לקמעונאים נמאס: "צריך 13 רגולטורים כדי לפתוח חנות מסכנה" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקמעונאים נמאס: "צריך 13 רגולטורים כדי לפתוח חנות מסכנה"

איגוד לשכות המסחר ערך היום כנס מחאה בתל אביב נגד הרגולציה ■ נשיא האיגוד אוריאל לין: "מי שמנהל את המדינה במקום הממשלה הם 5 רגולטורים שעושים מה שהם רוצים"

32תגובות
אבי כץ
עופר וקנין

"אתה רוצה לפתוח עסק ולא לעבור על החוק, אז אתה לוקח את כל היועצים ובשעה טובה ומוצלחת מגיש בקשה. רק שאי־אפשר לקבל רישיון עסק לפני שאתה פותח אותו, כי איך יידעו אם קיימת את כל הרגולציה? ואתה לא יכול לפתוח עסק כי אין לך רישיון. אין סיכוי לפתוח עסק מזון בלי לעבור עבירה פלילית" — כך תיאר בעלי קופיקס, אבי כץ, את הביורוקרטיה הישראלית בכנס מחאה של איגוד לשכות המסחר נגד הרגולציה שהתקיים אתמול בתל אביב.

נשיא לשכות המסחר, אוריאל לין, הציג נתונים שלפיהם יותר מ–43 אלף עסקים נסגרו בישראל ב–2016, וטען כי מאז החלטת הממשלה ב–2014 על הפחתת הנטל הרגולטורי — עברו 41 חוקים רגולטוריים. לדבריו, "משהו חמור השתבש בין רשויות המדינה למגזר העסקי — התחילו להציג את המגזר העסקי כאילו הוא אויב המדינה. הגענו לשיא עולמי של חקיקה. אתם חושבים שהממשלה מנהלת את המדינה? לא. מי שמנהל אותה הם חמישה רגולטורים שעושים מה שהם רוצים".

לאחר שלין הציג את הנתונים עלו כמה דוברים והציגו דוגמאות לאבסורד שבו, לטענתם, הם נתקלים בחיי היום יום כתוצאה ממדיניות משרדי הממשלה השונים. מנכ"ל חברת התרופות GSK ישראל, דורון שליט,  אמר: "על תחום המזון והתרופות משיתים רגולציה בלתי־פוסקת. אני אתחיל באריזות התרופות — כל אריזה צריכה לקבל את אישור משרד הבריאות, ואני מדבר על כל אות, כל פונט, גודל וגרפיקה. הוחלט שצריך לשים כיתוב בסיסי בארבע שפות: אנגלית, עברית, ערבית ורוסית, אז נאלצתי להגדיל את האריזה בשביל לענות על הצרכים והדרישות. מי שלא עשה כך קיבל קנס.

"בסוף יצרתי אריזה לתפארת מדינת ישראל. הצרכנים הלכו לבית המרקחת, ושם הרגולציה קובעת כי הרוקח צריך לשים מדבקה עם הסברים — ומה קרה לעבודה שלי? את כל השפות מכסה מדבקה של בית המרקחת. אני טרחתי, הגדלתי את הצוות, שיתקתי את פס הייצור במפעל — ובסוף המדבקה מכסה את זה. אני מוכן לעשות הרבה בשביל בריאות הציבור, אבל שלא ישיתו עלינו רגולציה לא עניינית".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין
מיכל פתאל

"הפכנו למדינת ישראבלוף"

מנכ"ל קבוצת טיב טעם, עדי כהן, סיפר על התוצאות של חוק שקיפות המזון, שנכנס לתוקף ב–2015 וחייב את רשתות המזון לפרסם באינטרנט את רשימת המחירים המלאה של מוצריהן בכל הסניפים, כולל מבצעים. החוק היה אמור לסייע לצרכנים לבצע השוואת מחירים מקיפה בזמן אמת, ובכך לעזור להם להתגבר על יוקר המחיה. לטענת כהן, החוק השיג את התוצאה ההפוכה: "הקימו מערכת שתשקף את מחירי המוצרים, אנחנו התרענו שהמדינה מקימה את מנגנון תיאום המחירים הגדול בעולם — בעבר הייתי צריך לשלוח אנשים שלי לשופרסל ולרמי לוי כדי לבדוק איך הם מתמחרים את המוצרים שלהם. המדינה חסכה לי את זה. עכשיו אנחנו משווים מחירים של המתחרים דרך המערכת, והתוצאה היא שרמת המבצעים דווקא ירדה — כולם מתאמים מחירים בחסות מדינת ישראל.

"בסופר יש 30 אלף מק"טים שונים על מאות עד אלפי יחידות, מיליוני פרטים, וכל אחד צריך מדבקה. אם היא נופלת אנו מקבלים עיצומים כספיים של מאות אלפי שקלים", אמר כהן. "אני מחזיק עורכי דין, אנשי רגולציה ומשרדים חיצוניים ומשלם לבתי משפט — הכל בגלל המדבקה הקטנה שקיימת רק בישראל. השתגעתם לגמרי.

