השיימינג עבד: כך ירדו מחירי הדאודורנטים ומשחות השיניים - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השיימינג עבד: כך ירדו מחירי הדאודורנטים ומשחות השיניים

רשתות השיווק והפארם הוזילו ב–6%–26% את מחיריהם של מוצרי טואלטיקה נבחרים, לאחר שהממשלה חייבה אותן להציג לקונים גם את המחיר בחו"ל ■ המכירות אמנם זינקו, אך בחו"ל עדיין זול בעשרות אחוזים ■ ברשתות טוענים: "היבואנים לא הורידו מחירים"

57תגובות
סופר פארם
דניאל בר און

הצו של משרד הכלכלה, שמורה לרשתות שיווק ופארם להציב שילוט שמציין את המחירים של מוצרי טואלטיקה נבחרים בחו"ל לעומת מחירם בישראל, הביא להוזלה משמעותית של המוצרים האלה — כך עולה מבדיקת TheMarker.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

הצו, שנכנס לתוקף בתחילת מארס, חל בינתיים על שבעה מוצרים שנבחרו על ידי הרשות להגנת הצרכן: שלוש משחות שיניים של קולגייט (בהפצת חברת שסטוביץ), שני דאודורנטים של ספיד סטיק (שסטוביץ), דאודורנט של ג'ילט (משווק על ידי דיפלומט) ודאודורנט לנשים של דאב (יוניליוור). במוצרים אלה נמצאו פערים של בין 50% ל–107% בין מחירם בישראל למחירם בכמה מדינות באירופה ובארה"ב.

החובה להציג השוואת מחירים נקבעה בחוק המזון כהוראת שעה לשלוש שנים, ומתייחסת למי שמוגדר בחוק המזון כקמעונאי גדול, לרבות רשתות הפארם. לדברי משרד הכלכלה, רשימת המוצרים שיעמדו להשוואה תעודכן מדי רבעון, כשמוצרים חדשים ייכנסו לרשימה ומוצרים שהוזלו ייצאו ממנה.

שר הכלכלה אלי כהן (מימין), ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש
מגד גוזני

מבדיקת TheMarker שמתבססת על נתוני חברת נילסן, שמסתמכים על נתוני הקופות של רשתות המזון, סופרמרקטים, מינימרקטים וחלק מהמכולות עולה כי חובת פרסום המחירים בחו"ל לעומת ישראל הביאה לירידה ממוצעת של 11% במחירי המוצרים האלה לעומת מחיריהם בתקופה שקדמה לפסח 2017. ההשוואה נעשתה בין 11 במארס עד 1 באפריל 2017 לבין 4 במארס עד 24 במארס 2018.

מחירי המוצרים הוזלו בין 6% ל–26% לכל מוצר לעומת התקופה שקדמה לפסח 2017, מלבד משחת שיניים קולגייט טוטאל — המוצר היחיד ברשימה שמחירו לא ירד בין התקופות, ואף עלה ב–1% לעומת פסח 2017. ואולם לעומת פברואר 2018, התקופה שקדמה לכניסת חובת פרסום המחירים לתוקף, מחירו ירד ב–6%. המחיר של משחת שיניים קולגייט מקס פרש קול מינט 100 מ"ל ירד ב–26% לעומת התקופה שקדמה לפסח 2017 וב–11% לעומת פברואר 2018. המחיר הממוצע של המוצר כעת הוא 13.49 שקל, לעומת 18.13 שקל בתקופה שקדמה לפסח 2017 ו–15.23 שקל בפברואר 2018. המחיר של דאודורנט דאב ספריי ירד בכ–25% לעומת פסח 2017 ובכ–18% לעומת פברואר 2018. המחיר הממוצע של המוצר כעת הוא 12.56 שקל, לעומת 16.73 שקל לקראת פסח 2017 ו–15.37 שקל לעומת פברואר 2018.

נתוני נילסן שבכתבה אינם כוללים את רשתות הפארם המובילות — סופר־פארם וניו פארם. אולם בדיקת מחיריהם של אותם מוצרים באתר פרייסז, המסתמכים על דיווחי הרשתות כמחויב על פי חוק מיולי 2017, מלמדים כי גם ברשתות הפארם מחירי המוצרים שלגביהם חלה חובת פרסום מחירים בחו"ל ירדו בשבועות האחרונים.

כך, המחיר הממוצע של שבעת המוצרים המדוברים ברשת ניו פארם היה נמוך ב–22% לעומת פברואר 2018, והמחיר הממוצע של שבעת המוצרים ירד מ–20.54 שקל ל–15.92 שקל. בסופר־פארם ההשפעה היתה נמוכה יותר, ומחירי המוצרים ירדו בממוצע בכ–4% בלבד. מתוך שבעת המוצרים, ירד מחירם של ארבעה מוצרים בלבד.

הורדת המחירים הביאה לעלייה ניכרת במכירות של אותם מוצרים. בסך הכל, חל גידול ממוצע של 46% במכירות של המוצרים האלה בהשוואה לפסח 2017, ועלייה של 13% במכירות לעומת פברואר 2018. עוד עולה מהנתונים כי הגידולים החדים ביותר במכירות, בשיעור של 61%–81%, היו בשלושת המוצרים שהוזלו באופן הניכר ביותר: קולגייט מקס פרש (ירידה של 26% במחיר לעומת התקופה שלפני פסח 2017, ועלייה של 80% במכירות); דאודורנט ג'ילט (ירידה של 26% במחיר ועלייה של 61% במכירות); ודאודורנט דאב ספריי (ירידה של 25% במחיר ועלייה של 81% במכירות).

כך תיהנו מהמחירים בחו"ל אתרי פארמה שמציעים משלוחים ישירים לישראל

היבואנים משתפים פעולה באופן חלקי

בכירים ברשתות השיווק הודו כי החובה לתלות בסניפיהם שילוט של מחירי המוצרים בחו"ל גרמה להם להציע יותר הנחות ומבצעים על אותם מוצרים. רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, אמר אתמול ל–TheMarker כי "אפשר להגיד מה שרוצים על הצו, והיו לא מעט שאמרו שזאת לא שיטה מוצלחת להורדת מחירים — אבל איך שלא נציג את זה, יש השפעה על המחירים, גם מבחינת הרשתות וגם מבחינת היצרנים והיבואנים".

עם זאת, לוי טוען כי הבעייתיות במהלך היא שנכון לעכשיו מי שמשלם את המחיר על העמקת המבצעים וההנחות הן בראש ובראשונה רשתות השיווק, ורק אחר כך היבואנים והיצרנים. "כוונת שר הכלכלה היתה שהיבואנים, שנהנים משיעורי רווחיות גבוהים, יורידו מחירים עקב השילוט, אבל מי שנגרר בפועל להגיב למהלך הן הרשתות. הרי הצרכן הממוצע לא יודע איזה חלק מהמחיר הגבוה הוא 'באשמת' הרשת ואיזה 'באשמת' היבואן. הוא נכנס לחנות, רואה את השלט שלפיו המחיר בחו"ל זול יותר, וחושב לעצמו 'הרשת הזאת שודדת אותי'. לכן, חלק מהרשתות הגדילו את ההנחות, כולל אנחנו. עד שמגיעים להבנות עם היבואנים, הרשתות עושות את המבצעים וההנחות על חשבונן".

בכיר ברשת אחרת, שהוזיל גם הוא את מחירי המוצרים שעמדו להשוואה, מספר: "היבואנים לא פנו אלינו בעקבות חובת פרסום המחירים ליד מוצריהם, אבל אני הורדתי מחירים ודרשתי מהם לשתף פעולה עם ההוזלות. בינתיים הם הסכימו להוריד מחירים עד סוף פסח, ואחרי זה נראה מה יהיה. היה ברור שהשילוט הזה לא יגרום ליבואנים להוריד מחירים. הרי הצרכן לא יודע מי זה שסטוביץ או דיפלומט. הוא יודע מי זה שופרסל, מגה, רמי לוי וויקטורי — ואליהם הוא יבוא בטענות במקרה הצורך. לצערי, כל הצו הזה הביא לכך ששוב שוחקים את הרווחיות של הרשתות, שמלכתחילה אינה גבוהה. אני רק מקווה שבטווח הארוך גם היבואנים ישתפו פעולה ויורידו מחירים".

בכיר ברשת מזון בינונית טוען שהוא לא הוריד מחירים בעקבות השילוט, אבל הספיק לספוג דו"חות: "בכל פעם שלקוח תולש את השלט כדי לקחת אותו לקופה או מסיבה אחרת — צץ לו איזה פקח ומפיל עלינו דו"ח בגין עבירה על הצו. פעם אחת כמעט קיבלתי דו"ח כי הפקח טען שזווית התלייה של השלט לא היתה מספיק טובה. בסוף שינינו את הזווית ולא קיבלנו דו"ח. מאז כניסת הצו לתוקף קיבלתי כבר שלושה דו"חות לפחות".

בכירי הרשתות טוענים כי אם המדינה מעוניינת שמחירים של מוצרי צריכה יירדו באופן גורף והוגן, עליה לבטל את המכסים, המכסות וההגבלות על היבוא; לבטל את המע"מ על מוצרי מזון וטואלטיקה; ולהוריד מהנטל הרגולטורי שמוטל על הרשתות.

נתוני קופות קמעונאים מכל הארץ **בין 4.3.2018 ל– 24.3.2018 ***בין 11.3.2017 ל– 1.4.2017 מקור: נילסן
המחירים ירדו והמכירות זינקו מכירות מוצרי טואלטיקה והשינוי במחירם לעומת השנה שעברה, בשקלים*

אחת הדרכים שדרכן ניסתה המדינה להביא להורדת מחירים היא רפורמת התמרוקים, שתקועה מזה זמן רב לאחר שעברה בחקיקה במסגרת חוק ההסדרים ב–2016. הרפורמה, שמטרתה להקל על יבוא אישי של מוצרי טיפוח והיגיינה, קובעת כי יש להתאים את הרגולציה הישראלית על יבוא מוצרי טואלטיקה לרגולציה האירופית, שמאשרת כניסה לשוק לאחר תהליך קצר ופשוט יותר — במטרה להביא להורדת מחירים. ואולם התקנות החדשות נמצאות במחלוקת כבר חודשים ארוכים בין משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר. דיון שהתקיים בוועדת הבריאות בנושא באחרונה פוצץ ונקטע באמצע בשל חילוקי דעות קשים בין המשרדים.

בארה"ב ובגרמניה עדיין זול יותר

למרות ירידת המחירים, בדיקת TheMarker מראה גם כי המחירים בחו"ל עדיין נמוכים באופן משמעותי. בדיקת המחירים הממוצעים של שבעת המוצרים בישראל לעומת מחיריהם ברשתות פופולריות בארה"ב ובגרמניה חושפת הפרשי מחירים גדולים מאוד.

משחת השיניים קולגייט מקס פרש עולה בישראל 13.49 שקל בממוצע לאחר הורדת המחירים, בעוד צרכנים בארה"ב ישלמו על אותו מוצר רק 5 שקלים בענקית הקמעונות וולמרט. כלומר, המוצר בישראל יקר ב–170%. הגרמנים ישלמו על אותה משחת שיניים רק 7.2 שקלים ברשת הקוסמטיקה הפופולרית די.אם (הפרש של 87%); והבריטים ימצאו אותה ברשת סופרדראג ב–10.7 שקל (פער של 26%). גם שאר המוצרים זולים באופן משמעותי במדינות אלה לעומת ישראל, מלבד מחירו של דאודורנט ספריי אוריגינל של דאב בארה"ב — 17.3 שקל לעומת 12.56 שקל בישראל. אך גם במקרה זה, מחיר המוצר בבריטניה ובגרמניה נמוך מבישראל — 6.7 שקלים ו–9.55 שקלים בהתאמה.

יותר ישראלים קונים בחו"ל ובאינטרנט

בהתחשב בפערי המחירים העצומים, ישראלים רבים מתמודדים עם יוקר המחיה בשלוש דרכים מרכזיות: קנייה דרך האינטרנט, מילוי המזוודה במוצרים מקומיים בעת ביקורים בחו"ל והסתמכות על מבצעים. רבים למדו כי כך יחסכו עשרות ואף מאות שקלים בכל קנייה. המגמה מתחזקת גם לאור העובדה שהישראלים יוצאים יותר לחופשות בחו"ל בעקבות ירידת מחירי הטיסות. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ב–2017 טסו לחו"ל 7.6 מיליון ישראלים — עלייה של 12% לעומת 2016.

כמעט פי שלושה על קולגייט מחירים של מוצרי טואלטיקה בישראל ובחו"ל בערב פסח, בשקלים

ד' מפתח תקוה מספרת כי היא כבר כמעט לא קונה מוצרי טואלטיקה בישראל: "אני חושבת שכבר חמש שנים לפחות לא קניתי את המוצרים האלה בישראל. אני טסה פעם־פעמיים בשנה לאירופה, ובכל ביקור אני ממלאת את המזוודה במוצרים שאני צריכה. זה לא רק משחת שיניים, אלא קרמים וסבונים שאני אוהבת".

הישראלים גם נהפכו בשנים האחרונות לקניינים מצטיינים ברשת. בחמש השנים האחרונות חלה צמיחה של כ–20% בשנה בהוצאות של ישראלים על קניות באינטרנט, ולפני נתוני דואר ישראל, ב–2017 נשברו שיאי הזמנות החבילות מחו"ל, כשהישראלים הזמינו 61 מיליון חבילות במשקל כולל של 10.8 אלף טונות.

א' מגבעתיים תיארה אתמול ל–TheMarker את תגובתה לשלטים: "הגעתי לסופר־פארם ורציתי לקנות את הדאודורנט הקבוע שלי, ופתאום נתקלתי בשלט שהראה לי שהמחיר הממוצע בחו"ל נמוך כמעט פי שלושה. לרגע לא הבנתי למה הם בכלל מראים לי את זה, ואז פשוט עשיתי אחורה פנה והחלטתי להזמין באינטרנט".

דרך שלישית היא המרדף אחרי מבצעים בישראל. הבעיה העיקרית בשיטה הזאת היא שהמבצעים לרוב מוגבלים בזמן, ולפעמים אף מחייבים לקנות כמה מוצרים (1+1, מוצר שני בהנחה וכיוצא בזה).

בשסטוביץ, דיפלומט ויוניליוור סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#