כלכלה שיתופית: ת"א - הבירה העולמית של Bird וכאב הראש של Airbnb. איך תיראה השנה הבאה? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלה שיתופית: ת"א - הבירה העולמית של Bird וכאב הראש של Airbnb. איך תיראה השנה הבאה?

האם הסכסוך בין airbnb למשרד התיירות ישפיע על האירוויזיון, מי החברה שהכפילה את שווייה בזכות פיילוט בתל אביב, והאם הבחירות הקרובות יעזרו לאובר להיכנס לישראל? ■ כך נראתה הכלכלה השיתופית ב-2018, ואיך ייראה אחד התחומים הבולטים בעולם ב-2019

תגובות
רוכבת קורקינט חשמלי בסן פרנסיסקו
בלומברג

האופניים השיתופיים נהפכו לתופעה עולמית

בינואר 2018 הכריז "אקונומיסט", מהעיתונים הכלכליים החשובים בעולם, על תופעה חדשה: האופניים השיתופיים. שנה לאחר מכן כבר מדובר בחלק בלתי נפרד מחייהם של מיליוני אנשים בעולם.

האופניים שיתופיים ונטולי עמדת עגינה. כדי להשתמש בהם יש לסרוק אותם עם הסמארטפון, ואז משחררים את הגלגלים וניתן לקחת אותם. כשמסיימים עם האופניים, מעדכנים באפליקציה, והתשלום נעשה לפי המרחק וזמן הנסיעה.

הטרנד התחיל בסין ומשם עבר לעולם המערבי. אם בישראל של לפני שנה האופציה היחידה היתה ה"תל-אופן", שכוללת עמדות עגינה מסורבלות שמחייבות להגיע לנקודות שבהן עוגנים האופניים, בשנה החולפת זכינו להכיר את ofo הסינית (שכבר הספיקה לעזוב בינתיים את ישראל, בעיקר בגלל עניינים פנימיים של בעלות ופיננסים) ואת mobike הסינית. בקרוב יגיעו לישראל גם אופניים ירוקים של lime.

תחום האופניים השיתופיים קיבל תאוצה כל כך נרחבת ב-2018, שגם חברות כמו איקאה, רשת הסופרמקטים לידל (שפועלת באירופה) אובר ו-lyft (המתחרה הגדולה של אובר) החליטו להכניס בו יד ורגל.

בביקור האחרון שלי במילאנו כבר אי-אפשר היה להתחמק מזה: מדי בוקר ממהרים אלפי אנשים לעבודה - יורדים מהאוטובוס או מהרכבת ועולים על זוג האופניים הפנוי הראשון שהם רואים, ומדוושים את הקילומטר האחרון למשרד. כדי לתת מענה לתופעה החדשה, מסתובבים בעיר רכבים שכל תפקידם הוא לטפל באופניים תקולים ולפזר אותם ברחבי העיר.

ומה ב-2019? הבעיה העיקרית שאיתה מתמודדות העיריות היא איך למנוע מהאופניים להפוך למטרד: אנשים משאירים אותם בנקודות שמפריעות להולכי רגל; באמסטרדם היו שזרקו את האופניים לתעלות; ובארה"ב היו שהעלו אותם באש. כמו כל תופעה שעוברת משלב ההזנק הראשוני לתופעת המונים, גם האופניים השיתופיים נמצאים כעת במקום שבו הרגולציה צריכה להתערב ולמסד את התחום. זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הערים הגדולות בעולם ב-2019, כמו גם בתל אביב, רמת גן, ירושלים, חיפה וערים נוספות בישראל.

אופניים להשכרה במילאנו
איילה צורף

airbnb ומשרד התיירות: מרומן סוער לקרב בשלוש מערכות

2018 היתה השנה שבה מערכת היחסית החמה והמחבקת שבין משרד התיירות הישראלי ובין airbnb נהפכה קרב תקשורתי בינלאומי בשלוש מערכות:

מערכה ראשונה: בתחילה היתה airbnb אורחת רצויה בישראל. משרד התיירות חיבק אותה, וסייע לה להביא לכאן תיירים - בעיקר כאלה שחיפשו מקום לינה זול. ראשי BDS לא אהבו את מערכת היחסים החמה, ודרשו מ-airbnb לא לאפשר לישראלים להשכיר את הנכסים שלהם בשטחים. כתוצאה מהלחצים, בנובמבר האחרון הודיעה airbnb, חד-צדדית וללא כל התראה, שלא תאפשר יותר לבעלי דירות מעבר לקו הירוק לפרסם את דירותיהם להשכרה קצרת טווח באתר.

מערכה שנייה: בכירי airbnb מגלים שאין קשר בין גודלה של המדינה הקטנה לבין רמת ההשפעה שלה בעולם. יהדות העולם נזעקה להגן על כבודנו; סנאטורים אמריקאים מתחילים להפעיל לחץ על airbnb לחזור בה; בכירים בעלי השפעה במסדרונות הממשל מסתובבים בוושינגטון, ומפעילים לחצים על סנאטורים כאלה ואחרים. הלחץ עושה את שלו ו-airbnb מוציאה לישראל משלחת, שמנסה להגיע להבנות עם שר התיירות, יריב לוין.

מערכה שלישית: airbnb מבינה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מורכב יותר ממה שחשבה, ומה שלא תעשה, זה כנראה ייגמר לא טוב ויהיו להחלטה השלכות גלובליות. המשלחת הבכירה של סמנכ"לים שמגיעה לישראל נפגשת עם השר לוין ואנשיו. לאחר פגישות ארוכות, כשנראה שהדברים באים על פתרונם, ניצת הסכסוך שוב. הפעם, משרד התיירות היה זה שעשה את הצעד הראשון: הוא הוציא הודעה לתקשורת ש-airbnb התקפלה וחוזרת בה מההכרזה. ב-airbnb לא אהבו את זה, והודיעו מנגד שעדיין לא התקבלה כל החלטה וכל האפשרויות פתוחות לעת עתה.

ומה ב-2019? מערכה רביעית תצא לדרך עם תחילת השנה החדשה. כל זה, כשהאירוויזיון ברקע - אירוע שב-airbnb מחכים לו בכליון עיניים. זה, לצד מארגני האירוויזיון עצמם, שבנו על airbnb כפתרון לינה עבור האלפים שצפויים להגיע לישראל. גם רשות המסים אינה טומנת ידה בצלחת, וסוגיית המיסוי של airbnb בישראל צפה והתחדדה על רקע המשבר.

כך נהפכה תל אביב לבירת הקורקינטים החשמליים

אם 2015-2016 היו שייכות לאובר ול-airbnb ו-2017 היתה שנת התבססות משרדי WeWork והאופניים השיתופיים, 2018 היתה ללא ספק שנת הקורקינטים החשמליים השיתופיים.

Bird האמריקאית, הראשונה שהתחילה להציע קורקינטים חשמליים שיתופיים, היא החברה בעלת קצב הצמיחה הגבוה ביותר בעולם כיום. החברה קיימת רק שנה וחודשיים וכבר שווה 2 מיליארד דולר, כאשר לפני ארבעה חודשים בלבד השווי שלה היה מיליארד דולר. אם אתם גרים בתל אביב או רמת גן, בטח כבר פגשתם אותה. אם עדיין לא, זה רק עניין של זמן. גרים בעיר גדולה אחרת? יש סיכוי לא רע שתפגשו אותה בקרוב גם אצלכם.

כמו באופניים השיתופיים, גם ב-Bird ומתחרותיה המודל זהה: המשתמשים מאתרים קורקינט פנוי ברחוב, מתניעים אותו באמצעות אפליקציה, ומשלמים לפי זמן השימוש (נסיעה של רבע שעה תעלה 12.5 שקל - 5 שקלים בהשכרת הקורקינט ו-0.5 שקלים עבור כל דקת שימוש). בסיום ניתן להשאיר את הקורקינט בכל מקום, והמשתמש הבא כבר יבוא לעשות בו שימוש.

תל אביב נבחרה לאחת משתי הערים הראשונות מחוץ לארה"ב ש-Bird פועלת בה. הפיילוט היה כל כך מוצלח שמיד אחריו החברה יצאה לערים רבות נוספות בעולם ושווייה הכפיל עצמו.

למה דווקא תל אביב נבחרה? כי אנחנו שוק חריג בעולם בכל הקשור לקורקינטים חשמליים. קצב האימוץ של הכלי הזה בתל אביב הוא חסר תקדים במונחים בינלאומיים; בנוסף, מזג האוויר מאפשר רכיבה ברוב חודשי השנה; והתחבורה הציבורית בישראל במצב קשה, כך שכל פיתרון חלופי מתקבל באהבה גדולה. למעשה, תל אביב נהפכה זירה כל כך חמה בתחום הקורקינטים החשמליים השיתופיים, שה"וול סטריט ג'ורנל" הקדיש לה בדצמבר 2018 כתבה שלמה בנושא.

שר התיירות, יריב לוין
עופר וקנין

יניב ריבלין, מנכ"ל Bird ישראל, מספר כי "30% מהנסיעות בישראל הן נסיעות בשעות עסקיות – 8:00-9:00 ו-18:00-19:00. כלומר, אנשים עובדים משאירים את המכוניות הפרטיות שלהם בבית ובוחרים להתנייד בקורקינטים". לדבריו, אחד מכל עשרה תל אביבים כבר עשה שימוש ב-Bird, ורובם אינם תיירים.

אז מה קצב הצמיחה של Bird וכמה הוא מהיר? בהשוואה לאובר, למשל, שבשנה הראשונה לפעילותה נעשו באמצעותה פחות ממיליון נסיעות, ב-Bird נעשו יותר מ-10 מיליון נסיעות של 2.1 מיליון משתמשים רשומים. כלומר, פי עשרה מאובר.

ומה ב-2019? השנה יצוצו הרבה קורקינטים במרחב העירוני הישראלי והעולמי. בשבועות הקרובים תיכנס לישראל lime, המתחרה הגדולה של Bird, וחברה נוספת גם בדרך. כמו בתחום האופניים החשמליים, הגידול המואץ יביא עמו סוגיות רגולציה: האם האנשים שמטעינים עבור החברות הללו את הקורקינטים בלילות (חשמל שיתופי בתשלום) צריכים לשלם מס, האם תהיה חובת חבישת קסדה על המכשירים הללו (חוק שיהרוג את הספונטניות שלהם), ומה יעשו העיריות אם הקורקינטים ייהפכו למטרד סביבתי?

ערי שיתוף: המגמה מתרחבת ותל אביב מצטרפת

אמסטרדם וסיאול היו הראשונות לזהות את הפוטנציאל השיתופי בערים, וב2016-2015 החליטו ראשי עירן להגדירן ערי שיתוף. המשמעות: העירייה תקדם באופן אקטיבי שיתוף בין התושבים לבין עצמם, בין העירייה לבין התושבים, שיתוף הנכסים של העירייה, ותמיכה בסטארט-אפים שבונים טכנולוגיות לשיתוף.

ביולי האחרון פירסמה סיאול - שבה חיים 10 מיליון תושבים - צו עירוני מקיף לנושאי השיתוף בעיר, שכולל רגולציות ברורות על התחום. הצו נפתח במלים: "ראש העיר יפעל להביא לכך שכל משאבי העיר יעמדו לשיתוף ויספק את התמיכה הנדרשת כדי לאפשר שיתוף כזה, הן של משאבים ציבוריים והן של פעילות גופים פרטיים". מאחורי האמירה הזאת יש יכולות אדירות לשפר את חייהם של התושבים: רוצים לעשות יום הולדת לילד? חפשו אולם עירוני פנוי; תאפשרו לאנשים זרים לחנות בחנייה שלכם כשאתם לא בבית? קבלו הנחה בארנונה. תהפכו את גג הבניין שלכם לשטח ירוק לשימוש השכונה? העירייה תסייע; משתפים רכבים בין שכנים? תוכלו לחנות בחניות ייעודיות בעיר השמורות לרכבים שיתופיים.

ב-2018 התחילה תל אביב גם היא ביוזמות שיתוף. העירייה התחילה להתייעץ עם תושבים מה לשפץ בשכונתם; והשיקה חממה טכנולוגית לסיוע לסטארט-אפים שבונים טכנולוגיות לשיתוף במרחב העירוני. העירייה אף פתחה בפני אותם סטארט-אפים את מערך הדאטה של העיר כדי לסייע להם.

גם בעיריית ירושלים מנהלים לא מעט יוזמות שיתוף: באוקטובר האחרון הודיעה העירייה כי בניין מגורים ראשון של WeLive מבית WeWork ייפתח בעיר לאחר שאושר בתוכניות עירוניות. במקביל מתנהל בעיר בנק זמן לשיתוף ידע ומקצועות בין התושבים.

אנשי הרשות לבטיחות בדרכים בארה"ב בודקים את המכונית האוטונומית של אובר לאחר התאונה
HANDOUT/רויטרס

ומה ב-2019? עשרות ערים בעולם כבר חתמו על הצטרפותם ליוזמת ערי שיתוף, וב-2018 ברצלונה אירחה את הכנס הגדול ביותר לתחום. בשנה הקרובה נראה עוד ועוד ערים גדולות תומכות בהקמת פלטפורמות טכנולוגיות שמסייעות לתושבים לשתף - ובכך מקלות על חייהם.

האם 2019 תהיה השנה שבה נראה את אובר בישראל?

אי-אפשר לסכם את 2018 בלי להתייחס לתחבורה שיתופית - תחום לא חדש, אך מעט תקוע. אז מה היה לנו השנה? לונדון הוציאה את אובר אבל חזרה בה - והיא לא לבד. הרבה ערים בעולם עסוקות בשאלה אם המודל של אובר מועיל או פוגע בהן; עוד בהקשר של אובר, החברה הודיעה כי רכב ניסוי אוטונומי שלה הרג נוסע; במקביל, הודיעה Lyft, המתחרה הגדולה ביותר של אובר, כי הגיעה ל-5,000 נסיעות פומביות בתשלום של הרכבים האוטונומיים בלאס וגאס. החברה מחזיקה שם צי קטן של 20 רכבים ללא נהג; במארס השנה התחילה ישראל ניסוי מרתק, מהגדולים בתולדות תחום התחבורה, שמבסגרתו תחלק אלפי שקלים לנהגים כדי שישאירו את כלי הרכב בבית וייסעו עם אחרים (בתחבורה שיתופית); 2018 גם תיזכר כשנה שבה שר התחבורה, ישראל כ"ץ, זרק סופית את אובר והמודל שלה מכאן.

ומה ב-2019? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעד להכניס את מודל אובר לישראל. הוא אף פעל בנושא וניסה לקדם אותו. גם משרדה של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, כבר הוציאה דו"ח שבו המלצות ליישם בישראל תחבורה שיתופית במודל אובר. בעוד השר כ"ץ נתלה בנימוק הביטוחי כמניעה שבגללה לא ניתן יהיה להפעיל מודל אובר בישראל, חברות הביטוח בכל העולם יודעות כבר לייצר פוליסות מקצועיות לנהגים שעוסקים בשיתוף, ככה שגם הפינה הזאת לא מהווה מכשלה. אולי אם ייכנס שר חדש למשרד התחבורה נראה קצת מכל התחום האדיר והצומח הזה גם בישראל.

בינתיים, פיילוט מסקרן ראשון יצא לדרך ברבעון ראשון של 2019 של VIA הישראלית וחברת האוטובוסים דן, לשיתוף נסיעות באזור תל אביב. אם הוא יצליח, אולי תהיה זו הסנונית הראשונה שתסלול את הדרך למודלים נוספים של תחבורה שיתופית, שיעזרו להוריד כלי רכב מהכביש.

איילה צורף היא יועצת ומרצה לתחום הכלכלה השיתופית ובעלת בלוג השיתוף www.tsoref.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#