זהירות! מונופול בענף הביטוח הסיעודי

וגם, עלילות הישראלי המכוער בנופש באילת

שטרסלר נחמיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

כולם יודעים שהריכוזיות במשק הישראלי גבוהה. כולם יודעים ש-20 קבוצות גדולות שולטות בחלקים מרכזיים של המגזר הפרטי, אך לא כולם יודעים שגם בענפים פחות מרכזיים יש מצב של כמעט מונופול.

למשל, בתחום הביטוח הסיעודי. בענף זה קיימות שתי חברות ששולטות בענף ושתיהן שייכות לאותם בעלים. מדובר בחברת דקלה שבבעלות הראל, ובחברת הראל עצמה. שתי חברות אלה שולטות ב-58% משוק הביטוח הסיעודי בישראל.

מדובר פה בענקים: הכללית שולטת בכ-50% משוק הביטוחים המשלימים, והראל ודקלה שולטות ב-58% משוק הביטוח הסיעודי. אמנם יש עוד חברות ביטוח שעוסקות בנושא, כמו הפניקס, כלל, מנורה, מגדל ואליהו, אך הן קטנות יותר בתחום ספציפי זה.

לדקלה יש יתרון נוסף. היא זו שביצעה עבור הכללית את הביטוח הסיעודי עד כה. לכן יש לה נתונים היסטוריים על מספר האנשים שהגישו תביעות לביטוח. לכן היא יכולה לתת הצעת מחיר מדויקת יותר ממתחרותיה.

החשש הוא שאם דקלה או הראל ינצחו במכרז, הן יהפכו לגדולות עוד יותר. המשמעות היא שבכל מכרז עתידי שייערך בתחום הביטוח הסיעודי, יהיה להן יתרון גדול עוד יותר על פני החברות האחרות - והם יזכו גם בו. כך דקלה והראל ימשיכו לגדול עד שהחברות האחרות יתייאשו ויסגרו את ענף הביטוח הסיעודי אצלן, וכך יהפכו השתיים למונופול מלא בענף - ואז יוכלו להרים את המחירים לשמים ואף להוריד את איכות השירות.

אז איך מונעים את הסכנה הזאת? המפקח על הביטוח, עודד שריג, יכול להתערב ולמנוע את השתתפותן במכרז. הוא יכול לטעון שהוא חייב לשמור על תחרותיות בענף כדי למנוע את הסכנה שעליה הצבעתי כאן.

שריג יכול לנקוט גם צעד פחות קיצוני, ולקבוע שלא חברה אחת תנצח במכרז, אלא שתיים - בתנאי שהשתיים לא יהיו דקלה והראל, אלא מקסימום אחת מהן. לפתרון זה יש יתרון נוסף, כי המבוטחים של הכללית יוכלו לבחור בין שתי החברות הזוכות, וכך הן ייאלצו להתחרות גם על איכות השירות ומהירות התגובה. האם שריג ירים את הכפפה?

היי דרומה לאילת

השבוע התברר למלונאי אילת שהישראלים לא מציפים את העיר באוגוסט. המלונאים העריכו שהחרם על טורקיה ישאיר את הישראלים ללא ברירה, ולכן ניתן יהיה להעלות מחירים. אך הישראלים לא פראיירים. חלקם העדיפו לנסוע לוורנה ולבורגס שבבולגריה, יעדים המהווים תחליף לחופשת הכל כלול באנטליה, ורק חלקם הגיע לאילת.

לכן התחילו באילת להוריד מחירים, כי שם חוששים שגם בחגים המלונות לא יהיו מלאים ב-100%. אבל מלונאי אילת מודאגים לא רק עקב הצורך בהורדת המחיר, אלא גם עקב החומר האנושי שמגיע לאילת. הם מספרים שיש שינוי גדול השנה בהתנהגות הישראלים שמגיעים לאילת. מלונאים מספרים על אורחים שרוכשים אוכל מחוץ למלון ועושים סעודות בחדרים, תוך שהם מלכלכים ואף שוברים רהיטים, כולל טלויזיות. הם מספרים על הישראלי המכוער שנוטל כמויות ענק של מזון בארוחות הבוקר וממלא תיקים באוכל לצהריים. הם מדווחים על אורחים שחוזרים מהים או מהבריכה בבגדי ים, וכך מתיישבים להם בלובי, וגם שם הם לא מתביישים לאכול מזון שנרכש בחוץ. היתה אף אורחת אחת שתלתה כמה בגדים לייבוש על שורה של כיסאות באמצע הלובי.

האם מדובר באותם אנשים שקודם עשו לנו שם רע בטורקיה? האם הם יוציאו שם רע גם לאילת, כך שישראלים אחרים לא ירצו להגיע לשם לנופש?

אילת בצרות גם מעוד כיוונים. ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, קובל על 8,000 הסודנים שהגיעו לעיר ומשנים את פניה. כמו כן, לא נבנה מלון אחד נוסף בעיר כבר עשר שנים, וכל זאת אל מול תנופת בניית המלונות שמתרחשת בעקבה השכנה. אז לאן צועדת אילת?

ירקות באיכות נמוכה

אתמול כתבתי ב"הארץ" מאמר בזכות חוק ההסדרים ("כן לפופקורן, לא להסדרים"). ניסיתי להסביר מדוע חקיקה רגילה, מחוץ לחוק ההסדרים, לא עוברת בוועדות הכנסת; עקב אינטרסנטים שמפעילים קשרים, ששוכרים לוביסטים ש"משכנעים" את חברי הכנסת לטרפד רפורמות חשובות הפוגעות באינטרסים שלהם.

הנה דוגמה נוספת לדרך עבודתה של הכנסת: בינואר השנה עברה בממשלה הצעת "חוק הסטנדרטים", שמטרתה שיפור איכות הירקות והפירות שאנו אוכלים. הצעת החוק קובעת תקנים לגבי גידול הירקות והפירות, איכות מי ההשקיה והשימוש בחומרי הדברה ודישון. היא קובעת גם את מיון הסחורה לפי גודל ואיכות, כך שזו תוצג באופן הומוגני בשווקים ולא כמו המצב הכאוטי כיום.

אבל אז הגיע החוק לוועדת הכלכלה של הכנסת, והחקלאים החלו להפעיל לחצים. הם לא אוהבים את השינוי, ומשום שלאופיר אקוניס, יו"ר ועדת הכלכלה, לא בוער כלום, הנושא תקוע כבר חודשים בוועדה והוא גם לא יעבור בזמן הנראה לעין. זו הוכחה נוספת לכך שאי אפשר להעביר כלום בכנסת, בלי שהשינוי הוא חלק מחוק ההסדרים.

תגובה

הלל פרטוק, דובר עיריית תל אביב, לא אהב את מה שנכתב כאן בשבוע שעבר בקשר לגן הילדים של חב"ד, הממוקם בלב שכונת רמת אביב הירוקה. הוא לא אהב את הביקורת על העירייה וגם לא על העומד בראשה.

פרטוק אומר בתגובה שהחוק מחייב את העירייה לספק גני ילדים מגיל 5 ולא מגיל 4, כפי שנכתב. הוא מוסיף ומציין שהעירייה הקימה בשנים האחרונות 77 גני ילדים. הוא גם אומר שהעירייה לא עוצמת עין לנוכח עבירה על החוק, כי החצר הצמודה לגן המדובר מוגדרת כשטח ציבורי, ולכן העירייה התנתה את השימוש במבנה כגן ילדים בהסרת אותה גדר המקיפה את החצר.

בסיום מכתבו מוסיף דובר העירייה שהסרת הגדר "תקשה על המשך פעילותו של הגן". הלוואי.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker