה והתאפשר להן לאכלס מספר רב של לקוחות. ההוצאה החודשית הממוצעת לפני הקורונה בחנויות אלה היתה 2.8%, 3.3% בחודשי הקורונה. חנויות אלה מכרו מוצרים נוספים כמו צעצועים ובגדים, בעוד בחלק מהזמן חנויות ייעודיות לצעצועים ובגדים לא הורשו לפעול.

מי שעוד הציגו גידול בנתחם הם המרכולים. שיעור ההוצאה על מוצרי מזון, משקאות וטבק גדל מממוצע של 20.2% מההוצאה החודשית לפני הקורונה ל–23.6% בממוצע בחודשי הקורונה. בחודשים הראשונים לפרוץ המגפה, שיעור ההוצאה על מזון קפץ משמעותית ל–27.2% במארס ול–29.7% באפריל, שכן האי־ודאות בנוגע למחסור אפשרי היתה גדולה והציבור אגר מוצרים רבים.

ואולם כעת ניכרת התמתנות, ונתח ההוצאה חזר להיות דומה לתקופה שקדמה למגפה, אך מעט גבוה יותר. זאת ככל הנראה בשל העובדה שאנשים עדיין נמצאים יותר בבתיהם וממסעדות אמנם ניתן לבצע משלוחים, אך לא ניתן לשבת בהן.

קניון מלחה בירושלים, לפני שבוע. "אנשים לא קונים פחות — הם קונים יותר בישראל במקום בחו"ל"צילום: אוהד צויגנברג

תחומים נוספים שהנתח שלהם בהוצאה גדל הם מחשבים ותוכנה — כאן ניכרת עלייה משמעותית בעתות סגר, אך גם בין סגר למשנהו נתח ההוצאה בתחום זה מסך ההוצאות היה גדול מבעבר; וכך גם תחום שירותי הרפואה והקוסמטיקה, שכולל את רשתות הפארם ומוצרי טיפוח ותוספי תזונה.

מנתוני שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים), מפעילת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי הישראלים הוציאו בסך הכל בכרטיסי אשראי במארס־אוקטובר 225.3 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. לולא משבר הקורונה, סביר להניח כי היינו רואים גידול בהוצאות, שכן בינואר־פברואר הן גדלו ב–3.5% לעומת התקופה המקבילה ב–2019. למרות העצירה בגידול, ממוצע ההוצאות מאז מארס מציג סטגנציה לעומת שנה שעברה.

מושכים פחות מזומן בכספומטים

קיטון של 10.5% במשיכת מזומן מכספומטים במארס־אוקטובר לעומת התקופה המקבילה ב–2019, הביא לקיטון של 1.6% בסך ההוצאות. הנתונים אינם כוללים תשלומים באמצעות צ'קים והעברות בנקאיות, כך שלא ניתן להסיק מהם מסקנות ברורות על סך כל ההוצאה של משקי הבית ועל הוצאות מסוימות כמו דיור.

נתוני חודש נובמבר מעלים כי פתיחת הסגר והחזרה לשגרה חלקית תחת המגבלות הביאה להתאוששות בפעילות המשק עם עלייה של 3.6% בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי ועלייה של 3.6% במשיכות מזומן מהכספומטים הבנקאיים. 

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, אמר: "בחודשים האחרונים ניכר גידול בפער בין הכנסות להוצאות — כלומר, אנשים מוצאים פחות ממה שהם מכניסים. זה נובע מכך שמרבית הישראלים לא פוטרו מעבודתם והכנסתם לא נפגעה. בנוסף, הממשלה מזרימה כספים לאנשים שכן נפגעו כלכלית, אם זה המענקים לעצמאים או באמצעות דמי אבטלה לטווח ארוך. במקביל, לא ניתן היה לטוס לחופשות ולהוציא כסף בחו"ל ובמסעדות ואנשים הוציאו את הכסף שחסכו בתחומים מסוימים במקומות אחרים. לכן, רמת הצריכה חזרה להיות דומה לזו שהיתה לפני המשבר, ולפעמים אף גבוהה יותר".

ירון טיקטיןצילום: max

לדברי זבז'ינסקי, חל גידול בהוצאות על מוצרים לצד קיטון בהוצאות על שירותים: "במקום ההוצאות שהצטמצמו כמו חופשות ומסעדות, הציבור הוציא יותר על מוצרי חשמל, ריהוט, מכוניות וכדומה".

"נובמבר היה חודש פורה לעומת נובמבר 2019", אומר ירון טיקטין, סמנכ"ל לקוחות פרטיים ואשראי בחברת כרטיסי האשראי מקס." אנו רואים שאנשים הוציאו יותר כסף ברוב הענפים, מלבד טיסות, תיירות ודלק שעדיין לא חזרו להיקף הפעילות של שנה שעברה. בהשוואה למארס אנו רואים עלייה בצריכה ברוב הענפים, מלבד ענף המזון שבו נרשמת התמתנות בצריכה. אנשים לא קונים פחות, הם פשוט קונים בישראל ולא בחו"ל".

אילו מהשינויים בצריכה יישארו איתנו?

האם השינויים בדפוסי הצריכה יישארו לאחר הקורונה? אחד השינויים הבולטים בדפוסי ההתנהגות הוא המעבר לרכישות באונליין. לפי מקס, שיעור הרכישות באינטרנט ובטלפון בנובמבר היה 69% מכלל הרכישות — עלייה של 15% מתחילת השנה. בענף ההלבשה וההנעלה שיעור הרכישות המקוונות והטלפוניות קפץ מ–15% בתחילת 2019 ל–67% מכלל הרכישות בענף בנובמבר, ובענף המזון (כולל מרכולים, מסעדות ובתי קפה) כל רכישה שלישית כבר נעשית באינטרנט או בטלפון.

"חלק גדול מהמעבר לרכישות באונליין יישאר אחרי משבר הקורונה", טוען טיקטין. "אם עד היום זירת התחרות בין הרשתות היתה על המיקום הטוב ביותר של החנויות, כעת הן יתחרו על האפליקציה הנוחה ביותר ועל המחירים".

הגידול במכירות אונליין ניכר גם מנתוני ישראכרט, המלמדים כי במארס־ספטמבר שיעור הגידול ברכישות המקוונות היה משמעותית בתחומי ההלבשה (גידול של 147%), לעומת התקופה המקבילה ב–2019. גם בקטגוריה של תכשיטים ושעונים חל במארס־ספטמבר גידול של 102% במסחר המקוון לעומת התקופה המקבילה ב–2019. גובה העסקה הממוצעת בענפים אלה גדל ב–6%–11%.

"כשמשבר הקורונה פרץ, ראינו הלם בקרב הציבור ועצירה כמעט מוחלטת של הצריכה, למעט בענפי המזון והפארם", אומר אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט. "ככל שהזמן חלף הירידה בצריכה התמתנה. גם החברות עצמן הבינו את המצב והחלו להשקיע במסחר מקוון ובאפיקים נוספים שמאפשרים להן חזרה לפעילות.

אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט צילום: סיון פרג'

"אנו צפויים לראות שינויים בהרגלי הצריכה לטווח הארוך", אומר זבז'ינסקי. "הגידול בשיעור הרכישות באינטרנט אולי יתמתן, אך לא יחזור לממדים הנמוכים שראינו ערב המשבר. נראה כי מקומות מסוימים ישאירו את עובדיהם לעבוד מהבית באופן מלא או חלקי גם לאחר הקורונה, ונתון זה ישפיע על צריכה נמוכה יותר של בגדים והנעלה, איפור ושירותי מזון בעבודה, ויעלה את הביקוש למוצרי אלקטרוניקה ומחשוב".

היקפי הצריכה צפויים לעבור טלטלות. זבז'ינסקי מעריך כי בטווח הקרוב והבינוני של השנה הקרובה, הצריכה תגדל, אך ב–2022 נראה האטה וייתכן שאף קיטון בצריכה: "כשיהיה חיסון ומרבית המגבלות יוסרו תהיה עלייה חדה בצריכה, בעיקר של שירותים כמו חופשות, מסעדות וקולנוע. גם בצריכת מוצרים נראה עלייה — אך מתונה יותר, מכיוון שאנשים רכשו מוצרים גם בחודשי הקורונה.

"הזמן שאנשים מבלים בשופינג לא התקצר בחודשי הקורונה אלא עבר מהחנויות הפיזיות לאונליין. אנו רואים שאנשים צמאים לצרוך מוצרים ושירותים. 2021 תהיה שנת צריכה חזקה. עם זאת, בכל הנוגע לטווח הרחוק, הדבר תלוי בקצב התאוששות המשק מהמשבר. אם המשק יתאושש מהר, הצריכה ב–2022 תהיה סבירה, אך בהחלט ייתכן שנראה האטה וקיטון בצריכה, שיגיעו אחרי הקפיצה של 2021. מקורם יהיה בכל אותם אנשים שיוותרו ללא עבודה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker