בלי לונה פארק וסופרלנד בפסח: מאחורי הקלעים של הסכסוך - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פסח בלי גלגל ענק

מאחורי הקלעים: הסכסוך שהשבית את הלונה פארק והסופרלנד

כבר שלושה חודשים מתחמי השעשועים סגורים בעקבות סכסוך ארוך ומתמשך בין בעלי המניות בחברה ■ הסוגיה שבמחלוקת: המשך כהונתו של שמואל (סמי) יחיא כמנכ"ל ■ יחיא לביהמ"ש: "איגל גרמה לכך שהחברה נותרה ללא מנכ"ל"

53תגובות
לונה פארק תל אביב
עופר וקנין

האם בישראל לא יהיו יותר רכבות הרים וגלגלי ענק? כבר שלושה חודשים עומדים מתחמי השעשועים בלונה פארק תל אביב ובסופרלנד בראשון לציון דוממים. הסיבה: סכסוך ארוך ומתמשך בין בעלי המניות בחברה, שהיחסים ביניהם עלו על שרטון.

חברת עיר השעשועים, המחזיקה בבעלותה גם את פארק המים מימדיון ואת מתחם איי־סקייט להחלקה על הקרח, נעלה לפני כמה חודשים את שערי כל האתרים שבבעלותה, ולא ברור אם צפויה פתיחה מחודשת בקרוב. החברה גם אינה מאפשרת הזמנות כרטיסים, ואף הפסיקה את פעילותה ברשתות החברתיות. מי שיתקשר למשרדים אמנם יזכה למענה אנושי, אך התשובה תהיה כי הפארקים סגורים, ואפשר להתקשר לבדיקה נוספת בעוד כמה ימים.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

שטחי הפארקים יכולים להכיל אלפי מבקרים בכל יום. בימי פעילות רגילה כרטיס כניסה לאחד האתרים עולה 118 שקל, ובחופשת הפסח יש תוספת תשלום של 10 שקלים. מלבד עלות הכרטיס, הפארקים מציעים גם חוויות משלימות, שעליהן רוב המבקרים יוציאו כסף נוסף, ובהן מזנונים, דוכני הגרלות וחנות מזכרות. סכומים אלה מצטברים לעשרות אלפי שקלים הנכנסים לכל אחד מהפארקים בימי פעילות שיא — אבל כעת, בחופשת הפסח הנמשכת כשבועיים וחצי, המתחמים מפסידים קייטנות ומשפחות, המבלות באתרים מתחרים.

המנכ"ל מסרב לעזוב

הסכסוך מתבטא בחילופי האשמות — כל צד מאשים את האחר בהפסקת פעילותה של החברה. באחרונה הגיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפירוק השותפות ביניהם. מהמסמכים שהוגשו לבתי המשפט עולה כי עיר השעשועים מאבדת סכומי עתק כתוצאה מהפסקת פעילותה. לפי המסמכים, הוצאות פירוק המתקנים אם תגיע החברה לסיום פעילותה נאמדות ב–50 מיליון שקל.

הבעלות בעיר השעשועים היא במבנה של שותפות בין שתי חברות, ישראלית וזרה. החברה הישראלית היא פאנפארק, שבבעלותו המלאה של שמואל (סמי) יחיא המחזיק באופן אישי ובאמצעות פאנפארק ב–50% מהמניות של עיר השעשועים. 50% הנותרים מוחזקים על ידי חברת Eagle Overseas Properties (איגל) — חברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים.

יחיא החל לעבוד בלונה פארק ב–1967 כמפעיל מתקן הקרטינג. בהמשך הוא התקדם להיות אחראי מתקנים, לאחר מכן מנהל תחזוקה. הוא המשיך להתקדם בחברה, עד שב–1995 מונה למנכ"ל, אך באחרונה דרשה ממנו איגל לסיים את כהונתו כמנכ"ל.

הסופרלנד
טל כהן

המשך כהונתו של יחיא כמנכ"ל היא אחת המחלוקות העומדות בלב הסכסוך בין הצדדים. לפי הסכם הפעילות בין הצדדים, צפוי היה יחיא לפרוש בהגיעו לגיל 70, אלא אם יוסכם אחרת. כמו כן, הוסכם גם כי כל מחלוקת בין הצדדים תוכרע על ידי בורר יחיד בלונדון. הסכסוך בין הצדדים הגיע לשיאו ב–2016, כשיחיא הגיע לגיל 70 ואיגל ביקשה שהוא יפרוש מתפקידו. על רקע הדרישה של איגל התגלעו בין הצדדים כמה מחלוקות, שהובילו אותם להליכים משפטיים.

במארס 2016 הגיש יחיא תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב, שבה ביקש להצהיר כי התניה של גיל הפרישה שלו בטלה בהיותה בלתי־חוקתית ומנוגדת לדין. איגל בתגובה ביקשה לנהל את ההליכים בלונדון, לפי התניית הבוררות בין הצדדים. באוקטובר 2016 ניתן פסק בוררות בלונדון, שלפיו על יחיא לפרוש מתפקידו, אבל יחיא שלא היה מרוצה מניהול הליך הבוררות הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול פסק הבוררות.

באוגוסט האחרון קיבלה השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשתה של איגל לאשר את הבוררות, וחייבה את יחיא לשלם לאיגל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 75 אלף שקל. לאחר מכן, יחיא הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לדבריו, המחלוקת נוגעת לשאלת הסטטוס שלו כעובד של עיר השעשועים וליחסי עובד־מעביד, ולכן אינה יכולה להתברר בבוררות.

אלא שגם הפעם הוא לא נחל הצלחה: בנובמבר האחרון דחה השופט דוד מינץ מבית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור.

רישיון העסק לא חודש

התוצאה של הסכסוכים המשפטיים בין הצדדים היא שמאז נובמבר 2016 החברה מתנהלת ללא מנכ"ל. החודש הגיש יחיא תביעה נוספת למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה הוא מבקש להצהיר כי השותפים בעיר השעשועים, שהם בעלי המניות היחידים בה, נקלעו למבוי סתום הגורר מבוי סתום בניהול החברה.

מהבקשה עולה כי בהיעדר מנכ"ל, עיריית תל אביב סירבה לחדש את רישיון העסק של החברה, תוך שהיא מודיעה כי הבקשה הוגשה עם מסמכים שעליהם חתום דירקטור. העירייה הדגישה כי דירקטור לא יכול לשמש בפועל מנהל בעסק, בהתאם לחוק.

כמו כן, בנק הפועלים צימצם את מסגרות האשראי של החברה, ובאחרונה אף העביר את הטיפול בתיק לאגף לאשראים מיוחדים. "החברה מתקרבת למצב של חדלות פירעון. אם אופן התנהלותה הזה יימשך, היא לא תוכל לפרוע את חובותיה, בין היתר כלפי עובדיה, וכן הוצאות הפינוי שיידרשו עבור המתקנים", מודגש בבקשה שהוגשה החודש.

עוד נטען כי מחמת אי־הפעלת הפארקים במהלך השבתות האחרונות, הנובעת מהתנהלות של איגל, לרבות סיכול האפשרות למינוי מנכ"ל, הפסידה החברה הכנסות מהותיות. מעבר לכך, כתוצאה מאי־הפעלת הפארקים בחופשת הפסח צפויה החברה להפסיד סכומים ניכרים נוספים.

מעבר לחוסר הוודאות לגבי עתיד פעילות החברה והפארקים, גם שמם הטוב של האתרים צפוי ככל הנראה להיפגע בעקבות השינויים האחרונים. חברות האשראי הגדולות ומועדוני צרכנות כמו חבר, שהציעו במשך שנים כרטיסים מוזלים והטבות לאתרים, סיימו את ההתקשרות עם הפארקים בסוף 2017, ולא חידשו אותם.

מקור בענף טוען כי גם אם יתייצב המצב ויימצא פתרון לפתיחת הפארקים במהרה, אין לדעת אם יוחזרו אותם הקשרים בעקבות הפגיעה שנוצרה. "חוסר התחרות בענף הזה גורם לכך שסכסוך פנימי בחברה יכול לשתק פעילות עתידית מתוכננת של ארגונים ומשפחות רבות. אולי כעת ירימו את הכפפה ויבינו שהביקוש קיים ויש צורך בעוד מקומות בילוי מסוג זה", אומר המקור.

גם בחברת מרכז הירידים, בעלת השטח בלונה פארק תל אביב לא מרוצים מהמצב. לכן החברה פנתה לעיר השעשועים והבהירה כי המצב הקיים, שבו הלונה פארק סגור בפני מבקרים, אינו מקובל על מרכז הירידים, וכי על עיר השעשועים להחזיר את הפארק לפעילות סדירה לאלתר. במרכז הירידים הוסיפו כי החברה רואה חשיבות רבה בהפעלת פארק שעשועים למען תושבי תל אביב וכלל אזרחי ישראל.

לונה פארק תל אביב
עופר וקנין

מי עומד מאחורי איגל?

בתביעה האחרונה שהגיש יחיא, הוא מבקש מבית המשפט לתת הוראות מחייבות לבעלי המניות בחברה, שיובילו להיפרדות שוויונית באחזקות של הצדדים. באמצעות עורכי הדין גיא גיסין ויואל פרייליך ממשרד עורכי הדין גיסין ושות', הוא מציע כמה דרכים להפרדת הכוחות ביניהם: הכרזה על פירוק השותפות באופן שבו אחד הצדדים יחויב לרכוש את חלקו של חברו; ומכירה לצד שלישי לאחר ביצוע הליך התמחרות שוויונית בדרך של מכירה פומבית.

לדברי עו"ד יואל פרייליך, המייצג את יחיא, ״כתוצאה מפעולות פוגעניות שנקטה איגל, החברה נותרה ללא מנכ"ל וללא מי שיחותם על רישיון העסק. נעשו פניות לבית המשפט כדי להסיר את הפעולות הפוגעניות של איגל. כמו כן, עקב המבוי הסתום בניהולה של החברה, הוגשה עתירה להביא להפרדה בין השותפים".

מי עומד מאחורי איגל? מהבקשה עולה כי בעלי המניות היחידים באיגל היו בתחילה סולי ואייב קרוק, אחים תאומים מדרום אפריקה. מערכת היחסים ביניהם לבין יחיא הוסדרה בהסכם שנחתם ב–1994. בהתאם להסכמות הראשוניות בין הצדדים, לכל בעל מניות בחברה יש זכות למנות שני דירקטורים. עד לאחרונה כיהן יחיא גם כדירקטור בחברה, אבל בעקבות המתיחות בין בעלי המניות, שהובילה לסיום כהונתו כמנכ"ל, הוא בחר לסיים את תפקידו גם כדירקטור, ומדצמבר 2017 מכהנים בחברה שני דירקטורים מטעמו.

בתביעה שהגיש יחיא כעת, הוא טוען כי הדירקטורים מטעם איגל התפטרו לפני כמה חודשים במפתיע, ובשלב קריטי מבחינת עסקיה של החברה. לדבריו, הבעלות באיגל הועברה למארג סבוך של נאמנויות, חלקן נסתרות, באופן שאינן מאפשר להתחקות עד הסוף אחר הנהנים הסופיים בחברה. לדבריו, אין לו ידיעה אישית וברורה באשר לזהות בעלי המניות באיגל והנהנים הסופיים שלה.

בתביעה יש גם התייחסות גם לתפקודו של יחיא כמנכ"ל, ונטען כי עסקיה של החברה נוהלו היטב על ידו. "יחיא מכיר כל מתקן, כל פינה וכל "רחש בפארקי השעשועים של החברה, והקדיש את מיטב זמנו ומרצו לפעילות החברה", נכתב.

כל הצדדים תובעים

במקביל, פנתה גם איגל לבית המשפט בבקשה דחופה למתן סעדים זמניים. בין היתר היא מבקשת מבית המשפט לתת צו המורה כי לדירקטור מטעמה תהיה סמכות לפעול בשם החברה לחידוש רישיונות העסק וכן לאפשר לו לפעול כמנכ"ל החברה.

איגל מפנה אצבע מאשימה ליחיא, וטוענת כי "מרגע שנכפה עליו לקיים את התחייבותו לפרוש מתפקיד המנכ"ל, הוא פועל באופן שיטתי לפגיעה בחברה ולשיתוק פעילותה, כשמבחינתו, כך נראה, אם לא הוא יעמוד בראש החברה, פשוט לא תהיה חברה".

לטענתה של איגל, הדירקטורים מטעם יחיא, ארז ללקין ודרור בולקין משחקים משחק כפול. "מצד אחד הם מסרבים לחתום על המסמכים הנדרשים לצורך חידוש רישיונות העסק, בטענה שעל בעלי המניות של החברה לחתום עליהם. מצד שני, יחיא שבחר להתפטר מתפקידו כדירקטור דווקא סמוך למועד פקיעת רישיונות העסק של החברה, אינו חותם על המסמכים בטענה שעל הדירקטורים לחתום עליהם".

איגל מדגישה כי "קיימת סכנה מיידית להמשך קיומו של אחד מסמליה של העיר תל אביב, ומקור בלתי־נדלה לזיכרונות ילדות של קטנים וגדולים". לטענתה, "החברה מצויה על סף תהום, ובזמן שאיגל מנסה למנוע את נפילתה, יחיא דוחף אותה מטה בכל הכוח".

במקביל, גם הדירקטורים ללקין ובולקין הגישו לבית המשפט בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד איגל ובנק הפועלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בבקשה הם מציינים כי הגיעו אליהם כמה מכתבי דרישה מצדדים שלישיים, המעמידים בסכנה את עתידה של החברה.

כך למשל, הם מציינים כי קיבלו מכתב מאחד ממשכירי שטחים הטוען להפרת הסכם וגם מכתב מנציגם של עובדי החברה. הדירקטורים מעלים חששות בדבר עתידה העסקי של החברה, ומדגישים כי נוכחו לדעת שלפני כמה חודשים משכו בעלי המניות של החברה דיווידנד בסכום מצטבר של 55 מיליון שקל.

"פעולות אלה של איגל הן רק חוליה אחת בשרשרת פעולות אסטרטגיות מתוכננות היטב, שנדמה כי כל מטרתן להביא לשיתוק החברה ועלולות להוביל לקריסתה", נכתב בתביעה. הדירקטורים טוענים כי איגל הפעילה לחצים ואף פנתה לבוררות כדי לגרום להפסקת כהונתו של מנכ"ל החברה זה 25 שנה.

הם מציינים גם כי במסגרת חקירה שנערכת על ידי רשויות המס בישראל, התקבל מכתב דרישת מידע בנוגע לאיגל, נציגיה ונושאי משרה בהווה ובעבר ובדירקטוריון החברה. כמו כן, לטענתם, על פי מידע שהועבר לבנק על ידי איגל, נגד היורשים של האחים קרוק מתנהלות חקירות בנוגע לחשדות שהועלו בקשר לסוגיות של הלבנת הון על ידי רשויות המס והחוק בדרום אפריקה ובאוסטרליה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#