יום שישי השחור של הפרטיות - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יום שישי השחור של הפרטיות

יש צורך לשנות נורמות צרכניות ולהבין שלפני שקונים מוצר - יש לשקול גם את שאלת המידע האישי הנאסף על ידו ■ יש להעדיף מוצרים שגם אם הם אוספים עלינו מידע אישי, זה אינו נשמר כלל בידי היצרן, נשמר לפרק זמן קצר, או נשמר על גבי המוצר עצמו

תגובות
אייקונים ווטסאפ פייסבוק
Bloomberg

נובמבר, שחלף זה עתה, הוא חודש קניות משמעותי גם ביומנו של הצרכן הישראלי - החל בחג הרווקים הסינים, עובר בחגיגות בלאק פריידיי (Black Friday) וכלה בסייבר מאנדיי. חלק ניכר מהמוצרים הנמכרים בימי מכירות אלה הם מוצרי צריכה אלקטרוניים חכמים ולבישים. למשל, שואב אבק רובוטי המצלם את הדירה תוך כדי שאיבה, על מנת למפות את מיקום הקירות והרהיטים, לייעל את נתיב השאיבה ולאפשר לנו לעקוב אחר קצב התקדמותו מרחוק.

המידע שאוסף השואב תוך כדי פעולתו יכול ללמד אודותינו לא מעט. למשל, היכן חדר הילדים (בחדר בו הוא נתקע בהרבה צעצועים וחלקי לגו), מה מצבנו הכלכלי ומהם דפוסי ההתנהגות האופייניים לנו. שעון הספורט החכם מונה את צעדינו ואת הקלוריות ששרפנו תוך כדי פעילות, אבל במקביל הוא אוסף מידע רפואי רב. אפילו הדובי החכם שרכשנו לילדינו מספק להם שעות של משחק אינטראקטיבי - ובאותו הזמן מקשיב, מקליט ומעבד את כל הנאמר בסביבתו.

עולם הפרסום גילה כבר מזמן שהמידע האישי הרב הנאסף אודות הצרכנים הוא בעל ערך רב. טכניקות שונות משמשות לזיהוי מצבו הכלכלי של הצרכן, ולאבחון אופיו, נטיותיו המיניות, מצב רוחו, חולשותיו הנפשיות - ואף את השעה שבה הכי יעיל להציג בפניו פרסומות למוצרים מסוימים. 

אולם המידע האישי הרב הנאסף עלינו עשוי לשמש למטרות נוספות. למשל, חברות ביטוח יכולות להשתמש בו להערכת מצבנו הבריאותי וכך להתאים את עלות הביטוח, ומעסיק פוטנציאלי עשוי להסתמך עליו לבחינת התאמתנו המקצועית והנפשית למשרה אליה אנו מתראיינים. 

בשנים האחרונות אף נעשה שימוש בטכניקות מעולם הפרסום על מנת להשפיע על דעותיו הפוליטיות של האזרח. פרשת קיימבריג' אנליטיקה למשל, חשפה ניסיון לזהות אנשים חרדתיים ולהתאים להם תעמולה שתשכנע אותם להישאר בבית ביום הבחירות. שימוש גובר במידע אישי לשם ניתוח מאפייני אישיות והשפעה על התודעה של הצרכן למטרות רווח פוליטי, מעורר סכנה ממשית לזכות הבחירה החופשית של כל אזרח.

מערכת המשפט אינה נותנת מענה הולם כיום להגנה מפני פגיעה כה חמורה בזכותנו לפרטיות. חוק הפרטיות בישראל מסתפק בדרישה לקבלת הסכמה מדעת לאיסוף ולשימוש במידע אישי, וזאת כאמור ניתנת על ידי רובנו במהירות. גם התקנות החדשות להגנה על הפרטיות במידע אישי באיחוד האירופי אינן מצליחות לספק הגנה מלאה לאזרחי האיחוד. גם שם די במתן הסכמה לאיסוף ולשימוש, על מנת להכשירו; אם כי התקנות מחזקות את זכויותיו של נושא המידע ומעניקות בידיו כלים שונים להחזיר לעצמו מידה מסוימת של שליטה במידע אישי על אודותיו. כך למשל, בנסיבות מסוימות הן מאפשרות לדרוש את מחיקת המידע האישי במסגרת הזכות להישכח. 

על מנת למזער את השימוש במידע אישי לשם השפעה על יכולתנו לבצע בחירות חופשיות, יש צורך לא רק בעדכון חוק הגנת הפרטיות בישראל, אלא גם בשינוי נורמות צרכניות, אוריינות דיגיטלית ואימוץ ההבנה שלפני שקונים מוצר, יש לשקול לא רק את מחירו ואיכותו - אלא גם את המידע האישי הנאסף על ידו והשימוש הנעשה בו.

יש להעדיף מוצרים שגם אם הם אוספים עלינו מידע אישי, זה אינו נשמר כלל בידי היצרן, נשמר לפרק זמן קצר, או נשמר על גבי המוצר עצמו ולא מועבר לשרתי היצרן. 
אם נמשיך לרכוש בהתלהבות כזו מוצרים חכמים, בלי לדרוש מיצרניהם הגנה נאותה ושימוש מינימלי במידע אישי אודותינו, המוצר הנמכר ביותר בימי המכירות הגדולים יהיה אך ורק זכותנו לפרטיות. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#