אחרי הצלחת חוק השקיות: בנק ישראל ממליץ לבחון עוד תשלומים סביבתיים

על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה חלה ירידה עקבית בשימוש בשקיות הניילון בעקבות הדרישה לתשלום של 10 אגורות לשקית - עד לנפילה של כ-80% במהלך השנה האחרונה ■ כעת מציעים בבנק בבנק ישראל להרחיב את המהלך לרשתות הפארם ולתחומים סביבתיים נוספים

הדר קנה
הדר קנה
הדר קנה
הדר קנה

לאור הצלחת חוק השקיות - שהפחית משמעותית את השימוש בשקיות באמצעות גביית  10 אגורות לשקית מהצרכנים - ממליץ בנק ישראל לבחון הטלת תשלומים דומים בתחומים סביבתיים נוספים, כך על פי דו"ח בנק ישראל לשנת 2017.

החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, ואוסר חלוקה בחינם של שקיות חד-פעמיות ברשתות השיווק (לא כולל מכולות ושווקים). החוק אף קובע היטל של 10 אגורות על מי שייבחר לקבל שקית מהמשווק. זאת מתוך כוונה להפחית את השימוש בשקיות חד-פעמיות - המייצרות זיהום ונזק סביבתי. החוק נחל הצלחה, ועל פי נתונים של המשרד לאיכות הסביבה נרשמה ירידה עקבית בשימוש בשקיות הניילון בעקבות חקיקתו - על לנפילה של כ-80% במהלך השנה האחרונה.

השקיות החד פעמיות עשויות מפלסטיק, חומר שאינו מתפרק במשך מאות שנים. על פי נתוני הדו"ח - עד ל-2017 חולקו בישראל מעל ל-2 מיליארד שקיות בשנה - כ-275 לנפש. "מספרים אלו גבוהים יחסית למקובל בעולם, דבר שהצביע על כך שניתן להביא לשיפור המצב. דרך הפעולה שנבחרה הייתה מתונה יחסית: החוק אינו אוסר על חלוקת השקיות, אולם הוא מחייב לגבות תמורתן היטל נמוך במרכולים השייכים ל-21 הרשתות הקמעוניות הגדולות", נכתב בדו"ח.

נתח השוק של רשתות שבהן נאסרה חלוקת השקיות חינם נאמד בכ-57% מכלל המכירות במרכולים וחנויות מכולת בישראל. גביית תשלום עבור שקיות רווחת זה מכבר ברבות מהמדינות המפותחות, ובשנים האחרונות הנהיגו אותה מדינות נוספות - שחלקן אף הגביל או אסר כליל על השימוש בהן. בדו"ח מציינים כי במדינות אחרות ההיטלים היו אף גבוהים יותר מבישראל - ועדיין החוק הצליח ייחסית: "המקרה של בריטניה ואירלנד מעניין במיוחד: החוקים שאומצו בהן לגבי היטל על שקיות נשיאה דומים לחוק הישראלי, וצריכת השקיות בהן ירדה בכ-80% . אירלנד החילה את החוק ב-2002 ובכך נמנתה עם המדינות הראשונות שהחילו חוק כזה, וגובה ההיטל שם נע בין 50 ל 70- אגורות (במונחים שקליים). בהמשך הוחלו חוקים דומים בוויילס (2011), צפון אירלנד (2013), סקוטלנד (2014) ואנגליה (2015). ההיטל בכולן נקבע ברמה של כ-25 אגורות. נראה כי הגברת המודעות הסביבתית בבריטניה בשנות האלפיים אפשרה להשיג שם תוצאות דומות לאלה שהושגו לפני כן באירלנד, אך באמצעות היטל נמוך יותר".

התחלת גביית התשלום בישראל לוותה בשני צעדים: מסע פרסום שהציג את הפגיעה הסביבתית שגורמות השקיות, וסבסוד חלוקה בחינם של שקיות נשיאה רב-פעמיות. דו"ח מציין כי מבחינת הצרכנים התשלום עבור השקיות הופך את עלותן לגלויה, בשעה שלפני כן היא הייתה סמויה מעיניהם ונגבתה מהם בעקיפין. הכספים הנגבים עבור השקיות מועברים לקרן ייעודית במשרד להגנת הסביבה, ועל כן עלות השקית למרכולים נותרת בעינה.

הנתונים מראים כי השפעת התשלום עבור השקיות עבדה ביתר הצלחה, וכי מספר השקיות שהקונים לקחו ברשתות שחויבו בהיטל פחת ב-80%, בלא שהתגלו הבדלים משמעותיים בין חנויות ביישובים או אזורים של אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי שונה.

בדו"ח עלו שתי שאלות מרכזיות לגבי הממצאים הללו - הראשונה, מדוע תשלום כה נמוך גרם לשינוי התנהגותי עמוק כל כך; והשנייה, האם הצרכנים הרחיבו את השימוש בשקיות מסוג אחר.

לשם כך ערכו בבנק ישראל סקר בקרב הצרכנים, והמסקנה היא כי הירידה בצריכת השקיות לא נבעה מההוצאה הכספית, אלא מהזדהות עם מטרת החוק (50%) ומלחץ חברתי (25%) ואימוץ של התחליף שהוצע - שקיות רב פעמיות שחולקו בחינם עם כניסת החוק לתוקף ושהשימוש בהם עלה מ-28% ל70%.

עוד סיפרו הנשאלים כי בעבר - כשהשקיות ניתנו חינם - הם לקחו שקיות בכמות שעלתה על צורכיהם - התנהלות שהשתנתה מאז כניסת החוק לתוקף.

עם זאת, חלק מהמשיבים בסקר דיווחו כי התשלום גרם להם לקחת יותר שקיות שנותרו חינמיות (שקיות דקיקות ללא ידיות במחלקות הפירות והירקות) וכי הגדילו את כמות שקיות האשפה שהם רוכשים.

הממצאים החיובים ברובם, גרמו לבנק ישראל להציע את הרחבתו לתחומים נוספים: "הצלחתו מעלה את האפשרות שגם בתחומים סביבתיים נוספים ניתן להביא לשינויים התנהגותיים מהותיים באמצעות צעדי מדיניות שפגיעתם הכלכלית בצרכן קטנה, בפרט כאשר מדובר במעבר מחלוקה בחינם לגביית תשלום מזערי". בבנק סבורים כי שילוב הצעדים הללו עם הסברה יעילה, מחזק את השפעתם על הצרכנים.

עוד אומרים בבנק כי יש לשקול להרחיב את החוק לרשתות נוספות - שכיום מחלקות אותן שקיות בחינם - דוגמת מרכולים קטנים וחנויות פארם.

שקיות פלסטיק חד פעמיות
שקיות פלסטיק חד פעמיותצילום: דן קינן

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