בדרך למדינת מזומן? שוק כרטיסי האשראי יעבור לסליקה יומית

המהלך, שיצא לפועל בעוד שלוש שנים, יטיב עם בתי עסק, שיקבלו תמורה מעסקות בתוך יום — במקום אחת לחודש ■ חברות כרטיסי האשראי התנגדו למהלך, בטענה שהוא עשוי לפגוע בהכנסותיהן

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אשראי
אשראיצילום: בלומברג

רשות ההגבלים העסקיים הודיעה אתמול כי שוק הסליקה והתשלומים בישראל יעבור לסליקה יומית, בכל הקשור להתחשבנות בין סולק של עסקות בכטיסי אשראי למנפיקות הכרטיסים, בעוד שלוש שנים. זאת, לאחר דיונים שקיימה מול חברות כרטיסי האשראי וגורמים רלוונטיים נוספים.

המהלך ייכנס לתוקף ביולי 2021, לאחר שיסתיים תהליך ההיפרדות של בנקי הפועלים ולאומי מחברות כרטיסי אשראי שבשליטתם — ישראכרט ולאומי קארד — בהתאם לחוק שטרום.

עם יישום המעבר לסליקה יומית, החברות הסולקות יצטרכו להעביר את התמורה לבתי העסק יום לאחר ביצוע העסקה — במקום פעם בחודש — בעוד הגבייה מהצרכנים תהיה כ–17 יום בממוצע לאחר מכן.

הצעד צפוי לשפר את מצבם של בתי העסק שמכבדים כרטיסי אשראי, ואולם מבחינת החברות בענף כרטיסי האשראי, הדבר מהווה איום שעלול לפגוע בהכנסותיהן. החברות התנגדו למהלך, בטענה כי הוא יגרום להתייקרות כרטיסי האשראי לצרכנים ולביטול ההטבות שניתנות למחזיקים בכרטיסים.

בישראל פועלות חמש חברות אשראי שעוסקות בסליקה: ישראכרט שבשליטת בנק הפועלים (98.2%), אמריקן אקספרס שבבעלות ישראכרט, לאומי קארד שבשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%), כאל שבשליטת הבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) ודיינרס שבבעלות כאל.

חדוה בר
חדוה ברצילום: תומר אפלבאום

לפי הערכות, המעבר לסליקה יומית יאלץ את חברות כרטיסי האשראי להתמודד עם הצורך לגשר על פער תזרימי בין מועד התשלום לבית העסק למועד הגבייה ממחזיק כרטיס האשראי, מה שיגדיל את עלויות המימון שלהן בעשרות מיליוני שקלים בשנה. פערי המימון הנדרשים כדי לעמוד בהתחייבות הזאת יהיו 15–20 מיליארד שקל, כמחצית מהם בישראכרט (בהתאם לנתח השוק שלה בסליקת עסקות בכרטיסי אשראי), רבע בלאומי קארד ורבע בכאל.

במעבר להתחשבנות יומית, למותגי כרטיסי האשראי דיינרס ואמריקן אקספרס יהיה יתרון על פני שאר המותגים, שכן המעבר לסליקה יומית יעלה להם פחות מאשר לחברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים. זאת, מכיוון שהם משמשים גם כסולקים וגם כמנפיקים. החברות האלה יעבירו בפועל את הכסף לעצמן.

ברקע היוזמה לעבור להתחשבנות יומית עומד המתווה של בנק ישראל להפחתה הדרגתית של העמלה הצולבת, מרמה של 0.7% לרמה של 0.5%, בתוך חמש שנים שפורסם בתחילת השנה. כל עסק שמעוניין לכבד כרטיסי אשראי מתקשר בהסכם עם חברה סולקת אחת או יותר, שהיא האחראית על העברת הכספים מהחברה שהנפיקה את הכרטיסים של כל לקוח לבית העסק. העמלה הצולבת היא העמלה שהחברה הסולקת משלמת לחברה שמנפיקה את כרטיסי האשראי. נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים, חדוה בר, היו אלה שקיבלו את ההחלטה הסופית על שיעור העמלה. המעבר להתחשבנות יומית עשוי להוביל את בנק ישראל להגיב בהעלאה של העמלה הצולבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker