מדד המחירים לצרכן: כך התייקר סל הקניות בשנתיים - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדד המחירים לצרכן: כך התייקר סל הקניות בשנתיים

בדיקת TheMarker: איך השפיע גל עליות המחירים של מוצרי המזון, הדלק והמים בשנתיים האחרונות על הכיס שלנו?

15תגובות

בעוד יומיים יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, והפעם הוא צפוי להיות גבוה במיוחד. גם הפעם, הוא יראה שחיינו הולכים ומתייקרים. בשנתיים האחרונות (מארס 2009 עד מארס 2011) עלה מדד המחירים לצרכן ב 7.6% ¬ כלומר, משפחה שהוציאה עד כה 5,000 שקל בחודש, נאלצת כיום להוסיף כ 380 שקל בחודש. נתוני המדד המפולחים מצביעים על גידול בהוצאה בשלל קטגוריות: ההוצאה על משקאות, לדוגמה, עלתה ב 10.8% בשנתיים האחרונות; קפה ב-9.1%; חלב ומוצריו - ב 5.4%; ובשר, עופות ודגים - ב 3.2%. מנגד, ההוצאה החודשית על חשמל ירדה ב 11.3%.

נכון, גם השכר עלה במקביל: השכר הריאלי למשרת שכיר במשק עלה ב-6.3% מ-7,974 בחודש בממוצע ב 2009 ל 8,477 באפריל 2011, אבל המדד הקרוב לא יכלול עדיין את גל עליות המחירים הצפוי של מוצרי מזון - חברות כמו תנובה, שטראוס, יוניליוור ועוד הודיעו על עליות מחירים בשיעור של 3% 15%.

האחוזים שמציג המדד מדי חודש, לא מספרים את הסיפור כולו. בשיטוט בין מדפי הסופרמרקט אנחנו מרגישים שההוצאה גדלה והולכת, אבל המספרים המוחלטים בדרך כלל פורחים מזכרוננו. מי, למשל, זוכר שחבילת סוכר עלתה 3.18 שקלים בממוצע לפני שנתיים ¬ וכיום היא עולה 5.10 שקלים בממוצע? ושליטר דלק, שעולה כיום 7.62 שקלים בממוצע, עלה רק 5.66 שקלים במאי 2009?

TheMarker ערך בדיקה מקיפה של מחירי עשרות מוצרי מזון וניקיון ושל חשבונות תקשורת, דלק, חשמל, מים, ארנונה ותשלומי משכנתאות כיום ¬ ולפני שנה ושנתיים. המוצרים נבחרו לפי פרופיל פיקטיבי של משפחה ממוצעת מהמעמד הבינוני: ישראל וישראלה ישראלי, זוג בני 35, שמשתכרים יחד 14 אלף שקל בחודש, יש להם שלושה ילדים, הם מחזיקים ברכב משפחתי אחד ¬ וכמובן נאנקים תחת עול המשכנתא, שבמקרה הדמיוני שלנו משולמת על דירה בתל אביב שרכשו לפני שנתיים.

מזון: 70 שקל יותר

כדי לבדוק כמה עולה לנו כיום הביקור בסופרמרקט, לעומת ביקור זהה לפני שנתיים, בחרנו 40 מוצרי צריכה המהווים סל צריכה ממוצע, לפי חברת המחקר נילסן, שגם ביצעה את הבדיקה. מהבדיקה עולה כי הסכום ששילמה המשפחה הממוצעת בשנתיים האחרונות עבור סל ממוצע ידע עליות ומורדות ¬ אבל בסיכום כללי, נרשמה עליית מחירים בכל קטגוריות מוצרי הצריכה: מזון, משקאות, טיפוח פרט ומוצרים לבית.

כך, ב 2009 שילמה המשפחה הממוצעת 771 שקל עבור סל הקניות שלה. ב 2010 המצב השתפר מעט, והמשפחה הוציאה קצת פחות ¬ 749 שקל. ב 2011 המשפחה כבר הרגישה היטב את גל עליות המחירים בעולם - ההוצאה שלה לסל הקניות זינקה ל 798 שקל.

