קרב משחות השיניים: שסטוביץ תוכל להמשיך "להלשין" לקולגייט העולמית על יבוא מקביל

הסכם פשרה שאישר בית הדין לתחרות: שסטוביץ תוכל לדווח על יבוא מקביל, בתנאי שיהיה בכתב ומטרתו שיפור תנאים מסחריים ■ לא תוכל למסור ברקוד ותמונות של המוצרים ■ תוכל לדווח את שם הרשת, מה שעלול להביא לחסימת היבוא המקביל

עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משחת שיניים קולגייט
עדי דברת-מזריץ

שסטוביץ תוכל להמשיך לדווח לקולגייט פלמוליב על יבוא מקביל תחת תנאים מגבילים, כך קבעה היום (רביעי)  השופטת תמר בזק-רפפורט, בשבתה בבית הדין לתחרות, לאחר שקיבלה את הסכם הפשרה המוסכמת בין שסטוביץ לרשות התחרות.

לפי ההסכם, הדיווח יותר רק כאשר מטרתו תהיה שיפור התנאים המסחריים. במקרה כזה, תוכל שסטוביץ לדווח לקולגייט העולמית על שם המוצר, מחירו, הערכת היקף הסחורה המוצעת מיבוא מקביל, ושם הקמעונאי אצלו מוצעת הסחורה מיבוא מקביל או מאפייניו.

מניית קולגייט פלמוליב

עוד נקבע, כי הדיווח יעשה בכתב בלבד ולא בעל פה, ויישמר על ידי שסטוביץ במשך חמש שנים, ורק ארבעה אנשים מטעמו יוכלו לנהל שיחות בנושא עם קולגייט פלמוליב העולמית. 

בין הקמעונאים ששסטוביץ תוכל לדווח לקולגייט העולמית את שמם, כמי שמוכרים בסניפיהם משחת שיניים מיבוא מקביל: רשתות המוגדרות כרשת גדולה (דוגמת שופרסל, רמי לוי שיווק השקמה, מגה, ויקטורי, אושר עד וכדומה), סופר-פארם והמשביר לצרכן. בקשר לקמעונאים קטנים יותר, תוכל שסטוביץ לדווח רק את אפיון המגזר וסוג החנות ולא את שם הקמעונאי (לדוגמא: מכולת גדולה במגזר החרדי. עד"מ)

גם לאחר המגבלות שהוטלו, הוא עדיין כולל את שם הרשת שבה נמכרים המוצרים מיבוא מקביל (זאת למעט מקרים של מוצרי יבוא מקביל אצל קמעואנים קטנים). נתון זה מאפשר לאנשי קולגייט בישראל להגיע לרשת, לרכוש את המוצר ולגלות מה מקורו, ואם תרצה — לחסום את היבוא המקביל. 

סופרמרקט בתל אביב, למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

בבסיס ההליך המשפטי, למעלה מאלפיים תכתובות דואר אלקטרוני בין קבוצת שסטוביץ לחברת קולגייט־פלמוליב, שרשות התחרות גילתה, ובהן דיווחים רבים ומפורטים על יבוא מקביל של מוצרי קולגייט־פלמוליב לישראל. 

הדיווחים של שסטוביץ לקולגייט, כללו מידע מפורט על מוצרים מיבוא מקביל, שכלל את המספר הסידורי, המחיר שבו הוא נמכר, תמונות עם פרטי המוצר תוך צילום פרטים מזהים כגון תאריך וקבוצת הייצור והקמעוני אצלו נצפה המוצר. 

ההיגיון אומר כי מניעת יבוא מקביל היא אינטרס משותף לקולגייט ולשסטוביץ, שכן פריצת סכר היבוא המקביל ושבירת הבלעדיות במותגים ששסטוביץ מייבאת, יובילו בהכרח לירידת מחירים ולפגיעה במעמדה וברווחיותה בישראל — ואולם בקבוצה טענו בפני בית הדין לתחרות כי אין להם עניין בעצירת יבוא מקביל, וכי זו לא היתה המטרה מאחורי הדיווחים שהעבירו לקולגייט.

השופטת תמר בזק-רפפורטצילום: אתר הרשות השופטת

שסטוביץ טענה בפני בית הדין כי "השיח (על יבוא מקביל;עד"מ) חיוני להתנהלותה המסחרית של שסטוביץ מול קולגייט ולהתמודדותה כמתחרה בשוק". 

בית הדין לתחרות נתן צו ביניים שאיפשר לשסטוביץ לדווח לקולגייט על יבוא מקביל באופן חלקי שדומה ברובו להחלטה הנוכחית: השיח ייעשה בכתב בלבד, כך שיתאפשר לנטר את המידע המועבר בין החברות; והמידע יכול לכלול אך ורק את שם המוצר לגביו מתבצע יבוא מקביל, מחירו, שם הקמעונאי שאצלו נראה המוצר והערכה כללית לגבי היקף הסחורה המוצעת. כלומר, לא יימסרו הברקוד ותמונות של המוצרים. כמו כן, לא יועבר מידע נוסף בעל פה בין הצדדים. 

מה שהביא את רשות התחרות לנסות להתקדם להליך של פשרה, הוא הערכת הרשות ולפיה גם ההחלטה הסופית של בית הדין תהיה דומה לזו שהתקבלה בצו הביניים. שסטוביץ מצידה הציעה לרשות התחרות במהלך המגעים לפשרה כי תדווח לקולגייט העולמית את שם הקמעונאי שאצלו נמצאה סחורה מיבוא מקביל רק במקרה של רשתות השיווק והפארם ולא במקרה שבו הסחורה נמצאה במכולות ובחנויות קטנות. 

משסטוביץ נמסר: "אנו שמחים כי רשות התחרות הבהירה כי הנחיות הרשות מופנות להתנהלות עתידית בלבד של שסטוביץ ולא בטענות להפרת חוק. במסגרת הפשרה הוכרה חשיבותו של שיח מסחרי בין יבואן ליצרן (במקרה זה בין שסטוביץ לקולגייט), באופן שיש בו כדי לחזק את התחרות ולאפשר ליבואן לגבש מול היצרן הצעות ערך תחרותיות עבור הצרכנים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker