פתאום קם חקלאי בבוקר - ומגלה שהפך לטייקון - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתאום קם חקלאי בבוקר - ומגלה שהפך לטייקון

חקלאי מקבל רק 2.2 שקלים על כל ק"ג תפוחים; 1.6 שקלים על כל ק"ג תפוזים; וכשליש מהמחיר שאתם משלמים ברשתות השיווק או אצל הירקנים על קיווי ■ למרות זאת, הוא מסומן כאשם במחירי הפירות והירקות הגבוהים

50תגובות
חקלאות ברמת הגולן
עופר וקנין

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהפך לטייקון. לו זאת היתה המציאות, הייתי מתנחם בכך, אבל לצערי זה לא המצב; רחוק מכך. אנחנו החקלאים אשמים, כך התברר לי, במחירי הפירות והירקות המאמירים - וזאת למרות העובדה שאני מקבל רק 2.2 שקלים על כל ק"ג תפוחים, 1.6 שקלים על כל ק"ג תפוזים - וכשליש מהמחיר שאתם משלמים ברשתות השיווק או אצל הירקנים על קיווי. "למי הולך ההפרש?" תשאלו, ובצדק. את השאלה הזאת אני מזמין אתכם להפנות לרשתות השיווק וליבואנים.

הנה כמה נתונים שחשוב לדעת כשדנים בנושא: היקף הייצור החקלאי השנתי בישראל נאמד ב-30 מיליארד שקל. ענף החקלאות משתרע כיום לאורך כל המדינה, ובמיוחד לאורך הגבולות; במקומות אלה אנו מייצרים את התפוחים, את הקיווי ואת המנגו - מול גדרות הביטחון, ולא פעם תחת אש. במחיר שאנחנו, החקלאים, מקבלים על כל ק"ג פרי או ירק שאנחנו מגדלים, איש מאתנו לא מתעשר. במחירים שאנחנו מקבלים עבור התוצרת שלנו, רק יבול גדול במיוחד יכול להביא לאיזון תפעולי או לרווח מינורי כלשהו לחקלאי.

אני משוכנע שאף אחד מהקוראים לא יודע שהאיחוד האירופי השקיע בפולין לבדה כ-2 מיליארד יורו, כדי להפוך אותה למעצמה של תפוחים. אגב, התפוחים של פולין טעימים פחות מהתפוחים שגדלים אצלנו. בניגוד לחקלאי באירופה, שמקבל תמיכות אינספור כדי לעבד את אדמתו, מים בשפע ובחינם מההרים, וקרבה מיידית לשווקים הגדולים בעולם בעלויות הובלה אפסיות - החקלאות הישראלית נוצרת במדבר הקשוח; עם מחירי מים גבוהים; התערבות ממשלתית (באמצעות תמיכות) נמוכה ביחס למדינות המפותחות, המעודדות חקלאות; ותקנות דת מחמירות, המייקרות את עלויות הגידול.

נוכח המטלות הלאומיות והביטחוניות שממלאים חקלאי ישראל, ניתן היה לצפות שהתמיכה בהם תהיה גבוהה יותר מב-OECD - ולא להיפך. למרות זאת, הם מצליחים להגיע לתוצאות מרשימות. גם יבוא, כפי שינסו לספר לכם יבואנים ובעלי אינטרסים שונים, לא יפתור את הבעיה או יפחית את מחירי הפירות.

כפי שהוכח לא אחת, למשל כאשר מסתכלים על יבוא האגסים או התפוחים לישראל, יבוא פירות וירקות אינו מוריד את יוקר המחיה, אלא גורם להתעשרותם של היבואנים ורשתות השיווק. הצרכן משלם את אותו המחיר, ומי שנפגע הם החקלאים הישראלים. כל זאת, כאשר עדיין לא דיברנו על איכות הפרי.

פירות וירקות
אילן אסייג

ענבים מדרום אפריקה שמגיעים לישראל דרך הים, נשמרים בקירור על ספינות. התהליך הזה אורך שבועות; כלומר, מרגע הקטיף עד רגע המכירה בישראל עוברים כחמישה שבועות. לאור זאת, עולה התהייה האם הם מגיעים טריים לישראל, או שאולי יש צורך להוסיף להם חומרים שונים כדי להשאירם ראויים למאכל?

אגב, בין הררי המלים שנכתבו בנושא נדמה כי נשכחה עוד סוגיה מעניינת - חומרי ההדברה וחומרים אסורים נוספים שבהם נעשה שימוש מעבר לים, והצרכן לא יודע מכך. בקיווי למשל, האירופאים נזקקים לכמות גבוהה של ריסוסי נחושת, בגלל חיידק שמחסל מטעים ביבשת. בישראל, הקיווי שאנחנו מוכרים נקי לחלוטין מריסוסי מזיקים ומחלות.

בתקופה זו של השנה מחירי הפירות והירקות גבוהים מהרצוי, בדומה לכל פתיחת עונה ולכל שוק המושפע מהיבטים של ביקוש והיצע. כמו שכל אחד יודע שמחירו של מכשיר סלולר בעת ההשקה גבוה, שמחיריהם של ילקוטים בשבוע האחרון של אוגוסט גבוהים, ושמחיריהם של בתי המלון בחופש הגדול גבוהים יותר, כך גם מחירי הפירות והירקות בתחילת העונה יהיו גבוהים יותר.

האצבע המאשימה בשל מחירי התוצרת החקלאית אינה צריכה להיות מופנית כלפי החקלאים, שנושאים בקושי בנטל, תוך לקיחת סיכונים גדולים, בתחום קשה ובלתי-צפוי, התלוי במשתנים רבים כמו פגעי מזג האוויר, מזיקים, היטלים וגזירות כלכליות נוספות - אלא כלפי מי שקובע את המחיר הסופי.

הכותב הוא חקלאי, ראש שולחן מגדלי הקיווי במועצת הצמחים ומנהל מטע בקיבוץ מלכיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#