מרכז המחקר של הכנסת: הגדלת התחרותיות יעילה מפיקוח - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרכז המחקר של הכנסת: הגדלת התחרותיות יעילה מפיקוח

במחקר, שנערך לקראת הדיון בעניין בוועדת הכלכלה היום, קובע כי לעתים מוטל פיקוח על מחירי מוצרים בענפים שבהם קיימת תחרות מועטה בלבד - גם אם הם לא הוכרזו כמונופוליסטיים

4תגובות

>> פערי המחירים בין מוצרים בפיקוח לעומת כאלה שלא גדל משמעותית - כך עולה ממסמך שהוציא מרכז המחקר והמידע בכנסת, והוגש ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד).

"ייתכן שהעלייה החדה יחסית במחירים של כמה ממוצרי החלב נובעת מהסרת הפיקוח - ללא הגדלת רמת התחרות בענף באופן משמעותי. ניתן לראות שמחירי המוצרים שנותרו בפיקוח, כמו חלב ושמנת חמוצה, עלו בשיעור נמוך לעומת המחירים שאינם בפיקוח", נכתב במסמך.

המסמך הוגש לבקשת שאמה-הכהן, לקראת הדיון שתקיים ועדת הכלכלה היום בנושא החזרת מוצרי חלב יסודיים לפיקוח. לדברי שאמה-הכהן, מהמסמך עולה כי "אין סיבה כבדת משקל נגד הוזלת מוצרי החלב הבסיסיים לרבות הקוטג' באמצעות החזרתם לפיקוח".

עורכי המחקר, אליעזר שוורץ ותמיר אגמון, מציינים כי בשנים האחרונות הוסר הפיקוח על מחירי חלק ממוצרי חלב שהיו בפיקוח לפי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. לדוגמה, ב-2006 הוסר הפיקוח על גבינת קוטג' 5% שומן ו-9% שומן , וב-2007 הוסר הפיקוח על מעדן חלב בטעמים (דני) ומעדן חלב בקצפת. עוד עולה כי מחירי כמה מהמוצרים (כמו חמאה) עלו בשיעור ניכר בשנים אלה למרות הפיקוח על המחירים.

עוד צוין כי מנתוני הלמ"ס עולה כי חלק ממחירי מוצרי החלב עלו בתקופה של מאי 2006 עד מאי 2011 בשיעור חד יחסית, כאשר מחיר גבינה לבנה רכה עלה בשיעור של 32.1% ומחיר גבינת קוטג' עלה בשיעור חד של 42.6%.

שוורץ ואגמון קובעים לפי מחקר של המועצה לצרכנות כי בתקופה שלפני הסרת הפיקוח על המחירים, השינוי במחירי מוצרי החלב בישראל היה דומה לזה שבאירופה, ורמת המחירים בישראל אף היתה נמוכה יותר (במונחי כוח קנייה). לאחר הסרת הפיקוח העלייה במחירים בישראל היתה מעל הממוצע ביחס לעליות המחירים.

הגדלת התחרותית - יעילה יותר מהפיקוח

אגמון ושוורץ מציינים עוד כי מחיר המטרה של חלב עלה בשיעור של כ-21% בשנים 2006-2011, שכר העבודה בענף תעשיות המזון עלה באותה תקופה בשיעור של 24.9%, שכר העבודה במשק עלה בשיעור של 18.8% ומדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של .14.8%.

אגמון ושוורץ קובעים: "הטלת פיקוח מחירים על מוצרי החלב אינה בהכרח הדרך היעילה ביותר להבטיח מחירים בהשוואה ביחס לדרכים אחרות, כגון רפורמות להגדלת התחרותיות, וניתן לשקול בחינה של התאמת כלי הפיקוח לסוגי הענפים והמוצרים השונים (חשמל, תחבורה ציבורית, מוצרי מזון וכדומה)".

לדבריהם, פיקוח על מחירים מתבצע, ברוב המקרים, על מוצרים המיוצרים בתנאי מונופול או קרטל, בשל החשש לרווח עודף של יצרנים על חשבון רווחת הצרכנים בהשוואה לשוק תחרותי. בנוסף, לעתים ישנו פיקוח על מחירי מוצרים שמיוצרים בשווקים שבהם קיימת תחרות מועטה בלבד, גם אם אלה לא הוכרזו כשווקים מונופוליסטיים.

אגמון ושוורץ מציינים כי "בישראל יש עשרות מוצרים שמחיריהם תחת פיקוח, בעיקר מוצרי מזון. הפיקוח עליהם נעשה על ידי רשויות שונות כולל משרד התמ"ת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה, רשות החשמל ורשות המים. עדכון מחירי המוצרים המפוקחים בשווקים מונופוליסטיים נעשה לעתים באמצעות נוסחת עדכון, המבוססת על מספר פרמטרים ובהם שינויים ב'סל התשומות' של החברה המפוקחת; שינוי במחירים הבינלאומיים של המוצר המפוקח; רווחיות החברה המפוקחת, כפי שעולה מן הדו"חות הכספיים של החברה".

TheMarker

למרות זאת, שוורץ ואגמון קובעים כי "פיקוח על מחירים עלול להוליך לאחד משני המצבים הלא הרצויים הבאים: קביעת מחיר נמוך המביא להקטנת ההיצע, פגיעה בשירות הניתן ללקוחות ואף יצירת שוק שחור; וקביעת מחיר גבוה לאורך זמן לעומת עלויות הייצור, דבר העשוי להביא להקטנת רווחת הצרכנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#