בקבוקי 1.5 ליטר יימכרו ללא פיקדון, קנס יוטל על חברות המשקאות

יצרנים ויבואנים של מיכלי משקה גדולים נדרשו לאסוף 55% מבקבוקי השתייה הגדולים, אולם אספו רק 44% מהבקבוקים ■ הקנס שקבע המשרד להגנת הסביבה: 50 מיליון שקל ■ תאגיד המחזור אל"ה: "אין כל הצדקה להחיל עלינו קנסות"

הדר קנה
הדר קנה
מתקן למחזור בקבוקים בתל אביב
מתקן למחזור בקבוקים בתל אביבצילום: מוטי מילרוד
הדר קנה
הדר קנה

המשרד להגנת הסביבה מבקש להטיל קנס של 50 מיליון שקל על יצרנים ויבואני מיכלי משקה גדולים, מכיוון שלא עמדו ביעדי איסוף הבקבוקים ל-2016. בנוסף, הוחלט שלא להרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקי שתייה. המשמעות היא כי בקבוקי שתייה משפחתיים בנפח 1.5 ליטרים ומעלה יימכרו ללא דמי פיקדון.

בחודשים האחרונים ערך המשרד להגנת הסביבה בחינה מעמיקה לדיווחים של יצרני ויבואני מיכלי משקה הגדולים המקושרים ומדווחים באמצעות תאגיד אל"ה, ביחס לנתונים על מספר מיכלי המשקה שאספו ומחזרו ב-2016. זאת, בשל חשד שהתעורר בדבר אמינות הנתונים המדווחים. דו"ח הביקורת והמלצות הדרג המקצועי הוצגו לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, להכרעה בשאלת העמידה ביעדי החוק.

בחוק הפיקדון על מיכלי משקה נקבעו יעדי איסוף ומחזור שנתיים לגבי מכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטרים או יותר. לפי היעדים, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, על יצרן או יבואן לאסוף 55% לפחות מסך המיכלים הגדולים ששיווק באותה שנה. על פי החוק, אי-עמידה ביעד האיסוף תגרום להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות על כל מיכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

את הביקורת ביצעה פירמת רו"ח ימין ג'ורג'י, שמצאה כי קיים פער בין מיכלי המשקה שהוכרו על ידה, לבין הדיווחים על איסוף מיכלי המשקה, כפי שנתקבלו מאל"ה.

על החקירה מופקד צוות חקירה מיוחד, בשילוב המשרד להגנת הסביבה, המשטרה, המכס ומע"מ, במסגרתה אף נערכו מעצרים. החקירה עדיין מתנהלת.

תוצאות הבדיקה הובילו למסקנה כי החברות לא עמדו ביעדים, ולכן במשרד להגנת הסביבה החליטו להטיל את הקנס הכבד על היצרנים כדי לעודד אותם להגביר את אחוזי האיסוף. "הקנסות שהודענו היום כי נפעל להטילם מבהירים ליצרני וליבואני המשקאות כי המשרד רציני ביישום החוק ואכיפתו כמו גם בכל חוקי אחריות היצרן המורחבת", אמרו במשרד להגנת הסביבה.

השר אלקין אמר: "קיבלתי את המלצת הגורמים המקצועיים, שאינם רואים צורך בהפעלה של חוק הפיקדון על המיכלים הגדולים בשלב זה. הטלת פיקדון על הבקבוקים הגדולים תגרום להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל בשנה מכספי הציבור לגורמים שאינם מקדמים את האינטרס הסביבתי והציבורי. כמו כן, הטלת חוק הפיקדון על מיכלי המשקה הגדולים תתרום להעלאת יוקר המחיה, במיוחד למשפחות חלשות".

אלקין אף עמד על הקשר בין פעילות עבריינית לאיסוף בקבוקים. "לצערנו, חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית הוא כר פורה לפעילות שמזוהה עם גורמים עברייניים, כולל מקרים שבהם גופים שונים מייצרים פסולת של מיכלים קטנים רק לצורך הפיקדון. במקרה של המיכלים הקטנים, רק 18% מהפיקדון מוחזר לציבור, וכ-150 מיליון שקל מועברים מהציבור לידיים פרטיות ועלומות", אמר.

בשנה שעברה החל המשרד להגנת הסביבה בהליך ביקורת על היקף איסוף מיכלי המשקה ב-2016, השנה הראשונה לתחולת היעדים כאמור. תאגיד אל"ה, המאגד את היצרנים והיבואנים האחראיים על שיווק מרבית מיכלי המשקה הגדולים, היה הראשון שעמד לביקורת, ונדרש להגיש למשרד כאסמכתאות, בין היתר, תעודות שקילה, המעידות על משקל המיכלים הריקים שנאספו והגיעו למתקני מחזור. בעלי המניות באל"ה הם יצרני המשקאות - החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן.

