חתימה רק בעמוד הקדמי: משווקת מוצרי קירבי בישראל הורשעה בהטעיית צרכנים

בית משפט השלום הרשיע את חברת ג.ק בביצוע עבירות הטעיה ואי-ביטול עסקה ■ מכתב האישום עולה כי סוכני המכירות פתחו אריזות בעת מכירה בבית הלקוח - מה שחייב את הקונה בדמי ביטול ■ ג.ק: "המעשים אמנם נעשו שלא בהתאם לדין, אך בוודאי שלא נעשו מתוך כוונה להטעות את הצרכנים"

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שואב אבק של חברת קירבי
שואב אבק של חברת קירביצילום: אתר חברת קירבי

בית משפט השלום בכפר סבא הרשיע את חברת ג.ק – שמשווקת את מכשירי הניקוי של קירבי העולמית בישראל - בביצוע עבירות הטעיה ואי-ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן.

כמו כן, במסגרת הסכם טיעון הוטלו עונשים כספיים בסך 180 אלף שקל על מנכ"ל החברה גיל קריטי, ששימש נציג של קירבי בישראל (בתקופה הרלוונטית לכתב האישום); סמנכ"ל החברה ומנהל המכירות זיו מכלוף כחלון, ועל החברה עצמה.

החברה הישראלית עובדת בשיטה של סוכני מכירות, שחלק ניכר משכרם מושפע מעמלות מכירה של שואבי האבק של קירבי. על פי הסדר הטיעון, השיטה עבדה בצורה זו: החברה יזמה שיחות טלפון לצרכנים, במטרה לשכנעם לאפשר לסוכן המכירות להגיע לביתם לשם הדגמת פעולתם של שואבי האבק - ללא התחייבות. במהלך שיחות הטלפון לא צוין בפני הצרכנים מחירו של שואב האבק. הסוכנים הגיעו לבתי הצרכנים, ותוך כדי ההדגמה הציגו את מחירו של שואב האבק, שנע בין 8,000 ל-17 אלף שקל.  

על פי כתב האישום המתוקן, במהלך העסקה עשו הסוכנים מספר פעולות שהיו הטעיה של צרכנים. כך למשל, כל העסקות נעשו בשטח באמצעות "גיהוץ ידני" של כרטיס האשראי, שאינו מאפשר בדיקה מקדמית מול חברות כרטיסי האשראי ואישור העסקה מראש. עקב מחירם הגבוה של השואבים, היו מקרים שבהם הסוכנים הציגו לצרכנים אפשרות לפריסה רחבה מאוד של התשלומים או הקפאתם, בלי שיש לחברה יכולת או סמכות לסכם זאת עם הצרכנים, או להבטיח להם הבטחות בהקשר זה.

בחלקו האחורי של הסכם הרכישה לצרכנים, שנוסח על ידי קירבי, צוינו תנאי ביטול עסקה, באופן שעלול להטעות צרכנים ביחס לזכויותיהם. בהסכם נדרשו 20% דמי ביטול ממחיר המוצר, במקרה שנפתחה האריזה ונעשה שימוש במכשיר – אף שהחוק אוסר זאת. בחלק מהעסקות הסוכנים פתחו את אריזות המכשירים, וכך בהסכם הרכישה נרשם שסופקה ללקוח מערכת חדשה שנפתחה מאריזתה וחוברה לחשמל.

חלק מהסכמי המכירה נכתבו על דף שהיה מודפס משני צדדיו ומחובר לפנקס, בזמן שחתימת הצרכן שהוא מאשר את הכתוב ממוקמת רק בעמוד הקדמי. חלקו האחורי של ההסכם, שכלל פרטים מהותיים לעניין תנאי ביטול העסקה ותנאי האחריות, כלל לא הוצג לצרכנים בחלק מהמקרים.

השופט מיכאל קרשן כתב בגזר הדין: "מדובר לטעמי בפרשה עגומה למדי של השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים, כשיטת עבודה, הטעייתם בנוגע לתנאי העסקה ולאפשרות ביטול העסקה – הטעיות שלעתים גרמו לצרכנים נזק, ולבסוף הערמת קשיים ניכרים על יכולתם לבטל עסקאות יקרות בהם לא חפצו מלכתחילה". 

את הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ייצגה עו"ד אסנת שי מהמחלקה המשפטית ברשות.

מחברת ג.ק נמסר: "מדובר במקרים בודדים, שהאחרון שבהם אירע ב-2015. מתוך תחושת אחריות, החברה ומנהליה נטלו אחריות על המעשים, שבוצעו על ידי סוכני החברה למול הלקוחות, וכן על כך שההסכם, שנוסח בשעתו בסיוע עורך דין, לא עודכן מיד לאחר תיקון לחוק שהחמיר את הדרישות החלות בעסקות דומות, אלא באיחור.

"חשוב להדגיש שבניגוד לרושם שנוצר מן הציטוט של חלק מדברי בית המשפט בהודעת הרשות, הרי שבפועל מדובר במעשים שאמנם נעשו שלא בהתאם לדין אך בוודאי שלא נעשו מתוך כוונה להטעות את הצרכנים. בית המשפט קבע כי על החברה לשלם קנס של 60 אלף שקל וקנס זהה הוטל על שני מנהלי החברה, על פי סעיף בחוק המטיל עליהם אחריות בגין שלא עשו את כל הדרוש לשם פיקוח ומניעה. חשוב לציין, כי ההסכמים נבדקו ועודכנו לפני כמה שנים, מיד כשהתבררה הטעות, וכי כאשר מתגלים מקרים של חריגות מן השורה על ידי סוכני החברה, הדברים מטופלים על ידנו מיידית באופן משמעתי, עד כדי פיטורין". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker