דו"ח נציב תלונות הציבור: משרדי התחבורה והבריאות בראש הרשימה

הוגשו ב-2019 כ-14 אלף תלונות - ומשרד התחבורה מוביל עם שיא של 936 תלונות ■ ב-2019 נתן הנציב שישה צווי הגנה זמניים לעובדים שהגישו תלונות על התנכלות בעקבות חשיפת מעשי שחיתות ■ הנציב קובע כי אסור לאנשי ציבור לחסום מבקרים מהחשבון שלהם ברשתות החברתיות

ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חסימת כבישים בתל אביב, אתמול
ביני אשכנזי

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, הגיש היום (שלישי) ליו"ר הכנסת את הדו"ח השנתי ל-2019. הדו"ח מסכם את פעולות נציבות תלונות הציבור בשנה החולפת כולל סקירה כללית על הנציבות, דרכי הנגשתה לציבור וארגז הכלים העומד לרשותה בבירור התלונות. מוצגים בדו"ח נתונים על התלונות שהתקבלו בנציבות ב-2019 ותוצאות הבירור שלהן.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמןצילום: אוהד צויגנברג

ב-2019 התקבלו בסך הכל 14,263 מכתבי תלונה על גופים ציבוריים וזאת לעומת 14,461 מכתבי תלונה שהתקבלו ב-2018.

בין הגופים שהתקבלו עליהם המספר הרב ביותר של מכתבי תלונה ניתן למצוא את משרד התחבורה עם 936 מכתבי תלונה, מיד אחריו את משרד הבריאות עם 916 מכתבי תלונה, ואת המוסד לביטוח לאומי עם 898 מכתבי תלונה.

השיעור הכללי של התלונות המוצדקות מכלל התלונות שבוררו עד תומן ושהייתה בהן הכרעה ב-2019 היה 35.2%. בין הגופים ששיעור התלונות המוצדקות עליהם היה גדול מהשיעור הכללי של סך התלונות המוצדקות ניתן למצוא את חברת דואר ישראל בע"מ עם 73.5% תלונות מוצדקות, משרד הבריאות עם 69.2%, ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עם 53.4% תלונות מוצדקות.

המוסד לביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמרצילום: דודו בכר

הגנה על חושפי שחיתויות

ב-2019 הוגשו 57 תלונות של עובדים שטענו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם מאחר שחשפו מעשי שחיתות. מדובר בעלייה של כ-30% לעומת מספר התלונות שהוגשו ב-2018.

לפי הדו"ח, בשנה החולפת הסתיים הטיפול ב-64 תלונות, בהן תלונות שהוגשו בשנים קודמות.

ב-2019 נתן הנציב שישה צווי הגנה זמניים לעובדים שהגישו תלונות על התנכלות בעקבות חשיפת מעשי שחיתות. הצווים נועדו למנוע פגיעה במתלונן עד לסיום הבירור. מאחר שלמתן צו זמני יש השפעות הן על המתלונן והן על הנילון, נוהג הנציב לקצוב את תוקפו של הצו לפרק זמן מוגדר, עם אפשרות להאריך את התוקף מדי פעם בפעם בהתאם לנסיבות.

דוגמה לתלונה של חושפת שחיתויות שטופלה השנה ע"י הנציב ניתן למצוא בסיפור הבא המובא בדו"ח: מתלוננת, שהועסקה כמנהלת חשבונות בתאגיד המים נווה מדבר בע"מ, ביקשה מהנציב לתת לה צו הגנה שימנע את פיטוריה מהתאגיד ואת הפגיעה בזכויותיה כעובדת. לדבריה, בעקבות פנייתה לרשות המים בדבר אי-סדרים בהתנהלות התאגיד והודעתה לממונה עליה על כוונתה לפנות לעוד גורמים היא הושעתה מעבודתה וזומנה לשימוע לפני פיטורים.

עם פתיחת הבירור נתן הנציב למתלוננת צו הגנה זמני שבו הורה לתאגיד להמשיך להעסיק את המתלוננת ולא לפגוע בסמכויותיה, במעמדה ובזכויותיה כעובדת, וכן להשהות את ההליך להפסקת העסקתה.

לצורך בירור התלונה נפגשה הנציבות עם המתלוננת, עם מנהלי התאגיד וחלק מעובדיו וכן עם גורמים אחרים. המתלוננת טענה כי התריעה במשך ארבע שנים לפני גורמים בהנהלת התאגיד על אי-סדרים בהתנהלותו הכספית ועל שימוש שלא כדין ברכוש התאגיד, ומשלא חל שינוי בהתנהלות התאגיד אף פנתה בעניין לרשות המים. בפרק הזמן האמור היא סבלה לטענתה ממעשי התנכלות שונים: היא נקראה לבירור, הושעתה כמה פעמים ממקום העבודה, ולאחר שהבהירה להנהלת התאגיד כי בכוונתה לפנות בעניין האי-סדרים לגורמים הרלוונטיים, זומנה לשימוע לפני פיטורים.

לעומת זאת טען התאגיד כי למתלוננת יש עבר משמעתי, וכי הודעותיה על מעשי שחיתות ופנייתה לנציבות היו שלא בתום לב וכדי למנוע את סיום העסקתה. עוד טען התאגיד כי אין כל קשר סיבתי בין זימונה לשימוע לפני פיטורים לבין תלונותיה על מעשי שחיתות, וכי זימונה לשימוע נעשה משיקולים ענייניים נוכח התנהלותה המקצועית ויחסיה הבין-אישיים.

הנציב קבע כי התמלאו התנאים שנקבעו בחוק מבקר המדינה למתן צו הגנה: המתלוננת התריעה בכמה הזדמנויות לפני התאגיד ולפני רשות המים על מעשי שחיתות בתאגיד. הודעותיה היו על פי נהלים תקינים ובתום לב, לאחר שהיה לה יסוד סביר להאמין כי אמנם יש אי-סדרים בהתנהלות התאגיד והיא אוימה ואולצה לחזור בה בעל כורחה מחלק מהטענות שהעלתה.

בנוסף, העניק הנציב למתלוננת צו הגנה, ובו קבע כי היא תמשיך למלא את תפקידה בתאגיד בלי שייפגעו סמכויותיה. לחילופין, אם היא תבחר לסיים את עבודתה בתאגיד בתוך פרק זמן מסוים, ישולם לה פיצוי כספי מיוחד בסך 375 אלף שקל על עוגמת נפש, וכן ישולם לה סכום של 50 אלף שקל בתוספת מע"מ כחוק בגין שכר טרחת עורך דין. המתלוננת בחרה לסיים את עבודתה וקיבלה מהתאגיד את הפיצוי שקבע הנציב.

רשויות מקומיות

מתוך כלל התלונות שהגיעו אל הנציב ב-2019, 22.5% מהתלונות עסקו ברשויות המקומיות.

שלוש הרשויות המקומיות שהתקבל עליהן הכמות הגדולה ביותר של תלונות הן: עיריית ירושלים עם 257 תלונות, עיריית תל אביב-יפו עם 160 תלונות, ועיריית חיפה עם 154 תלונות.

בניין עיריית ירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

בדוגמאות שניתנו בדו"ח לתלונות שהוגשו לנציב נגד הרשויות המקומיות ניתן למצוא תלונה שהגיש תושב העיר לוד נגד העירייה על כך שב-2017 וב-2018 נשלחו אליו דרישות לתשלום חובות בסך כ-130 אלף שקל. לטענתו, עוד ב-2014 דנה ועדת ההנחות של העירייה בחוב זה והחליטה למחוק את מרביתו וקבעה כי עליו לשלם 5,000 שקל בלבד, אותם הוא שילם.

העירייה מצידה מסרה לנציבות כי המתלונן חייב לה כספים עבור 2010-2004. וכי ועדת ההנחות שלה אמנם החליטה למחוק את מרבית חובותיו של המתלונן עד 2010, אך ההחלטה היתה מותנית באישור משרד הפנים שלא נתן את האישור המיוחל. לכן העירייה דרשה שוב את החוב.

בעקבות פניית הנציבות ביטלה העירייה את הליכי הגבייה נגד המתלונן והחוב אכן נמחק.

זכויות הפרט

בדו"ח חוזר הנציב על עמדתו לפיה חשבון של איש ציבור ברשתות החברתיות שהוא משתמש בו לקיום קשר עם הציבור לצורך ביצוע תפקידו, נחשב חשבון ציבורי. על חשבון כזה יחולו כללי היסוד של המשפט הציבורי, לרבות זכותו החוקתית של הציבור לחופש ביטוי ובראש ובראשונה הזכות לבקר את מעשיו של השלטון. מכאן נגזרת עמדתו של הנציב כי מחיקה או חסימה כאמור שנועדו למנוע מתיחת ביקורת על איש הציבור או הגוף הציבורי אינן בבחינת תכלית ראויה בהקשר זה.

פייסבוקצילום: בלומברג

ב-2019 הוגשו לנציבות כ-30 תלונות בנושא זה. בעקבות התערבות הנציבות הוסרה בין היתר חסימת הגישה של מתלוננים לדפי הפייסבוק של השר לביטחון הפנים ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

 בנוסף, לאחר התערבות הנציבות באו על תיקונן תלונות על חסימת הגישה לדף הפייסבוק של ראש העיר מגדל העמק וראשת העיר אור יהודה.

במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הצטבר בעקבות בירור התלונות ידע רב בנוגע לאופן השימוש של אנשי ציבור וגופים ציבוריים ברשתות החברתיות. בשל כך, ומאחר שאופן השימוש כאמור מעלה סוגיות שונות, החליט מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לעשות ביקורת רוחבית בשלב זה על השימוש שעושות הרשויות המקומיות וראשיהן ברשתות החברתיות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker