ענף המסעדנות סוער: "מהפכת הטיפים תרסק אותנו. כבר ספגנו אינספור מכות" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף המסעדנות סוער: "מהפכת הטיפים תרסק אותנו. כבר ספגנו אינספור מכות"

המסעדנים זועמים בעקבות הפסיקה שקובעת שהטיפים של המלצרים יהיו חלק מתלוש השכר שלהם: "החקיקה בעניין מבקשי המקלט כבר דירדרה את הענף" ■ מובילי המאבק מברכים על כך שיוסדרו זכויות העובדים בענף הפרוץ: "הפסיקה היא התקדמות משמעותית"

136תגובות
על הבר בגדרה 26
דניאל צ'צ'יק

יומיים אחרי הפסיקה שקבעה כי טיפים ייחשבו חלק משכר המלצרים, סוערות הרוחות בענף המסעדנות. יש מי שטוענים כי משמעות הפסיקה היא מכת מוות למסעדנים ופגיעה בשכר המלצרים. אחרים דווקא אומרים כי הפסיקה חיובית, ותסדיר סוף־סוף את הזכויות הסוציאליות באחד הענפים הפרוצים ביותר במשק.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי כספי הטיפים שמקבלים מלצרים ייחשבו חלק מהכנסות המסעדה, יחויבו במס הכנסה ויחולקו בין כל עובדי שרשרת השירות. מנגד, המעסיק יחויב להכליל הכנסות אלה בחישוב הזכויות הסוציאליות, והן יהוו גם את הבסיס לדמי אבטלה ותשלומים אחרים מהביטוח הלאומי. ההסדר ייכנס לתוקף רק בינואר 2019, והוא עשוי לשנות משמעותית את הענף בישראל.

ענף המסעדנות הוא אחד הגדולים במשק. על פי הערכות איגוד המסעדנים, מועסקים בו יותר מ–200 אלף עובדים בשלל תפקידים — ובהם מלצרים, טבחים, מארחים, שוטפי כלים, מנהלי משמרת ועוד. למרות גודלו, מדובר באחד מהענפים הכי פחות מוסדרים בישראל.

עד כה ידעו רוב הישראלים כי התשלום למלצרים בענף המסעדנות אינו מוסדר, ולכן השארת טיפ היא חלק מהנורמה. למעשה, מסעדות ובתי קפה הם הזירה היחידה שבה שורר קונצנזוס לגבי תשלום זה, והדילמה היחידה של הלקוחות היא לגבי גובה הטיפ. מה שנעלם מהלקוחות הוא האופן שבו נוהגות המסעדות כלפי העובדיהם והדרך שבה מחולקים הטיפים בין המלצרים בסוף המשמרת.

כעת לפי פסק הדין, הדברים הולכים להשתנות מבחינת העובדים. הטיפים ייהפכו לחלק בלתי־נפרד מהשכר שהם יקבלו מהמעסיק, והם יתחלקו על פני כל "עובדי שרשרת השירות". ברירת המחדל כעת היא שבהיעדר קביעה מפורשת אחרת, המעסיק יהיה רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות. במקרים מסוימים יהיה ניתן לקבוע אחרת בהסכם עם העובד. ברשות המסים אומרים כי הפסיקה מתיישבת עם עמדתם המקצועית, אך מבהירים כי ההשלכות האופרטיביות ייקבעו בהמשך.

בענף יש מי שחושבים שמדובר בפסיקה חשובה שתסדיר סוף־סוף את הנושא הפרוץ הזה ותיתן לעובדם את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם, לרבות ימי חופשה ושעות נוספות. אחרים חוששים כי בפועל ייפגע שכר העובדים, שרובם זמניים, ותרד הרווחיות של הענף כולו, שסובל גם כך משולי רווח נמוכים. לפי הנתונים של איגוד המסעדנים, הרווחיות בענף נעה בין 8%–12% מההכנסות בלבד, בעוד רבים מהמסעדות ובתי הקפה בישראל הם הפסדיים.

עבודה זמנית, על כל השלכותיה

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, אומר כי מאז הפסיקה שלשום עולה חשש גדול מאוד בקרב העובדים. "העובדים שלנו מבקשים לדעת מה המשמעות של הפסיקה, והם מפחדים מאוד שהיא תפגע בשכרם בצורה משמעותית. לצערנו אנחנו לא יכולים להרגיע אותם".

ברמן מספר כי העובדים אומרים שהם אינם מעוניינים לשלם מס הכנסה על טיפים. הטענה המרכזית של מלצרים רבים היא שמבנה העבודה במלצרות הוא משרה זמנית על כל השלכותיה. "הם אינם יכולים לעבוד הרבה משמרות בחודש, ולכן אין להם גם חובת מס. כעת המעבר הזה של הכסף מהם למעסיקים גורם לחשש מוצדק שהם יאלצו לשלם מס כבר מהשקל הראשון כי בעלי המסעדות לא יוכלו לספוג זאת —ויעבירו למלצרים רק מה שיישאר לאחר הניכוי".

נועם שמש, מלצרית במסעדת יוליה בנמל תל אביב, מתנגדת להשלכות הפסיקה ומסבירה: "אני בת 21, השתחררתי מהצבא, ואני רוצה להרוויח כסף כדי לחסוך לטיול. אין לי המון זמן, ומלצרות בשבילי היא הדרך הקלה ביותר לחסוך. הפסיקה כעת אומרת שהכסף שלי יעבור דרך המעסיק ויירד ממנו מסים ופנסיה — וזה יגרום לי להרוויח פחות כסף לשעה. זה גם ככה עבודה שאני מתכננת לעבוד בה לאורך מקסימום שנה מקסימום, ופנסיה עוד רחוקה ממני. לכן, לדעתי, בי הפסיקה הזאת רק תפגע — אני חושבת שלא אעבוד במלצרות אחרי שההסדר החדש ייכנס לתוקף כי הכסף כבר לא יהיה קל זמין ומהיר".

ברמן מסביר כי החשש המובהק ביותר שעולה בקרב המלצרים מפסק הדין הוא שאת הזכויות הסוציאליות יוכלו המעסיקים לשלם להם רק מהטיפים אם תהיה הסכמה בין הצדדים. "המעסיק יציע חוזה שאומר שהתנאים הסוציאליים יורדים מהטיפ, ואני בהחלט צופה שזה מה שיקרה. אי־אפשר לצפות שעסקים קטנים יוכלו לספוג רק גזירות, יעמדו בהם וימשיכו להעסיק ולשלם ל–200 אלף עובדים", אומר ברמן.

אסף בריט, הבעלים של קפה התחתית בתל אביב, מסכים עם ברמן ומסביר: "כולנו מאמינים שצריך להסדיר את עניין הטיפים כי כרגע זה מערב פרוע, אבל העניין בחוק הזה שהוא אומר שכל הטיפים יוכרו כהכנסות של העסק, שאני אצטרך לשלם עליהן מס וכל הטיפים שייכים למצרים כמשכורת שלהם. אם אני לא רוצה לשלם כפל קנס, אני צריך לגרוע מס מהמשכורת — מה שיפגע במלצרים ויגרום להם לא לרצות לעבוד במלצרות. אפשרות אחרת היא שהעסקים יגידו 'נספוג גם את זה', והעלויות שלהם יעלו בצורה משמעותית בתחום שהרווחיות בו נמוכה מאוד, וזה יכול להיות מכה אנושה. כרגע זה נראה לא מאוזן — המסעדנים לא יספגו, והעובדים לא יסכימו להרעת תנאים".

שי ברמן, מנכ"ל איגוד
המסעדות
דניאל צ'צ'יק

"בניו זילנד הכל הולך בקלי קלות"

צביקי עשת, מסעדן ותיק והבעלים של גרינברג, גרקו ומסעדות נוספות, טוען כי "פסק הדין הזה הוא עוד ירייה על ענף המסעדנות בישראל. כמה מכות עוד אפשר להפיל על ענף שהוא קשה גם ככה בצורה בלתי־רגילה וסופג מהלומות בלתי־פוסקות".

עשת מציין כי בשנים האחרונות בכל פעם שיש בעיה בתחום, במקום לבוא לקראת המסעדות שגם ככה, לטענתו, בקושי שורדות — מעלים עוד ועוד קשיים. "כיום אי־אפשר למצוא טבחים בישראל כי אף אחד אינו רוצה לעבוד במטבח. החריבו לנו את העבודה עם מבקשי המקלט שנתנו מענה לשטיפת הכלים והוסיפו עוד מיסוי — והיום שוטף כלים עולה לנו 60–70 שקל לשעה. בנוסף, הרשויות המקומיות מחפשות להפיל עוד מכות, אם זה בכיבוי אש, באיכות הסביבה או בנגישות. לא מזמן הייתי צריך להחליף 30% מהכיסאות במסעדה לכיסאות עם משענות ידיים עבור נגישות — וכל זה משתנה על בסיס חודשי".

לדברי עשת, "המלצרים ירו לעצמם ברגל כי הם אלה שיזמו זאת, אבל רובם יסבול מכך". עוד הוא מוסיף כי הפסיקה תחסל סופית את ענף המסעדנות. "מי שקיבל 70 שקל לשעה בגלל הטיפים יעבור לחצי מכך. זה היה כסף שנכנס למלצר ישירות, וכרגע כבר 17% מהקופה ירד למע"מ. על זה צריך להוסיף מס הכנסה, פנסיה וגמל. מי יסכים לעבוד ככה?"

לדברי עשת, מתוך עשר מסעדות בתל אביב, תשע עומדות למכירה — ומי שעובד הכי קשה הם המתווכים שמקבלים בקשות ממסעדנים עזרה ליציאה מהענף. את רוב הביקורת על המצב מפנה עשת למדינה, ומספר על שוני מהותי במסעדות שהוא מחזיק בניו זילנד. "שם הכל הולך בקלי קלות כי המדינה רוצה לתמוך בענף המסעדנות שהוא חלק בלתי־נפרד מענף התיירות והאירוח. יש עזרה במציאת עובדים שמעוגנים בחוק, המסים נמוכים ואפשר לעבוד. פה חוטפים מכות מכל כיוון — ואלה מכות קשות".

השומר מצביע על הכניסה למסעדת רפאל
תומר אפלבאום

"צעד ראשון לטובת עתיד הצעירים"

לעומת קולות אלה, יש גם קולות אחרים שמשמיעים אלה שתומכים בפסיקה ובהסדרת הענף. אחד מהם הוא של עדי טכורש, ממובילות מאבק העובדים בקפה נואר. לפני יותר משנה החליטו העבודים בקפה נואר להתאגד ולפעול נגד מה שלטענתם היה חוסר עקביות בתנאי העבודה, מדיניות משתנה של חלוקת הטיפים וחוסר קבלת זכויותיהם הסוציאליות. הם פתחו במאבק ממושך לשינוי התנאים, שכלל הפגנות מחוץ למסעדה, שביתות ופנייה לבית הדין לעבודה.

לדברי טורכש, "הסיפור כעת הוא שהטיפים יהיו חלק מהתלוש, לרבות ימי הבראה וכל התנאים. הפסיקה אומרת שהמעסיק לא יוכל לשלם זכויות סוציאליות מהטיפים, אלא יפריש מעצמו. המשמעות של זה היא שהשכר הממוצע של כל מלצר לשעה בפועל יעלה — ואני חושבת שזה צעד ראשון וחשוב לעתיד הכלכלי שלנו, הצעירים. זה נכון שהרבה מלצרים אינם רואים זכויות סוציאליות כמזומן, אבל זה הרבה כסף, וזה מגיע לנו".

מרבית התפקידים בענף המסעדנות אינם מצריכים הכשרה מוקדמת, ולרוב התנאים כוללים עבודה שעתית ובמשמרות, ולכן רוב העובדים בו הם צעירים יחסית, ומתחלפים לעתים קרובות. הגיל הצעיר והתחלופה הגבוהה מובילים לכך שמרבית העובדים מקבלים ללא עוררין את התנאים שמקום העבודה הציע להם.

אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד, המייצג את ענף המסעדנות, אומר כי "הפסיקה היא התקדמות, ואני רואה בה צעד משמעותי. אני חושב שמי שמתמרמר על השכר טועה — מי שרגיל לעבוד בשחור רואה רק את המוזמן, אבל לאחר שהוא יתרגל לא לעבוד בשחור הוא יקבל גם פיצויי פיטורים, ימי חופשה, תשלום בעבור עבודה בשבת ושעות נוספות — והדברים האלה הם כסף".

לדברי מתוקי, "הפסיקה קובעת שלושה דברים משמעותיים: הטיפ הוא שכר — ובכך הפסיקה מונעת את העלמת העין מהנוהל שהיה עד כה; הזכויות הסוציאליות הן באחריות המעסיק; והטיפ הוא רק שכר עבודה — ואי־אפשר להכניס אותו לקופה ולשלם רק שכר מינימום או לעשות קומבינות, אלא צריך לשלם את השכר המלא על הכל".

עם זאת, הוא מסביר כי "נשאר שם פתח שהפסיקה לא סגרה, שמאפשר למעסיק לקבוע בהסכמה עם המלצר תנאים אחרים כהתניה חריגה — וזה נותן פתח למעסיקים. חשוב להדגיש שזה כפוף להסכמה של העובדים, מה שנותן להם כוח רב".

צביקי עשת
אשר בן יאיר / מתוך

"מתייחסים למלצרים כאילו היו בהיי־טק"

מסעדן מוכר מתל אביב סבור כי הפסיקה תשנה משמעותית את הסטטוס קוו בענף, ותפגע בעיקר במלצרים, במסעדות, ובמיוחד במסעדות הגורמה. לדבריו, עורכי דין ורואי חשבון רבים נכנסים כעת לפעילות בתחום המסעדנות, הנדרש יותר ויותר לרגולציות משתנות. "הענף הופך לתחום רציני יותר. לפני 30 שנה לא היה פיקוח, וכל אחד עשה מה שהוא רוצה, בוודאי ביחסי עבודה. כיום הדברים מורכבים יותר, והרשויות מתייחסות לעובדים כאילו היו בהיי־טק — אבל צריך לשקול אם זה אכן כך, לאור חוסר הוודאות שיש בתחום הזה, העזיבות המהירות של העובדים והתזוזה הבלתי־פוסקת".

לדבריו, החוק לא ישנה יותר מדי עבור המסעדנים, אם כי צריך לחכות ולראות מה יגידו מס הכנסה וביטוח לאומי לגבי מימושו. "מי שמרוויח טיפים מעבר לשכר המינימום יפסיד משמעותית, ואם עד היום חלק מהם הלך למשכורת, השאר ילך למיסוי — מע"מ, ביטוח לאומי ופנסיה. לצערנו, מי שהתחיל את התביעה הם ילדים שלא מבינים יותר מדי את המשמעויות, כמו למשל דמי אבטלה. בוודאי שהם מגיעים להם, אבל רק אחרי שנה וחצי — ומי עובד היום שנה וחצי באותו מקום?"

עוד הוא מוסיף כי "עד היום לא נגעו לאנשים ב–80% מהטיפים, ואצלי מלצרים יכולים לצאת עם 800–900 שקל בערב. עכשיו יהיה סטטוס קוו חדש שכולם יתיישרו לפיו. המעסיקים ייקחו את כל הטיפים, ישלמו עד שכר המינימום — ומהתוספות יעבירו את כל מה שהמדינה דורשת, והיא אכן תרוויח הרבה מזה. אם הטיפים יהיו מספיק גבוהים כדי להחזיק את כל עלות העובד — זה מה שרוב המסעדנים יעשו".

לדבריו, יש הבחנה שנויה במחלוקת של "שרשרת השירות" בפסק הדין, שהמסעדנים רק מתחילים להבין אותה עכשיו. "המלצר והברמן הם אמנם חלק. מהשירות, אבל גם המסעדנים יכולים להפוך כעת לחלק מנותני השירות האחרים. הם הרי גם אחראים לשירות, שכולל אווירה. אם מישהו מחזיר מנה בעלות 250 שקל, רק המסעדן סופג את זה — וכעת הדברים יוכלו להשתנות מאחר שגם הוא יוכל להיכנס לשרשרת נותני השירות".

מסעדנים אחרים אומרים כי הם אינם יכולים לסחוב עוד שקל אחד נוסף על גבם, ולכן ייתכן שימצאו טכניקות יצירתיות לחלוקת הטיפים, שבסופו של דבר יפגעו במלצרים. "הנדל"ן יקר בטירוף, מספר האישורים לעסק הוא עצום והמסים המוניציפליים גבוהים. לערבב את זה עם המיסוי על מבקשי מקלט, עלייה במחירים של חומרי הגלם, השירות שצריך לתת ולנהוג בכל לקוח בכפפות של משי מחשש לשיימינג ברשתות חברתיות — כל אלה אינם מאפשרים לנו לספוג עוד שקל אחד, ולכן מי שיפגע יהיו מלצרים".

ברמן מסכם ואומר שצריך להבין שהמסעדנים עומדים בכפיפה אחת עם המלצרים. "הניסיון הזה של ההסתדרות לייצר טריז בינינו לבין המלצרים — לא רק שהוא לא צלח, הוא גרם נזק לעובדים. מ–2019 נקבל עובדים שמקבלים פחות כסף, ולכן פחות מרוצים מהעבודה ומתפקדים בה פחות טוב. האקסיומה הזאת שאם אתה מעסיק, אתה בוודאי חזיר קפיטליסטי אינה מתאימה לנו כעסקים קטנים. אנחנו רוצים שהמלצרים יהיו מאושרים — הם הפרונט שלנו והם פוגשים את הלקוחות, ואם הם יהיו מרוצים גם אנחנו נקבל תוצאות טובות יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#