הפרעות קשב וליקויי למידה: כמה זה עולה ואיזה סבסוד מעניקות הקופות? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרעות קשב וליקויי למידה: כמה זה עולה ואיזה סבסוד מעניקות הקופות?

הילד שלכם חסר שקט, קורא לאט או מתקשה בביצוע פעולות חשבון פשוטות ■ במוקדם או במאוחר המורה או היועצת יציעו לשלוח אותו לאבחון הפרעת קשב או ליקויי למידה ■ לצד ההוצאה החד פעמית הגבוהה על אבחון נאלצים ההורים לשלם עוד אלפי שקלים בחודש על טיפולים ושיעורי עזר

5תגובות

>> כל ילד עשירי בישראל סובל מלקויות למידה שונות. שירותי האבחון והטיפול במסגרת מערכת החינוך אינם ממוסדים, האבחונים ללקויות למידה יקרים וידו של משרד החינוך אינה משגת לממן יותר מ-700 אבחונים בשנה. יתר ההורים נאלצים לפנות למאבחן פרטי מוסמך, ולצאת עם חשבונית שמתחילה ב-870 שקל ועלולה להרקיע עד 3,000 שקל לאבחון בלבד.

האבחון הוא רק שריקת הפתיחה. ההוצאה הכספית העתידית של הורה שילדו יימצא בעל לקות למידה מוערכת (לפי סקר שערכה אגודת ניצן) ב-1,600 שקל לחודש, ובכל זאת דווקא העלות המרתיעה של האבחון הראשוני גורמת להורים לשקול היטב אם יש בו צורך - ולהסתכן בהצטברות של נזקים שהטיפול בהם בעתיד יהיה יקר עוד יותר. הורים מודאגים מציפים את הפורומים באינטרנט בניסיון להבין היכן יוכלו להשיג אבחון בזול, איזה אבחון באמת הכרחי לילד, מתי צריך לגשת לאבחון חדש או שמא עדיף בכלל להעביר את הילד לחינוך מיוחד. אגף לקויות למידה במשרד החינוך אמנם פירסם מדריך מקיף להורים לילדים עם לקויות, אך נדמה כי ההורים אינם מודעים לקיומו.

תלמיד יוגדר כלקוי למידה אם קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו. במקביל צריך להיות פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים. "לא כל ילד מתקשה או תת-הישגי הוא בהכרח לקוי למידה - אולי יש לו חסך שניתן להשלים בעזרת תוכנית עבודה. לקות למידה לעומת זאת לא נעלמת, יכול להיות שיפור במצב אך הפער תמיד קיים", מסבירה קטי סאניצקי-מולר, מנהלת סניף חולון של אגודת ניצן ובעלת תואר מוסמך בלקויות למידה, ומוסיפה כי "דווקא הזיהוי הראשוני המוקדם הוא משמעותי, כדי שהילד לא יצבור פערים שיהיו קשים לצמצום ושהטיפול בהם יהיה מורכב ואף יקר יותר באופן משמעותי".

קיימים שני סוגי אבחונים עיקריים, אבחון דידקטי ואבחון פסיכו-דידקטי, שמטרתם לספק להורים ולמערכת החינוך המלצות אופרטיביות להתערבות לפי הצורך. בין היתר אחראים המאבחנים להמליץ על התאמות בבחינות. ההתאמות מאפשרות שינויים במתכונת הבחינה או בתנאיה כדי לאפשר לתלמידים לקויי למידה הזדמנות הוגנת לבטא את הידע והיכולת שלהם.

אבחון דידקטי מעריך תפקודים שונים האחראיים וחיוניים לרכישת מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון. אבחון זה קביל לצורך אישור התאמות ברמה 1-2.

אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון מקיף שמשלב בין ההיבטים הפסיכולוגיים להיבטים הדידקטיים בודק גם רמת IQ (מנת משכל). אבחון זה הכרחי כדי לאשר התאמות ברמה 3 המשנות את מהות הבחינה, לדוגמה המרת בחינה במתמטיקה לבחינה במקצוע מדעי אחר. ניתן להשלים את האבחון הדידקטי באבחון פסיכולוגי נפרד.

לילדים שקיים לגביהם חשש להפרעות קשב וריכוז מוצעים המבחנים הממוחשבים BRC ו-TOVA. ב-TOVA נבדקת גם יעילות הטיפול התרופתי.

לפי שעה, ילד שאותר בשלב מוקדם ייאלץ לחדש את האבחון לפחות פעם אחת במהלך 12 שנות לימודיו. על פי הנהלים שקבע משרד החינוך, אבחון שבוצע מכיתה ז' ואילך תקף עד סוף כיתה י"ב, כולל שיפור ציונים בבחינות הבגרות עד גיל 25. לא כל אבחון שהתקבל בבית הספר תקף למוסדות האקדמיים השונים. למעשה, מוסדות אקדמיים רבים מכירים רק באבחונים פנימיים שלהם או קשורים במוסד אבחון ספציפי. הדרישות של המוסדות אינן אחידות, ולכן במקרים רבים ייאלץ לקוי הלמידה הבוגר אף לשלם על אבחון נוסף במקום המוכר על ידי המוסד האקדמי הרצוי לו.

סבסוד חלקי של קופות החולים

המגמה כיום במסגרת חוק השילוב היא לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובמסגרת זו לנסות לתת מענה לצרכיהם המיוחדים, אך לעתים מחירו של השילוב הוא הוצאות כבדות יותר הנדרשות מההורים. בעוד שבחינוך המיוחד זוכים הילדים לכיתות קטנות, צוות מקצועי, שעות עזר בהוראה מתקנת ולעתים אף נקודות זיכוי במס הכנסה, בבית הספר הרגיל שעות השילוב צריכות להתחלק בין כל התלמידים בעלי לקויות הלמידה, הן מעטות ואינן מספיקות לקידומו האישי של התלמיד. "עיקר העבודה נעשית בקבוצות קטנות, שאינן בהכרח הומוגניות מבחינת סוגי הלקויות וצורכי התלמידים בעלי לקויי למידה וקשיי למידה", מסבירה סאניצקי-מולר. לכן, דווקא הורים לילדים בעלי לקויי למידה קלים יחסית שנמצאים במסגרת החינוך הרגילה נאלצים לספוג הוצאות כבדות.

חלק מהילדים נזקקים לטיפול תרופתי דוגמת ריטלין או קונסרטה, ילדים רבים נשלחים לטיפולים משלימים דוגמת רכיבה טיפולית וכולם זקוקים לשעות עזר שבועיות בהוראה מתקנת. בסקר שערכה אגודת ניצן, עמותת הורים לילדים לקויי למידה, נמצא כי אצל מחצית מהילדים (50%) בעלי לקות למידה ו/או הפרעת קשב התעוררו בשנת הלימודים החולפת בעיות רגשיות - זאת בהשוואה ל-16% אצל יתר הילדים.

מיכל, אם לילד בכיתה ט', מסכמת את ההוצאות: "אנחנו מחזיקים מורה מיוחדת להוראה מתקנת למקצועות רבי מלל, מורה לאנגלית ומורה למתמטיקה. המחיר לשעה נע בין 100 ל-140 שקל. יש לילד עזרה של חמש שעות בממוצע לשבוע. סה"כ לשבוע: כ-600 שקל, ובחודש אנחנו כבר מגיעים ל-2,400 שקל. בנוסף חשוב לנו שהבן, שיש לו מנת משכל גבוהה במיוחד, יידע להתמודד עם התסכולים הנובעים מהפער בין יכולתו השכלית לתוצאותיו בלימודים. שיחה עם פסיכולוג עולה לנו 360 שקל.

"על הריטלין אנחנו משלמים 250 שקל בחודש, וזה עוד דרך קופת החולים. על רופאה פרטית מעת לעת אנו משלמים 600 שקל לביקור. התוצאה היא הוצאה חודשית שנעה בין 3,000 ל-4,000 שקל. מזל שיש לנו את האפשרויות הכלכליות לעמוד בהוצאה הזאת ולאפשר לילד לחוות הצלחות עם מינימום תסכולים".

איך מתמודדים עם המצב הורים שלא יכולים להוציא 3,000 שקל בחודש? הפתרון הזמין ביותר הוא סבסוד חלקי שמעניקים הביטוחים המשלימים של קופות החולים. במקרה של שירותים משלימים ותרופות להפרעות קשב ההבדל הוא משמעותי לבעלי ביטוח משלים. יש לפנות לקופות החולים כדי לקבל את רשימת המכונים שבהסדר, ולוודא אילו מסמכים נדרשים מכם על מנת לזכות בהשתתפות. חלק מהרשויות המקומיות פיתחו מערכות אבחון ותמיכה ללקויי למידה, ולכן מומלץ לברר אם הרשות שאתם מתגוררים בתחומה מפעילה מרכז אבחון.

ועדת המלגות של אגודת ניצן אישרה מימון אבחונים ושיעורי הוראה מתקנת לתלמידים ממשפחות שידן אינה משגת בהיקף כספי כולל של כרבע מיליון שקל. מדובר במימון אבחונים ושיעורי הוראה מתקנת בסניפי ניצן, בעיקר בפריפריה.

התאמות נחוצות או הקלות לתלמידים מבוססים?

בתחילת השנה קיבלה הילה בת ה-16 מחברתה הודעת טקסט עם מספר הסלולר של מאבחן פרטי והמלצה חמה. "רציתי מאבחן עם הוכחות שכבר קיבלו במשרד החינוך את ההקלות שהוא רשם כמה פעמים", מסבירה המתבגרת.

חברותיה של הילה, מתברר, יודעות לנקוב בשמותיהם של מאבחנים שהוכחו אמפירית כ"נדיבים". בתרגום חופשי, מדובר במאבחנים שמבינים שכשההורים משלמים, הם מצפים לתוצאות בצורת רשימת הקלות שניתנת למיקוח: הארכת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, דף נוסחאות מורחב במתמטיקה - ואם תהיו טובים, אולי תוכלו להגיע לבחינת הבגרות באנגלית עם מילון אלקטרוני.

השוק הפרוץ של האבחונים מוכר עוד מתחילת העשור, והביטוי המובהק ביותר שלו השתרש כבר בשפה: המלה התאמות הוחלפה במלה הקלות. במשרד החינוך מציינים כי שליש מהאבחונים המוגשים לאישור התאמות נפסלים מדי שנה, ובימים אלה מגובשות תקנות המגדירות מהו אבחון קביל ומיהו מאבחן מוכר, שעשויות לצמצם את היקף הבעיה. בין כה וכה, מציינים במשרד, ההתאמות מחולקות לשלוש רמות, כאשר שתי הרמות הראשונות אינן פוגעות במהות הנמדדת של הבחינה או שאינן פוגעות בתוכנה, והאמונה המקובלת היא שאין בהן כדי להועיל לילד שאינו לקוי למידה. כלומר, הארכת זמן שניתנה לילד "מתחזה" אינה צפויה לשפר את הציון שישיג. נתונים אלה נתמכים במחקרים שנעשו במשרד החינוך ומחוצה לו. ההתאמות המשמעותיות לעומת זאת, אלו שמשנות את המהות הנמדדת (למשל המרת בחינה במתמטיקה לבחינה במקצוע מדעי אחר), ניתנות רק באישור ועדה מחוזית מחמירה.

ביוני האחרון פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוואה של נתוני תלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות. המחקר מצא כי מספר התלמידים הזכאים להקלות מכלל תלמידי כיתות י' עד י"ב גדל כמעט פי שניים בין 2000 ל-2007. עוד נמצא כי "הרמה החברתית-כלכלית תורמת תרומה מובהקת לסיכוי לקבל התאמה ברמה 1+2" - לפי הנתונים, רק 5.7% מתלמידי החינוך הערבי קיבלו הקלות בבחינות הבגרות, בהשוואה ל-23.9% מתלמידי החינוך העברי.

האם ילדי העשירים ממהרים לבקש הקלות ומקפיצים את הסטטיסטיקה, או שמא לאותם הורים מבוססים מודעות מפותחת לחשיבות האבחון של לקויי הלמידה? בין כל המספרים והאחוזים עולה בעיה משמעותית יותר: "ילדים עם ליקויי למידה ממשפחות מעוטות יכולת באזורי הפריפריה ובשכונות מצוקה פשוט הולכים לאיבוד", אומרת עפרה אלול, נשיאת אגודת ניצן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#