תעריפי העגינה בנמלי ישראל הועלו במאות אחוזים - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעריפי העגינה בנמלי ישראל הועלו במאות אחוזים

האוניות הגדולות העוגנות בנמלי חיפה, אשדוד ואילת נאלצות לשלם מאוקטובר עוד עשרות אלפי שקלים באגרות

20תגובות

>> תעריפי השימוש בנמלי הים של ישראל התייקרו במאות אחוזים באוקטובר 2010, ואוניות הנוסעים הגדולות המגיעות מחו"ל משלמות תוספת של עשרות אלפי שקלים בעבור עגינה וירידה של הנוסעים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2010 הגיעו לנמלי חיפה, אשדוד ואילת כ-170 אלף תיירים בקרוזים, והתחזיות הן שמספרם יגדל משמעותית בשנים הקרובות. עם זאת, בחברות הספנות אומרים כי התייקרות האגרות עלולה לטרפד את התוכניות, וכי האוניות עלולות לוותר בעתיד על עגינה בישראל.

ההחלטה להעלות את תעריפי השימוש בנמלי ישראל במאות אחוזים, הן לאוניות נוסעים הן לאוניות מטען, התקבלה ב-1 בספטמבר 2010 ומיושמת מ-1 באוקטובר כחלק מהרפורמה בנמלים. לדברי סוכני האוניות, תעריפי העגינה בישראל גבוהים כעת אפילו מהתעריפים הנגבים בנמל ונציה - שהיה עד לרפורמה היקר בנמלי הים התיכון.

האוניות משלמות שלושה סוגים של אגרות. אגרת נוסע משולמת בגין כל נוסע באונייה - אגרה זו התייקרה מ-8.5 ל-13 דולר. הסוגים האחרים הם אגרת עגינה, המשולמת בעבור ניתוב האונייה לנמל, ואגרת רציף, המשולמת בעבור קשירת האונייה ושהייתה בנמל - שתי העמלות משולמות לפי גודל האונייה. אגרת העגינה התייקרה מ-3,325-6,650 שקל ל-29.9-34.5 אלף שקל, ואגרת הרציף - מ-400-600 שקל ל-1,420-2,400 שקל.

בנוסף, את הוצאות בקרת הגבולות - הביקורת נעשית באוניות הגדולות בלב ים, ומחירה מגיע לכ-10,000 דולר -משלמות מאוקטובר חברות השיט.

"האוניות לא יבואו לכאן"

גדי גרייבר מחברת פטרא, המספקת לתיירים שירותים בישראל, אומר כי תייר קרוז מגיע לישראל בדרך כלל לשני לילות. ביום הראשון הוא מבקר בירושלים וביום השני - בגליל או בחיפה ועכו. להערכתו, תייר קרוז מוציא בישראל 250 דולר, לא כולל קניות; 20% מהתיירים נשארים ללון בירושלים או בגליל ומוציאים 600-800 דולר.

סוכני האוניות הזרות מתריעים כי ייקור האגרות עלול להביא לביטול בואן של האוניות הגדולות. ישראל, לדבריהם, עלולה לחזור למצב שבו היתה בתקופת האינתיפאדה השנייה, שבה נעלמו לגמרי אוניות השיט מנמלי ישראל, ומפעילי האוניות יעדיפו לעגון בנמלים אחרים.

גרייבר מספר כי בשל העלייה הדרסטית במסי הנמל, החברות מתארגנות כך שאונייה תישאר יומיים באותו נמל בישראל ולא תפצל את השהייה לשני נמלים מקומיים: "48 שקל על 5,000 נוסעים זה הרבה כסף, שנחסך בשל ויתור על עגינה נוספת". לדבריו, אם חברות האוניות יטילו את כל ההתייקרות על הנוסעים, מחיר חבילה ל-14 יום יעלה בכ-7% - ו"זה הרבה כסף".

עדני סימקין, מנכ"ל סניף ישראל של חברת הספנות MSC שבסיסה בז'נווה, אומר כי מבחינת החברה מדובר ב"מצב קטסטרופלי. אנחנו מתכננים עגינות בחיפה, באשדוד ובאילת, אבל התעריפים החדשים פשוט לא ייאמנו. כולל ההוצאות של בקרת הגבולות, שנעשית באוניות הגדולות בלב ים ואשר הטסת הבקרים אליהן נעשית מאז אוקטובר על חשבוננו, אלה ההוצאות הגבוהות ביותר במזרח התיכון.

"נוסע באונייה כזאת מוציא כ-150 יורו בכל ביקור, אבל אין לכך שום עידוד מצד המדינה. החברות הזרות פועלות משיקולים כלכליים. אם העגינה בנמלי ישראל תהיה יקרה - האוניות לא יבואו לכאן", מדגיש סימקין.

במארס, עם תחילת עונת השיט של החברות הישראליות, ירגישו בהתייקרות גם חברות השיט המקומיות, כמו מנו וכספי, שמשלמות אגרות כמו האוניות הזרות כשהן יוצאות לסבבי השיט.

"עלייה במכירות"

תשובת משרד האוצר לטענות היא שכחלק מהרפורמה בנמלים הוחלט לבצע התאמה של אגרות העגינה לעלות הריאלית של השירות, כנהוג בעולם, ובכך לתקן עיוות מחירים. "בפועל, מדובר בהתייקרות של 10-15 דולר לנוסע, שאינה משמעותית ואינה אמורה להשפיע כמתואר בתלונות", אומרים בדוברות האוצר. "הרפורמה בתעריפי הנמלים נקבעה על ידי צוות של משרדי האוצר והתחבורה, ונועדה לתקן עיוות היסטורי שבו ענף היבוא סיבסד את שאר הפעילות הנעשית בנמלים, ובכלל זה את פעילות אוניות הנוסעים.

"הרפורמה, שנכנסה לתוקף באוקטובר, התאימה בין מחיר הפעילות לעלות מתן השירות. בדיונים על הרפורמה הציגו המעורבים את עמדותיהם לשינוי בתעריפים, וניתנה הזדמנות גם לבעלי אוניות הנוסעים להשמיע את עמדתם. איננו צופים שהשינוי באגרת הנוסע ישפיע משמעותית על התיירות הנכנסת", מסבירים במשרד האוצר.

אורי שנבל מחברת סנורמה, שמשווקת בישראל חברות שיט בינלאומיות כמו רויאל קריביאן, אומר כי לא ידוע לו על שינוי במדיניות החברות. "רויאל קריביאן מרחיבה את פעילותה הבינלאומית. אני רואה דווקא עלייה במכירות".

ואולם סוכני אוניות אחרים מציגים תמונה שונה. לדבריהם, הרפורמה בנמלים נועדה בראש ובראשונה לבטל עיוותים בתחום המטענים. "הכנסת ענף אוניות הנוסעים - ובעיקר התיירות הנכנסת - לתוך המשוואה הזאת ללא מחשבה תהרוס את הענף", אומרים באחת מחברות הספנות.

רפי בן חור, סמנכ"ל למוצר התיירותי במשרד התיירות, סבור אף הוא שהעלאת המחירים פוגעת בתחרותיות של ישראל מול מדינות באזור. "מדובר בתיירות נהדרת", אומר בן חור. "עלינו לעשות הכל כדי להקל על התיירים ועל הליכי הטיפול בהם בכניסתם ארצה. אסור לפגוע בתיירות הימית, המחזירה אותנו למשפחת המדינות הנורמליות שאוניות עוגנות בהן".

ראובן צוק, נשיא לשכת הספנות הישראלית, אומר כי שינוי התעריפים נעשה בחטף, מה שלא איפשר למפעילי האוניות לגבות את ההפרש מהנוסעים, שרכשו את הכרטיסים חודשים מראש. לדבריו, בעבר היה מקובל לתת הנחות לאוניות נוסעים שהגיעו לישראל בתדירות גבוהה - מה שהיה רלוונטי במיוחד בעבור חברות הקרוזים הישראליות - אבל אלה בוטלו מאז הנהגת הרפורמה.

"לצערנו, הממשלה לא עשתה בדיקה מתאימה על ההשפעות בפועל של עליית המחירים, על אף שביקשנו זאת", מוסיף צוק.

צוק אומר כי לשכת הספנות פנתה אל הוועדה הבין-משרדית שקבעה את התעריפים החדשים, המשמשת גם ועדת מעקב וערעור: "נכון לרגע זה אנחנו מצפים להחלטה של הוועדה בהקדם, לפני תחילת העונה הישראלית באפריל-מאי. אני מקווה שהם ייענו לבקשתנו".

מרוויחים מהמצב במצרים

בענף הספנות אומרים כי התיירות הימית לישראל מרוויחה בינתיים מהמצב במצרים: לנמל חיפה יגיעו השנה 40-30 אוניות מעבר לתחזית, שהיתה לעלייה של 60% לעומת 2010.

חמש אוניות שתוכננו לעגון בפורט סעיד, עגנו באילת. גם אונייה של MSC, שהיתה אמורה להמשיך מישראל למצרים, נשארה יום נוסף בחיפה בכמה סבבי שיט שביצעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#