לאור הנתונים הכלל-משקיים האלה, ולפי הסמכות הנתונה לו בחוק, אלקין  גם החליט לדחות את החלת הפיקדון על מיכלי המשקה הגדולים. בשלב הבא, יעמיק המשרד את הביקורת ביחס לדיווחיהם של שאר יצרני ויבואני הבקבוקים - הן העצמאיים והן המצויים בהתקשרות עם תאגיד אסופתא.

מתאגיד המחזור אל"ה נמסר כי "אל"ה השקיע בשמונה השנים האחרונות יותר מ-100 מיליון שקל בחינוך הציבור למחזור וולונטרי של בקבוקים משפחתיים והקמת תשתיות של עשרות אלפי מחזוריות ברחבי המדינה.זאת, תוך שהוא עומד ביעדים שהוצבו לו ומציג תוצאות יוצאות מהכלל, גם בהשוואה למדינות אחרות. אנו גאים לעמוד מאחורי מפעל המחזור המצליח ביותר בישראל.

"התאגיד עומד מאחורי כל הדיווחים שהגיש למשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, בהתאם לנהלים שגובשו במהלך השנים עם אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. דיווחים אלה התבססו על דו"חות של קבלני הפינוי וחתומים על ידי רואי חשבון. יצוין שקבלני הפינוי נבחרים על ידי הרשויות המקומיות, בהתאם למכרזים שהן מקיימות.

"בסוף 2016 החליט המשרד להגנת הסביבה לשנות בדיעבד את שיטת הדיווח. שינוי זה גרם לפער בדיווחים שמשויכים לקבלן פינוי אחד שהמשרד מטיל ספק באמינותם. מכיוון שהנושא כולו נמצא עדיין בחקירה, לא נוכל להביע את עמדתנו בעניין עד שיתפרסמו תוצאותיה.

"2017 הוכיחה שתאגיד המחזור אל"ה ממשיך לעמוד ביעדים שנקבעו לו על פי חוק, ואף יותר מזה, כשהוא פועל תחת ההנחיות החדשות של המשרד להגנת הסביבה. בתאגיד יודעים כי המחזור הוולונטרי של בקבוקים למחזורית הוא הפתרון הנכון והנוח ביותר לתושבי ישראל על פני כל אלטרנטיבה אחרת. אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל שיטה זו ונותן לה רוח גבית, אך איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנסות ועל כך נערער בבית משפט".

תאגיד המיחזור אסופתא מסר: "השר אלקין העניק היום מתנה בגובה של כ-200 מיליון שקל בשנה לחברות המשקאות. הדו"ח שפורסם היום, אך ורק בעקבות עתירה שהגשנו לבג"צ, מוכיח את מה שהמשרד להגנת הסביבה ניסה להסתיר: תאגיד המיחזור אל"ה נכשל לחלוטין באיסוף בקבוקי המשקה הגדולים. הכישלון של אל"ה, שהוסווה בקמפיינים עתירי ממון שנועדו למנוע את הרחבת הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים, פוגע בציבור הישראלי ובאיכות הסביבה.

"החלטתו של השר אלקין, שלא להרחיב את חוק הפיקדון, תוך שימוש בסיסמאות נבובות הנראות כלקוחות מדף המסרים של של חברות המשקאות, היא לא פחות מתמוהה.

"השר אלקין מעדיף את טובת חברות הענק והטייקונים על פני טובת הציבור ובהחלטתו מעניק לחברות המשקאות מתנה. צר לנו שאלקין רוצה לסיים את תפקידו כשר להגנת הסביבה בחטא נגד הסביבה תוך שהוא מעדיף את הטייקונים על פני הציבור ומעביר החלטה שתלכלך את המרחב הציבורי.

"בפועל, חלק גדול מדיווחי האיסוף מגיעים מתחנות מעבר בהן כ-40% לפחות מהבקבוקים מקורם ברשות הפלסטינית וכן באריזות פלסטיק שאינם בקבוקים. אנחנו נפעל לחקירה רצינית של הגורמים הרלוונטיים. בשורה התחתונה: נראה כי המשרד להגנת הסביבה החליט קודם כל שלא להרחיב את הפיקדון ולאחר מכן שיחק עם המספרים על מנת להגיע לנתונים המאפשרים לו, לכאורה, לעשות זאת". 

מנכ"לית עמותת צלול, מאיה יעקבס, אמרה בנוגע להחלטת השר אלקין שלא להרחיב את חוק הפיקדון כי "אלקין מעל בתפקידו כמגן הסביבה בכך שהעדיף את האינטרס של יצרני המשקאות ושל המפלגות הדתיות התומכות באי הרחבת החוק על פני האינטרס של כלל הציבור ושל הסביבה. לדעת צלול, זהו יום שחור לסביבה, ויום שחור למשרד להגנת הסביבה".

עמותת צלול דורשת לקבל לידיה ללא דיחוי את הנתונים עליהם הסתמך השר, ובמקביל דורשת לערוך בדיקה מחודשת של הנתונים וזאת כחלק מחשד שאלה הוטו בכוונה מאחר שלא עמדו בתוצאה אותה סימן השר מראש.

שאלות תשובות

מהו חוק הפיקדון?

חוק הפיקדון על מיכלי משקה, קובע את חובתם של יצרני משקאות לאיסוף ולמחזור מיכלי המשקה הריקים. החובה בחוק הפיקדון מוטלת על יצרנים ויבואנים באופן ישיר.

מהו ההסדר למיכלי משקה קטנים בחוק הפיקדון?

מיכל משקה החייב בפיקדון הוא מיכל משקה שקיבולתו 0.1 ליטרים ועד 1.5 ליטרים (לא כולל), למעט חלב ומוצריו, ומיכלי משקה העשויים בעיקרם מנייר וקרטון.

מהו היעד לאיסוף על פי המשרד להגנת הסביבה?

יעד האיסוף למיכלי המשקה בפיקדון הוא 77% - מסך מיכלי המשקה בפיקדון הנמכרים בישראל בשנה. יעד המיחזור הוא 90% מסך המיכלים הנאספים.

מהו ההסדר בחוק למיכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטרים ומעלה?

החוק (מ-2010) קובע כי כל יצרן ויבואן יאספו מיכלי משקה גדולים ריקים בשיעור של 55% לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים ששיווקו באותה שנה, וימחזרו לפחות 90% ממיכלי המשקה שאספו.

כיצד בודקים את העמידה ביעדים?

לפי החוק, על היצרנים והיבואנים לדווח מדי רבעון על יישום החוק ומדי שנה להציג דו"ח שנתי מבוקר וחתום על ידי רואה חשבון עד סוף יוני עבור השנה הקודמת. לשם קביעה מהימנה מהו שיעור האיסוף של מיכלי המשקה הגדולים, המשרד בודק באמצעות פירמת רו"ח חיצונית את הדיווח השנתי המבוקר המוגש לו, ומאמת את הנתונים המוצגים מול אסמכתאות תומכות – כמו אישורי רו"ח, הצהרות שונות, ניירות עבודה, תעודות שקילה מחברות איסוף ומחזור ורשימוני יצוא של חברות המיחזור.

מהן תוצאות הביקורת הנוכחית?

לפי הביקורת שערך הממונה על חוק הפיקדון על דיווחי היצרנים והיבואנים המדווחים באמצעות חברת אל"ה, נאספו 44.13% מהמיכלים הגדולים שנמכרו ב-2016, ומוחזרו 30% מהמיכלים שנאספו.

האם החברות עמדו ביעדים?

לא. היצרנים והיבואנים לא עמדו ביעד האיסוף הפרטני של 55%.

מה קורה לחברה שלא עמדה ביעדים?

יצרן ויבואן שלא עמד ביעד האיסוף השנתי של 55%, יידרש לשלם לקרן לשמירת הניקיון 60 אגורות בשל כל מיכל משקה גדול שלא אסף בהתאם לאותו יעד. לפיכך, הממונה יפעל להטלת קנסות שעשויים להגיע לכ-48 מיליון שקל במצטבר על היצרנים והיבואנים של מכלי משקה גדולים בישראל.

מדוע בחר המשרד להגנת הסביבה לפרסם במועד זה את ממצאי איסוף ומחזור מכלי המשקה הגדולים?

2016 היתה השנה הראשונה לבחינת ההסדר על מיכלי משקה גדולים. הדיווחים השנתיים המבוקרים על איסוף ומיחזור מיכלי משקה גדולים ל-2016 הועברו לממונה בסוף יוני 2016. הביקורת על הנתונים נערכה בשנה האחרונה באמצעות משרד רו"ח ימין-ג'ורג'י על דיווחי היצרנים והיבואנים המדווחים באמצעות חברת אל"ה, ויצאה כעת מפאת היקף הדיווח של חברה זו.

האם הדו"ח ייחשף במלואו?

המשרד מפרסם כעת את הנתונים המצרפיים העולים בדו"ח, תוך השחרת פרטים פרטניים המעידים על היקפי הפעילות של חברה ספציפית. לטענת המשרד, מתוך הכרה בחשיבות הציבורית בפרסום כמויות האיסוף והמיחזור, הוחלט על השחרת שמות החברות האוספות והממחזרות, כך שלא ניתן לקשור בין כמויות האיסוף והמחזור לבין החברה עצמה. את פרסום שאר המידע יש לבחון בכפוף לכל דין, כך שייבחנו גם היבטים של סודות מסחריים וסייגים נוספים.

מה לגבי דיווח על איסוף ל-2017?

לפי החוק, נתונים שנתיים מבוקרים יוגשו לממונה בסוף יוני 2018. לאחר מכן ניתן יהיה לבצע ביקורת מהימנה, כפי שנעשה על נתוני דיווח ל-2016.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