למה קסטרו, פוקס וזארה מפחדות משמנים? - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה קסטרו, פוקס וזארה מפחדות משמנים?

אם הטענה היא שאין טעם לייצר קו בגדים לאנשים, נשים וגברים, גדולים בממדיהם, כי זה יקר - זאת טענה שאפשר לבחון אותה ■ אבל נראה שמדובר בנימוקים אחרים לגמרי, שאת חלקם אפשר היה לשמוע בהתבטאויות של מנהלי החברה בעבר

15תגובות
אופנה גוצ'י
רויטרס

הפרסומת הסקסיסטית של קסטרו החזירה אותי למאבק הבלתי נפסק בשמנופוביה של חברות אופנה ישראליות וזרות. בפוסט שפירסמתי בפייסבוק, כתבתי כי למרות הקולות הקוראים להחרים את קסטרו לאור הפרסומת שלה (אגב, אני חושב שלהשקיע בכאילו טרנטינו היה יכול להיות נחמד, אם זה לא היה מיועד לפרובוקציה בלבד) - אני בכלל לא יכול להחרים חברה שלא מייצרת, במכוון, בגדים שאני יכול לקנות, רק מכיוון שאני שמן.

התגובות לפוסט לא איחרו לבוא. רובן היו אוהדות ותומכות, אבל אחת, של חבר, היתה כזאת של תוכחה. "למה אתה כותב כאלה דברים", הוא הגיב. "זו חברה מהמעולות שיש כאן. יושבים בה אנשים נהדרים, ואם רק היית יוצר עמם קשר, הם בטוח היו מקשיבים לך". אחר כך הוא הוסיף גילוי נאות, "הייתי דירקטור בחברה", ועוד אחד: "הם יקשיבו לך אם זה יהיה להם כלכלי".

אז בואו נדבר רגע על הכלכלי. כי אם הטענה היא שאין טעם לייצר קו בגדים לאנשים, נשים וגברים, גדולים בממדיהם, כי זה יקר - זאת טענה שאפשר לבחון אותה. אם מדובר בטענה שאין מספיק לקוחות כאלה, בואו ננסה לבדוק גם את הטענה הזאת. אני, אגב, חושב שמדובר בנימוקים אחרים לגמרי, שאת חלקם אפשר היה לשמוע בהתבטאויות של מנהלי החברה בעבר. כאלה שאומרות בעצם שאנחנו לא רוצים לקוחות שמנים, כי הם לא יפים בעינינו. אנחנו לא רוצים שהבגדים שלנו יילבשו על ידי נשים בגודלה של אשלי גרהאם, ניצן קרביץ, בר דמרי ואחרות - כי האסטרטגיה השיווקית שלנו היא למכור לאנשים רזים, כי רק רזה זה יפה.

למה קסטרו מפחדת מלקוחות שמנים? האם הם באמת יפגעו בתדמית של החברה? האם רק בעלות רגליים דקיקות כגפרורים זכאיות ללבוש את הסחורה הקסטרואית?

פוסלים חלק ניכר מהלקוחות הפוטנציאליים

אגב, קסטרו ממש לא לבד. תנסו למצוא בגדים לאנשים גדולים בפוקס (שהמנכ"ל שלה אינו מהאנשים הקטנים ביותר על הפלנטה), תיכנסו לזארה ותראו מה אנשים גדלי גוף יכולים למצוא שם לעצמם, ומה עם רנואר ועוד רשתות המוציאות סכומי עתק על פרסומות המקדשות את רזון הגוף?

חנות קסטרו בקניון עזריאלי
אייל טואג

כך, במחי "חשיבה אסטרטגית", המגובה כמובן במחקרי שוק מעמיקים, פוסלות חברות אופנה ישראליות חלק גדול מהלקוחות הפוטנציאליים שלהן. מעניין היה אם אחת מהן היתה תובעת יצרן שהיה מחקה את הבגדים ותופר אותם במידות גדולות, או שהיא פשוט היתה יושבת בשקט.

בכלל, אם כל כך קשה לה לקסטרו, כמו גם לאחרות, שיקימו חברות בת שיפתחו קווי ייצור נפרדים, שיבקשו תמיכה מהקרן לעסקים של המדינה (תאמינו לי אני אתייצב לצדם כדי שיקבלו את הכסף) - ואחרי כמה שנים שיבואו ויגידו אם כלכלית זה לא משתלם.

קסטרו, כמו חברות אופנה אחרות המקדשות את הרזה, היא אחת מהחברות הגורמות להדרה חברתית של בני נוער על ידי חבריהם. היא אשמה בכך שהיא מייצרת, הלכה למעשה, את הפנים המכוערות של בני נוער, הנוהגים להציק, להיטפל ולהשפיל תלמידות ותלמידים, רק משום שממדי גופם לא תואמים את תפישת השיווק של קסטרו - המצהירה כי רק רזה הוא יפה.

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. לפני כמה שנים כתבתי תיקון לחוק שוויון הזדמנויות האוסר להפלות קבלת אנשים שמנים בעבודה. לצערי, התיקון טרם התקבל על ידי הכנסת. כמי שמאמין שלכל דבר יש את הזמן שלו, אני בטוח שהגיע הזמן להפסיק עם אפליית הלקוחות גדולי הגוף. הגיע זמן הקסטרו.

הכותב הוא משנה למנכ"ל עמותת ידיד ויוזם הבלוג "מיומנו של איש שמן"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#