אבל בכך זה לא מסתיים. השינוי הזה לא כוללת את עליות המחירים האחרונות שייכנסו לפועל בחודש הקרוב, במוצרים של חברות כמו תנובה, שטראוס, יוניליוור, פרוקטר אנד גמבל וחוגלה קימברלי. העליות האלה צפויות להעלות את הסל הממוצע ב 70 עד 76 שקל נוספים ¬ כלומר, עלייה של 9.3% 10.1% לעומת 2010. ובמלים אחרות, בקרוב מאוד, לפי חישוב של עליות המחירים הצפויות, סל הקניות של משפחת ישראלי יתייקר עוד יותר, ויחצה הפעם אף רף 800 השקלים ¬ בני הזוג ישלמו בכל קנייה בסופר כ 820 שקל.

קחו לדוגמה את גבינת הקוטג' 5% של תנובה, החביבה כל כך על ילדי משפחת ישראלי. ב 2009 עלה גביע 250 גרם 6.19 שקלים; ב 2010 המחיר עלה ל 6.60 שקלים; וב 2011 ¬ 7.02 שקלים. בקרוב מאוד יתייקר הקוטג' עוד יותר, ויגיע למחיר של 7.37 7.51 שקלים ¬ תלוי בשיעור ההתייקרות שעליו תחליט תנובה (5-7%).

ומה עוד? נייר טואלט, מגבונים לחים, שמפו, משחת שיניים ¬ מחירי כל המוצרים האלה עלו השנה יותר מאשר ב 2010. חבילת סכיני גילוח ג'ילט פיוזן 4 יחידות, למשל, התייקרה ב 2011 ב 6 שקלים לעומת השנה שעברה.

גם במחירי הפירות והירקות חלה התייקרות. לפי נתוני המדד, שיעור השינוי בשנתיים האחרונות בהוצאה החודשית על פירות וירקות הוא 16.1% (הנתונים לא נבדקו על ידי נילסן ואינם נכללים בחישוב הסל הממוצע כאן).

דלק ומים: 350 שקל יותר

החדשות הרעות לא מסתיימות בסופרמרקט. בני משפחת ישראלי נאלצים מפעם לפעם למלא את מיכל הדלק של מכונית המאזדה שברשותם. במאי 2009, בפירוט החיוב החודשי שקיבלה המשפחה מחברת כרטיסי האשראי, הופיע בשורת ההוצאה על דלק סכום של 868.50 שקל (לפי ממוצע הצריכה לרכב). ב 2011 הם משלמים מדי חודש 274.50 שקל יותר, ובסך הכל 1,143 שקל ¬ עלייה של 31.6% בהוצאות על דלק.

גם ההשוואה השנתית של חשבון המים של בני משפחת ישראלי עשויה לגרום להם להזדקק בדחיפות לכוס מים קרים. המשפחה שילמה עבור כמות המים הממוצעת שהיא צורכת 190 שקל בחודש ב 2009, ואילו במאי 2011 המחיר זינק ל 272 שקל בחודש ¬ עלייה של 43.1%, שהם 82 שקל בחודש.

משכנתא וארנונה: 685 שקל יותר

אחד הסעיפים המרכזיים ביותר שגרמו לניפוח ההוצאות החודשיות של משפחת ישראלי הוא המשכנתא. משפחת ישראלי רכשה דירת ארבעה חרדים בתל אביב ביולי 2009 ¬ אז היתה הריבית במשק בשפל של 0.5%. לצורך מימון הרכישה, הם נאלצו לקחת משכנתא של 600 אלף שקל, המוחזרת בתוך 20 שנה בריבית פריים 1%.

אמנם הזינוק במחירי הנדל"ן בישראל הביא לכך שהדירה של משפחת ישראלי שווה כיום הרבה יותר, אבל במקביל גם המשכנתא החודשית שלהם זינקה. בתחילה הם שילמו בכל חודש למשכנתא 2,759 שקל, אבל כיום ¬ לאחר שהריבית במשק עלתה ל 3% ¬ התשלום החודשי שלהם קפץ ל 3,440 שקל.

בארנונה שהם משלמים מדי חודשיים, לא חל שינוי משמעותי. תשלום הארנונה עלה ב 1.4% בשנה בגלל עדכון המדד, והסתכם ב 40.44 שקל למ"ר בשנה, במקום 39.05 שקל למ"ר ב 2009. כלומר, על הדירה בשטח של 75 מ"ר משלמת המשפחה כיום 505.50 שקל בחודשיים, במקום 488 שקל מדי חודשיים ב 2009.

הצד החיובי: תקשורת וחשמל

בני משפחת ישראלי יכולים לפחות להתעודד מכך שמחיר החשמל שלהם לא שונה באופן מהותי, ואפילו הוזל ב 5 שקלים בשנתיים האחרונות. ב 2009 הם שילמו על חשמל 336 שקל בחודש, ואילו ב 2011 ההוצאה החודשית על חשמל הסתכמה ב 331 שקל.

ויש עוד בשורה חיובית: ההוצאות על תקשורת, שהן מההוצאות הכבדות ביותר למשק הבית, דווקא הוזלו בשנתיים האחרונות - כך עולה מבדיקה של דו"חות חברות התקשורת ונתוני אתר כמהזה.

למשפחת ישראלי, כמו ל 70% מהישראלים, יש טלפון של בזק בבית. ב 2009 שילמה המשפחה לבזק 85 שקל בממוצע בחודש, וב 2011 ¬ בעיקר בשל התחרות המתגברת בשוק הטלפוניה - ההוצאה החודשית שלהם פחתה ל 75 שקל בחודש.

התחרות בתחום הסלולר, שצפויה להגיע לשיאה עם כניסת מתחרים חדשים לזירה, כבר נותנת אותותיה. בני הזוג ישראלי, מנויי אורנג' ששוחחו ב 365 2009 דקות בממוצע בחודש - כממוצע משתמשי החברות הסלולריות באותה תקופה ¬ שילמו 151 שקל בחודש כל אחד. ב 2011 גדל השימוש של שני בני הזוג, כמו הממוצע, ב 10 דקות בחודש, אבל החשבון הוזל מעט ל 147 שקל בחודש לכל מנוי.

גם חשבון האינטרנט הוזל מעט ¬ על אף שהמשפחה הגדילה את נפח הגלישה. ב 2009 גלשו במהירות של 1.5 מגה ושילמו 95 שקל בחודש, ואילו ב 2011 העלו את המהירות ל 2.5 מגה - אך שילמו רק 75 שקל.

בני הזוג ישראלי מנויים גם לטלוויזיה רב-ערוצית של חברת HOT, והמחיר שהם משלמים עבור המנוי לא השתנה באופן משמעותי בשנתיים האחרונות, ונע סביב 200 250 שקל בחודש. בסך הכל הוצאות התקשורת הוזלו בכ 20 שקל.

"העלייה רק תחריף"

אבל ההוצאות המועטות שירדו הן באמת נחמה קטנה. העליות הכואבות במחירים מורגשות היטב בכיס המשפחתי. "ממצאי הבדיקה נראים הגיוניים. עם זאת, לצערי, גל ההתייקרויות עוד נמצא לפנינו", אומר בכיר באחת מרשתות המזון הגדולות. "ב 2010 לא היו עליות מחירים גדולות של הספקים כמו ב 2011, ולכן התחרות בין רשתות המזון הצליחה למתן את העליות שהיו. השנה, עם מחירי הסחורות שממשיכים לעלות והספקים שמעלים מחירים באחוזים ניכרים, אנחנו לא מצליחים לבלום את העליות, ואכן רואים עלייה במחירים לצרכן, שרק תחריף בהמשך השנה".

גדי לסין, מנכ"ל קבוצת שטראוס ויו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, סבור כי במקרה הזה אין את מי להאשים: "הגיע הזמן שנסתכל על הנושא הזה בהסתכלות לא ישראלית, אלא מקרו כלכלית: העולם חווה אינפלציה של חומרי הגלם שלא מותירה ברירה לאף שחקן בתחום אלא להעלות מחירים. צריך להבין שהמוטיבציה שהמחירים לא יעלו קיימת הן אצל הספקים והן של אצל רשתות השיווק, וזאת בכדי להגדיל את הביקושים למוצרים. עם זאת, עדיין קיימת מגמה עולמית של התייקרות חומרי גלם, שעוצמתה גדולה יותר מרצון כזה או אחר של הספקים והרשתות".

לדברי לסין, הצרכנים ייאלצו לפצות על עליות המחירים על ידי קיצוץ בתחומים אחרים: "מכיוון שמזון ומוצרי צריכה הם דבר בסיסי, הצרכן כנראה יצטרך להתייעל ולצמצם במקומות אחרים כדי להתמודד עם העליות. רואים, למשל, בעולם שצרכנים מורידים בהוצאות התקשורת, הפנאי וההלבשה כדי להתמודד עם עליות המחירים במזון".

וזה באמת מה שעושה משפחת גולן (שם בדוי) מרמת השרון: "אנחנו חושבים שלוש פעמים לפני כל נסיעה, אפילו אם זה ביקור אצל סבתא בדרום הארץ ¬ אנחנו יודעים שמדובר בהוצאה של מאות שקלים, אז אנחנו מוצאים את עצמנו מתלבטים", מספר אב המשפחה, העוסק בתחום השיווק. "מחירי הדלק גורמים לנו לחשוב אפילו לגבי ההחלטה איפה לעשות את הטיול של שבת עם הילדים. כבר קרה בחודש האחרון שהעדפנו מיקום קרוב יותר בגלל החשש מעלות הדלק".

"אם יש לי פגישות בתל אביב, אני עולה על אוטובוס בלי להסס", מספר האב. "אחרי 20 שנה שלא היתה לי כרטיסיית אוטובוס בארנק, כיום אני מסתובב עם כרטיס רב-קו. זמן זה לא חוסך, אבל חניה ודלק - כן".

גם מחירי המים משפיעים על התנהלות המשפחה: "קיצרנו את זמני המקלחות, ואנחנו יושבים לילדים על הראש שיקצרו את שלהם. הבוקר שילמתי חשבון של 280 שקל לתאגיד המים שלנו, שרונים. אני יודע, זה לא הרבה יחסית. אנחנו ארבע נפשות ולא חורגים מהמכסה שלנו, אין לנו גינה ¬ אבל זה עדיין פי שלושה ויותר ממה ששילמתי לעירייה לפני שהתאגיד ומנגנוני הביורוקרטיה המיותרים שלו נכנסו לחיינו ולכיסנו. אז מצד אחד אנחנו תורמים את שלנו לחסכון במים, ומצד שני זה ממש מעצבן".

ובמה עוד חוסכת משפחת גולן? "הפחתנו את השימוש בכרטיס אשראי לאפס, כדי שנשים לב לכל הוצאה כספית ולא נופתע בסוף החודש", אומר מר גולן. "אם לפני שלושה חודשים באחד מכרטיסי האשראי היה חיוב של 12 אלף שקל, אז עכשיו החיוב מסתכם ב 2,000 שקל, ואין ספק שלא הוצאתי 10,000 שקל במוזמן. כתוצאה מכך, אנחנו חוסכים 30% בהוצאות על מוצרי צריכה".

"הפסקנו לקנות קוטג' באמצע השבוע"

>> במשפחת דביר ממודיעין החליטו לפני שלוש שנים להחליף את המכונית עם מנוע הבנזין במכונית טויוטה פריוס היברידית. לדברי ניצה ושלמה דביר, הצעד הזה חסך להם בתקופה הזו כ-40% מההוצאות על דלק. כיום, לאור השיאים החדשים שאליהם הגיע מחיר הדלק, הם בטוחים שהם עשו החלטה נכונה.

באחרונה המשפחה נוקטת עוד צעדים כדי לחסוך כסף: "במקלחת לוקח זמן עד שיוצאים המים החמים, וכדאי שהם לא יתבזבזו אני אוגרת את המים בדלי - ושוטפת אתם את הבית או משקה את הדשא בחוץ", אומרת ניצה.

גם בסופרמרקט שינתה המשפחה הרגלים: "בעלי מתעצבן בכל פעם שהוא רואה כמה עולה גביע קטן של קוטג' - 7 שקלים. זה מטורף", אומרת ניצה. "אז אנחנו קונים קוטג' רק בסופי שבוע, ובמהלך השבוע אוכלים גיל, שעולה פחות מ-2 שקלים. גם את כל המעדנים עם הפירות נטשנו בגלל המחיר שלהם - יותר מ-4 שקל למעדן קטן. פעם לא הייתי מסתכלת על המחיר, אבל כיום אני יותר מודעת. זה גם מלא בסוכר וגם עולה לי הרבה כסף - מיותר לחלוטין. עברתי לקנות חלב בשקית ולא בקרטון, כי גיליתי שהוא זול יותר, וגם הפסקתי לקנות לחם אחיד פרוס, כי הוא יקר יותר, ואני קונה לחם אחיד רגיל ופורסת אותו בבית".

גם מוצרי פרימיום אחרים החליטה המשפחה להשאיר בחנות ולקנות את הסוג הבסיסי יותר: "אני כבר לא קונה את דגני הבוקר המיוחדים, רק את הקורנפלקס הרגיל - לא צריך יותר מזה", אומרת ניצה. "גם כל הרטבים המיוחדים לסלט כבר לא נכנסים אלינו הביתה, במקום זה אני משתמשת בחומץ ולימון".

עמית לב, 28 מתל אביב, נהג לאכול במסעדה פעמיים ביום. הוא הפסיק עם המנהג לאחר שבדק את סכום החיוב שלו בכרטיס האשראי, וגילה שהוא מבזבז בחודש כ-4,000 שקל על ארוחות במסעדות.

לעמית אין כלי רכב משלו, אבל לאור עליית מחירי הדלק, הוא גם הפסיק להשתמש במכונית של הוריו, שגרים בירושלים. עד לפני חודשיים, נהג לשאול מהם בסופי השבוע את המכונית: "הייתי יכול בסופשבוע אחד לגמור מיכל של 300 שקל רק על נסיעות בתוך תל אביב ולערים סביבה, ואז גם צריך להחזיר את המכונית לירושלים. זה יקר באופן אבסורדי. אם אני נוסע להורים, אז זה רק במונית שירות או שאני תופס טרמפ עם אנשים". לעבודה הוא מעדיף ללכת ברגל ולחסוך את עלויות האוטובוס: "זה לוקח לי רבע שעה יותר כל בוקר וכל ערב, אבל אני מעדיף לחסוך את הכסך לדברים אחרים, וזה גם טוב לכושר".

גם את ההוצאות על הקניות בסופרמרקט עמית משתדל לצמצם: "פעם הייתי פחות מודע לכמויות שאני קונה, אבל כיום הכל מחושב כדי שלא אזרוק כלום לפח", הוא מספר. "אני קונה דברים ליום-יומיים הקרובים בלבד, ולא בכמויות, כדי שלא יירקב במקרר. אני תמיד מחפש את מותג הבית של הסופרמרקט - מבחינתי המוצר מוצלח מספיק בהשוואה למותג המקורי, וזה חסכון משמעותי. הבעיה היא שבאזור המגורים שלי אין רשתות שהן דיסקאונט, כמו רשת רמי לוי, אז אני נאלץ לקנות ברשתות הסופרמרקט העירוניות שהן יקרות בהרבה. בגלל זה נראה לי שאתחיל ללכת לשוק הכרמל, אומרים שיותר זול שם".

סייעו בהכנת הכתבה: מוטי בסוק, אבי בר-אלי, רותי לוי וליאור דטל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם