לעשן או לא לעשן. זו השאלה - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעשן או לא לעשן. זו השאלה

תגובות

>> יש לי שתי דעות מנוגדות לחלוטין בעניין העישון, ובשתיהן אני מאמין בדבקות.

מצד אחד, אני זוכר במעומעם שהסופר קורט וונגוט, שהיה מכור עד מותו לסיגריות פאל-מאל האיומות, תיאר את העישון כ"גלגול פיסת נייר, מלאה בעשבים, הצתתם באש, ושאיפת העשן למעמקי ריאותיך". כשמתארים זאת כך, העישון אכן נשמע אווילי במיוחד, בפרט כשכמות הקרציוגנים בכל סיגריה גורמת לפוקושימה להיראות כמו חופשה ביערות מיין.

ניו יורק מאמינה בכל מאודה בצד הזה של המשוואה. אין ספק שמצורע שהיה מתייר כאן היה זוכה ליחס טוב בהרבה ממעשן מצוי. הרי המעשנים חיים ומתים על חשבוננו, הבלתי מעשנים בעליל. הם מעלים את מחירי הבריאות, ממלאים את ריאותיהם של צאצאינו בחומרים מזיקים ותופסים כל חלקה טובה במחלקות האונקולגיות.

לכן, מצוין עשו פרנסי ניו יורק שהרחיבו את עונש הרדיוס ואסרו על העישון בכל האזורים הציבוריים - פארקים, חופי הים, כיכרות העיר ומוסדותיה. רבים מהבניינים בעיר כבר הציבו שלטים האוסרים על העישון במרחק של כ-15 מטר מהכניסה אליהם, ומספר לא קטן של בנייני מגורים אינם מרשים עוד לדיירהם לעשן - אפילו לא בתוך דירותיהם. אני בעד. בואו נהפוך את ניו יורק רבתי לעיר הראשונה בעולם שבה אסור לעשן. לא טוב לכם? אפשר להגר לניו ג'רזי.

דעתי השנייה נמלאת בחמלה מהולה במרד נעורים אל מול המצוד הנורא של מיעוט תמים. הרי עישנתי שנים רבות, ועדיין אני זוכר את תענוג הניקוטין שמילא את ראותי הצעירות. בעניין הזה דעתי השנייה היא רפובליקאית להפליא. אותו וונגוט טען גם שהעישון הוא הצורה המכובדת היחידה של ההתאבדות, והאיש צודק; מי אתם שתחליטו עבורי אם אני רשאי להרוג את עצמי? ומה זה משנה אם זה מהר או לאט?

ואגב, מר ראש העיר מייקל בלומברג היקר, לא ראיתי שסיימת להסב את כל התחבורה הציבורית של מנהטן לחשמלית, ולא שמתי לב שהפסקת את הטיסות לנמלי התעופה שמקיפים את ניו יורק. האם עשן המטוסים, האוטובוסים, המנגלים והמוניות מסוכן פחות? האם יש כאן איפה ואיפה? עשן ועשן? והלא אותו עשן מילא תפקיד היסטורי, מסימני העשן של האינדיאנים, דרך סוגי מזון רבים שהעישון נאה להם במיוחד, ועד להמפרי בוגרט שלא היה מגיע לכלום ללא סגנון הצתת הסיגריה שלו. קצת כבוד לטבק ולניקוטין ההולכים אתנו כבר כמה מאות שנים; אם זה היה טוב לקתרינה דה מדיצ'י ולאורסון וולס, מי אתם בדיוק שתמנעו מאתנו את הזכות? איך לדעתכם ייראה גיל ההתבגרות ללא הסיגריה הראשונה?

ניו יורק היא עיר מטורפת, אבל הגיונית לחלוטין. לכן אני מניח שתימצא דרך ביניים שתאפשר לי להמשיך ולהחזיק בכל דעותי. המעשנים ימשיכו לעשן, ומן הסתם גם יתמרדו מול מסע העונשים הנוכחי, ישלמו את הקנסות ויתבעו את בלומברג ואת העיר עד שאלה יואילו בטובם להקצות אזורים למעשנים. מיד לאחר מכן תגיע התביעה הנגדית, וכמובן התביעה הנלווית שתבקש להכריז על המריחואנה כפתרון המתבקש, שהרי זו בריאה וריחנית. אחר כך יגיע הכריסמס וכולם יטוסו לעשן במקומות אחרים עד הקיץ והסיבוב הבא. מדובר במסורת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#