"הרגולציה אחראית ל–10% מיוקר המחיה בישראל. שוק המזון מגלגל 55 מיליארד שקל. אני קורא לשר האוצר כחלון לצאת בתוכנית 'נטו רגולציה', יישום תוכנית לצמצום הרגולציה בענף המזון יחסוך 5.5 מיליארד שקל לציבור, שמתבטאים ב–1,000 שקל לכל משפחה בשנה".

כהן סיפר כי בחן אופציה לייצג בישראל את איטלי — רשת מזון איטלקית, אך לאחר שברשת שמעו על הביורוקרטיה הנדרשת הם בחרו שלא להגיע.

כהן גם התייחס לפרסומים מאתמול, שלפיהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעוניין להביא לישראל את ענקית הקמעונות וול־מארט ואף הבטיח להקל את העול הרגולטורי ככל האפשר כדי להפוך את השוק לנגיש יותר עבור הרשת. "ביבי פגש את וול־מארט ואמר כי הוא מבין שיש בעיות רגולציה וכי הוא מבין שיוקר המחיה תלוי ברגולציה ומוכן להפחית להם (ברגולציה; ה"ק). אז שיביא את וול־מארט, אבל עניי עירך קודמים", אמר.

גם נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים), רועי כהן, מתח ביקורת על נתניהו בנוגע להבטחתו לוול־מארט ואמר: "ראש הממשלה שולח שליחים ופורס שטיח אדום לוול־מארט ואומר להם שננסה להפחית רגולציה. לא ראיתי שהוא עושה את זה עבור המוסכים, בתי המרקחת או המסעדות, אבל לגדולים יש מסלול ירוק לרגולציה. עודף רגולציה מביא לשחיתות — זה מביא לקומבינות. לא יכול להיות שהפכנו למדינת ישראבלוף — מלמדים אותך לעבור על החוק בצורה חוקית".

"כמו גוליבר בארץ הגמדים"

בעלי קופיקס, אבי כץ, הוסיף כי לרגולציה הממשלתית מצטרפת גם רגולציה של העיריות השונות: "13 רגולטורים מעורבים בפתיחה של חנות מסכנה בגודל 20 מ"ר. אחד מהרגולטורים היא ועדת שילוט — ידעתם שיש כזה דבר? צריך לאשר את השלט גם בחנות מספר 16 שנושאת את אותו הכיתוב בתל אביב. אם אתה רוצה לשים שלט באנגלית אז כבר יש גם אישור לעניין הכשרות. כל שלט ושלט צריך לעבור ועדה, גם אם מדובר בשלט ה–600. כמו בספר גוליבר במדינת הגמדים — שם הגמדים עטפו את גוליבר בחוט עד שהוא כבר לא היה יכול לקום — ככה גם אני מרגיש".

מוני בר, יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, מנכ"ל ובעלי באדג'ט, יו"ר הולידיי טראוול — נציגת קונצרן התיירות העולמי TUI, אמר: "כבעלים של חברה, אני מקדיש 40% מזמן הניהול שלי כדי להתמודד עם תמנון הרגולציה והביורוקרטיה שפוגע באופן אנוש בתפקוד החברה ומונע כל רצון ויכולת לפיתוח עסקי של החברות שבבעלותי. לקבל רישיון עסק זה תהליך מייגע שאורך שנים. אפשר לקחת מאכער שיתמודד מול כל הרשויות, אבל זה פלילי. אני לא רוצה להיות מואשם בפלילים במדינה שבה אני רוצה לפתח עסקים".

ישראלה שטיר, נשיאה ובעלים של קבוצת י.י. שטיר וסגנית נשיא איגוד לשכות המסחר: "הרגולציה פוגעת בסופו של דבר במי שרוצים להגן עליה. זה בסדר שהרגולטור מנסה למנוע מונופולים ומחפש להגדיל את התחרות, אבל כשעושים זאת בלי להבין את ההשלכות זה גורם נזקים אדירים הן לצרכנים, הן לעובדים והן לעסקים".

עו"ד איתן אפשטיין, שותף בכיר במשרד מ.פירון ושות', התייחס לקשיים הרגולטוריים המקשים על כניסתם של משקיעים זרים: "השקעות זרות מהוות את אחד המנופים העיקריים לצמיחת כלכלות בכלל, ושל מדינות קטנות בפרט. לכן, הגדלת ההיקף של ההשקעות הזרות הישירות בישראל הוגדרה כמטרת על של ישראל, ובצדק. ואולם בשנים האחרונות אנו מזהים אצל אותם משקיעים זרים — בהם יהודים תומכי ואוהבי ישראל — רתיעה מביצוע השקעות בארץ, וזאת בשל ריבוי הרגולציה והשינויים הרגולטוריים התכופים והבלתי־צפויים, שיוצרים בסופו של יום סביבה של אי־ודאות עסקית —  ובסביבה כזו אף משקיע לא רוצה להיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#