במסעדות מאיימים: נעלה מחירים אם נחויב לסמן מזון מזיק

בתגובה לתוכנית של סגן שר הבריאות להרחיב את חובת הסימון על מזון ארוז גם למסעדות, מאיימים בענף: "הרכיבים משתנים ואין באפשרותינו להגיע לערכים מדויקים. התוצאה תהיה עליית מחירים"

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מלצרית מול מחשב במסעדה
מסעדה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אייל טואג

המסעדנים מאיימים בעליות מחירים אם יחויבו לסמן את הרכיבים התזונתיים במזון ובמשקאות שהם מגישים. במכתב שנשלח הבוקר (רביעי) לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, טוענים באיגוד המסעדות, בתי הקפה והברים כי חובת הסימון לא תעמוד במבחן המציאות.

"האוכל המיוצר במסעדות הוא אוכל טרי, המבוסס על חומרי גלם שמשתנים על בסיס יומי, לכן אין באפשרותנו להגיע לערכים קרובים לאמת. קיים פער גדול בין מפעל מזון, שמייצר אוכל בצורה מתועשת ומבוקרת (שם הדרישה הזו ריאלית) לבין מסעדה שלא תצליח לעמוד בדרישה שכזו", טוענים המסעדנים. הם מוסיפים כי יש חשש שהדבר יביא עליהם מבול של תביעות ייצוגיות.

לטענתם, עלות המהלך למגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שמלכתחילה קורסים תחת "עומס כלכלי ורגולטורי", נאמדת במאות מיליוני שקלים - והתוצאה תהיה "עליית מחירים במסעדות ועלייה ביוקר המחיה". עוד נטען כי המהלך יוביל לפגיעה בתיירות לישראל וביכולת התחרות של ענף התיירות המקומי.

משרד הבריאות: הדרישה נוגעת לרשתות

כפי שנחשף אתמול ב-TheMarker, ליצמן מתכוון להרחיב את חובת הסימון שתחול מינואר על מזון ארוז בסופרמרקטים גם לרשתות המזון המהיר, ההסעדה ובתי הקפה, כך שאלה יחויבו לסמן את כמות השומן, הסוכר והנתרן במוצריהן, ואולי אף לסמנם באדום, אם יעברו את הרף שנקבע לחברות המזון הארוז (יותר מ-500 מ"ג נתרן, 13.5 גרם סוכר או 5 גרם שומן רווי ל-100 גרם).

>> פרדוקס יוקר המחיה הישראלי: האזינו לפודקאסט האינטרסנטים

האינטרסנטים - פרדוקס יוקר המחיה הישראלי

0:00
-- : --

במשרד כבר סיימו את כתיבת התקנות בנושא, ואישורן מתוכנן לאחרי הבחירות והרכבת הממשלה הבאה. "ליצמן דורש שרשתות הסעדה ומזון מהיר יהיו חייבות לסמן את מוצריהן כרגיל (כמו במזון הארוז; עד"מ). הדרישה נמצאת בדיונים, ובתקנות שיאושרו אין כוונה להקל עליהם. המהלך יתבצע לפי קריטריונים בינלאומיים", אמרו אתמול בלשכת סגן השר. ככל הידוע, התקנות החדשות יחולו רק על רשתות שמונות כמה סניפים מסוים שייקבע, ולא על מסעדות ובתי קפה פרטיים.

המאבק המתוקשר של ליצמן במקדונלד'ס וברשתות המזון המהיר התחיל בקול תרועה רמה לפני שלוש שנים, כשסגן השר אמר בכנס הקרדיולוגים הארצי כי "מקדונלד'ס אאוט, לא במדינתנו. לא צריך לאכול מקדונלד'ס". עם זאת, בסוף 2016, כשפורסמו ההמלצות הרשמיות של ועדת הרגולציה לקידום תזונה בריאה בראשות משרד הבריאות, הן לא כללו את רשתות המזון המהיר כגון מקדונלד'ס, שכן הן התייחסו רק למזון ארוז ומשקאות שנמכרים בסופרמרקטים ובמכולות.

היוזמה הנוכחית מתבקשת לאור העובדה שההסעדה מחוץ לבית בישראל נמצאת במגמת עלייה, על חשבון הצריכה בסופרמרקטים. 17% מההוצאה על מזון בישראל היא במסעדות ובבתי קפה, לעומת 83% בסופרמרקטים ובשווקים. ואולם בחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר צופים שעד ל-2024 תגדל ההוצאה במסעדות ל-25% מסך צריכת המזון במשקי הבית, על חשבון ההוצאה בסופרמרקטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker