האנשים שרוצים למנוע מכם את חגיגת הקניות הגדולה באינטרנט

איגוד לשכות המסחר מתנגד לתזכיר החוק שאמור להפוך את הליך היבוא המקוון ליעיל ופשוט יותר: "ימוטט את כל מנגנוני ההגנה הקיימים כיום מפני יבוא פסול ופרוץ לישראל תוך הרס המגזר העסקי"

הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרכז משלוחי אמזון באנגליהצילום: בלומברג
הדר קנה

איגוד לישכות המסחר הגיש הבוקר (א') התנגדות לתזכיר חוק 'צו יבוא אישי' שפירסם באחרונה משרד הכלכלה - האמור להפוך את הליך היבוא המקוון ליעיל ופשוט יותר. באיגוד מבקשים לבחון את התזכיר מחדש, מאחר שלטענתם מדובר בחוק המפלה את העסקים בישראל לרעה לעומת אתרים מחו"ל, ולדבריהם הוא "ימוטט את כל מנגנוני ההגנה הקיימים כיום מפני יבוא פסול ופרוץ לישראל, תוך הרס המגזר העסקי".

לפני שלושה שבועות הוציא משרד הכלכלה את הצו לשימוע ולהערות הציבור למשך 21 יום. זאת בתום תהליך גיבוש שנמשך חודשים ארוכים על ידי וועדה בין-משרדית יעודית - שבחנה את הדרכים להסרת חסמים ליבוא אישי דרך האינטרנט. הוועדה המליצה, בין היתר, כי ניתן יהיה לייבא עד חמישה מוצרים או 30 יחידות של מוצר ב-1,000 דולר. בנוסף, זמני מתן האישורים לשחרור מוצרים יתקצרו ליומיים בלבד ביבוא של מגוון מוצרים - ובהם מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, תוספי מזון, חלפים לרכב, מחשבים, טלוויזיות וטאבלטים.

כיום לא קיימת הגדרה ברורה ופשוטה לכמות סבירה ביבוא אישי, והדבר מקשה על הצרכנים בביצוע הרכישות, יוצר חוסר ודאות בעת הזמנת המוצרים, משפיע על קצב שחרור הטובין מהמכס וגורר עלויות המושתות על הרוכשים. התזכיר הנוכחי נועד לפתור את הבעיות הללו.

איגוד לשכות המסחר הגיש ביום חמישי האחרון ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה את התייחסותו  לתזכיר ואת התנגדותו לסעיפים בו. על הפנייה חתום עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, הטוען כי יש לבחון מחדש את ההגדרה של "כמות סבירה" כפי שהיא מופיעה בתזכיר (30 מוצרים מאותו סוג עד 1,000 דולר או 5 מוצרים מאותו סוג ללא הגבלת סכום) מאחר שהיא רחבה מדי ולא מידתית. לטענת האיגוד, הכמות המוצעת בתזכיר מאפשרת לצרכנים לבנות מלאי של מוצרים על חשבון רכישת אותם מוצרים בישראל.

על פי פניית האיגוד, הגדרת "כמות סבירה" כפי שהיא מופיעה בתזכיר הופכת את ה"יבוא האישי", ל"יבוא חצי-מסחרי", תוך העמקת האפליה לחובת המגזר הקמעונאי. כמו כן, באיגוד מבקשים לבחון מחדש אם ואילו דרישות רגולטוריות למוצר ניתן לפטור ולהקים מנגנון אכיפה אפקטיבי, שיבטיח שהדרישות המהותיות החיוניות לבטיחות הציבור יתקיימו גם ככל שמדובר ביבוא אישי.

במסמך התנגדות טוען כרמלי, כי בתזכיר החוק ישנה אפליה כלפי העסקים הישראלים מאחר שהכללים מעודדים מתחרים מסוימים (הכוונה לאתרים המקוונים בחו"ל- ה.ק) ומעניקים להם יתרון מובנה. "לא ניתן לכנות עוד את המצב תחרות. מדובר באפליה פסולה. אפליה זו מסכנת בצורה מוחשית מאות אלפי מועסקים", נכתב. הם מוסיפים: "אנו מתנגדים לתזכיר הצו בנוסחו הנוכחי ומבקשים שהסוגיות בהקשר של יבוא אישי הנוגעות לבטיחות הצרכן וסביבתו, כמו גם השפעת הסרת החסמים על ענף הקמעונות בישראל, ייבחנו מחדש במסגרת הליך RIA מסודר, תוך שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, מומחי בטיחות, מגזר עסקי, ארגוני צרכנים וארגונים נוספים הפעילים בנושאים של בטיחות צרכנים".

סכנות בטיחותיות לציבור

במסמך גם מתריע איגוד לשכות המסחר כי לציבור הישראלי צפויות סכנות בטיחותיות כתוצאה מהגדלת החשיפה ליבוא אישי באופן שאינו מפוקח, שבהתאם לה מתנערת המדינה בצורה מוחלטת מאחריותה לבטיחות הציבור. "ההגדרות הרחבות ליבוא אישי וההתייחסות החסרה לטענות שהעלינו יעודדו יבוא מסחרי בתחפושת של 'יבוא אישי', תוך התחמקות מתשלום מסים, התחמקות מ'חוקיות היבוא', ופגיעה באינטרסים ציבוריים של ביטחון, בטיחות ובריאות", נכתב במסמך ההתנגדות.

נשיא איגוד לשכות המסחר  עו"ד אוריאל לין, הוסיף ואמר: "התזכיר נראה תמים אך למעשה הוא מזעזע מוסדות עולם. הוא מגדיר אפשרות לייבא 30 פריטים מאותו מוצר כייבוא אישי, ובאותו משלוח עצמו או משלוחים אחריו ניתן לייבוא עוד 30 פריטים ממוצרים מאותו סוג. אישור התזכיר במתכונתו הנוכחית ייצור מערכת מסחרית מקבילה, קלוקלת ופסולה, הקרויה 'יבוא אישי', שתהרוס את כל היסודות על פיהם מבוצע היבוא המסחרי המוסדר והתקני לישראל".

תזכיר החוק גובש על ידי צווות בינמשרדי, בראשותה של שירה גרינברג, הסגנית הממונה על אגף התקציבים באוצר, והיו בו נציגים מרשות המסים, רשות ההגבלים העסקיים, משרדי הכלכלה, התחבורה, התקשורת, הבריאות, האנרגיה ומשרד ראש הממשלה.

תחום היבוא האישי נהפך בשנים האחרונות לגורם חשוב בהפחתת יוקר המחיה בישראל. בדו"ח בנק ישראל ל-2017 הוצגה בין היתר השפעת המסחר המקוון, כולל היבוא האישי, על ירידת המחירים בתחומים שונים. הנתונים מראים כי בתחומים החשופים למסחר מקוון ויבוא אישי ניכרת ירידת מחירים משמעותית ב-2017 לעומת 2011. כך, המחירים של מערכות צפייה ושמע ירדו ביותר מ-50%, מוצרים אישיים וקוסמטיקה בכ-20%, ריהוט וציוד לבית בכ-15% והלבשה והנעלה בכ-10%. עוד נמצא כי השוק הישראלי חשוף ברמה נמוכה ליבוא לעומת הממוצע במדינות OECD - כ-10% מסל הצריכה של משק בית בישראל, לעומת 19% ב-OECD.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום