ישראל אייכלר: עברנו משליטה בולשביקית בשוק החלב - לשליטה מאפיונרית - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל אייכלר: עברנו משליטה בולשביקית בשוק החלב - לשליטה מאפיונרית

רמי לוי: מי שמייצר תחרות הוא הצרכן; אם יש מוצר יקר - שלא יקנה אותו; מבקר המדינה: ההחלטה להוציא את מחירי הקוטג' מפיקוח בלתי תקינה

76תגובות

"יש להחזיר את הקוטג' לפיקוח לתקופה מסויימת, ובמקביל לשקול צעדים נוספים", כך אמרה בצהריים שרת החקלאות אורית נוקד בדיון שמקיימת ועדת הכלכלה הנוגע לעליית מחירי הקוטג'.

נוקד מתכוונת לחתום על צו שיחייב דיווח רווחיות על כל אותם מוצרים שיצאו מפיקוח החל משנת 1999. "שוחחתי הבוקר עם שר האוצר יובל שטייניץ, וגם הוא היה קשוב. סיכמנו שנשב יחד עם שר התמ"ת באמצע השבוע הבא, ונדון בפתרונות להורדת מחיר הקוטג' בפרט, ובדרכים לריסון מחירים בתחום מוצרי החלב הבסייסים. אני מקווה שנצליח במשימה הזו".

יו"ר הועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), קרא להחזיר את מחירי הקוטג' לפיקוח. "החזרת הפיקוח נשמעת לא פופולרית ברמה הכלכלית, כי כולנו רוצים משק חופשי אזרחי - אבל אין סיבה שהאזרחים ישלמו יותר. הוויכוח הוא לא על סיגריות וקוויאר אלא על הקוטג', שהוא מוצר יסוד - התוספת ליד החביתה בסנדביץ' של הילד בבית הספר".

רינה רוזנברג

בדיון לקחו חלק גם נציגי תנובה, טרה ושטראוס. איל מאליס, מנכ"ל תשלובת החלב של "תנובה", אמר כי "אין ספק שהימים שעוברים אצלנו הם ימים לא קלים. כולנו עדים לכך שהקוטג', שמסמל את המוצר הפופולרי הפך לסמל של מחאת הציבור, ואנו חייבים להיות קשובים. תפקידנו כחברה ישראלית להאזין לכך לשמוע ולפעול בהתאם".

מאליס הוסיף "אין ספק שנדרש פה מהלך שלתפיסתנו הוא מהלך כולל וצריך לבצע בחינה יסודית, רחבה ומקיפה על ידי הרגולטור. אנו מציעים שתתקיים בדיקה יסודית על כל מרכיבי העלות של שרשרת המזון, המורכבת מהחקלאים, מחלבות, קמעונאים, ממשלה, הבדיקה צריכה לכלול את כל ההיבטים. תנובה תשתף פעולה עם הרגולטור במהירות, ותהיה פתוחה לכל שאלה. אם הבדיקה תגדיר שצריך לעשות תיקון במחיר המטרה - צריך לפעול בהתאם. הכנסת מוצר לפיקוח אינה דווקא הפתרון, נפעל במהירות הבזק כדי שהפתרון יבוא לרווחתו של הצרכן".

"ברור לנו שמדובר במחאה רחבה יותר מאשר מחאת הקוטג'", המשיך מאליס. "לכן, לבוא ולהגיב עניינית רק על הנושא הזה זה רק חלק מהתמונה". מאליס הוסיף כי "משנת 2007 עלה מחיר המטרה ב-30% ומחיר הקוטג' עלה ב-40%. עלויות היצרנים כוללות את מחיר החלב, שכר עבודה, מים, אנרגיה וכל הרכיבים, שחלקם עלו ב-25% וחלקם ב-65%. תנובה לא העלתה את המחיר של הקוטג' מאז נובמבר האחרון. זה חלק מהרגישות ומהמאמץ שאנו עושים". בתשובה לשאלת שאמה הכהן אם מחיר הקוטג הוא ריאלי, השיב מאליס כי "המחיר משקף את העלויות השונות".

רמי לוי, הבעלים של רשת השקמה, אמר כי " הקוטג' רק מסמל את המאבק. מי שמייצר תחרות הוא הצרכן - אם יש מוצר יקר, שלא יקנה אותו. ברגע שקיימת תחרות, החברות לא ינצלו את הכוח ויעלו מחירים". לוי האשים את היצרנים בעליית המחירים: "הרשת שלי מרוויחה 12-15%, כשעלות התפעול היא 16%. עליית המחיר נובעת מהעלאת המחירים על ידי היצרנים".

אפלבאום תומר

יפתח שקד, ממובילי המאבק נגד עליית מחיר הקוטג', אמר בדיון כי הציבור מנהל "מאבק שפוי והוגן, וזו הסיבה שלא קראנו להחרמה של חברה שלמה. אנו לא מתלהמים, אלא מבקשים שהחברות יעשו בדק בית. הגזמתם". אמר בפנותו אל ראשי חברות החלב. לדבריו, "המאבק הוא לא רק על הקוטג', אלא על הבית. אנו אוהבים את המוצרים שלכם רק אל תגזימו במחיר. לא יכול להיות שבבריטניה מוכרים שקדי מרק של אסם ב-9 שקלים כשבארץ זה 15.99 שקל. במבה של אסם בבריטניה מחירה 1.39 שקלים ופה 2.7 שקלים".

ציון בלס, מנכ"ל שטראוס ישראל, קרא לערוך בדיקה מיידית של "כל בעלי העניין" - חקלאים, מחלבות, רשתות שיווק והמדינה. לדבריו, "אף אחד מיושבי החדר לא יכול להשאר אדיש לזעקה הצרכנית. אנו כל בוקר צריכים להיבדק מחדש על ידי הצרכנים. כל בעלי העניין שקשורים לעובדה שמחיר הקוטג' הגיע לאן שהגיע צריכים לעשות מעשה". בלס הוסיף כי "החוכמה לא לחפש מי אשם. אני קורא לכולם להתכנס כדי לפתור את הבעייה - כל בעלי העניין, כולל המדינה כדי לתת מענה לזעקה הצרכנית".

שאמה הכהן קרא לחברות החלב להוריד את מחיר הקוטג' לאלתר. "הציבור רואה את חברות החלב כאחראיות הישירות. אני הייתי מציע לכם כיועץ לקחת רגולציה עצמית זמנית, ומתוך אחריות להוריד את הלחץ מהציבור, לקיים את הבדיקה לא בחרמות אלא להוריד את המחיר. יש להתאים את המחיר לסל מוצרי החלב. תורידו את המחיר באופן רלבנטי ואתם רק תרוויחו".

רמי לוי הגיב ואמר כי "לאחר שהורדתי ברשת שלי את מחיר הקוטג' ל-4.9 שקלים, היקפי המכירות עלו ב-50% למרות המחאה. אני מוכן להרוויח פחות וצריך להוריד את המחיר עד שהזעם יירד. אחר כך צריך לקיים את הבדיקה".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר בדיון בהתייחס לכוחן של החברות הגדולות כי "עברנו משליטה ממשלתית בולשביקית בשוק החלב, לשליטה מאפיונרית".

שירה גרינברג ממשרד האוצר אמר כי המשרד פועל להתיר יבוא מוצרי יבוא ובוחן גם את המכסים על יבוא מוצרי חלב. "אנו מעוניינים לקיים בדיקה כפי שנעשתה בשנת 2006 של מכלול מוצרי החלב ולא רק של הקוטג'. יש לבדוק את הגמישות בענף, היצע מול ביקוש, ריכוזיות ומוצרים תחלופיים ולפי זה לקבוע איזה מוצרים צריכים להיות תחת הפיקוח".

צביה דורי, המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, התנגדה להחזרת הפיקוח על המחירים על מוצרי החלב. "פיקוח על המחירים זה הדבר הכי גרוע. המשרד חושב שהדרך הנכונה לפתוח תחרות הוא דרך פתיחת היבוא".

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) הוסיף: "אין פה שוק חופשי, יש ג'ונגל. מדובר בעושק לשמו. טוב שיש אפשרות לקיים מחאה. אני בהחלט חושב שאסור לצאת מהדיון בלא החלטות. חייבים להחזיר הפיקוח על המחירים באופן מיידי.

ח"כ רחל אדטו (קדימה) קראה להחזיר את הפיקוח ולהתיר יבוא מקביל. "מוצרי חלב הם בסיסיים ולא מותרות בנושא הבריאות. ילד צריך לצרוך מוצרי חלב. ברגע שלאנשים זה יקר הם לא יקנו. השכבות נמוכות יצרכו תזונה לא מאוזנת".

מנכ"ל טרה ערן אלסנר קרא להקים "שולחן עגול" לבחינת מחירי הקוטג'. הוא אמר כי הוצאות הייצור וחומרי גלם, וכן הוצאות השיווק וההנהלה מגיעות ל-24% ממחיר הקוטג'. לפי דו"ח שהוכן על ידי רו"ח יצחק סוארי, הוצאות ההפצה והמכירה מהוות 10%, מע"מ - 14%, מרווח קמעוני - 21% ועלות החלב הגולמי - 31%.

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), התנגדה להחזרת הפיקוח על המחירים: "הפיקוח קובע את המחיר המקסימלי, ורוב העלויות מתגלגלות לצרכן. ביטול הפיקוח ירסן הריכוזיות, יפתח השוק לתחרות ויוזיל את המחיר. יש לנו כשלי שוק, קרטלים וריכוזיות. תפקיד של הרגולטור לשבור את הקרטלים. אם הקואליציה תיפול זה יהיה על מחירי דלק, חלב ודיור. אם לא נטפל בכך כמו שצריך זו תהיה סופה של הקואליציה".

מבקר המדינה: ההחלטה להוציא את הקוטג' מפיקוח בלתי תקינה

דו"ח מבקר המדינה מ-2007 קובע, כי החלטת הממשלה להסיר את הפיקוח ממחירי הגבינות הרכות (גבינות לבנות וגבינת קוטג' בכלל זה) התקבלה על בסיס המלצה של "ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב ומוצריו", שהעסיקה חברת ייעוץ בתשלום, בלא שאותה חברת ייעוץ נבחרה במכרז כחוק.

אותה חברת הייעוץ, כותב מבקר המדינה, הייתה בבעלותו של יו"ר הוועדה הציבורית איש העסקים רן קרול, שכיהן בעבר בתפקיד הממונה על אגף התקציבים באוצר. מבקר המדינה קובע כי על אף שאגף התקציבים אישר ליו"ר הוועד הציבורית להעסיק את חברת הייעוץ שבבעלותו, העסקתה אינה עולה בקנה אחד עם מינהל תקין:

"במקרה דנן אישר אגף התקציבים ליו"ר הוועדה הציבורית להעסיק ממועד מינויו חברה שבבעלותו, לשם מתן שירותי יעוץ לוועדה. העובדה שיו"ר הוועדה הציבורית היה גם יועץ בשכר שלה, הביאה אותו לניגוד עניינים מובהק בשל תפקידו בוועדה הציבורית מצד אחד, ובהיותו יועץ לה מצד אחר. כמו כן יכולת הפיקוח והבקרה שלו והאפשרות לשקול את רמת העבודה של נותן הירותים ואת תוצריה באופן בלתי תלוי עלולה להיפגע. דבר זה אינו תקין מבחינה ציבורית, והיה בו כדי להביא לפגיעה ביכולת הבדיקה וההכרעה של הוועדה הציבורית כולה".

עוד כותב המבקר: "אישורה של ועדת המכרזים במשרד האוצר להעסיק את אותה ועדת יעוץ, התקבלה 9 חודשים לאחר תחילת עבודתה של אותה וועדת יעוץ, לאחר שרובה של העבודה כבר בוצעה. בנוסף לכך כשלה ועדת המכרזים של האוצר בכך, משום שלא הבחינה בניגוד העניינים שיו"ר הוועדה הציבורית היה שרוי בו כאשר כיהן כמקביל כיועץ לה".

במארס 2005 העביר יו"ר הוועדה הציבורית לשרי האוצר והחקלאות את טיוטת דו"ח הוועדה שעמד בראשה, אף שאותה טיוטה לא אושרה בוועדה הציבורית לאחר שנציג משרד החקלאות התפטר מהוועדה הציבורית. הממשלה אישרה באוגוסט 2005 את אותה טיוטה אף שלא אושרה בידי הוועדה הציבורית, שאחת ההמלצות העיקריות שבה היה להסיר את הפיקוח ממחירי הגבינות הרכות ובראשן מחירי גבינת הקוטג'. המבקר קובע בסיום הדו"ח כי "הממשלה קיבלה החלטה להסיר את הפיקוח ממחירי מוצרי החלב על בסיס נוסח שהכין אגף התקציבים שהיה בו כדי להטעות".

אבשלום דולב, לשעבר מנכ"ל מועצת החלב, הבהיר כי לאורך השנים הקפידה המועצה שבכל קבוצת מוצרים, בין 30% ל-50% מהם יהיו תחת פיקוח. "מה שעשתה הממשלה בהחלטה להסיר את הפיקוח, שהתקבלה על בסיס טיוטה בלבד, הוא להוציא את כל הגבינות הלבנות, שמהוות 32% מכלל מוצרי החלב, מהפיקוח. המחלבות והקמעונאים ניצלו את החלטת הממשלה וקרה מה שקרה. אין לנו ברירה אלא להחזיר את הפיקוח על מחירי הקוטג' וגבינות לבנות אחרות, בין היתר מפני שתנובה מהווה מונופול ושולטת ב-70% משוק גבינות הקוטג'".

לפי נתוני מועצת החלב, ענף החלב מורכב מארבעה מוצרים בסיסיים: חלב לשתיה ומשקאות חלב, המהווים 31% מהשוק; גבינות לבנות - 32%; גבינות קשות (צהובות) - 23%; תוצרת ניגרת ומעדנים - 13%.

לפי מועצת החלב, ערב הסרת הפיקוח היה מחיר גביע קוטג' (9%, 25 מ"ל) לצרכן 4.91 שקלים, והמרווח הקמעוני (הפרש המחיר בין מחיר המחלבה למחיר הקמעוני) היה 54 אגורות. לאחר הסרת הפיקוח, נע המרווח הקמעוני בין 1.40 שקלים לגביע ל-1.8 שקלים לגביע. משמעות הנתונים היא כי מרווח השיווק של הרשתות וחנויות המזון גדל לאחר הסרת הפיקוח פי 2.5 ל-3.5 בקירוב.

מחקר של חברת Buzzilla מגלה: שעליות מחירי הדיור והדלק הן לב המחאה הציבורית ברשת

חברת Buzzilla, שמתמחה באיסוף ומחקר של תוכן גולשים במדיה החברתית, בדקה עבור TheMarker את נפח השיחה ברשת על התייקרות מוצרים במשק מאז תחילת יוני, וב-12 החודשים האחרונים. הממצאים: הרבה יותר שיחות נרשמו ברשת על מחירי הדיור והדלק מאשר על מחירי המזון. גם בבדיקה של השבועיים האחרונים, מתגלה שנדל"ן ולא קוטג' הוא הנושא שבאמת מציק למרבית הישראלים. למרות הרעש סביב מחיר מוצרי החלב, הנושאים הבוערים באמת הם מחירי הדלק והדירות.

נכון שכולם מדברים בשבוע האחרון על קוטג', אבל אם לוקחים רגע צעד אחורה ומסתכלים על התמונה הכוללת, מגלים שהנושאים הצרכניים שמטרידים הרבה יותר את הישראלים קשורים בכלל למחירי הדיור, לתעריפי הדלק ולמוצרי מזון באופן כללי.

בראשית פברואר החליטה הממשלה לייקר את תעריפי הדלק, שהגיעו לשיא חדש - עד שנשברו שוב שלושה חודשים מאוחר יותר, בראשית מאי. לפי הגרף, הגבעות האדומות מסמנות את מידת הבהלה ברשת שיוצר מחיר של שבעה וחצי שקלים לליטר דלק, שנרגעת אחרי שהישראלים מתרגלים לגזרה החדשה. הנדל"ן לעומת זאת נשאר יציב מבחינת נפח התייחסות הגולשים.

עם זאת ב-Buzzilla אומרים כי הצעקה התורנית סביב התייקרות הקוטג' היא בהחלט אותנטית - אבל היא חלק ממחאת צרכנים הרבה יותר עמוקה, שמשקפת את ערעור סדרי עולמו של המעמד הבינוני. קוטג' הוא סמל למוצר שאמור להיות נגיש לכל משפחה בישראל. אבל העובדה שגם בני זוג עובדים עם משכורות סבירות יכולים להמשיך לחלום על דירה משל עצמם, מטרידה יותר. עליית מחירי הדירות והדלק הן כנראה אלו שיהיו מחוללי המהפך בציבור ולא הקוטג'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#