שאמה: להחזיר את מוצרי החלב לפיקוח - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שאמה: להחזיר את מוצרי החלב לפיקוח

מרכז המחקר בכנסת: "העלייה החדה של מחירי חלק ממוצרי החלב נובעת מהסרת הפיקוח ללא הגדלת רמת התחרות בענף"

6תגובות

"ייתכן כי העלייה החדה יחסית של חלק ממחירי מוצרי החלב נובעת מהסרת הפיקוח (כמו על קוטג'), ללא הגדלת רמת התחרות בענף באופן משמעותי", כך קובעים אליעזר שוורץ ותמיר אגמון ממרכז המחקר והמידע בכנסת במסמך שהגישו ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן. "ניתן לראות כי מחירי המוצרים שנותרו בפיקוח, כמו חלב ושמנת חמוצה, עלו בשיעור נמוך לעומת המחירים שאינם בפיקוח".

ביוזמתו של ח"כ שאמה הכהן תכונס ביום ראשון ועדת הכלכלה לדיון בבחינת החזרת מוצרי חלב יסודיים לפיקוח. לדברי שאמה הכהן, "הכנסת צריכה להיות קשובה וזמינה לציבור". לדבריו, מהמסמך עולה כי "אין סיבה כבדת משקל כנגד הוזלת מוצרי החלב הבסיסיים לרבות הקוטג' באמצעות החזרתם לפיקוח".

עוד נקבע כי בשנים האחרונות הוסר הפיקוח על מחירי חלק ממוצרי חלב שהיו בפיקוח לפי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. לדוגמא, בשנת 2006 הוסר הפיקוח על גבינת קוטג' 5% שומן ו-9% שומן (וחלה על מוצרים אלו חובת דיווח לפי פרק ז' לחוק), ובשנת 2007 הוסר הפיקוח על מעדן חלב בטעמים (דני) ומעדן חלב בקצפת. עוד עולה כי מחירי חלק מהמוצרים, כמו חמאה, עלו בשיעור ניכר בשנים אלו למרות הפיקוח על המחירים.

מנתוני הלמ"ס עולה כי חלק ממחירי מוצרי החלב עלו בתקופה של חודש מאי 2006 עד חודש מאי 2011 בשיעור חד יחסית, כאשר מחיר גבינה לבנה רכה עלה בשיעור של 32.1% ומחיר גבינת קוטג' עלה בשיעור חד של 42.6%.

שוורץ ואגמון קובעים לפי מחקר של המועצה לצרכנות, כי בתקופה שלפני הסרת הפיקוח על המחירים השינוי במחירי מוצרי החלב בישראל היה דומה לזה שבאירופה, ורמת המחירים אף היתה נמוכה יותר (במונחי כוח קנייה). לאחר הסרת הפיקוח העלייה במחירים בישראל היתה מעל הממוצע ביחס לעליות המחירים.

אגמון ושוורץ קובעים כי "הטלת הפיקוח על מחירי מוצרי החלב אינה בהכרח הדרך היעילה ביותר להבטיח מחירים ביחס לדרכים אחרות, כגון רפורמות להגדלת התחרותיות, וניתן לשקול בחינה של התאמת כלי הפיקוח לסוגי הענפים והמוצרים השונים (חשמל, תחבורה ציבורית, מוצרי מזון וכדומה)".

לדבריהם, פיקוח על מחירים מתבצע, ברוב המקרים, על מוצרים המיוצרים בתנאי מונופול או קרטל, בשל החשש לרווח העודף של היצרנים על חשבון רווחת הצרכנים בהשוואה לשוק תחרותי. בנוסף, לעיתים ישנו פיקוח על מחירי מוצרים אשר מיוצרים בשווקים בהם קיימת תחרות מועטה בלבד, גם אם אלה לא הוכרזו כשווקים מונופוליסטיים.

אגמון ושוורץ מציינים, כי "בישראל יש עשרות מוצרים שמחיריהם תחת פיקוח, בעיקר מוצרי מזון. הפיקוח עליהם נעשה על ידי רשויות שונות כולל משרד התמ"ת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה, רשות החשמל ורשות המים. עדכון מחירי המוצרים המפוקחים בשווקים מונופוליסטיים נעשה לעיתים באמצעות נוסחת עדכון, המבוססת על מספר פרמטרים, ובהם: שינויים בסל התשומות של החברה המפוקחת; שינוי במחירים הבינלאומיים של המוצר המפוקח; רווחיות החברה המפוקחת, כפי שעולה מן הדוחות הכספיים של החברה".

למרות זאת, שוורץ ואגמון קובעים כי "פיקוח על מחירים עלול להוליך לאחד משני המצבים הלא הרצויים הבאים: "קביעת מחיר נמוך המביא להקטנת ההיצע, פגיעה בשירות הניתן ללקוחות ואף יצירת שוק שחור; קביעת מחיר גבוה לאורך זמן לעומת עלויות הייצור - דבר העשוי להביא להקטנת רווחת הצרכנים".

לפי אגמון ושוורץ, מחיר המטרה של חלב עלה בשיעור של כ-21% בשנים 2006-2011, שכר העבודה בענף תעשיות המזון עלה באותה תקופה בשיעור של 24.9%, שכר העבודה במשק עלה בשיעור של 18.8% ומדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 14.8%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#