עיניים גדולות, בזבוז עצום: משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 שקל בשנה - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עיניים גדולות, בזבוז עצום: משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 שקל בשנה

בשנה שחלפה נזרק בישראל מזון בשווי של כ-20 מיליארד שקל ■ בארגון לקט ישראל, שפירסם את הנתונים, מקדמים תוכנית להצלת המזון האבוד בעלות של 830 מיליון שקל

4תגובות
ירקות המיועדים להשמדה
אילן אסייג

הערך הכלכלי של בזבוז מזון מתרחב לממדים עצומים: המזון האבוד בישראל הגיע ב-2018 להיקף של 2.5 מיליון טונה - המתורגמים לשווי של כ-19.7 מיליארד שקל, כך עולה מהדו"ח הרביעי לאובדן והצלת מזון בישראל, שמפרסם היום (ג') ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO.

לפי הדו"ח, ניתן היה להציל כמעט מחצית מהאובדן בסכום הנאמד ב-7 מיליארד שקל, כאשר 3.5 מיליארד שקל מכך מגיעים מקמעונות והפצה, כ-1.46 מיליארד שקל מחקלאות והשאר מתעשייה, ממיון והפצה וממוסדות. שלושת הגורמים העיקריים לאובדן מזון הם הכנת כמות עודפת, מוצרים פגי תוקף ומזון שניזוק.

בפעם הראשונה מוצגים בדו"ח המספרים של אובדן המזון בצריכה הביתית, שהסתכמו בכ-880 אלף טונה מזון בשווי של כ-7.9 מיליארד שקל. לפיכך, משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח כ-3,200 שקל בשנה עבור מזון שרכשה אך לא צרכה בפועל, שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. עיקר הסכום נובע מזריקת פירות וירקות, ולאחריה דגנים וקטניות.

כצפוי, לאובדן יש גם השפעה שלילית על יוקר המחיה - ולפי נתוני לקט הוא גורם לייקור מחירי המזון בכ-11% בשנה. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מוסיף כי "אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון, ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית".

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, אומר על כך כי "במקום לתת מענה נקודתי כגון מלחמה במחירי הקוטג' והמילקי, על מדינת ישראל להפנים את היתרונות הרבים של הצלת מזון - ולגבש מדיניות לאומית, יעדים ותקצוב לנושא זה".

עניים
אליהו הרשקוביץ

הרצוג מוסיף כי "מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית דווקא בישראל, שבה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית הוא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חיסכון ישיר למשק בסך של כ-2 מיליארד שקל. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים העודפים, החיסכון למשק אף עולה על 4.5 מיליארד שקל".

התחזקות רשתות המזון לאורך השנים ושפע רחב של מוצרים בסופרמרקט שינו לחלוטין את תרבות הצריכה בעולם בכלל ובישראל בפרט. קטגוריות מוצרים שונות ממשיכות לצמוח, וגם בבחירת מוצר בסיסי כמו יוגורט ניתן היום למצוא עשרות אפשרויות טעמים ומתחרים – והתוצאה היא מגוון עשיר אך גם צריכה מוגברת שמובילה לבזבוז מזון וכסף.

בלקט ישראל אומרים כי הצליחו ב-2018 למנוע בזבוז של כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות בבסיסי צה"ל, בבתי מלון, בחברות הסעדה, במסעדות ועוד, ושל כ-15.5 אלף טונה תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-150 מיליון שקל.

בארגון קוראים לפעול לסגירת פער אי-הביטחון התזונתי בישראל. לשם כך נדרש להציל 20% מהמזון האבוד (450 אלף טונה) בשווי של 3 מיליארד שקל, ולטענתם ניתן לעשות זאת בעלות של 830 מיליון שקל. המדיניות המומלצת, לפי לקט ישראל בשיתוף TNS  ישראל, היא גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, וקביעת יעד לאומי להצלת מזון שיקבע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד ל-2030 - בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם ושאומצו על ידי ממשל ארה"ב והפרלמנט האירופי. בנוסף נדרשות חובת הצלת מזון של גופים ממשלתיים ומתוקצבים והסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה, כמו גם הצגתם באופן ברור יותר לצרכנים.

כרוך אומר על כך כי "על התוכנית לתת את הדעת לכל שרשרת ערך המזון – משלב החקלאות, עובר ברשתות הקמעוניות והשיווק ועד לצריכה הביתית. באוקטובר 2018, כנסת ישראל הכירה ביתרונות הרבים של הצלת המזון ואישרה את 'החוק לעידוד הצלת עודפי מזון'. על הממשלה הבאה לאמץ את הצלת המזון כפתרון משמעותי למיגור אי-הביטחון התזונתי, ולהציב נושא זה כנושא מרכזי על סדר יומה - הכלכלי, החברתי והסביבתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#