חופשת הקיץ האולטימטיבית: קורס צלילה - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חופשת הקיץ האולטימטיבית: קורס צלילה

בלי הסמארטפון, בלי רעשים ובלי דיבורים . 35 מועדוני צלילה, מנהריה ועד אילת, יאפשרו לכם לעבור קורס ברמת שני כוכבים, ליהנות מחווייה תת-ימית ולהתכונן לקיץ הקרב. כמה עולים הקורסים, כמה עולה הציוד הנלווה ואילו אטרקציות מציעים המועדונים

7תגובות

בשבוע האחרון נצפה מול חופי אילת כריש לווייתן. דני וינברג, צוללן ותיק, היה בין אלה ששמו פעמיהם לשם כדי לצפות בפלא: "הכריש הזה לא תוקף בני אדם, והוא נחשב נדיר לצפייה. פעמיים בשנה מגיעים אחד או שניים כאלה לאילת, ומי שמצליח לראות אותו יוצא מהמים עם אור בעיניים. כשהשמועה על הכריש לווייתן נפוצה מגיע לעיר 'הגרעין הקשה של הצוללים' - אף שהסיכוי לראות אותו נמוך", מספר וינברג.

ורשבסקי אייל

"הגרעין הקשה" הוא כמה מאות אנשים שמגיעים לאילת מדי חודש, כדי לראות את העולם המופלא שמתחת לפני המים. הם מתעדכנים באופן קבוע בחידושי התחום ומחפשים הפתעות ואטרקציות בחופי הארץ ובעולם.

בישראל יש כ-35 מועדוני צלילה - מאכזיב ונהריה בצפון ועד באר שבע ואילת בדרום - וריכוז גבוה שלהם נמצא באילת. לא כל המועדונים נמצאים על חוף הים. "הקורסים מתחילים בבריכות במועדון עצמו, ורק בהמשך נוסעים התלמידים לים להשלמת הלמידה", מסביר לירון תירוש, מנכ"ל התאחדות הצלילה בישראל. בארץ יש כ-200 אלף איש בעלי תעודות צלילה בינלאומיות, מהם 130 אלף רשומים בהתאחדות. "כמובן, לא כולם צוללים כל שנה ולא באופן קבוע - רק 20-25 אלף צוללים מתמידים בתחום ונכנסים מתחת לפני המים לפחות פעם בשנה".

צוללים לפי חוק

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שחוקקה חוק המסדיר את תחום הצלילה. החוק מגדיר את עומק הצלילה המותר, סף הגילים, היחס בין מדריך למספר התלמידים בקורס והתנהלות בית ספר לצלילה. "בנוסף להגבלות החוק, יש אזורים שאסורים לצלילה מסיבות ביטחוניות, כמו אזורים שונים בחופי אילת, ויש לעדכן את חיל הים לפני צלילת לילה. כמו כן, בארץ אסורה הצלילה לבד - חייבים לצלול לפחות בשניים", מסביר תירוש.

כדי לשכור ציוד במועדון צלילה בישראל יש לעבור קורס בסיסי - קורס כוכב אחד - שמעניק תעודת צלילה בינלאומית ומאפשר לצלול לעומק של עד 20 מטר, כל עוד מלווים בצוללן נוסף שעבר קורס מתקדם יותר - המעניק כוכב שני. קורס כוכב אחד עולה 1,150-1,400 שקל, נמשך חמישה ימים וכולל שיעורים תיאורטיים ומעשיים. ההרשמה לקורס היא מגיל 12, ועד גיל 15 הרישום מותנה באישור הורי הקטין.

הקורס המתקדם יותר - קורס כוכב שני - נמשך יומיים וסיומו בהצלחה מקנה רישיון צלילה בינלאומי לעומק של עד 30 מטר. מטרתו היא שיפור יכולת הצלילה, ההתמודדות עם מצבי צלילה שונים ורכישת ידע נוסף - עיוני ומעשי. מחיר הקורס המתקדם הוא 600-750 שקל. שילוב של שני הקורסים לרוב מוזיל את המחיר בכ-300 שקל. קטינים מתחת לגיל 15 אינם רשאים לצלול לעומק של יותר מ-20 מטר, ולכן קורס כוכב שני אינו רלוונטי עבורם.

וינברג ממליץ לא להסתפק בקורס של כוכב אחד בלבד - "בכוכב ראשון לומדים רק את הבסיס, ואילו בכוכב שני נכנסים יותר לפרטים ועושים עוד צלילות שמשפרות את החוויה. התלמיד פחות לחוץ ולכן הוא נהנה יותר".

נפתלי בלאו

כל צולל שלא צלל יותר מחצי שנה יידרש לבצע צלילת רענון, לפי חוק. לצולל חדש שלא התנסה בצלילות מעשיות מאז הקורס מומלץ לעשות את צלילת הרענון גם אם לא עברה חצי שנה, ולוודא שבן זוגו לצלילה הוא בעל ניסיון. אף שאין חוק כזה, לא כדאי ששני צוללים מתחילים יצללו יחד. צריך להפעיל את ההיגיון. אחרי כמה עשרות צלילות בודדות צוברים ניסיון וביטחון ואפשר לצלול לבד.

האם עדיף לשכור ציוד צלילה או לקנות אותו? וינברג אומר כי מניסיונו לצולל מתחיל עדיף לשכור ציוד, ורק אם הצלילות הולכות ומתרבות - לקנות אותו. "אחרי 20-30 צלילות כדאי לקנות ציוד. זה שיקול כלכלי פשוט, אבל יש גם את אלמנט הנוחות של לצלול עם הציוד האישי שלך". לדברי וינברג אפשר לקנות ציוד יד שנייה כדי לחסוך בעלויות. "זה שוק שמורכב ברובו מאנשים שעשו את הטעות וקנו ציוד אף שהם לא באמת צוללים לעתים קרובות".

בארץ, האפשרויות מוגבלות

אפשרויות הצלילה בישראל מוגבלות לחופי הים התיכון ולחופי אילת. "באילת המגוון גדול יותר מבים התיכון, אף שגם שם יש אנשים שצוללים ונהנים", אומר וינברג. "אזור ים סוף מוערך מאוד בעולם, אבל בגלל העומס שקיים באילת, הצלילה בה נחשבת מוצלחת פחות מצלילות במצרים ובדרום סיני".

אחרי שצוללים בישראל כמה וכמה פעמים, הכמיהה לאתרים חדשים ושונים בחו"ל גוברת. "הצלילה בישראל זה הלחם והחמאה של הצוללנים, וצלילה באתרים ייחודיים בחו"ל זה התבלינים", מתאר וינברג.

נפתלי בלאו, הצולל זה 12 שנה, מסכים עם וינברג: "אצלנו הכל בקטן לעומת החופים שיש בעולם. האתרים באילת מהווים אטרקציה לצוללים החדשים, אבל צוללים ותיקים יכסו אותם תוך כמה עשרות צלילות ויכירו אותם בעל פה. לא פלא שלא מגיעים לכאן תיירים במיוחד כדי לצלול. צוללים ותיקים מגיעים לישראל מסיבות שונות, עורכים כאן צלילה או שתיים וממשיכים לאתרי ים סוף שבמצרים - בסיני או דרומית לה - שם יש עושר ורמת אתרים בדירוג בינלאומי". תירוש מוסיף כי היצורים הימיים בחופי ישראל לא גדולים - וצוללים שמחפשים חיות גדולות, כמו להקות כרישים, לא ימצאו אותן כאן.

דני וינברג

עם זאת מסביר תירוש, אילת ייחודית בהשוואה למועדוני צלילה אחרים: "זה אחד המקומות הבודדים בעולם שצוללים יכולים לרדת ברגל מהחוף בלי להזדקק לתיווך של כלי שיט ולראות עושר של דגה ואלמוגים. ברוב האתרים בעולם, כמו תאילנד, צריך לעלות על סירה ולהפליג כחצי שעה. באוסטרליה יש חופים שההפלגה מהם לאתר הצלילה אורכת חצי יום".

עוד אומר תירוש כי מבחינת לימוד מיומנות הצלילה, שבאילת אין צורך בלימודים בתנאי בריכה - לומדים מיד בים כי הוא צלול ורגוע תמיד. "מבחינה מקצועית", הוא מוסיף, "יותר נוח ללמוד באילת. עם זאת, אם לומדים לצלול בים התיכון הדבר מאפשר לצלול בכל מקום, כי הצלילות שם קשות יותר. צוללנים רבים אוהבים את הסגנון הזה - המאפשר לצאת לים עם סירה, לחוות קצת טלטולים, לקפוץ מהסירה ולעלות עליה בחזרה עם הציוד. זה לא מיועד למפונקים".

כדי לייצר בישראל אתרי צלילה מעניינים יותר, החלה ההתאחדות הישראלית לצלילה כבר לפני כ-20 שנה בפרויקט הטבעת ספינות. "הכוונה היא להטביע ספינה בכוונה תחילה, ולהפוך את האתרים שסביבן לאטרקטיביים יותר. זה נעשה עם תודעה סביבתית גבוהה, כדי שלא יהיו זיהומים", אומר תירוש.

"בדיוק בשבוע שעבר קיבלנו אישור להטביע עוד ספינה, הפעם באזור אכזיב", מספר תירוש. "עד היום הטבענו שמונה ספינות - רובן נהפכו לאתרי צלילה מצליחים, אך חלקן התפרקו. ב-1999 הטבענו ספינת טילים (סטי"ל) מול שבי ציון בצפון לזכר 12 חללי השייטת שנפלו בעת מילוי תפקידם. הספינה התפרקה, אך לצדה הוקמה אנדרטת בטון עם 12 כיסאות לזכרם, ולכן זה עדיין אתר צלילה מעניין". אתר אטרקטיבי יותר הוא הסטי"ל שהוטבע באילת. לדברי תירוש, על הספינה גדלו אלמוגים, והאתר זוכה להצלחה במונחים בינלאומיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#