6,200 שקל בחודש לאנשים עם תואר אקדמי שמחזירים מיליוני שקלים בשנה לכיס שלנו - צרכנות - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

6,200 שקל בחודש לאנשים עם תואר אקדמי שמחזירים מיליוני שקלים בשנה לכיס שלנו

מנכ"ל המועצה לצרכנות, ג'וש גולדשמיד, עזב את תפקידו במפתיע, שנה בלבד אחרי מינויו - וכעבור כמה ימים התפטרה גם יו"ר הדירקטוריון ■ העובדים מתלוננים על היעדר תוכנית עבודה ופגיעה לא מוצדקת בתנאיהם ■ המועצה: "פועלים בהתאם לכללי רשות החברות"

17תגובות
דוכן של הוט מובייל בתל אביב
תומר אפלבאום

לפני כחודש הודיע במפתיע מנכ"ל המועצה לצרכנות, ג'וש (יהושע) גולדשמיד, על עזיבתו את התפקיד, שנה בלבד לאחר שנכנס אליו. השמועות דיברו על חילוקי דעות קשים שהיו לו עם דירקטוריון המועצה, שמינה אותו לתפקיד שנה קודם לכן. כמה ימים אחר כך עזבה גם יו"ר הדירקטוריון, אורנית רז, את תפקידה — בתום שנתיים בלבד — ונהפכה לחברת דירקטוריון מן המניין. במקומה התמנה ליו"ר עופר מרום, וגולדשמיד הוחלף על ידי סגנו, ערן וולף.

עובדי המועצה נותרו מבולבלים. אחרי שנים רבות של ניהול בעייתי, טלטלות וחוסר יציבות, היה נראה כי העניינים התחילו להתייצב ולהשתפר, אך עזיבתו של גולדשמיד, שבו הם תלו תקוות רבות, טרפה שוב את הקלפים.

ג'וש גולדשמיד
דקלה גרסין

העובדים אינם היחידים שמודאגים מהמתרחש במועצה לצרכנות: ל–TheMarker נודע כי בעקבות האירועים האחרונים, החליטה רשות החברות הממשלתיות לפתוח בשבועות הקרובים בבדיקה של התנהלות המועצה. "אנחנו לא יודעים מה קרה בין המנכ"ל לדירקטוריון", אומר בכיר במשרד האוצר. "היתה כנראה מערכת יחסים שלא הצליחה והצדדים נפרדו, אבל אנחנו יודעים שצריך לעשות שם סדר. המנכ"ל הקודם (אהוד פלג; ה"ק) עשה דברים שאינם ברורים לגמרי, וג'וש (גולדשמיד) התחיל כמה תהליכים — ועזב. לכן ברשות החברות החליטו כעת להיכנס ולבדוק מה קורה שם, עד כמה המקום מתנהל בצורה מסודרת, אם תהליכי העבודה היו מסודרים והבקרה היתה כפי שהיא צריכה להיות".

מרשות החברות נמסר בתגובה רשמית כי "בכוונת רשות החברות לפתוח בזמן הקרוב בהליך של בדיקה מקיפה, לבחינת טענות על אי־סדרים במועצה הישראלית לצרכנות".

היועץ המשפטי שהיה שם

מלבד סימני השאלה סביב העזיבות האחרונות, כדאי לרשות החברות לברר מול דירקטוריון המועצה כיצד קרה שהיועץ המשפטי של המועצה, זאב פרידמן, מכהן בתפקידו כ–13 שנה ברצף, אף שהנחיות הרשות מ–2015 להגבלת כהונתם של פקידים בכירים קובעת כי "תקופת כהונתו של עובד בכיר שהינו היועץ המשפטי או המבקר הפנימי של החברה תהיה בת שבע שנים". 

יש להדגיש כי מדובר במדיניות ולא בחוק, וכי הדירקטורים של החברות הם אלה שבסמכותם להחליט אם לאמץ את המדיניות לגבי בכירים שכבר כיהנו בתפקידם בעת פרסום ההנחיות. המועצה לצרכנות לא פועלת לפי המדיניות הזאת, אך אין בכך כדי לומר שהיא עוברת על החוק, מכיוון שפרידמן כבר כיהן בתפקידו כשפורסמו ההנחיות. עם זאת, לנוכח מצבה הרעוע והמתמשך של המועצה, מצופה מהדירקטוריון לשקול את החלפתם של בעלי תפקידים בכירים, כמו היועץ המשפטי למשל.

תפקיד היועץ המשפטי הוא בין שלושת התפקידים הבכירים ביותר במועצה, ובהתאם הוא מדורג בין בעלי השכר הגבוה בה. פרידמן אף שימש ממלא מקום המנכ"ל בתקופה שבין בחירתו של גולדשמיד למנכ"ל לבין תחילת כהונתו בפועל.

למתבונן מבחוץ קשה אולי להבחין בקשר בין העזיבות והאי־סדר הכללי השורר במועצה, לבין כהונתו הארוכה של היועמ"ש פרידמן, אך לטענת מקורות במועצה, בגוף כה קטן שבו פחות מ–50 עובדים, למרכיבים שונים יש השפעה זה על זה. 
לדברי עובדת במועצה, "יש הנחיות של רשות החברות לגבי החשיבות שברענון השורות, אבל בגלל שאנחנו גוף קטן — לא בדקו אותנו. היועץ המשפטי מתווה את הקו של המועצה, מנכ"ל לא יכול לצאת בהצהרות ובפעולות אם היועץ לא מאשר אותן קודם, ועל תפקודו של פרידמן יש ביקורת מקיר לקיר". 

בתגובה לטענות על משך כהונתו של פרידמן כיועמ"ש, אומר מקור בכיר כי לניסיון רב יש ערך: "פרידמן מכהן 15 שנה וזה מזל גדול של המועצה לצרכנות. בכל התהפוכות וחוסר הניהול שהיה שם במשך הרבה שנים, טוב שיש גורם מקצועי ואדם ישר כמוהו. הוא גם בעל ידע עצום ויש לו זיכרון ארגוני". לדבריו, במשך תקופה ארוכה היו גורמים שונים שהקשו על פרידמן לפעול כראוי בתחומי אחריותו במועצה.

מחסור בדירקטורים השבית את התביעות

כדי להבין את הביקורת על תפקודו של פרידמן, יש לחזור לשינויים הרבים והטלטלות שעברה המועצה בשנים האחרונות. בישראל פועלים שני גופים ממשלתיים בתחום הגנת הצרכן. אחד הוא הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, הכפופה למשרד הכלכלה; השני הוא המועצה הישראלית לצרכנות, המוגדרת חברה ממשלתית וכפופה לרשות החברות. שני הגופים הללו עוסקים במשימות דומות, ומרבית האזרחים מתקשים להבחין ביניהם.

אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות
תומר אפלבאום

עם זאת, הגופים הללו נבדלים זה מזה: הרשות היא זרוע האכיפה של הוראות החקיקה הצרכנית, ויש לה סמכויות מינהליות ופליליות — שליחת התראות והטלת קנסות על ארגונים המפרים את החוק והתקנות. המועצה לצרכנות, מנגד, היא ארגון הצרכנים הגדול בישראל, אך אין לה סמכויות אכיפה וליבת פעילותה היא ייצוג האינטרס הציבורי מול גופים ציבוריים ופרטיים.

בשונה מהרשות, למועצה יש יכולת לפעול מטעם הצרכן מול בתי עסק וחברות. המועצה מסייעת לצרכן על ידי פנייה לבית העסק, או מסייעת באכיפה על ידי ניסוח תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. כמו כן, המועצה אמורה ליזום תביעות ייצוגיות בשם הצרכנים — ויש לה מעמד מיוחד בחוק כמו לתובע ייצוגי, שמבדיל אותה מארגונים אחרים (הרשאים לתבוע בהליך ייצוגי רק אם יש קושי להגיש את הבקשה בידי אדם שיש לו עילה לתביעה).

המועצה לצרכנות היא בין החברות הקטנות ביותר מבין החברות הממשלתיות, והיא מעסיקה כ–50 עובדים. תפקידה המרכזי הוא להגן על הצרכנים ולהביא למיצוי זכויותיהם על פי חוק מול גופים פרטיים וציבוריים, אך כבר שנים רבות היא סובלת מבעיות רבות בתפקודה, שנבעו בחלקן מתפקודו של המנכ"ל הקודם, אהוד פלג, ונחשפו ב–2015 בתחקיר TheMarker.

פלג כיהן בתפקידו מ–2007 עד אוגוסט 2016. תחקיר על התנהלות המועצה תחת ניהולו חשף כי באותה תקופה תוכנית העבודה של המועצה היתה עמומה וחסרה, ושעיקר פעילותה — הטיפול בתלונות צרכנים — התנהל באופן שערורייתי, כאשר אלפי תלונות נמחקו מבלי שטופלו. 

משבר לצרכן

עוד נכתב בתחקיר כי התפוקה של המחלקה המשפטית של המועצה, תחת ניהולו של היועמ"ש פרידמן, נמוכה. במקביל, הוציאה המועצה מאות אלפי שקלים על שירות יחסי ציבור וסקרים מיותרים, וכן על פעילויות ויוזמות תמוהות כמו הלחנה והקלטה של הימנון רשמי למועצה. כך, למרות הגידול החד בתקציבה בעשור האחרון ועל אף השינוי התודעתי שחל בציבור מאז המחאה החברתית — המועצה לצרכנות לא הצליחה להפוך לשחקן מרכזי בזירה.

בנוסף, בין יוני 2014 לפברואר 2016 פעלה המועצה ללא מספר הדירקטורים המינימלי הנדרש (חמישה), דבר שהוביל לשיתוק והיעדר יכולת לקבל החלטות כמו הובלת תביעות ייצוגיות, המצריכות את אישור הדירקטוריון, או לבנות תוכנית אסטרטגית.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2016 אישש רבים מממצאי תחקיר TheMarker. הדו"ח התייחס למשך הטיפול בתלונות, שהוא ארוך יותר בפועל מזה שמופיע בנוהלי העבודה של המועצה,  להיעדר תוכנית עבודה מסודרת ולעובדה שהדיונים וההחלטות במועצה אינן מתועדות.

המבקר התייחס גם לבעיות בתחום הגשת התביעות הייצוגיות, שסבל מהמחסור בחברי דירקטוריון; וכן לפעילות סמ"ל (סיירת המועצה לצרכנות) שמקבלת 10% מתקציב המועצה וחבריה בודקים את מחירי המוצרים ברשתות. בדו"ח נכתב כי פעילות הסיירת מיותרת לאור החוק שמחייב את הרשתות לפרסם את המחירים באינטרנט בעצמן — אך חבריה המשיכו בפעילות והמועצה המשיכה לתקצב את הסיירת.

ב–2016, עם מינויים של דירקטורים חדשים למועצה, נראה היה שהמצב מתחיל להשתפר. ליו"ר הדירקטוריון מונתה ד"ר אורנית רז, לשעבר מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים; פרופ' שמעון שטרית מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, לשעבר שר המדע; דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך; עו"ד רחל בן ארי, לשעבר חברת הוועדה למינוי שופטים; ומרדכי כהן, מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים. בנוסף יושבים בדירקטוריון נציג משרד הכלכלה, עוז כ"ץ, לשעבר רכז ועדת לנג להגברת התחרות; ונציג הציבור, העיתונאי יעקב אייכלר מתאגיד השידור הציבורי.
לפי מקור המקורב לעבודת המועצה, התפטרותו של המנכ"ל פלג נבעה מעבודה יסודית של חברי הדירקטוריון החדשים, שגם איתרו ומינו את גולדשמיד למנכ"ל. ואולם הניסיון להתניע את פעילות המועצה על ידי בניית תקציבים, גיבוש תוכנית עבודה ופיתוח שיתופי פעולה עם גופים מקבילים כמו הרשות להגנת הצרכן — נבלם בבת אחת עם פרישתו המהירה של גולדשמיד בתום שנת כהונה אחת בלבד.

40 אלף פניות ותלונות של צרכנים מדי שנה

על פי הדו"חות שהמועצה מפרסמת, מגיעות אליה כ–40 אלף פניות בשנה מצרכנים בתחומים שונים, לרבות חברות תקשורת, רשתות אופנה ומזון, אלקטרוניקה ועוד. המועצה טוענת כי למרות שאין לה סמכות אכיפה, היא מצליחה להשיב לצרכנים בישראל מיליוני שקלים בשנה בזכות הסיוע שהיא מעניקה להם מול בתי העסק.

מאז מינוי חברי הדירקטוריון החדשים נראה היה כי המועצה מתחזקת: אוישו בה תקנים והוגשו תביעות קטנות אחרי תקופה ארוכה של עיכוב. באוקטובר 2017 אף הגישה המועצה תביעה ייצוגית נגד אל על בסך כ–40 מיליון דולר, בטענה כי גבתה מאלפי צרכנים דמי ביטול שלא כחוק על כרטיסי טיסה. עובדים במועצה טוענים כי במקביל לשיפור באופן הפעילות, תנאי העבודה במועצה השתנו לרעה וכעת הם נדרשים לבצע משימות שבעבר לא חויבו בהן, כמו לספק בעצמם מענה טלפוני לצרכנים במשך שעתיים ביום — במקום המוקד הטלפוני החיצוני שהפעילה המועצה עד כה.

כמו כן נטען כי כאשר פנו למנכ"ל גולדשמיד בבקשה לתוספות שכר, למשל, הוא השיב כי הנושא דורש אישור מחברי הדירקטוריון — אך נראה כי לא העלה אותו לדיון בפניהם ולכן לא החזיר לעובדים תשובה ברורה בעניינם.

מקורות בכירים טוענים כי ההחלטה לחייב את העובדים לענות לטלפונים שעתיים ביום אינה קשורה רק להנהלת המועצה אלא מדובר במדיניות שהגיעה ישירות מהדירקטוריון. לדברי מקור בכיר, "הדירקטוריון מתווה מדיניות וההנהלה צריכה לבצע. הדירקטוריון החליט שיענו לטלפונים שעתיים ביום במקום לעבוד על מסמכים. זה לא בהכרח מצריך תוספת כוח אדם".

תוספת עבודה — ללא תוספת שכר

לטענת העובדים, תנאי העבודה שלהם הורעו במובנים נוספים, החל בביטול האפשרות להיכנס ל"מינוס" של ימי מחלה; ביטול ההטבה של קיצור יום העבודה בשעה באוגוסט, בהתאם לתנאים החלים בכל משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות; הפחתת שווי התלושים לחג ב–50 שקל לכל עובד; וכאמור גם חיוב של כלל העובדים לענות לפניות בטלפון במשך שעתיים ביום, בנוסף לעבודתם השוטפת. לטענתם, הדבר הונחת עליהם ללא תוספת כוח אדם, ללא מערכת מתאימה וללא כל תוספת כספית, תוך שנאסר עליהם לחרוג לשעות נוספות.

"הגעתי למועצה לפני יותר משש שנים", מספרת אחת העובדות. "השכר אמנם נמוך יחסית לשוק, אבל חשבתי שיש שם המון יתרונות מבחינת התנאים הנלווים — שעון גמיש (אפשרות לעבוד כמה שעות פחות ביום מסוים ולפצות על כך ביום אחר; ה"ק), עבודה של שעה פחות ביום באוגוסט, האפשרות להיכנס למינוס של ימי מחלה — שזה דבר חשוב בעיקר בחורף כשהילדים חולים ועדיין לא צברת מספיק ימי חופשה. כל זה נעלם לאט לאט אחרי שהמנכ"ל פלג עזב. ההטבות התחילו להיעלם, ומי שהודיעו על כך היו לרוב מההנהלה הבכירה, בתירוצים שונים שלפיהם הטבה כזו או אחרת לא היתה חוקית, או שמדובר בשיקולי תקציב".

עם זאת, יש לציין כי החל ב–2018, שכר המינימום במועצה יהיה 5,500 שקל בחודש, גבוה יותר משכר המינימום הכללי במשק שהוא כיום 5,300 שקל.

לדברי עובד אחר במועצה, "כל הזכויות שהיו לנו ושקיבלנו במשך שנים פתאום נעלמו, נהפכו 'לא חוקיות'. איך זה קרה בדיוק? הרי לא התחלף יועץ משפטי. בעבר הוא נתן את הסכמתו וברכתו. הורידו לנו 50 שקל מהמתנה לחג, בשנים קודמות קיבלנו 600 שקל והשנה רק 550. אני שמעתי בכיר במועצה מתגאה בזה ואומר — 'חסכתי 5,000 שקל'. פנינו להנהלה ולא קיבלנו מענה".

העובדים מספרים כי פנו כמה פעמים למנכ"ל ולדירקטוריון בנוגע לביטול ההטבות, אך לטענתם לא זכו לתשובות או הסברים על המהלכים השונים.

לטענת העובדים, ההחלטה להעביר את המענה הטלפוני לאחריות העובדים נבעה מפתיחת מוקד טלפוני ברשות לסחר הוגן. הם מוסיפים כי הרשות מפנה את מרבית הצרכנים למועצה, וכך גם גופים נוספים במשק כמו חברות כרטיסי האשראי, המשטרה, הבנקים, משרד התקשורת, המשרד לאיכות הסביבה ואחרים.

לדברי אחד העובדים, "המשמעות היא שחברה ממשלתית קטנה, המתוקצבת בצורה צנועה ביותר, מחויבת להעניק מענה לאזרחים המופנים אליה על ידי הגופים והמשרדים החזקים בישראל — וזאת ללא תגבור כוח אדם או תוספות שכר".

בלי ביטחון תעסוקתי או קידום באופק 

בתקופת כהונתו של פלג כמנכ"ל המועצה, התאגדו העובדים והקימו ועד יציג. ואולם לטענתם, כל ניסיון שלהם להוביל לחתימת הסכם קיבוצי עם ההנהלה כעובדי חברה ממשלתית עלו בתוהו. גם כיום, מרבית העובדים לא יודעים כיצד נקבע שכרם וכל העלאה בשכר, אם מתקיימת, תלויה רק ביכולת הפרטית של כל עובד לנהל משא ומתן עם ההנהלה — כאמור, אנשיה מתחלפים באחרונה בקצב מסחרר.

לדברי אחד מעובדי המועצה הוותיקים, "היו כמה סיבובים של ועד העובדים בניסיון להגיע להסכם קיבוצי. היו ועדים שהתפרקו כי לא הגיעו לשום מקום. זה בגלל שאין לנו שאלטר — אנחנו לא חברת החשמל. הרבה פעמים גם עשו לנו 'הפרד ומשול' — נתנו למישהו תוספת 500 שקל למשכורת כדי שיפסיק לדחוף מהלכים כאלה". 

לדברי העובדים, רמת השכר במועצה נמוכה מאוד: מטפלים בפניות הציבור, למשל, משתכרים בשנות העסקתם הראשונות שכר הגבוה מעט משכר המינימום; הוותיקים בתפקידים אלה, חלקם בעלי תארים אקדמיים, משתכרים ברובם 6,000–6,200 שקל בחודש.

עורכי הדין העובדים במועצה ואחראים על מיון הפניות של צרכנים, בדיקת העילות החוקיות שלהן, סיווגן והפנייתן למטפלים השונים, משתכרים 7,000 שקל בחודש בתחילת דרכם — לטענתם שכר נמוך ביחס לנהוג במשק. בהמשך אמורים עורכי הדין לקבל העלאה הדרגתית בשכר ל–8,000 שקל בחודש, וכעבור כמה שנים העלאה נוספת ל–10,000 שקל בחודש.

ואולם לטענת אחד העובדים, ההעלאה ההדרגתית המובטחת לא תמיד מתבצעת: "גיליתי שאחרי שנתיים־שלוש אמור לעלות לי השכר, אבל אף אחד לא טרח לספר לי על כך. רק באיחור ניכר מישהו מהמחלקה זרק לי שכדאי לי לבקש — אז את ההעלאה קיבלתי בסוף, אבל באיחור ניכר". עובד אחד מספר: "אני לא אגיד כמה הרווחתי במקומות אחרים, אבל יש לי תואר אקדמי מכובד, ולהרוויח 6,200 שקל ללא ביטחון תעסוקתי ואפשרות לקידום או ללא העלאות שכר זה לא גורם מדרבן".

לדברי כמה עובדים, "כמועצה אין לנו סמכות אכיפה וכל הגופים, כולל הרשות להגנת הצרכן, שיש להם מוקד עצמאי וסמכויות אכיפה, מפנים אלינו את התלונות של הצרכנים. אנחנו בסך הכל גוף מגשר, ועדיין מצליחים להחזיר מיליוני שקלים בכל שנה לצרכנים. תארו לכם מה היינו מצליחים לעשות אם הדברים היו מתנהלים כמו שצריך".

המועצה: "פועלים במלוא המרץ"

מהמועצה לצרכנות נמסר בתגובה: "המועצה פועלת בהתאם לכללי רשות החברות הממשלתיות, לרבות בעניין שכר העובדים וזכויותיהם. לאחר שמנכ"ל המועצה סיים את תפקידו, מנוהלת המועצה על ידי הסמנכ"ל, עו"ד ערן וולף, בהתאם להחלטת דירקטוריון המועצה. מינויו כמנכ"ל בפועל הוגש לאישורם של הגורמים הרלוונטיים. ניהול המועצה נעשה בתיאום עם הדירקטוריון ועל פי הסמכויות החוקיות.

"המועצה פועלת בימים אלה במלוא המרץ למילוי תפקידיה השונים, ובכלל זה פועלת לשיפור השירות לצרכנים, בין היתר על ידי הוספת שירותים שלא היו קיימים בעבר, בהתאם להנחיית הדירקטוריון. כך למשל הונגשו שירותי המועצה באמצעות מענה אנושי טלפוני, שממנו נהנים צרכנים רבים במספר גדל והולך, ובהם צרכנים ותיקים. מטבע הדברים, כבכל הוספת שירותים חדשים ושינויים, נדרשים התאמות ותקופת הסתגלות. במסגרת זו, גם אוישו משרות נוספות במועצה. תנאי העבודה של העובדים במועצה נקבעים על ידי הנהלת המועצה ולא על ידי היועץ המשפטי שלה. 

"בהקשר לכהונת יועץ משפטי, התייחסות לסעיף אחד מחוזר רשות מלא, למשל ללא התייחסות לסעיף הקובע את תחולת החוזר, מטעה וחוטא לאמת. הנהלת המועצה מקיימת דיאלוג רצוף עם עובדי המועצה גם בהקשר לשינויים בעשייה ותמשיך לעשות זאת באופן ישיר ולא באמצעות התקשורת, והכל מתוך כוונה לפעול בשיתוף פעולה למען הצרכנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם