איגוד המזון נגד רפורמת סימון המוצרים: "העם לא טיפש, זו רגולציה מכבידה"

שלום זידלר, יו"ר איגוד המזון, תוקף את הרפורמה: "העם צורך במשך עשרות שנים את המוצרים של תעשיית המזון - טוב לו איתם" ■ ראשי חברות המזון מצטרפים לביקורת ומציעים לצרוך באופן מאוזן ■ משרד הבריאות: "אין לנו כוונה לעכב את התהליך"

הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר איגוד המזון, שלום זיידלר
הדר קנה

רפורמת סימון מוצרי המזון, שאמורה לצאת לדרך בינואר 2020, זכתה היום (שלישי) לביקורת צוננת מצד שלום זידלר, יו"ר איגוד המזון ויו"ר מועצת המנהלים בקבוצת ויסוצקי, בוועידה השנתית של תעשיית המזון הישראלית שנערכה בראשון לציון. 

לפי הרפורמה, מוצרים המכילים כמות גבוהה של שומן רווי, נתרן וסוכר יסומנו במדבקה המזהירה את הצרכנים. הרפורמה התגבשה משום ששיעור הסובלים מהשמנה ומעודף משקל בישראל הוא מהגבוהים בעולם. בכך למעשה אימץ משרד הבריאות את המודל הצ'יליאני. לדברי זידלר, "אנחנו המדינה השנייה בעולם אחרי צ'ילה שמאמצת את הרפורמה הזאת. שם הרפורמה נכשלה".

הוא טען כי "מהלך החקיקה החפוז ברפורמת סימון המוצרים של משרד הבריאות מטיל על התעשייה והיבואנים רגולציה מכבידה. העם אינו טיפש והוא צורך במשך עשרות שנים את המוצרים של תעשיית המזון - טוב לו איתם. הוא ידע ויודע לבחור את המוצרים המתאימים לו. כך התקבל הטעם הישראלי המיוחד המשלב מזרח ומערב". 

עוד הוסיף: "הסימון האדום לא צריך להפחיד את הצרכן אלא ליידע אותו שהמוצר שהוא רוכש הוא בטוח למאכל וטעים אבל עליו לרכוש אותו במידה. אסור לתקוף את התעשייה בסיסמאות ריקות, אלא לחנך את הצרכנים".

לדבריו: "אסור להגדיר מזון שמיוצר בשיטות מתקדמות ועומד בתקנים המחמירים ביותר כמזון מזיק. להיפך - המזון הישראלי מאפשר לצרכן לרכוש מוצרי מזון אלה ללא כל חשש. בנוסף תקף את כוונת משרד האוצר להטלת מס הסוכר: "אני מאוד מקווה שהמס יבוטל לחלוטין. הצעד של משרד האוצר יוביל לייקורם של מוצרי מזון, והאחריות לכך תוטל על כתפיו".

"לגבי הסימון הירוק - נעלבתי"

דוברים נוספים התייחסו לרפורמת סימון המזון והעבירו ביקורת על הסימון האדום והירוק. סימון מזונות בסמל ירוק משמש לאיתות לצרכנים כי המוצר מומלץ לצריכה. מוצרים עם עיבוד מינימלי, ועם מעט רכיבים וחומרים לא בריאים כשומן רווי, סוכר ומלח. מוצרים לדוגמה שיסומנו בירוק: חלב, יוגורט, גבינות רזות, טופו, משקה סויה, שמנים מסוימים, זרעים, אגוזים, דגנים, קטניות, טחינה, דגים, ביצים, עופות, פירות וירקות. לאור העדיפות לרכיבים טבעיים ומוכרים, לא ניתן יהיה למשל להחליף סוכר בתחליפים, כולל סטיביה.

סימון מוצריםצילום:

מנכ"ל אסם-נסטלה, אבי בן אסאייג, התייחס לסימונים ואמר: "המהלך הביא את כולנו לבצע פעולות חדות להפחית נתרן וסוכר. יחד עם זאת צריך להבין כי להרגיל צרכנים לטעמים חדשים לוקח זמן. לכן ראוי היה לשקול תהליך הדרגתי יותר. תזונת האנושות כרוכה רובה ככולה במפעלי תעשייה, לא יכול להיות שמאכלים שייוצרו במפעלים יסומנו. ההמלצה שלי היא לצרוך בתבונה ובאופן מאוזן". 

מנכ"ל תנובה, אייל מליסצילום: ניר קידר

מנכ"ל קבוצת תנובה, אייל מליס, אמר: "אני חייב לומר לגבי הסימון הירוק בשם תעשייני המזון - נעלבתי. קראתי בעיתון שיש סימון ירוק ואף אחד לא סיפר. זה הדיאלוג עם הרגלוטור - אלוהים ישמור. אנחנו הולכים לבלבל את הצרכנים - יכולנו לעשות את זה אחרת". 

מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות, הראל חייקין, אמר שקוקה קולה מתעסקת בנושא כבר 20 שנה: "ההשמנה היא נושא מטריד ועיקרי בעיסוק שלנו. מחצית מהמוצרים שלנו הם ללא קלוריות או מופחתי קלוריות - כך גם רוב המוצרים החדשים שלנו. למשל, קוקה קולה קפה מופחת ב-15% סוכר מקוקה קולה קלאסית. מלבד הקלוריות יש לדבר גם על רכיבים אותנטיים וטבעיים ובעלי ערך תזונתי. בסופו של דבר צריך להבין שהמוצרים לא מזיקים - מה שמזיק זו צריכה לא מאוזנת". 

הבעלים של חברת מאיר את בייגל, גלעד זילברברג: "אני עצוב מכך שמדינת ישראל החליטה לאמץ מודל בצורה חפוזה. בסופו של יום מזון, הוא חלק מהנאות החיים וכל דבר צריך איזון. אני חשוב שהרפורמה לא טובה לצרכן - היא מבלבלת. אין צורך שהממשלה תתמוך בתעשייה, אלא שתעבוד עם התעשיה". 

פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות ענה למבקרים ואמר: "אין לנו כוונה לעכב את התהליך של סימון מוצרים למרות הקריאות. אני חושב שהמסר המרכזי הוא שיתוף פעולה - שיתפנו את הציבור ואת התעשייה והלכנו על מהלך הדרגתי. בלי ההסכמות לא ניתן היה להניע את המהלך". לדברי גרוטו המהלך המשלים של סימון המזון הוא חינוך: "שינוי הרגלי התזונה זה לא רק הסימון. יש הרבה השקעה של תקציבים גם במערכת החינוך. על מצב הבריאות של התושבים המבוגרים קשה יותר להשפיע, לכן צריך לחנך את הילדים". 

שימוש מוגבר בפלסטיק בתעשיית המזון

בכירי התעשייה עסקו באיכות הסביבה ובשימוש המוגבר בפלסטיק - ישראל במקום השני ביחס לנפש בשימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים. 

מנכ"לית יוניליוור, ענת גבריאל, אמרה: "הרגולטור צריך לדאוג שיהיה לנו איפה למחזר. בישראל רק 10% מהפלסטיק ממוחזר. כולנו צריכים לעבוד יחד כדי למצוא פתרון ויונילוור הודיעה על אג'נדה ברורה - עד 2025 כל הפלסטיק יהיה בר מיחזור ונפחית משמעותית את השימוש בפלסטיק בכלל". 

מפעל לאיסוף בקבוקי פלסטיק באשדודצילום: אילן אסייג

גבריאל הסבירה כי לחברה תעשייתית יש אינטרס לפתח אג'נדה לאיכות הסביבה: "הצרכנים משתנים ואחד מהדברים שחשובים להם היא האג'נדה של המותגים. 60% מהצרכנים מאמינים שחברות עסקיות יכולות לקדם דברים החשובים לקהילה - יותר מהממשלה. המדד מראה שצרכנים מראים העדפה למותגים ששותפים לרעיונות שלהם". 

חייקין, מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות, המייצרת פחיות ובקבוקי פלסטיק רבים, ציין: "יש הרבה מספרים שרצים בתקשורת. אם בישראל מייצרים מיליון טון פלסטיק כמה מהווה ענף מיכלי המשקה? 3% בלבד. מתוך 3% האלה, 60% נאספים - אנחנו משקעים מיליוני שקלים באיסוף באמצעות תאגיד אל"ה. אנחנו פועלים לייצור אריזות מתכלות מרכיבים מיוחדים". 

אייל דרור מנכ"ל שטראוס הסביר: "צריך לזכור שאורך החיים משתנה ופחות אנשים רוצים לבשל את האוכל - הם רוצים לצרוך מזון מוכן. לכן הצרכנים אומרים 'תנו לנו מזון טרי יותר בריא וגם תשמרו על הסביבה'. המדינה צריכה לחנך ואנחנו צריכים לאפשר פיתוח מוצרים טובים יותר אבל לא לבד". 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker