כך השתלטו חמש חברות על 44% משוק המזון בישראל - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך השתלטו חמש חברות על 44% משוק המזון בישראל

יצרניות המזון ניהלו בעשור האחרון מסעות רכש של מתחרים קטנים שאיימו על נתחי השוק שלהן; התוצאה: כוחם של התאגידים גדל עוד יותר - והתחרות נעלמה

61תגובות

>> שפע המותגים הנגלים לעינינו במהלך שיטוט בין מדפי הסופרמרקט עלול להטעות: על כל מדף מונחים מותגים רבים שלכאורה מתחרים זה בזה ומנסים לכבוש את לבנו. אבל השפע הזה מטעה. למעשה, מאחורי כמעט חצי ממוצרי המזון בישראל עומדות אותן חמש חברות, שגדלות והולכות עם השנים על חשבון היצרנים הקטנים.

TheMarker

חמשת ספקי המזון הגדולים במשק - תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית ויוניליוור - מחזיקים ב-44% משוק המזון בישראל (לפי נתוני חברת סטורנקסט).

כשהכוח של הגדולות חזק כך כך, הן יכולות להעלות בנקל את המחירים שוב ושוב. רק בחודשיים האחרונים ייקרו חברות המזון הגדולות (למעט אסם, שנסוגה ברגע האחרון) את מוצריהן ב-4%-10%. זו לא היתה העלאת המחירים היחידה בשנה האחרונה.

כיצד מצליחות החברות הגדולות לתפוס נתח גדול גדול כל כך מהשוק ולצבור עוצמה כזו? חלק ניכר מהגידול בכוחן נובע מרכישתן של החברות הקטנות. היצרנים הקטנים מנסים להתמודד מול כוחות הענק ולהשיב מלחמה, אך בסופו של דבר נכנעים לצ'ק השמן. המפסידים הם כמובן הצרכנים, שמשלמים יותר בגלל חוסר התחרות.

אסם היא חברת המזון המובילה במספר הרכישות. בעשור האחרון רכשה החברה שש חברות קטנות יותר, בין השאר את טבעול, בונז'ור, סלטי צבר ובית השיטה. רכישתה האחרונה, של מטרנה (מעברות), גררה ביקורות נוקבות כלפי הממונה על ההגבלים העסקיים, שאישר את המהלך. לטענת המבקרים, העסקה מנעה את כניסתה של נסטלה העולמית (שמחזיקה ב-54% מאסם), יצרנית המזון לתינוקות הגדולה בעולם, לשוק הישראלי - והתחרות נפגעה.

גם החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) לא ישבה בשקט ורכשה את נביעות, טרה ומשק צוריאל. תנובה נכנסה לתחומים חדשים באמצעות רכישות כמו סנפרוסט, מעדנות ואוליביה. יוניליוור הגדילה את אחיזתה בגלידות שטראוס ובייגל בייגל, ואילו שטראוס רכשה את יד מרדכי, מקס ברנר ואת תמי 4.

"לא מחזיקים מעמד"

היצרנים הקטנים מספרים על תמונת מצב קשה, שבה אין להם ברירה אלא להירכש על ידי היצרנים הגדולים ששולטים בשוק. "זה כמעט בלתי אפשרי ליצרנים קטנים להחזיק מעמד. אין לנו את היכולות להוציא עשרות מיליוני שקלים על פרסום או אפשרות להשיק את המוצרים החדשים שלנו בצורה הנכונה", אומרת ליאורה בירנהק-מרקוס, בעלים ומנכ"לית של חברת מנעמים. לדבריה, "בסופו של דבר המפעלים הקטנים נשחקים ומגיעים להפסדים, ואם לא יאשרו לקנות אותם מי שיסבול זה אותם מפעלים קטנים, שרק כך אפשר להציל אותם".

בענף המזון אומרים כי ההתכווצות של היצרנים הקטנים גורמת לעיוות התחרות בשוק. "העובדה שחמש חברות שולטות בשוק המזון משלימה את התמונה של שתי רשתות השיווק (שופרסל ומגה) ששולטות בשוק מהצד השני", אומר אלי סתוי, יו"ר פורום המכולות. "כך מתנהל לו על מי מנוחות קרטל המזון בישראל".

סתוי סבור כי גם הרגולטור - ובמקרה הזה רשות ההגבלים העסקיים - היה צריך לפעול ביתר נחרצות. "אי אפשר היה לייצר את אותו הקרטל בלי שיתוף פעולה של הרגולטור", הוא אומר.

"רשות ההגבלים העסקיים לא היתה צריכה לאשר לקבוצה קטנה כל כך לשלוט בשוק המזון", אומר בכיר לשעבר באחת מרשתות השיווק הגדולות. "נתנו לגדולים לקנות את הקטנים, וכתוצאה מכך לא נתנו לחברות קטנות להתפתח. נוצר מצב שבו חצי מהשחקנים שולטים בחצי מהשוק והמחירים גבוהים - והכל בחסות המדינה".

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שאישר בין השאר את רכישת רשת קלאבמרקט שקרסה על ידי שופרסל, סבור כי הבעייתיות נובעת מניסוח חוק ההגבלים: "החוק לא מאפשר לממונה להסתכל על הדברים בראייה רוחבית. הוא לא נותן מנדט לממונה להתנגד למיזוגים בין יצרני מזון שלא מתחרים באותה קטגוריה. לדעתי צריך להיות קשר. זהו המצב החוקי בהרבה מדינות אחרות, אבל מכיוון שהשוק אצלנו קטן וריכוזי צריך לתת לממונה מנדט רחב יותר להתנגד למיזוגים".

עם זאת, לדבריו, יש פעמים שבהן המיזוגים לא פוגעים בתחרות: "חלק מהמיזוגים תקינים. לא בטוח שכניסת החברה המרכזית למותג טרה, למשל, לא עזרה לתחרות. לא כל מיזוג מרע את התחרות וצריך לבחון כל מקרה לגופו. אבל צריך לאפשר לממונה לעצור את המיזוג כשהוא יכול להוכיח שהתחרות צפויה להיפגע".

ומה אומרים היצרנים הגדולים? חלקם רואים עצמם כמושיעים. "חברות קטנות מגיעות למצב שאין להן את התקציבים ואורך הנשימה להילחם בחברות הגדולות, לכן טוב להן שבאה חברה גדולה וקונה אותן", אומר בכיר בחברת מזון גדולה. לדבריו, "לצרכן זה טוב, מכיוון שזה מאפשר לו להמשיך ולקבל את אותם מוצרי נישה שהיצרנים הקטנים מתמחים בהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#