השם מטעה? בית הדין לתחרות מכשיל את התחרות - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השם מטעה? בית הדין לתחרות מכשיל את התחרות

בית הדין התיר ליבואנית שסטוביץ' לדון עם קולגייט על יבוא מקביל זול, מה שיאפשר ליצרנית לאתר את מקורו ולחסום אותו ■ בעבר נהגה שסטוביץ' להעביר לקולגייט צילום מוצרים ביבוא מקביל - אך מעכשיו תצטרך היצרנית לאסוף את המוצר בעצמה

3תגובות
בית משפט (אילוסטרציה)
מוטי מילרוד

המאבק של רשות התחרות למען היבוא המקביל, שנועד להוריד מחירים בתחום הטואלטיקה, ספג באחרונה פגיעה דווקא מצד גוף שאמור להגן על הצרכנים - בית הדין לתחרות בראשות השופטת תמר בזק רפפורט. בית הדין איפשר לחברת שסטוביץ', יבואנית של משחת השיניים קולגייט, להעביר ליצרנית מידע על יבוא מתחרה זול (יבוא מקביל). החשש: אף שהיקף המידע הוגבל, הוא עדין יוכל לפגוע ביבוא מקביל.

ההחלטה ניתנה במסגרת מאבק משפטי בין רשות התחרות לבין שסטוביץ' בשאלת חסימת יבוא מקביל זול יותר. במארס השנה הורתה הרשות ליבואנית להימנע מהעברת כל מידע על יבוא מקביל מתחרה לקולגייט, ובהמשך שסטוביץ' עירערה על כך.

בית הדין קיבל חלקית את עמדתה של שסטוביץ, וקבע כי הוראת רשות התחרות תישאר על כנה, אבל תרוכך כך שיותר לשסטוביץ' לנהל שיח עם קולגייט על יבוא מקביל רק בהקשר לנסיונותיה לשפר את תנאי המסחר שלה מול קולגייט. השיח ייעשה בכתב בלבד, כך שיתאפשר לנטר את המידע המועבר בין החברות. המידע יוכל לכלול אך ורק את שם המוצר לגביו מתבצע יבוא מקביל, מחירו, שם הקמעוני אצלו נראה המוצר והערכה כללית לגבי היקף הסחורה המוצעת. לא יועבר מידע נוסף בעל פה בין הצדדים. ההתכתבות תתנהל לפי הוראת הממונה על התחרות כך שתוכל לפקח עליה.

יוני שסטוביץ
אייל טואג

הבעיה באישור שניתן, היא בכך שגם לאחר שהיקפו הוגבל, הוא כולל את שם הרשת שבה נמכר היבוא המקביל. נתון זה יכול לאפשר לאנשי קולגייט בישראל להגיע לרשת, לרכוש את המוצר ולגלות מה מקורו, ואם תרצה - לחסום את היבוא המקביל. כלומר, המידע שיגיע לקולגייט יהיה כמו המידע שניסו לחסום, רק שיידרש שלב נוסף של איסוף פיזי מהמדף.

עד להוראת הרשות, קיבלה קולגייט למשרדיה את צילום המוצר ששלחה שסטוביץ'. לא ברור מה הערך המסחרי שיש לשם הרשת בשיח לשיפור תנאיה המסחריים של שסטוביץ'.

כך עבדה השיטה של שסטוביץ'

חלק מבעיית יוקר המחיה בישראל מיוחס לרווחים גבוהים שגורפים יבואנים רשמיים או בלעדיים ורשתות שיווק ממכירת מוצרי טואלטיקה של מותגים בעלי ביקוש גבוה כמו קולגייט. הרווחיות הושגה מכיוון שהחברה המייצרת מינתה נציג אחד בלבד (נציג רשמי) מטעמה בישראל לשיווק מוצריה - מה שהעניק לו שליטה רבה במחיר המכירה.

בשנים האחרונות, ניסו יבואנים שאינם שסטוביץ', לבצע יבוא מקביל של המוצרים של קולגייט ופלמוליב. לשם כך הם פנו ליבואנים רשמיים במדינות אחרות שנותרו עם מלאי שלא נמכר. את המלאי הזה הם רכשו במחיר נמוך, ושיווקו את המוצרים בישראל במחיר מופחת לקמעוני - הוזלה שאף גולגלה בסופו של דבר ללקוח.

יבוא מקביל הוא נשמת אפה של התחרות להורדת מחירים בתחום הטואלטיקה, תחום הנשלט על ידי יבואנים רשמיים. חלק מהמחירים הגבוהים של מוצרי הטואלטיקה בישראל, עולים בעשרות אחוזים על המחירים במדינות מפותחות אחרות, והפער מיוחס להעדר תחרות ביבוא ולשליטת היבואנים הגדולים ביבוא המותגים. פער המחירים בין ישראל לחו''ל מאפשר ליבואן מקביל למכור ברווח את המוצר המיובא ממדינת הביניים ולא ישירות מהיצרן.

לפני כשנה, חשפה רשות התחרות את השיטה שנקטו שסטוביץ' וקולגייט לניטור יבוא מקביל של משחות שיניים. על פי ממצאי הרשות, שסטוביץ' נהגה לדווח דרך קבע ליצרנית קולגייט-פלמוליב על יבוא מקביל של מוצריה לישראל, כולל שיגור צילומים של המוצר המתחרה והפרטים המדויקים המופיעים על האריזה, שיכולים לאפשר ליצרנית, לו רצתה, לאתר את מקורו ואף לנסות לחסום אותו וכך לשמור על רף המחירים הגבוה יותר לצרכן הישראלי.

ברשות התחרות סבורים כי שסטוביץ' וקולגייט פעלו לפגוע ביבוא המקביל המתחרה ומתייחסים לכך בחומרה, בשל החשיבות הרבה שיש ליבוא המקביל בהורדת המחירים לצרכן. קולגייט ושסטוביץ' מכחישות את החשדות וטוענות כי כלל לא פעלו לחסימת יבוא מקביל לישראל.

חרף ההכחשה, במארס 2019 קבעה רשות התחרות כי שסטוביץ' לא תוכל לנהל מגעים עם קולגייט על יבוא מקביל של משחות השיניים מתוצרתה לישראל. באפריל הגישה שסטוביץ' התנגדות להוראת רשות התחרות וביקשה לעכב את ביצועה עד לקבלת החלטה סופית לגביה. שסטוביץ' טענה כי זו החלטה גורפת שתחבל בהתנהלות מסחרית לגיטימית ותסב לה הפסדים. עוד טענה כי הצרכן עלול להיפגע אם לא תאתר משחות שיניים מזויפות באמצעות תהליך הדיווח לקולגייט. כאמור, בית הדין קיבל חלקית את טענתה הראשונה ודחה את זו שעוסקת בבריאות הציבור.

כמו בתחום המזון, גם בענף הטואלטיקה יש חילופי האשמות בין יצרנים, יבואנים וקמעונאים. יבואנים גדולים וחלק מרשתות הפארם מאשימים זה את זה באחריות למחירים הגבוהים. בפועל לצרכן לא משנה מי גורף יותר רווחים על חשבונו, היבואן או הרשת. לצורך המחשה, בסוף השבוע האחרון, כחודש לאחר החלטת בית הדין בענין קולגייט וערב חגי תשרי המתאפיינים ברכישות מוגברות, כבר האמירו מחירי משחת השיניים שמייבאת שסטוביץ', קולגייט אופטיק וייט בסופר פארם במרכז הארץ וחצו את הרף של 30 שקל, לאחר שמתחילת השנה ניתן היה למצוא אותם במחירים נמוכים בעשרות אחוזים באותה רשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#