לאחר העלאת המודעות למיחזור הסולם הירוק עולה מדרגה - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאחר העלאת המודעות למיחזור הסולם הירוק עולה מדרגה

גוף תאורה מגזרי עיתונים או שרשרת מלשוניות של פחיות כבר יש לכם

3תגובות

>> לפני שאתם זורקים את עטיפת החטיף לפח או את קרטון הביצים לזבל, כדאי שתעיפו בהם מבט אחד נוסף ותחשבו מה אתם יכולים עוד לעשות עמם כדי שהם לא ייהפכו לעוד גרמים מתוך 6 מיליון טון הפסולת שמיוצרת במשקי הבית והתעשייה בישראל מדי שנה. אם תעשו זאת, תיישמו מה שמכונה "שימוש חוזר" (Reuse).

להבדיל ממיחזור - שהוא עיבוד הפסולת לחומר גלם בתהליך תעשייתי - השימוש החוזר הוא שימוש נוסף במוצר והחזרתו לתכליתו המקורית או לתכלית אחרת (Repurposing), באמצעות שימור חלק מתכונותיו המקוריות. "המיחזור הוא תהליך תעשייתי שצורך אנרגיה ולפעמים פולט חומרים שהם רעילים - הוא פחות ידידותי לסביבה מתהליך השימוש החוזר, הפשוט והקל יותר ברמת התיעוש", אומרת היזמית הירוקה לילי בוטמן. כדוגמה היא מציגה אפשרות של מיחזור נייר - הליך שצורך אנרגיה, מים וחומרים מלבינים - לעומת הליך של שימוש בנייר קיים ליצירת אובייקט חדש ללא כל הליך תעשייתי.

בשבוע הבא יתקיים כנס ראשון מסוגו בישראל בנושא שימוש חוזר כיוזמה עסקית. הכנס, שייערך בפרדס חנה-כרכור, הוא יוזמה משותפת של בוטמן והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור והוא נערך בחסות המשרד להגנת הסביבה.

"צרכנות אתית היא העדפת מוצרים, שהן ייצורם והן השימוש בהם אינו פוגע, או פוגע באופן מועט בלבד, באדם ובסביבה. בעידן של צרכנות אתית, השימוש החוזר הוא כלי חשוב לבניית תדמית ויצירת העדפה צרכנית", אומרת בוטמן. "אנחנו מתחילים לראות יותר אנשים שמחפשים את הסיפור שמאחורי המוצר ומתעמקים בחומר שממנו הוא עשוי, ולא רק בשאלה אם הוא יפה או לא. הצרכן מתחיל להפנים את המחשבה שהחיים שלנו יוצרים פסולת שצריך למצוא לה כתובת, וכך יעדיף לקנות מוצר שהוא מחומר ישן ולא מחומר חדש. כדי שמהלכי שימוש חוזר יעבדו, נדרשת מוכנות אצל הצרכן - שיחשוב ממה המוצר עשוי ואולי יש לו אפשרות לקנות את המוצר מחומר משומש".

ואולם בוטמן מדגישה כי זה לא תלוי רק בצרכן: "כדי שייווצר עולם כזה שאדם יוכל לקנות מוצרים מחומר שהוא בשימוש חוזר, צריכים להיות יצרנים שמוכנים להיכנס לתחום וזאת המטרה של הכנס. אנחנו רוצים להפגיש מעצבי מוצרים ויזמים שיודעים לקחת חומר ולתת לו פוטנציאל של עשייה אחרת, להשתמש בו לטובת משהו אחר. שתהיה פתיחות לסוג כזה של עשייה".

לדברי בוטמן הנושא עדיין ראשוני מאוד בישראל ובעולם. בין היתר, היא מציינת את חברת Terracycle האמריקאית שפיתחה יותר מ-100 מוצרים, כמו עפיפונים, קלמרים ותיקים המבוססים על פסולת אריזות מזון. המודל מבוסס על איסוף האריזות מהצרכנים, במימון היצרנים, והמוצרים נמכרים ברשתות הקמעוניות הגדולות ביותר בארה"ב, כמו וולמארט, טארגט והום דיפו. חברה אחרת, Ecoist, הופכת אריזות מזון ומשקאות לתיקים ארוגים, המיוצרים בפרו, ונמכרים בארה"ב, באירופה וביפן.

ירוק, אבל מעוצב

בישראל, השימוש החוזר עדיין לא על המפה. את עיקר הפעילות ניתן לראות אצל מעצבים עצמאים ופחות ברשתות הגדולות שמציעות סחורה באופן המוני ומסחרי. מכיוון שמדובר בעבודה ייחודית פרטנית לפי חומר הגלם שמצוי בידי המעצב, לרוב לא תמצאו מוצר אחד שדומה בצורה מושלמת למשנהו.

אחת הרשתות שהכניסה בשנה האחרונה מוצרים מסוג זה היא ביתילי. רחלה גלזר, הקניינית הראשית ברשת, מספרת כי אמנם עיצובים מסוג זה מתחילים לחדור יותר ויותר לשוק, אבל עדיין מדובר בנישה מינורית. בנוסף, לטענתה לא בהכרח מדובר בלקוחות "ירוקים", אלא בעניין עיצובי. "הקהל הירוק מחובר לנושא וזה בנפשו, אבל מה שמשמעותי וחזק יותר הוא הקטע העיצובי - לקוחות שמבינים שמאחורי שולחן או מסגרת פרקטיים יש סיפור שלם של חיים אחרים. אלה סיפורים שמגרים את הדמיון"", היא מסבירה.

יעקב אנדר, היבואן של המותג האיטלקי Momaboma, המתמחה בעיצוב תיקים על בסיס שימוש חוזר, אומר כי "אמנם הנושא האקולוגי חשוב, אבל הלקוח לא יקנה את המוצר בגלל סיסמאות סביבתיות, ולכן על המעצב ליצור ערך מוסף במוצר שלו על פני המוצרים הרגילים". אותו ערך מוסף, לפי אנדר, צריך להיות ההיבט הוויזואלי המיוחד שמייצר את התפנית שאין במוצר חדש. "אנחנו מבקשים מהלקוח שהצריכה שלו תיעשה באופן חכם, ובנוסף נותנים לו מוצר שונה ומיוחד - וזאת הנוסחה המנצחת".

לדברי מירונה קורן, יבואנית אביזרי האופנה הממוחזרים של חברת madeo, הלקוחות בישראל רוצים שהמוצר יהיה קודם כל יפה, כשהסיפור שמאחוריו הוא תוספת מעניינת. "בארה"ב היחס הוא שונה", היא מסבירה. "המודעות לנושא השימוש החוזר גבוהה יותר ושם לקוחות יחפשו את זה. בישראל הלקוחות עדיין שבויים בתפישה שמשהו בשימוש חוזר שווה פחות, כי הוא מיוצר מחומרים מחודשים - אף שלרוב מדובר במוצרים בעבודת יד, שהיא הרבה יותר מושקעת מייצור תעשייתי".

מגמת השימוש החוזר מתחילה אמנם לחלחל לתודעת הצרכנים, אך הכניסה לשוק אינה פשוטה. גלזר מציינת כי מדובר עדיין במוצרי נישה, ולמרות הנוכחות המוגברת שביתילי נותנת להם בחנות, זו תהיה סכנה גדולה מדי מבחינת הרשת להרחיב בצורה דרסטית את נתח המוצרים לכלל החנות.

המעצב התעשייתי ארז מולאי, שבבעלותו סטודיו לעיצוב בשימוש חוזר, טוען כי אחת המגבלות שמונעות מכל אחד לעצב מוצרים מסוג זה היא שכדי לעשות מוצר בשימוש חוזר ברמה מסחרית, צריך לפתח הליך טכנולוגי המצאתי כלשהו. "תעשיית הרהיטים מתבססת על מסורת טכנולוגית מוכרת שקיימת זה שנים, וכדי להכין מוצר משימוש חוזר צריך לפתח טכנולוגיה חדשה, דבר שדורש משאבים ולא רק רצון טוב".

לטענת היבואנים, המחשבה שמכיוון שחומרי הגלם הם פסולת, עלויות הייצור יהיו נמוכות יותר וכך גם המחירים עבור הצרכן, מוטעית. "כשאף אחד לא צריך את החומר, זורקים אותו לפח והמחיר מינימלי - אבל ברגע שנוצר צורך באותו חומר, השוק מתעורר, מבין שיש פוטנציאל ובאופן אוטומטי מעלה את המחיר. מרגע זה, זאת כבר לא פסולת, וסוחרים בה כמו בכל חומר גלם מבוקש אחר. הספקים כבר הבינו את המשחק", אומרת גלזר.

לדברי אנדר, הניסיון לייצר מוצר חדש מאובייקטים שאמורים להיזרק לזבל מורכב יותר מכפי שזה נשמע. "לא מדובר במיחזור של בקבוק פלסטיק ויצירת חומר גלם שאפשר לעצב אותו מחדש, אלא באובייקט שצריך להשתמש בו כמו שהוא. זה לא יכול להיעשות על ידי מכונה, אלא בייצור בעבודת יד, שמייקר את עלויות הייצור".

קורן מציינת כדוגמה יצרנים שמייצרים פריטים מצמיגים משומשים: "אם רוצים לקחת חומר ששימש לצמיג ולהפוך אותו לתיק, זה דורש המון עבודה ומשאבים. נדרשת כאן עבודת ניקוי והפיכה של החומר למשהו אסתטי. זאת גם הסיבה שאין הרבה אנשים שיתחילו להתעסק עם זה. הבעיה היא שהציבור חושב שבגלל שזה שימוש חוזר, זה צריך להיות זול - וזה לא בהכרח ככה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#