מה מסתירים בתי הדיור המוגן מהדיירים - צרכנות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מסתירים בתי הדיור המוגן מהדיירים

גבייה עבור ליווי לקופת חולים, תשלום על הורדת פלסטר ו-200 שקל כשהנכד נשאר לישון ■ הפנסיונרים בדיור המוגן מוכרים את בתיהם ומשלמים אלפי שקלים בחודש כדי לממן דיור בטוח - ובדרך מגלים הפתעות לא נעימות ■ כשעוזבים, החזר הפיקדון של מאות אלפי שקלים מתמהמה

תגובות

תצלומים: תומר אפלבאום; למצולמים ולבתי הדיור המוגן אין קשר לכתבה

כשד"ר רות הופר בת ה-96 נכנסה לגור ב-2001 בדיור המוגן בית טובי העיר בירושלים, היא הפקידה במקום סכום עצום, בשווי של דירה גדולה בשכונה איכותית בירושלים. מהסכום האמור נשחק מדי שנה במשך עשר השנים הראשונות שיעור של 2.8% בצירוף מע"מ לטובת בית הדיור המוגן. בנוסף היא משלמת מדי חודש כ-7,475 שקל דמי אחזקה.

ד"ר הופר סובלת מקשיי ראייה, ונאבקת במחלת הסרטן, והתשלומים האלה נועדו להבטיח לה מגורים מוגנים הכוללים שירותי השגחה, כמו גם הבטחה ליצירת קשר יומיומי עמה לווידוי שלומה ולקיחת בדיקות דם והעברתן לקופת החולים.

בפועל ההבטחות לא מקוימות - במספר מקרים שכחה אחות בית טובי העיר לקחת ממנה דם, במקרים אחרים לקחה דם אך שכחה להעבירו לקופת החולים.

כשניסו "לתקן" את הטעות והצמידו לה מלווה לקופת החולים, זו האחרונה התנתה את ההמתנה בקופת החולים בתשלום של 200 שקל, בצירוף הוצאות הנסיעה, כאילו היתה הברירה בידיה של הדיירת הקשישה להישאר שם לבדה. כשהובהלה ד"ר הופר לבית החולים בראש השנה ונעדרה במשך שלושה ימים, לא בוצעה אף שיחת טלפון לשאול לשלומה.

דפי הבית המפתים של בתי הדיור המוגן הפרטיים חושפים תמונות של אזרחים מבוגרים חייכנים המשחקים בקלפים מסביב לשולחנות לובי מפואר, מתעמלים בחדר ספורט מרווח, רוקדים ונהנים. התמונות מציגות דירות מעוצבות והטקסט מתחת להן קורא למבוגרים ליהנות מהשגחה רפואית צמודה, מפעילויות חברה ותרבות מגוונות, מנוף פסטורלי שקט ובעיקר מהאפשרות להמשיך בחיים עצמאיים ובטוחים באווירה משפחתית חמה.

אך גם התמונות ששוות אלפי מלים, לעתים אינן מספרות הכל.

תשלומים נוספים על פיקדון גבוה שנשחק

הדרך לדירה בבית הדיור המוגן הפרטי מתחילה בפיקדון גבוה, הנאמד ב-800 אלף שקל בממוצע. בבתים יוקרתיים הוא יכול להאמיר בקלות למיליון שקל ויותר. הפיקדון, שכל תפקידו להקנות לדייר את הזכות להשתכן בבית, נשחק ב-2.5%-3% לשנה, בצירוף מע"מ, במשך 10-12 השנים הראשונות לשהות הדייר בבית, ובעלי הבית עושים בו כבשלהם.

"נכון להיום אין פיקוח על כספי הפיקדונות שהדיירים מפקידים בידי בעלי הבתים, והבעלים חופשיים לעשות בהם שימוש ככל העולה על רוחם, לרבות השקעת הכספים בהשקעות בדרגת סיכון גבוהה או חיסול חובות שיכולים לגרום בסופו של דבר גם להתמוטטות של הבית והשארת הדיירים חסרי כל", אומרת עו"ד דנה מליחי-חקמון ממשרד וייס פורת, המייצג את עמותת דיירי הדיור המוגן.

כאשר הדיירים מבקשים לעזוב את הבית, החזר דמי הפיקדון הנותרים מתמהמה, על אף הפסיקה של בית הדין לחוזים אחידים על פיה אם הדייר מודיע 90 יום מראש הוא זכאי להחזר ביום יציאתו את הבית.

דמי הפיקדון בניכוי דמי השחיקה מוחזרים ללא ריבית לדייר, אך כמה בתי דיור מוגן דוגמת הבתים ברשת עד 120 ובית שבעת הכוכבים מגדילים לעשות ומנכים מהפיקדון אלפי שקלים בכל שנה בגין מע"מ על ריבית רעיונית. כלומר, הדיירים מתבקשים לשאת במע"מ שחל על הבית בעבור ההכנסה שהוא עשוי היה להרוויח מהריבית על פיקדונות הדיירים שהופקדו בידיו אילו הפקיד אותם לטובתו.

סעיף החוזה המאשר את הגבייה הזו מעורפל, ועל כן גם נסתר מעורכי דין מנוסים שנשכרו על ידי דיירים לבדוק את החוזה לפני כניסתם לבית. רק במעמד היציאה מהבית או פטירת הדייר מתגלה החיוב המפתיע.

לטענת עוה"ד זאב וייס ומליחי-חקמון, לפי פרשנות נכונה של הסכם ההתקשרות של הבית עם הדיירים, הבית אינו רשאי לקזז מע"מ ריבית רעיונית מפיקדונות הדיירים ומדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד.

המשרד מנהל תביעה נגד בית דיור שבעת הכוכבים בעניין זה ארבע שנים. "מעט לאחר הגשת התביעה החל הבית לשנות את נוסח הסעיף לדיירים החדשים, ועתה הוא כולל במפורש מע"מ ריבית רעיונית, אך התיקון עדיין לא מתקן את העיוות שבחיוב זה", אומרת מליחי-חקמון.

הדיירים לא מבינים מה כוללים דמי האחזקה

נוסף על דמי הפיקדון, הדיירים משלמים תשלום חודשי קבוע של דמי אחזקה. דמי אחזקה תלויים בגודל הדירה ובמיקומה, ויכולים להגיע ל-12 אלף שקל לחודש. דמי האחזקה כוללים תשלומי ארנונה ומים, ביטוח ומסים עירוניים, השגחה ומעקב רפואי, שימוש במתקנים השונים בבית ופעילויות חברה.

אך נראה שגם סכום גבוה זה אינו מספיק. הדיירים נאלצים לשלם על שירותים שהסעיפים המעורפלים בחוזה האחיד שחתמו עליו עם כניסתם לבית אינם מסדירים. "כושר ההמצאה לחיוב הדיירים בתוספות תשלום למיניהן בלתי ייאמן ומשתנה מבית לבית. לעתים בשביל לקבל טיפול רפואי פשוט של אחות בדירה כמו להוריד פלסטר, או לשים טיפות בעיניים, מבקשים תשלום נוסף", אומר יגאל שפירא עורך דין ודייר בבית דיור מוגן. כך לדוגמה, באחד הבתים החל חוג מסוים ללא תשלום וכעבור זמן הודיעו שיש לשלם עבורו.

באחד הבתים התבקשו הדיירים לשלם 200 שקל ללילה על מנת להלין את נכדם בבית. בבית אחר גובים תשלום נוסף על שירותי רפואה, כמו הבאת תרופות מבית המרקחת. דיירים מתלוננים כי בתים מסוימים חוסכים ברופא שאמור לעמוד לרשותם 24 שעות ביממה ומזעיקים רופא שנמצא בתורנות במחלקה הסיעודית הקיימת בבית.

"הנושא הבריאותי הוא החשוב ביותר לכל אחד מהמבוגרים שבחרו לעבור לדיור מוגן", אומר יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל. אך גם כשהשירות כלול בדמי האחזקה, לעתים הוא מצומצם משכתוב בחוזה: "בבתים מסוימים הרופא נמצא שעות ספורות ביום, והאחיות ממהרות להזעיק אמבולנס גם לבעיות פשוטות, במקום להטריד את הרופא הכונן. התשלום על האמבולנס, אם לא מאשפזים, הוא על הדייר", הוא אומר.

בעיה מטרידה נוספת בדמי האחזקה מתגלה בתשלום הארנונה. במרבית הבתים, תשלומי הארנונה מופיעים כסעיף קבוע בדמי האחזקה, ללא תעריף מפורט. רבים מדיירי הבתים זכאים להנחות בתשלומי הארנונה על פי חוק במדינת ישראל - אך הדיירים אינם מתבקשים בשום שלב להגיש מסמכים לאישור ההנחה וההסכם שהבית עשה עם העירייה אינו נהיר להם.

משכירים את הבריכה והאולמות לצעירים

זה מכבר מצאו בעלי הבית פתרון יצירתי נוסף ל"השלמת הכנסה": אולמות הבית מושכרים לגופים חיצוניים. כך גם שירותי הבריכה, הספא וחדר הכושר המוצעים לקהל הרחב תמורת מנוי חודשי. בבתים מסוימים אין הגבלת גיל לרוכשי המינויים - דיירים שביקשו להגיע לבית דיור ולחיות בחברה של בני גילם נאלצים לבלות בבריכה צפופה עם צעירים שאינם מכירים.

הדיירים נאלצים להסתגל לשינויים. כך למשל באחד הבתים נערך כנס רופאים. לצורך הכנס סגרו את חדר האוכל והעבירו חוגים לחדרים אחרים, דיירים שביקשו לקחת חלק בכנס לא הורשו לעשות זאת.

"אנחנו לא עברנו לבית הדיור המוגן בכדי להילחם ולהיאבק, באנו לנוח לאחר שהשתתפנו כבר במספיק מלחמות בחיינו. אבל התשלומים האלה והשינויים הקטנים שהבית מכתיב על דעת עצמו מצטברים ויוצרים אווירה לא נעימה. הדיירים מסתובבים בבתים וחוששים מהיום שהם לא יהיו בריאים וצלולים כל כך. הם אומרים לעצמם אם היום אגיב ואאבק על דבר קטן זה או אחר, מחר, כאשר אהיה פחות חזק - ההנהלה תתנכל לי", אומר ס'.

"בכנסת הזאת נלחמנו לאפשר לאדם שקנה בגד להתחרט, אז על אחת כמה וכמה כשאדם משקיע בביתו"

ביולי אישרה הכנסת בקריאה ראשונה יוזמה של עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל. חוק הדיור המוגן התשע"א-2010 נכתב במטרה להסדיר את מערכת היחסים בין דיירי הדיור המוגן לבין בעלי בית הדיור המוגן, והוא נועד להבטיח את כספי פיקדונות הדיירים בפני מצב של פשיטת רגל, או חוסר יכולת או רצון של אותו גוף שאתו קשרו עסקה להשיב להם את כספי הפיקדון.

החוק המוצע אף מחייב את מפעיל חברת דיור מוגן, כהגדרתה בהצעת החוק, לפעול באחת מחמש הפעולות הבאות לקבלת כספי הפיקדון: מסירת ערבות בנקאית לדייר; שיעבוד הדירה, או החלק היחסי מהקרקע שעליה היא נבנית לטובת הדייר המוגן; העברת הבעלות או זכות אחרת בדירה על שם הדייר המוגן; רישום הערת אזהרה לגבי הדירה או ביטוח כאשר הדייר המוגן מצוין כמוטב על פי פוליסת הביטוח.

ההצעה תעגן בחוק את התנאים לקבלת רישיון להפעלת דיור מוגן כמו כשירות בטיחותית, משפטית, תברואתית וסביבתית. במסגרת ההצעה המפורטת, הבתים יעמדו לפיקוח המפקח של משרד הרווחה. בין היתר ייקבע סל שירותי חובה שהקשישים זכאים לו, הכוללים עובדים סוציאליים, שירותי בריאות וניקיון.

להצעת החוק הממשלתית שהגיש שר הרווחה יצחק הרצוג, צורפו גם שתי הצעות חוק פרטיות באותו נושא, וכולן יחד יידונו בוועדת העבודה והרווחה לקראת הכנתן לקריאה שנייה ושלישית. הצעות החוק עברו בכנסת ב-26 קולות ללא הצבעות נגד וללא נמנעים.

השר הרצוג אמר "אנחנו עושים הסדרה בתחום כלכלי שלא היה מכוסה. טוב שזה על דעת כל סיעות הבית. זה הישג חשוב מאוד ובשורה גדולה להרבה מאוד דיירים בדיור המוגן ברחבי ישראל".

חבר הכנסת נסים זאב (ש"ס) אמר בישיבת הכנסת כי "אחד הסעיפים הכי חשובים שיש בחוק הוא לאפשר לאותו מבוגר שהות לבחון אם המקום באמת מתאים לו. בכנסת הזאת נלחמנו לאפשר לאדם שקנה בגד להתחרט לאחר 30 יום, אז על אחת כמה וכמה כשאדם משקיע בביתו".

"איננו שונים במאום ממאות אלפי עסקים אחרים"

מהנהלת בית טובי העיר נמסר כי "התחלנו לנהל את הבית לפני כחודש. בזמן הקצר שאנו כאן נפגשנו עם דיירים רבים אשר שמחים מאוד להתגורר כאן. לא היינו מודעים לבעיה של ד"ר רות הופר, נבדוק את הנושא ונתקן את הדרוש".

מהנהלת רשת עד 120 נמסר כי "ההסכם ברור, מדבר בעד עצמו ומחיל, כנהוג במשק, את חיובי המע"מ על הלקוח הסופי. בכך, איננו שונים במאום ממאות אלפי עסקים אחרים. עורכי דין המבינים בתחום לא פחות, מביעים עמדה שונה לחלוטין".

מבא כוחם של שבעת הכוכבים נמסר בתגובה כי "הסוגיה מתבררת זה כשלוש שנים בבית המשפט. מרבית מדיירי בית המגורים סירבו להצטרף לתביעה, מאחר שהם אינם אוחזים בעמדה שהועלתה על ידכם, כי אם להיפך. זאת גם לאחר שנערכו פגישות עם הדיירים ונוהל מסע של הסברים, שיכנועים והרצאות שנועד לגייסם לצורך הגשת התביעה. נראה, אם כן, כי העיתוי שבו מועלית הפנייה, בסמוך למועד מתן עדות מטעם נציגי מרשתי, נועד לנסות להציל את תביעת הסרק ולהביא להשפעה פסולה על הליכים תלויים ועומדים. מכל מקום, הוראות ההסכם ברורות והן מאפשרות למרשתי לגבות את המע"מ בגין הריבית הרעיונית.

"מעדויות הדיירים עולה בבירור כי הם ו/או באי כוחם ידעו היטב על החיוב במע"מ והבינו היטב את משמעות הוראות ההסכם. עוד יצוין, כי מדובר בתנאי מסחרי אחד מתוך מכלול של תנאים, שעליהם סוכם עם הדיירים".

רוני עוזרי, יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן (א.ב.א) אמר בתגובה כי "בתי הדיור המוגן מציעים שירות ותנאים איכותיים תוך הגנה על הדיירים ועל כספם. בעת ניסוח תנאי הסכם ההתקשרות, הדיירים מלווים בעורכי דין מנוסים, ובתי הדיור המוגן מחויבים לעמוד בתנאים אלה. באיגוד פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות כדי לחוקק את חוק הדיור המוגן, ועמדת האיגוד היא שיש לחייב הקמת קרן להבטחת הפיקדונות והחזרתם לדיירים עוזבים ולהפעלתה השוטפת במקרים של קשיים כלכליים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#