נשיא איגוד לשכות המסחר, לין: האפליה במיסוי המכירות בישראל מביאה לסגירת עסקים

בעקבות קריסת עסקים בתחום האופנה, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שלח מכתב לשר האוצר כחלון, ובו דרש להפסיק את האפליה במיסוי בין יבוא אישי מקוון לבין מכירה בישראל

הדר קנה
הדר קנה
חנות הוניגמן
חנות הוניגמןצילום: תומר אפלבאום
הדר קנה
הדר קנה

בעקבות הקריסות האחרונות בתחום האופנה, שיגר היום נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, פנייה דחופה אל שר האוצר, משה כחלון, בדרישה לחסל את האפליה בתחום המס בין המכירות בישראל לבין היבוא האישי המקוון. במקביל, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שהוא יו"ר השדולה לעסקים קטנים, ביקש לקיים בהקדם דיון על הנושא בוועדת הרפורמות של הכנסת כדי לפעול להקלה מיידית על ענף האופנה,שלטענתו חווה "את אחד ממשבריו הגדולים ביותר".

במכתבו, לין הציע לשר האוצר שלוש חלופות לשם יצירת שוויון במיסוי: השוואת הפטור גם לעסקים המקומיים, השבת המע"מ לעסקים הישראלים דרך הדו"ח השנתי, או הורדת תקרת המס ביבוא אישי ל-26 דולר, סכום שלדבריו מקובל באיחוד האירופאי.

רשתות האופנה בישראל עוברות ימים קשים. בשבוע שעבר היתה זו רשת האופנה הוניגמן־TNT, שהתחילה בהליכי חדלות פירעון לאחר שנקלעה לחובות של 240 מיליון שקל, קודם לכן היתה זו רשת הדיסקאונט יפו־תל אביב, שנכנסה להקפאת הליכים לאחר שנקלעה לחובות של עשרות מיליוני שקלים, ולפניהן נקלעו לקשיים גם הרשתות סליו ומיש־מיש. במקביל, גם רשתות אופנה בינלאומיות - בהן פול אנד בר ופוראבר 21 - סגרו באחרונה לא מעט חנויות בישראל.

על פי הערכות שבוצעו באגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר, סגירת עסקים קמעוניים תגרור כבר בשלב הראשון ירידה של חצי מיליארד שקל בהכנסות הרשויות המקומיות. "אי אפשר להתבונן במה שמתרחש כיום בפועל במגזר המכירות לצרכנים והמגזר הקמעונאי בישראל ולהישאר אדיש. רשתות אופנה נסגרות, אחרות סובלות מירידה חדה במכירות, וחלק כבר החליטו לנטוש את הספינה. זו אינה מקריות, זוהי מגמה", כתב לין לכחלון.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחרצילום: מיכל פתאל

לין סבור כי מרכיב מרכזי בקריסת הרשתות הוא התחרות מול אתרי האינטרנט הבינלאומיים, הנהנים מפטור ממס מלא (מע"מ ומכס) עד לסכום של 75 דולר, בעוד המותגים המקומיים מחויבים בתשלום מע"מ מהשקל הראשון. הקניות באינטרנט הפכו פופולריות בקרב הישראלים שלמדו כי אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה ולחסוך  מאות שקלים היא באמצעות הזמנה של מוצרי אופנה, אלקטרוניקה וטואלטיקה מחו"ל באינטרנט. לראייה, על פי נתוני דואר ישראל, ב-2017 נשברו שיאים בהזמנת חבילות לארץ דרך האינטרנט - הישראלים הזמינו 61 מיליון חבילות, במשקל כולל של 10,800 טונות, ובגידול של כ-15% לעומת השנה הקודמת.

לדברי לין, יש בעייתיות עם התרחבות תופעת הקניות האינטרנטיות בקרב הישראלים: "התפשטות השימוש ביבוא האישי המקוון והאפליה בתחום המיסוי נגד המכירות המקומיות יגררו התכווצות משמעותית של המגזר העסקי ואיבוד אלפי מקומות עבודה. אין מדובר רק בכמה רשתות, אף שגם לכך יש משקל חשוב ביותר, מדובר בלא פחות מ-56 אלף עסקים קמעוניים בישראל ובסקטור שמייצר מוצרי צריכה לשוק המקומי. לא פחות מחצי מיליון מועסקים נתונים תחת איום.

"ברור כי חלק מהתופעה של סגירת העסקים נובעת משינוי מבני באופי הרכישות וכוחות שוק שלא ניתן לבלום. אין אנו מתעלמים מכך, אך לא ייתכן כי כשמגזר עסקי רחב ולגיטימי, שבנה פה את הכלכלה, נאבק על קיומו - הוא נאלץ לנהל מאבק זה בתנאי נחיתות כשהאפליה במיסוי פועלת לרעתו. אלה לא תנאי שוק. זה פרי מדיניות מיסוי שאולי היתה נכונה בשעתו, אך אינה נכונה היום. מדיניות כלכלית נכונה אינה יכולה לאפשר להכות מגזר עסקי ענק הנאבק על קיומו ולהפלותו לרעה".

עוד הוסיף לין כי "זו שגיאה לראות את המצב שנוצר כניגוד אינטרסים בין הציבור לבין המגזר העסקי. אין פה ניגוד אינטרסים. המגזר העסקי הוא חלק מן הציבור, והוא מפרנס חלק גדול מן הציבור, ואלה שנהנים כיום מהטבות מס ימצאו את עצמם נפגעים הרבה יותר כתוצאה מאיבוד מקום עבודתם".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