לדלג מעל מכון התקנים: התוכנית להקלה ביבוא שתוריד את מחירי המוצרים בישראל

רשות התחרות ממליצה לאפשר יבוא של מוצרים על סמך הצהרת היבואן שהוא עומד בתקן - ללא צורך באישור של מכון התקנים ■ ההקלה עשויה להגביר את התחרות בין היבואנים ואת המגוון ולהפחית את יוקר המחיה ■ היבואנים הגדולים והתעשיינים המקומיים צפויים להתנגד

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות מוצרי חשמל של ניופאן
חנות מוצרי חשמל של ניופאןצילום: דודו בכר

רשות התחרות הודיעה היום (א') כי היא ממליצה להקל בדרישות הרגולטוריות ולאפשר יבוא של מרבית מוצרי הצריכה על סמך הצהרה של היבואן שהוא עומד בתקן הישראלי, ולהקים במקביל מערך אכיפה כדי לוודא שיבואנים לא מנצלים את הההקלות האלה לרעה.

ההקלות הן בדרישות ליבוא מוצרי צריכה כמו טלוויזיות, מקררים, מדיחים, צעצועים, כלי אוכל, מנורות, אריחי קרמיקה ועוד. ההקלות אמורות להתגלגל לצרכנים באמצעות מחירים נמוכים יותר, הגברת התחרות ואף הרחבה של המגוון בישראל.

רשות התחרות פירסמה אתמול את ממצאי הבדיקה שערכה בנוגע לאופן שבו נאכפים התקנים הרשמיים בישראל ואת ההשפעה על התחרות ועל יוקר המחיה. המלצתה עדיין לא בתוקף, אלא עוברת כעת לשימוע ציבורי שייערך במשך כחודש, ואליו כל המעוניין יוכל להגיש התנגדויות.

מי שצפויים ליהנות מההקלות הם היבואנים הקטנים והבינוניים. גם משרד האוצר תומך בהקלות בתקינה ומתייחס לכך בהצעת חוק ההסדרים. רפורמת התקינה של משרד האוצר, המיושמת בהדרגה בשנים האחרונות, נועדה להקל יבוא של מוצרים, תוך מתן אפשרות לבדיקה שלהם במעבדות תקינה פרטיות. במשרד האוצר מעוניינים להמשיך את הרפורמה ולאפשר יבוא מוצרים תוך הצהרה כי הם עומדים בתקן, ללא חובת בדיקה מחמירה.

מי שצפויים להתנגד להמלצות רשות התחרות הם מכון התקנים, שעורך את הבדיקות, וכן התעשיינים המקומיים, שמעדיפים שיקנו את התוצרת שלהם, ולכן נוח להם שהמדינה מקשה על היבוא.גם היבואנים הרשמיים הגדולים עשויים להביע התנגדות, משום שיש להם מנגנונים המסוגלים להתמודד יותר טוב עם הביורוקרטיה לעומת הקטנים, ורבים מהם נוטים לחסום תחרות בשיטות שונות כדי לשלוט על המחיר בישראל.

בנושא המגוון, גם יבואנים גדולים נוטים לא להביא מגוון רחב של מוצרים, כדי לצמצם את מספר האישורים הנדרשים מהם. לכן, למשל, בחנות הספורט דקטלון המלאי מצומצם מאוד לעומת המלאי בצרפת. לפיכך, הרפורמה תקל גם על היבואנים הגדולים - שיוכלו לייבא מגוון גדול יותר.

השיטה מקשה על הצרכן והיבואן

כל מוצר המיובא כיום לישראל נדרש לקבל אישור של מכון התקנים לדגם (אבטיפוס) - אישור שמתקבל בממוצע תוך 28 יום. כל משלוח שמגיע לישראל נדרש באישור נוסף של מכון התקנים - שמתקבל בממוצע תוך 14 יום. רק מיעוט קטן מבין המוצרים המיובאים לישראל נהנה ממשטר מקל, שבו מכון התקנים מסתפק בהצהרת היבואן שהמוצרים שהוא מביא עומדים בתקן הישראלי.

השיטה של "משטר אכיפת התקנים" נועדה לוודא שהמוצרים שנכנסים לישראל אכן עומדים בתקנים הרשמיים החלים עליהם, ובכך מסייעת בשמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, בהגנה על איכות הסביבה, בהעברת מידע לצרכן ועוד. רשות התחרות בדקה את השפעת משטר אכיפת התקנים על היכולת של יבואנים לייבא מוצרים לישראל בקלות, בנוחות ובזול. הבדיקה כללה שיחות עם יבואנים רבים ואחרים, כמו גם איסוף נתונים כמותיים ממכון התקנים.

חנות צעצועים ומשחקים
חנות צעצועים ומשחקיםצילום: עופר וקנין

הרשות גילתה כי שיטה זו משיתה על היבואנים עלויות משמעותיות בשתי דרכים: ראשית, היבואן משלם עלויות ישירות למעבדת הבדיקה עבור בדיקות הדגם, בדיקות המשלוח ובדיקות נוספות שנדרשות לעתים. שנית, יש עלויות עקיפות הנובעות ממשטר הבדיקות הקיים - ובהן תשלומים שמשלם היבואן על אחסון המוצרים ממועד הגעתם לישראל עד קבלת אישור המשלוח, עלויות שנובעות מהצורך של היבואן להחזיק מלאי גדול כדי לצמצם את השפעת התמשכות הליכי הבדיקות, והימנעות מהזדמנויות עסקיות עקב חוסר ודאות בדבר מועד תחילת שיווק המוצר.

על פי הרשות, העלויות הישירות בלבד מוערכות בכ-150 מיליון שקל בשנה, ומתגלגלות בסופו של דבר לצרכן משום שהן מעלות את מחירי המוצרים בישראל. בנוסף, על פי הבדיקה, כל העלויות והבדיקות מביאות לכך שיש יתרון מובהק ליבואנים הגדולים על פני הקטנים. ברשות טענו כי "לנוכח העובדה שהיבואן נדרש לבדוק כל משלוח ולשאת בעלויות בדיקות ואחסון לגביו, נוצר יתרון ברור ליבואנים גדולים המביאים משלוחים גדולים של סחורה".

בנוסף, מפני שכל שינוי בדגם המוצר מצריך ביצוע בדיקת דגם מחדש, התמריץ של יבואנים להביא מגוון רחב של מוצרים לתוך ישראל קטן. יבוא מגוון של מוצרים בכמויות קטנות נהפך לא כדאי כלכלית, ורשתות קמעונאיות בינלאומיות מגבילות את מגוון המוצרים המיובאים על ידן לישראל. יבוא מגוון מוצרים נרחב אף קשה יותר עבור יבואן קטן.

חסמי הכניסה וההתרחבות עבור יבואנים קטנים פוגעים בצרכן הישראלי. ראשית, משום שהם מצמצמים את מגוון המוצרים שמיובאים לישראל, ושנית - משום שהצרכן לא זוכה ליהנות מתחרות המחירים שיכלה להתפתח אם יבואנים נוספים היו נכנסים לתחום.

"רפורמה שאנחנו מחכים לה כבר שנים"

רשות התחרות ממליצה "לשנות את אופן אכיפת התקנים הרשמיים מאכיפה מקדימה לאכיפה בדיעבד, באמצעות מתן אפשרות ליבואנים לייבא מוצרים על סמך הצהרת יבואן שהמוצרים עומדים בתקן. שינוי זה יקל במידה משמעותית על יבוא מוצרים לישראל וצפוי להוזיל את המוצרים המיובאים ולהרחיב את המגוון שלהם".

במקביל, הרשות ממליצה להגביר את הפיקוח כדי שלא ייווצר מצב שבו מגיעים לישראל מוצרים באיכות נמוכה: "יש לחזק את מערך האכיפה וכוח ההרתעה של הממונה על התקינה. יצירת מערך אכיפה אפקטיבי שיוכל לפעול במהירות ובחומרה כנגד מי שישווק מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן תבטיח הקלה על הנטל הרגולטורי מחד והמשך שמירה על האינטרס הציבורי בבטיחות ובריאות הציבור מאידך".

גילי ברוכים, הבעלים והמנכ"ל של חברת היבוא המקביל מ. ברוכים ובניו, אמר: "זו רפורמה שאנחנו מחכים לה כבר שנים כי היא תעזור לנו להוריד מחירים. אנחנו משלמים מאות אלפי שקלים בשנה למכון התקנים על בדיקות. הרי אין היגיון לעשות בדיקה בישראל למוצר שכבר קיבל תקן. למה ישראל צריכה לבדוק שוב מוצרים של סמסונג או שארפ?".

ברוכים מסביר כי הרפורמה משרתת את היבואנים הקטנים כי ליבואנים הגדולים יותר קל לייבא: "אנחנו עובדים מול מתווכים, ולכן יותר קשה לנו באופן שבו זה עובד כיום. אם ישתנה המצב, זה יכול להקל עלינו ויותר שחקנים ייכנסו לענף ויביאו יותר מוצרים".

מאיגוד לשכות המסחר נמסר בתגובה: "האיגוד תמיד תמך בפישוט ההליכים הקשורים ביבוא מוצרים לישראל ובחינת התאמתם לדרישות הרגולציה המקומיות. יחד עם זה, אנו סבורים שמהלך גורף של מעבר לפיקוח בשווקים חייב להיעשות בשילוב עם יצירת מערך פיקוח אפקטיבי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker