רוצים להשתתף במרוץ הלילה? רוצו קודם לכספומט - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להשתתף במרוץ הלילה? רוצו קודם לכספומט

מי המרוויח הגדול מהאירוע ומי יכול היה להרוויח יותר

תגובות

במרוץ שהתקיים בתחילת השבוע בתל אביב בחסות חברת נייקי לא חסכו בדבר. מילת הקסם היתה "נראות". נייקי ניצלה את ההזדמנות להפגין נוכחות ולהוכיח את עוצמתה כמותג-על. המשתתפים קיבלו חולצה ממותגת של החברה וצ'יפ אלקטרוני, נהנו לפני הריצה מחימום לצלילי הופעה חיה ואף זכו לבמות מוסיקה לאורך המסלול ולארטיקים בקו הסיום. ללא ספק, כבכל שנה האירוע היה מרשים והצליח להלהיב הן את משתתפיו והן את המון הצופים הסקרנים שעודד את הרצים בצידי הכביש.

בנייקי יודעים את העבודה, ובגדול. הם השכילו לשריין את התאריך הכי חם (10.10.10), לבחור את המיקום הכי חם (תל אביב) ולסגור את המוסיקאי הכי חם (סקאזי). מעתה אימרו, נייקי ישראל - לא רק חברת ביגוד והנעלת ספורט מובילה אלא גם מפיקת מסיבות המוניות. כבר ארבע שנים שהחברה נותנת חסותה על אירוע הספורט המוביל של תל אביב ומצליחה לסחוף עמה יותר ויותר משתתפים משנה לשנה. כל עוד כולם נהנים, הכל טוב ויפה. אך בעוד שנייקי נהנית מכך שעיר שלמה הופכת לשלט החוצות הפרטי שלה, ועיריית תל אביב נהנית מהשבחת הרזומה שלה כעיר שוקקת חיים שמארגנת אירועי ספורט מרהיבים לציבור הרחב, המשתתפים שזוכים ליהנות מהחגיגה הספורטיבית הם רק אלו שיש ביכולתם לממן את דמי ההשתתפות בסך 120 שקל עד 150 שקל. לרבים אולי מדובר בסכום זניח, אך יש כאלו שאין בידם לשלם סכום השווה כמעט לערכו של יום עבודה בשכר מינימום, ואולי זה יפליא את המארגנים - אבל גם האנשים האלה רוצים ויודעים לרוץ.

"זה בסדר שעורכים מרוץ מפואר שאלו דמי ההשתתפות שלו, אבל זה לא בסדר כשזה אירוע הריצה המוביל אם לא היחיד בעיר", אמר נח עפרון, חבר מועצת העיר מסיעת עיר לכולנו. "אין לי בעיה עם זה שיש אירוע נוצץ עם עלויות גבוהות, הרי גם בתחומים אחרים זה ככה. לא סתם יש גם אופרה וגם הופעות חינם. אבל כאן נותנים רק את האופרה. צריכה להיות אלטרנטיבה למרוץ היקר הזה. ספורט עממי צריך להיות פתוח לכולם ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשלם את הסכום הזה".

עפרון, מסתבר, למוד ניסיון באירועים מסוג זה. "רצתי בהרבה מרוצים בארץ בעולם, כולל גם כמה מרתונים, ובאמת בחלק מהמקומות בעולם משתמשים במודל של תל אביב - שזה אומר אירוע מאוד נוצץ עם להקות והופעות חיות, מסיבות ושלטי ענק - אבל יש מקומות שבהם הכל הרבה יותר צנוע. בפעם הראשונה למשל שרצתי במרתון פראג זה עלה רק 10 יורו. זה היה אירוע נפלא ביוזמת העיריה וללא מיתוג. אז אומנם החולצה היתה פשוטה מטריקו ולא היו דברים נוצצים כמו להקות או זיקוקים אבל זה היה מאוד כיף".

עפרון מוסיף, "אני חושב שהדרך שבה עיריית תל אביב בחרה ללכת היא שחייבים לעשות הכל בגדול, לעשות את הדבר הכי נוצץ כמו שעושים בניו יורק או בלונדון ופאריס. אז אוקי, יש מקום לדברים כאלה אבל זה לא יכול להיות סוג התרבות הציבורית היחיד שהם מקדמים פה. יש כאן דחיפה בלתי נלאית של עיריית תל אביב לדברים שהם ממוסחרים יותר וגדולים יותר, וזו בעיני טעות".

השנה היו כאלה שהחליטו לקחת את העניינים לידיהם ולארגן מרוץ חלופי לזה של נייקי ועיריית תל אביב. עפרון חבר למארגנים, ביניהם היה גם אילן זיסר, 46, תושב תל אביב. "ב-2007 השתתפתי במרוץ של נייקי ומאוד נהניתי. במרוץ שנה אח"כ חייבו את כולם ללבוש את החולצות של נייקי ולמרות שכבר נרשמתי למרוץ, ביטלתי. לא התחשק לי להיות דוגמן של החברה, בטח לא כשאני משלם לנייקי ולא להיפך", מספר זיסר.

למה זה כל כך הפריע לך?

"אני לא מכיר מרוץ אחר שמחייב אנשים לרוץ עם החולצות הממותגות של הספונסר. יש גבולות עדינים, אין לי בעיה עם זה שיש ספונסר אבל כאן המצב שונה. זה אירוע שאירגנה נייקי והגוף הציבורי רוכב על כך ועוד נותן לדבר הזה כסף".

גם לעפרון בטן מלאה בעניין. "מדי שנה השתתפתי במרוץ של נייקי אבל בשנה שעברה באתי בלי החולצה ואז ניגש אליי סדרן ואמר לי שאני לא יכול לרוץ בלעדיה, ושאם לא אלבש אותה - יורידו אותי מהמסלול. אז בלית ברירה לבשתי את החולצה כי רציתי לרוץ, אבל סימנתי בטוש איקס על הסמל של נייקי. זה היה אקט של ייאוש".

דובר עיריית תל אביב, הלל פרטוק, לא מתנצל על הדרישה מהמשתתפים ללבוש את חולצת המרוץ והוא משוכנע בשיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה. "רצינו שיהיה קונספט מסוים של ריצה יחד. יש תפיסה מסוימת של ריצה בנראות ובמיתוג מסוים. גם מבחינה פרקטית זה דבר נכון, הרבה יותר קל לזהות רץ ולכוון אותו במידת הצורך, בייחוד כשמדובר באירוע רב משתתפים".

הטענות שהועלו הן לא רק לגבי החולצה, אלא בכלל לגבי רמת המיתוג והמסחור של האירוע וברחבי העיר

"כשחברת אדידס עורכת מרתון בברלין, בבוסטון, בפאריס או בלונדון, כל העיר צבועה באדידס. זה לא רק תל אביב וזה לא רק נייקי. לרשות ציבורית קשה לעשות אירוע בסדר גודל כזה מכיסה, ולכן היא עושה את זה בשיתוף פעולה עם נותן חסות. אבל ככה מתקבל שירות ברמה מאוד גבוהה וגם חווייה גדולה יותר למשתתפים".

אבל לזיסר, עפרון ועמיתיהם לארגון המרוץ החלופי היה רעיון אחר. כשהתכנסו על מנת לחשוב כיצד למחות על גובה דמי ההשתתפות של מרוץ הלילה והמיתוג שלו, החליטו שלא להפגין בדרך השגרתית אלא לארגן אלטרנטיבה לאירוע מאורגן של ריצת 10 ק"מ. "קיימנו מרוץ בפארק הירקון, סימנו את המסלול, פירסמנו אותו לקראת המרוץ באינטרנט, אפילו חילקנו חולצות ומים למשתתפים בזכות עזרה פיננסית קלה שהצלחנו לגייס מגורם פרטי", מספר זיסר. "לא חייבים להוציא סכום כסף מטורף כדי לארגן אירוע ריצה. אירוע האופניים שאירגנה העירייה לפני שבועיים - שלכבודו סגרו קילומטרים רבים בת"א, כולל את הטיילת ואת נתיבי אילון - עלה מקסימום 30 שקל לאדם, כאשר משפחה בת ארבע נפשות אפילו שילמה סכום מופחת של 80 שקל. וכולם קיבלו חולצה ומים. אז למה יש כזה הבדל? הרי האבטחה אמורה להיות ההוצאה המרכזית, לא?".

אז זהו, שמסתבר שלא. מעיריית תל אביב נמסר כי הסכום שהיא הוציאה על האירוע - שכולו הוקדש לצורכי אבטחה, שיטור, מחסומים ואמצעי תחבורה - עמד על 300 אלף שקל. מנייקי נמסר כי החברה השקיעה כשני מיליון שקל, לאחר קיזוז ההכנסות מדמי ההשתתפות. אפילו אם נניח שכל 15,000 הרצים שילמו את דמי ההרשמה הנמוכים יותר (ולא כך הדבר) בסך 120 שקל, זה מסתכם ב-1.8 מיליון שקל. אם נעשה חישוב זריז ונסכום את ההשקעה של העיריה עם ההשקעה של נייקי ועם ההכנסות מדמי ההשתתפות נגלה שעלות האירוע עמדה על כ-4 מיליון שקל. כלומר, עלות האבטחה היא קטנה ביחס לסך ההוצאות - פחות מ-10% מהתקציב הכולל.

לאן הלך כל הכסף?

"הכסף הולך על רשימה ארוכה של הוצאות", מסביר פרטוק. "החל מהקמת במות, ציוד, פועלים, מתקני שירותים לרצים, הקמה של כל דוכני האירועים, לאורך המסלול היו 12 עמדות די.ג'יי, גם בתחילת המסלול וגם בסופו היתה התכנסות של הרצים עם במות והופעות, יש הוצאות של עיצוב, תאורה, הגברה, אין לזה סוף. לאירוע בסדר גודל כזה יש הרבה מאוד הוצאות מהרבה סוגים. דמי השתתפות לא מניבים רווח. הם מכסים את העלות של החולצה ושל הצ'יפ".

אבל לפני כשבועיים אירגנה עיריית ת"א את מרוץ האופניים שבו נסגרו צירים ראשיים בעיר כמו הטיילת ואפילו נתיבי איילון, ולמרות זאת דמי ההשתתפות היו לכל היותר 30 שקל לאדם. זה פער מאוד משמעותי. איך אתה מסביר את זה?

"אירוע האופניים היה מקסים, אבל אין בכלל מה להשוות מבחינת ההשקעה מסביב ומבחינת מה שהמשתתפים קיבלו. שם לא היה צ'יפ אלקטרוני והחולצה היתה מבד טריקו פשוט. ואגב, במרוץ האופניים היתה אפשרות להשתתף גם מבלי לשלם. מי שלא רצה לשאת בעלות, נרשם והשתתף באירוע מבלי לקבל חולצה. אבל כאן מדובר באירוע ברמה אחרת. עיריית ת"א לא היתה מאפשרת לחברת נייקי להרוויח כסף מהאירוע הזה, דמי ההשתתפות באמת משקפים את העלות של מה שרצים קיבלו".

אז אולי צריך לשים לב לדקויות כשמדברים על העלויות האמיתיות של אירוע ספורט. המרוץ של נייקי היה לא רק ריצה אלא מסיבת רחוב ענקית. לו היתה למישהו בעירייה או בנייקי כוונה להרים מרוץ עממי לרווחת הכלל, המשתתפים היו זוכים לרוץ בעלות נמוכה משמעותית ואולי אף בחינם. עם כל הכבוד לטכנולוגיית הדרייפיט, לאופנת הפייסבוק ולעמדות הדיג'יי, אולי יש מקום לחשוב גם על אלו שאין להם אלטרנטיבה אחרת ואין בכיסם לשלם. זה אולי יישמע מוזר לנייקי או לעיריית תל אביב, אבל גם בשנות ה-2000 וגם בעיר שמזוהה עם עידן הבורגנות יותר מכל, עדיין יש כאלו שיסתפקו גם בטריקו ויעדיפו להשתתף במרוץ בעלות סמלית. אם זה הצליח עם רוכבי האופניים, זה יכול להצליח גם עם הרצים.

מחברת נייקי נמסר כי "לא ניתן להרוויח מאירוע כזה. זו השקעה שיווקית שמטרתה לקרב אנשים לתחום הריצה ולהפוך את הריצה לתחום חוויתי ומהנה". נייקי לא צריכה להתנצל על יחסי הציבור שהיא עושה לעצמה, כל חברה היתה נוהגת כמוהה לו היה מאפשרים לה. בנוסף, בחודשיים שקדמו למרוץ, קיימה נייקי ריצות הכנה מודרכות למרוץ הלילה, שהיו פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום. צריך לזכור כי מי שתפקידו לדאוג לכיס של הציבור הוא הגוף הציבורי, ולא נותן החסות.

לעיריית תל אביב ולנייקי רצף כוונות טובות, וכולנו תקווה לאירועי ספורט נוספים בעתיד, אך מוטב שיזכרו בחדרי הישיבות המשקיפים על הככר, שהזכות לשמוח באירוע ספורט צריכה להיות שווה לכולם. שיתוף הפעולה בין שני הגופים הללו נשא פרי יפה והינו ראוי להערכה, ועם זאת גם ראוי לשיפור. בהחלט ייתכן שעל עיריית תל אביב לשפר את יכולת המשא ומתן שלה ולהבא להוציא מנייקי דיל טוב יותר. אולי במקום להרים פעם בשנה אירוע ראוותני ובומבסטי, ניתן יהיה להסתפק באירוע מעט צנוע יותר, ולערוך אותו מדי חצי שנה. כך באמת ייהנו כולם: המשתתפים ירוצו יותר וישלמו פחות, עיריית תל אביב תרוויח את המוניטין של עירייה הקשובה לתושביה, ונייקי תזכה למלא את העיר בחסויות - פעמיים בשנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#