כך נראה יום עבודה כשהתינוק בא איתכם למשרד - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נראה יום עבודה כשהתינוק בא איתכם למשרד

להביא את התינוק לעבודה? מתברר שזה אפשרי ■ 13 פעוטונים וגנים פועלים כיום במקומות עבודה בישראל, בין היתר בחברות היי-טק, באוניברסיטאות ובבתי חולים ■ ההורים (טוב, נו, בעיקר האמהות) מרוצים - וגם המעסיקים ■ מותר לקנא, אבל אפשר להתנחם בכך ש"רגשות האשמה נשארים בכל מקרה"

תגובות

בניגוד לאמהות עובדות רבות, איילת ברנע לא היתה צריכה להתלבט אם להמשיך להניק את תינוקה עם תום חופשת הלידה. ברנע, עובדת אינטל במתחם הר חוצבים בירושלים, קופצת בהפסקות הצהריים שלה לפעוטון של בנה בן החצי שנה כדי להיניק אותו. לבוס שלה זה בכלל לא מפריע - מאחר שהמעון נמצא במקום העבודה.

גם ג'ני רודיק, אמא לשלושה ואחראית הספריות בטכניון בחיפה, היתה תמיד קרובה לילדיה הקטנים שהוכנסו לאחר חופשת הלידה למעון היום של נעמת שממוקם בקמפוס. לא רק שהמיקום קרוב - גם הסכומים שברנע ורודיק משלמות למסגרות החינוכיות האלה נמוכים מאוד: כ-2,100 שקל לעומת 2,400-4,000 למשפחתונים פרטיים או למטפלות.

קוראות ומקנאות? או שמא קוראים ומקנאים? תוכלו להתנחם בעובדה שמעט מאוד מקומות עבודה בישראל מציעים מעונות כאלה לרווחת העובדים. בסך הכל 13 מעונות יום המוכרים על ידי משרד התמ"ת נמצאים בקרבת מקומות עבודה: בבתי החולים סורוקה, איכילוב, ברזילי, אסף הרופא והדסה עין כרם; באוניברסיטאות הר הצופים ובר אילן; ובמתחמי מפעלי ההיי-טק של מת"מ בחיפה, פארק התעשייה נס ציונה, הר חוצבים בירושלים, אזור מפעלי ההיי-טק בקרית גת, מכון ויצמן ורפאל. בתחילת מארס ייחתם חוזה בין אוניברסיטת תל אביב לויצ"ו לפתיחת מעונות לגיל הרך גם לעובדי האוניברסיטה.

הפעלת המעונות במקומות העבודה מתבצעת לרוב על ידי נעמת או ויצ"ו, ולכן מדובר בתעריף חודשי נמוך יחסית - כ-2,100 שקל לתינוק ו-כ-1,500 שקל לפעוט, לפי משרד התמ"ת. החברות שמעוניינות להשקיע ולהקים מתחם כזה עבור העובדים נאלצות להוציא מכיסן קצת יותר. לדברי ד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצ"ו העולמית, במקרים מסוימים החברות מממנות או משתתפות בעלות הקמת המבנה - שמגיעה לכ-3.5 מיליון שקל, כמו גם עלות הציוד שמגיעה לכחצי מיליון שקל - או שמגויסות תרומות לצורך כך.

היתרונות עבור הההורים ברורים: מבזבזים פחות זמן בנסיעות, החזרה מחופשת הלידה קלה יותר, אפשר להמשיך להניק, תחושת הפיקוח על המתרחש במעון טובה יותר ואפשר לבקר את הילד במהלך היום ולהגיע במהרה אם הוא לא מרגיש טוב.

גם מבחינת המעסיק יש לכך יתרונות: תחלופת העובדים נמוכה יותר ובהתאם גם עלות הכשרת עובדים חדשים, שביעות הרצון של העובד גוברת, מה שמביא לשיפור בתפוקתו, והעובד גם יכול לעבוד שעות ארוכות יותר.

בזמן שחברות גדולות עדיין לא חושבות על האפשרות להקים מעון לרווחת העובדים, או רק שוקלות זאת, יש כאלה שמזהים ריכוז של קהל לקוחות פוטנציאלי במקומות עמוסי חברות גדולות ופותחים גן פרטי, כשברור שהביקוש יעמוד בציפיות. גלי זגורסקי פתחה לפני כשנתיים את הגן ?גנשלנו' בקריית עתידים, המיועד לילדי העובדים באזור.

"ברמת החי"ל עובדים אנשים שמגיעים מאזורים שונים במדינה. יש לי שתי אמהות שמגיעות מראשון לציון ומפרדס חנה. אם הן היו שמות את הילד בגן באזור המגורים שלהן, הן היו מבזבזות שעה עד שעה וחצי בבוקר, ושוב אחר הצהריים, בגלל הנסיעות הארוכות. אני מאפשרת להן להביא את הילד חמש דקות לפני שהן מתחילות לעבוד ולקחת אותו חמש דקות אחרי שהן מסיימות", מספרת זגורסקי.

ומה החסרונות? החשש המרכזי של אמהות ממעון במקום העבודה הוא שהסידור ייהפך לכלוב של זהב. הנוחות הרבה תגרום להארכת יום העבודה - והעובד יתקשה לצאת מוקדם כפי שהיה נוהג אם היה צריך להוציא את ילדיו מגן מרוחק. חשש נוסף הוא שיחסים עכורים במקום העבודה יתנגשו עם הדינמיקה החברתית בגן, אלא שאף אחת מהאמהות שעמן שוחחנו לא סיפרה על קושי כזה. החיסרון היחיד שהן ציינו הוא בימי שישי ובחופשות - כשהעובדים לא מגיעים לעבודה, אבל צריכים לנסוע בכל זאת להביא את הילדים למעון.

"כשהפגישה מתארכת, המזכירות שומרות עליה"

יפעת מולינס, 32 מקצוע: תקציבאית בבית החולים אסף הרופא מגורים: מודיעין שעות עבודה: 7:00-16:00 אמא של: טליה, 10 חודשים, הולכת לגן של ויצ"ו בביה"ח

כשיפעת היתה צריכה לחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה ונתקפה געגועים לילדה, היא היתה הולכת 200 מטר ורואה אותה. "כיום זה כבר לא קורה, כי אין לי זמן לנשום כשאני בעבודה, אבל בהתחלה היא היתה תינוקת קטנה לגילה, בת חמישה חודשים. היה לה קשה עם האוכל ורציתי לעקוב אחרי הנושא בקפידה. יכולתי לבוא מתי שאני רק רוצה, להניק אותה, לראות אותה, וגם הייתי רגועה כי אני מכירה כבר שנים את המטפלות במעון", היא מספרת.

אם יפעת היתה מכניסה את טליה למעון באזור מגוריה, היא היתה מוותרת על כחצי שעה בבוקר וכחצי שעה אחר הצהריים אתה. אך באופן מפתיע, אף שהיא זוכה להיות עם הילדה שלה יותר שעות ביום מאמא במשרה מלאה אחרת שאין לה מעון במקום העבודה, רגשות האשמה עדיין מנקרים בה לפעמים.

"אני מצליחה להפריד בין העבודה לילדה בצורה כזו שלפעמים אני ממש תופסת את עצמי ואומרת איזו אמא רעה אני שאני לא חושבת עליה או הולכת לראות אותה, על אף שהיא ממש קרובה אליי", היא מספרת.

יפעת מנסה לא לתת לשעות העבודה לזלוג מעבר ל-16:00, כי "אני גם ככה עובדת אחר כך בבית, זה לא שבאמת היום נגמר". אבל לפעמים יש פגישה שמתארכת, והיא מביאה את טליה למשרד והמזכירות שומרות עליה. "אני לא מתה על זה שהיא כאן במשרד, כי זה לא המקום הטבעי שלה, וזה באמת קורה לעתים ממש רחוקות, כשאין לי ברירה".

החיסרון היחיד מבחינתה הוא שבימי שישי היא לא עובדת, ועדיין מישהו צריך לנסוע ממודיעין לבית החולים כדי לשים את התינוקת במעון: "לנסוע חצי שעה הלוך וחצי שעה חזור ביום שישי, שהוא גם ככה יום קצר, זה מבאס, אז לא תמיד אני מביאה אותה. אני גם יודעת שכך נוהגים הורים אחרים, כי אני רואה שהגן חצי מלא".

"המעון היה הסיבה שבחרתי במקום העבודה"

רוית בן הרוש, 30 מקצוע: עובדת בתחום הכימיה בחברת מיקרון בקרית גת מגורים: קרית גת שעות עבודה: 7:00-16:00 אמא של: יהלי, 3, הולכת למעון המרכז לגיל הרך

אחד הקריטריונים המרכזיים אותם בחנה רוית כשחיפשה עבודה צפונית לבאר שבע, עיר מגוריה, היה מעון קרוב למקום העבודה. זו הסיבה שהיא בחרה לעבוד בחברה לייצור שבבים, מיקרון: "גרנו בבאר שבע ורצינו לעבור קרוב יותר למרכז, אבל ידעתי שיש מעון בקרבת אזור ההיי-טק בעיר, שפועל בשעות נוחות, אז החלטנו לעבור לקרית גת כדי להשקיע בילדה וכדי שאני אהיה קרובה אליה".

עד גיל שנה וחצי היתה יהלי עם מטפלת בבית. עכשיו היא כבר כמעט שנה וחצי במעון, ואין מרוצה ממנה. "מקום העבודה מנסה לתמוך בהורה ולאפשר לו להגיע בשעות נורמליות וגם לשנות את שעות העבודה לפי מה שנוח לו", אומרת רוית. "אני כמעט לא עובדת יותר מתשע השעות שאני מחויבת להן, אבל אני יודעת שאם זה יקרה, מקום העבודה ישלם על השעה הנוספת הזו שהילדה נשארת במעון. עצם העובדה שיש מעון שמאפשר את השעות הנוספות האלה זה מצוין לאמהות שנזקקות לזה".

לדעת רוית, גם אם מקום העבודה היה דורש ממנה שעות ארוכות יותר במשרד, זה לא קשור למיקום של המעון. "גם אם הגן היה נסגר ב-16:00 וההורה היה צריך להישאר, אז הוא היה פשוט מחפש מישהו אחר שיוציא את הילד מהמעון", אומרת רוית. עוד היא מציינת כי חברת מיקרון דואגת לפתוח את המעון לפעילות פעמיים בשנה, בימים שבהם כל שאר המעונות של ויצ"ו סגורים: "זה קורה יום אחד בסוכות ויום אחד בפסח, שלפי לוח החופשות המעון אמור להיות סגור. הוא נפתח במתכונת מצומצמת ובכך בעצם חוסך לי את הצורך לקחת יום חופש כמו שאר ההורים. הורים שלא עובדים במיקרון או באינטל, שגם רוצים להביא את הילד למעון באותו יום, נאלצים לשלם כ-250 שקל".

"לא מגיעה לבקר את הילד באמצע היום, זה סתם כאב לב"

שרית רבינוביץ', 35 מקצוע: מהנדסת תעשייה וניהול בפיליפס שבמתחם מת"מ בחיפה מגורים: קרית ים שעות העבודה: 7:45-16:45 אמא של: מתן, בן שנה, הולך לגן של נעמת

"אני לא מרגישה שאני מפסידה שעות עם הילד שלי - מהדקה שאני עוזבת את העבודה אני אתו", אומרת שרית. ובאמת, לו לשרית לא היה מעון בקרבת מקום העבודה היא היתה מפספסת יותר משעתיים של בילוי יומי עם התינוק שלה, אותן היא מכנה שעת חיבוק.

"אני גרה בקריות וצריכה לצאת ב-6:30 כדי להגיע לעבודה בזמן. זה אומר שאם הוא לא היה בא איתי לעבודה, בעלי היה זה ששם אותו במעון כל בוקר, מתחיל את היום שלו מאוחר יותר - וגם מסיים מאוחר", היא מסבירה. "בנוסף היינו צריכים למצוא מטפלת או מישהו אחר שיוציא אותו מהמעון אחר הצהריים, כי אני בחיים לא הייתי מספיקה להגיע בזמן. לפי החישוב שלי זה היה עולה לי עוד כ-500 שקל לחודש".

לטענתה, היא מצליחה להתנתק מהתינוק אף שהוא במרחק חמש דקות ממנה במהלך היום. "אני שמה אותו ב-7:30 במעון ולא מגיעה יותר. זה סתם יהיה כאב לב, גם לו וגם לי, אם אני אקפוץ לשם".

רק כששרית לוקחת יום חופש מהעבודה היא פחות מאושרת מהעובדה שהמעון של התינוק שלה נמצא שעה נסיעה מהבית, כי היא נאלצת לבזבז שעתיים מהיום בנסיעה אל המעון וממנו. בנוסף היא מציינת את החיסרון החברתי: "אני יודעת שכל עוד מתן ייסע איתי לעבודה, הוא לא יחווה את הקטע החברתי שיש לשאר הילדים שהולכים לגנים שבקרבת מקום המגורים שלהם, ושנפגשים אחר הצהריים, כי הילדים שבגן שלו לא גרים על ידו. אבל אני עדיין מעדיפה שהוא יהיה כרגע בכמה שפחות ידיים זרות. אני גרה באזור שאפשר לרדת לפארק ושם להכיר חברים מהשכונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#