סחטנים או גיבורי האומה? ברשתות החברתיות קוראים לחרם על הרשתות הגדולות

פוסט תחת הכותרת "לא קונים מסחטנים", שקורא להחרים את הרשתות הגדולות שהשביתו החנויות ואיימו בפיטורי עובדים, צובר תאוצה ■ הראל ויזל: "השגנו לעסקים הקטנים יותר ממה שהמדינה נתנה להם"

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפוסט ששותף נגד הסחטנות
הפוסט ששותף נגד הסחטנות

ברשתות החברתיות קוראים לחרם על הרשתות הקמעוניות הגדולות, ובתגובה הבהירו בכירי הרשתות כי לא הם צריכים להיות קורבנות לזעם הציבורי המתלהט כנגדן.

פוסט שעלה לפייסבוק אתמול (שני) תחת הסיסמה "לא קונים מסחטנים" ושותף ב"סטטוסים מצייצים", זכה כבר ל-5,500 לייקים ואלף שיתופים. בכרזה שבפוסט מופיעים סמלי הרשתות שהיו בחזית המאבק לקבלת פיצויים מול המדינה: קבוצת פוקס, קפה קפה, קסטרו, הודיס (חלק מקבוצת קסטרו), אופטיקה הלפרין, המשביר לצרכן ועוד. בפוסטים ששיתפו את הקריאה המקורית לחרם פורסמו בין היתר שמות 200 הרשתות שהחליטו להשבית את החנויות ולא לפתוח אותן, אף שהורשו לעשות כן, ואיימו לפטר אלפי עובדים – עד שדרישותיהם מהמדינה יתקבלו. כמו כן פרסמו את שמות הרשתות שהפעילו את החנויות ולא היו חלק מהמאבק של התאגדות רשתות המסחר. זו הוקמה למטרת מאבק משותף של הרשתות מול המדינה והקניונים סביב משבר הקורונה.

ברשתות, שקודם לכן עוד חגגו את הודעת ראש הממשלה והאוצר כי ייתן לעסקים הטבות בסך כ-6 מיליארד שקל, נאלצים כעת להתמודד עם הצד הפחות מהנה של הצלחת המאבק. כך, לדברי הראל ויזל, בעל השליטה בקבוצת פוקס, שהיה הפנים של המחאה, "הם פשוט מטעים. השגנו לעסקים הקטנים זה יותר ממה שהמדינה נתנה להם בתוכנית המפוארת שאושרה בחגיגה גדולה שלהם ביום שישי בממשלה. האוצר אישר לעסקים הקטנים פיצוי רק על ירידה במחזור של עד 20 מיליון שקל. המלחמה של רשתות המסחר היתה עבור כל העסקים - כולל כל הקטנים. כל מעסיק קטן יקבל  בדיוק כמו כל מעסיק גדול - פיצוי על החזרת עובדים לעבודה. כ-7,000-6,000 שקל לעובד". הוא אף הציע: "תעשו את החשבון, עסק של בית קפה קטן שמעסיק 20 עובדים, טבחים ומלצרים, מחזור המכירות שלו 300 אלף שקל בחודש, קיבל פיצוי מהמדינה של 60 אלף. במלחמה של רשתות המסחר נוסף לו פיצוי נוסף של 120 אלף שקל. אנחנו את שלנו עשינו בשביל כל העסקים - כולם".

כותבת הפוסט היא דריה שלייפר, סטודנטית ופובליציסטית, שאומרת כי מדובר ביוזמה עצמאית שלה. "כל שחקן מתנהג כאילו תקציב המדינה עומד למכירת חיסול וכך בסוף לא יישאר תקציב מי שבאמת יצטרך תמיכה מהמדינה. להחליט לא לעבוד כשאפשר לעבוד זה לא יותר מסחטנות. למה מראש הם היו צריכים לקבל כסף מהקופה הציבורית? מי שצריך לקבל את הכסף אלה אנשים או עסקים בהתרסקות, לא כאלה שיכולים להפעיל מספיק לחץ.

בעל השליטה בקבוצת פוקס, הראל ויזל
בעל השליטה בקבוצת פוקס, הראל ויזלצילום: עופר וקנין

"אנחנו כציבור הבאנו לויזל והאחרים את הכסף הזה. הם דרשו מענק של 10,000  שקל עבור כל עובד שיחזירו מחל"ת, הם ביקשו פיצוי על ירידה בהכנסות ולא ברווחים, מה שגרם לחלקם להרוויח יותר ממה שהפסידו", אמרה ל-TheMarker. 

שלשום בערב הודיעו משרד רה"מ, משרד האוצר ובנק ישראל כי "החליטו להקצות תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד שקל לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק. בימים הקרובים תובא לאישור הכנסת בקשה להרחבת התוכנית הכלכלית מעבר ל-80 מיליארד שקל, שתכלול את התוכנית להחזרת העובדים למעגל התעסוקה וצעדים נוספים. זאת, בנוסף לקרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים בסכום של 6 מיליארד שקל" .

מי שעמדה מאחורי המאבק והישגיו היא התאגדות לשכות המסחר, המאגדת כ-200 רשתות אופנה ואחרות, שניהלה מאבק עיקש, יש יאמרו כוחני, במסגרתו השביתו הרשתות מאות חנויות, איימו בפיטורים מיידיים של אלפי עובדים והפסיקו תשלומים לקניונים. המאבק אף סיבך את הרשתות עם רשות התחרות, שפתחה בבדיקת התנהלותן סביב המשבר. כחלק מהקמפיין, הרשתות סימנו הן את נתניהו והן את האוצר כאשמים במצבן. במכתב ששלחו לראש הממשלה והפיצו לתקשורת ביום חמישי כתבו בין היתר: "כבוד ראש הממשלה, האוצר סבור שאנחנו חבורה של 'עשירים חזירים'. האוצר שוכח שאנו אנשי עמל המפרנסים 350 אלף משפחות בישראל. אל תתן לבכירי האוצר לתעתע בך". 

קודם לכן עלתה ההתאגדות בקמפיין נגד מדיניות ראש הממשלה נתניהו, תחת הסלוגן: "ביבי, נגמר החמצן לעסקים. מיליון מובטלים בדרך להנשמה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker