ישראל היא מעצמת פירות, ירקות - וחומרי הדברה - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל היא מעצמת פירות, ירקות - וחומרי הדברה

באחרונה התפרסמו ממצאי דו"ח של משרד החקלאות ל-2017, על שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות ■ בהיעדר נוהל מחייב מטעם משרד החקלאות, חומרי הדברה אסורים נשארים בשימוש שנים לאחר שנפסלו - ומגיעים למזון

16תגובות
פירות וירקות
אילן אסייג

באחרונה התפרסמו ממצאי דו"ח של משרד החקלאות ל-2017, על שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות. משרד החקלאות מתגאה בשיעור החריגות הנמוך לטענתו (11%), ובמספר הדגימות הגבוה. לקורא מהצד נדמה שהמשרד הסיק את המסקנות מדו"ח מבקר המדינה בנושא, ואף הפך את עורו.

ואולם מקריאת תוכנית העבודה של המשרד ל-2019 נראה כי התמונה ורודה פחות. לדוגמה, במסמך ננקב שיעור חריגות גבוה במיוחד בתוצרת החקלאית שנדגמה ב-2018 - 15% יותר מהרמה הקבועה בתקנות. המידע לא נחשף בזמן אמת.

גם נתונים על שאריות חומרי ההדברה ל-2019 טרם נחשפו, אך היעד שהציב המשרד לשנה זו - 12% חריגות - מצביע על המגמה: במקום להעלות את הרף ולשאוף להורדת רמת שאריות ההדברה, המשרד מעלה את רף החריגות ומציב יעדים שאינם שאפתניים, בניגוד לנהוג בעולם.

הממצאים משמעותיים במיוחד בהתחשב בהרגלי צריכת המזון שלנו. ישראל היא שיאנית בצריכת פירות וירקות, על ידי ילדים בפרט. ניתן היה לצפות שמשרד החקלאות יוביל בנושא הביטחון התזונתי, ויבטיח שהתוצרת המקומית תעמוד בסטנדרטים גבוהים, נקייה ככל האפשר מחומרי הדברה. לצורך עמידה ביעד כזה, נדרש שינוי בסדרי העדיפויות וקידום רגולציה. בפועל, קשה להתרשם שהנושא נמצא בראש מעייני המשרד.

הדבר הבולט ביותר הוא היעלמותה של תוכנית לאומית להפחתת השימוש בהדברה. תוכנית לאומית זו, שהוצבה כמשימה מרכזית לקידום הבטיחות והאיכות של התוצרת החקלאית רק לפני שנתיים, ושהתחייבו לסיימה עד סוף 2017, לא מופיעה כלל בתוכנית העבודה של המשרד - ונראה שקידומה, שהחל בתרועה רמה, נבלע בתהום הנשייה, היכן שנמצאות התוכניות שלא יצאו לפועל.

חשיבותה של תוכנית לאומית כזאת היא קריטית. לא בכדי, בכל פעם שהמדינה ניצבת בפני סוגיה מרכזית ועריכת רפורמות חיוניות, היא נדרשת להכין תוכנית לאומית, כמו למשל בבטיחות בדרכים, טיפול בנוער במצוקה, או זיהום האוויר.

בתחום ההדברה החקלאית, יש צורך בתוכנית לאומית כצעד ראשון. על הממשלה לבחון את המדיניות הקיימת, להציב יעדים ומדדים ולשתף את הציבור ואנשי המקצוע. על משרדי הממשלה להבין שקידום רגולציה אין משמעותו הטלת נטל ביורוקרטי נוסף על החקלאים והמדינה, אלא כורח, הנדרש להגנה על הציבור והחקלאים גם יחד.

בהיעדר תוכנית, נמשיך למצוא חריגות מסוכנות בשאריות הדברה במזון. רק באחרונה התגלו בבדיקות שערך משרד הבריאות שאריות של כמה חומרים שנאסרו לשימוש כבר ב-2014. הסיבה היא כנראה, שאף שהחומרים הוצאו משימוש, לא מוטלת על החקלאים החובה להחזיר את התכשירים שבחזקתם המכילים חומרים אלה. באין חובה חוקית ונוהל מחייב מטעם המשרד, חומרים אסורים נשארים בשימוש עד גמר המלאי, לפעמים שנים רבות לאחר שנפסלו, ומגיעים למזון.

עידוד תחליפים להדברה כימית, לרבות מחקר ומעבר לשיטות הדברה משולבות, לא מתבצע בהסתכלות כוללת. בהיעדר תמיכה כלכלית ארוכת טווח או הקלה בביורוקרטיה לתכשירים ידידותיים יותר, המשרד שב ומאשר לשימוש חומרים שהגופים המקצועיים המליצו לאסור. בצר לו, הוא מאשים את חוסר המוטיווציה של החקלאים לשינוי, אבל לא מזכיר שאינו מעניק להם כלים ותמריצים.

לכן נדרשת תוכנית לאומית. הצעת החוק שמקדמת עמותת אדם טבע ודין דורשת הכנת תוכנית שתגדיר יעדים כמותיים להפחתת השימוש בחומרי הדברה, רשימת חומרים לשימוש מוגבל והטלת מגבלות של רישוי ומכירה, לצד הכשרה ורישוי של המדבירים ועידוד שיטות הדברה ידידותיות יותר. תוכנית שתקבע לוחות זמנים ומדדים להתקדמות, לצד נוהלי עבודה, כלי פיקוח ואכיפה, קידום מחקרים, ניטור, אמצעים לשיתוף ציבור ועוד, תוך הבטחת חקלאות ענפה ומגוונת, הגנה על בריאות הציבור והסביבה והגברת השקיפות.

הכותבת היא עורכת דין במחלקה המשפטית של עמותת אדם טבע ודין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#